בעידן המודרני התרגלנו לחשוב על העולם ככדור שמחולק לגבולות מדיניים, כשכל מדינה מגדירה טריטוריה, והטריטוריה מגדירה את המדינה את העם ואת התרבות. בעידן הגלובליזציה, התיאור המדיני הוא לא נכון או לכל הפחות חסר. האיחוד האירופי הביא איתו שינוי חשיבה לגבי גבולות ופתאום נראה שיש גם קשר לשותפות גיאוגרפית. על פניו זה נשמע הרבה יותר טבעי.
נסו לחשוב על העולם העתיק, בו לאנשים באותו האזור הייתה תרבות דומה וצורות חיים משותפות. גם אם שני עמים שונים ישבו על אותו הר, הם היו צריכים הרי לדעת להתמודד עם קור ומזג אוויר משתנה. שני עמים שונים שישבו במדבר, הכירו שיטות משותפות לשרוד.
אבל לא די בכך על מנת להבין את הקשר הגיאוגרפי. השותפות הגיאוגרפית יכולה גם ליצור שיתופי פעולה בדרכי מסחר ומאבקים על אותם מקורות פרנסה או שיתוף וייעול מקורות הפרנסה וההכנסה, וניצול טוב יותר שלהם.
ישנן לא מעט דוגמאות למקומות, אזורים או תופעות שחוצות גבולות ומקיימות תרבות עשירה המבוססת על מכנה משותף שהוא שונה מהמדיני ובדרך כלל קדום אליו. אחד מהמקומות האלו הוא נהר המקונג שבדרום מזרח אסיה, שמאחד תושבים רבים ממדינות שונות למקצוע, תרבות וגורל משותף. המקונג הוא הנהר הארוך והדומיננטי ביותר בין נהרות מזרח אסיה. אורכו כ-4,350 ק"מ והוא פותח את העשירייה השנייה של הנהרות הארוכים בעולם. הנהר מתחיל את זרימתו בטיבט, בגובה שמעל 5,000 מטר.
טיולים מאורגנים לאסיה – אתר פגסוס
המקונג זורם דרך סין, בורמה, לאוס, תאילנד, קמבודיה ווייטנאם. שטח אגן הניקוז של המקונג הוא 810,000 קילומטר רבוע (גדול יותר מישראל פי 40!) ועל גדותיו חיים מעל 60 מיליון איש. התושבים תלויים בנהר זה לפרנסה, לתחבורה, לאוכל, לשתייה ולעוד שימושים.
בכל מקום בו זורם המקונג, זרימתו האדירה מנוצלת היטב להשקיית שדות האורז האדירים של מדינות מזרח אסיה. בתקופה הקולוניאלית עשו רבים מהחוקרים האירופאים מסעות לחקר הנהר ומקורותיו וכך יצא לו שם של מקור מים אכזר וקשה. המלחמות בין המדינות שלגדותיו לא עזרו לחקירתו, כמו גם ריבוי האזורים הסבוכים שלא היו ידועים. חלק מהניסיון לגלות את המקונג היו ניסיון למצוא דרכים להיכנס לסין, אך אלו נכשלו בגלל אזור של מפלים קשים למעבר ודרמטיים בגבול לאוס קמבודיה. המקונג התחתון הזורם בחלק מתון באופן יחסי מאפשר צורות שימוש מגוונות יותר בנהר. אורך הנהר בחלק התחתון הוא 2,400 קילומטרים ולמעשה הוא מהווה חלק נרחב מאוד מהגבול שבין לאוס לתאילנד. כפי שנראה, מעבר לשימושים המשותפים לעמים ולתרבויות המקונג, הנהר יוצר גבולות טבעיים שיצרו גבולות מדיניים.
בהקשרו התרבותי, נהר המקונג התקבע בתודעת הציבור דווקא בזכות סרט הקולנוע המפורסם על מלחמת וייטנאם, "אפוקליפסה עכשיו", בכיכובם של שני שחקני קולנוע אגדתיים, מרלון ברנדו ומרטין שין. הסרט עוסק בחיפושו של מרטין שין המנסה לאתר את הקולונל שסרח, מרלון ברנדו, במסע שיט על המקונג.
בנוסף להיותו מנוצל על ידי האדם, הנהר הוא גם מערכת אקולוגית דרמטית במזרח אסיה, סביבו אינספור מינים אנדמיים של בעלי חיים, ובתוך הנהר חיים מעל 1,200 מיני דגים, בהם שפמנון המקונג, שנחשב לדג קדוש בתאילנד ונמצא בשנים האחרונות בסכנת הכחדה. יחד עם זאת, הוא גם דג המים המתוקים הגדול בעולם. לצד מערכת ייחודית שניזונה מהנהר, האדם המתפתח על הנהר מתחיל להוות סכנה לרציפות האקולוגית הזו. 60 המיליון האנשים שחיים על גדות הנהר ללא ספק יוצרים מסה על הנהר. בינתיים נראה שהוא עומד בעומס, אך ללא תכנון וראייה למרחוק יהיה קשה לנהר העצום לעמוד בציפיות מימנו לפרנסה ולאחזקת האוכלוסייה.
מדינות שונות למדו מסין, והחלו בשנים האחרונות להקים סכרים ליצירת חשמל על הנהר. אלו כבר נמדדים בעשרות ובמספרים שהולכים וגדלים. מצד אחד הם עוזרים במצוקת החשמל במדינות הלא מפותחות הללו ומצד שני הסכרים מציפים, מבטלים אזורים חקלאיים ומאיימים על הפרנסה המסורתית. בשנים האחרונות מתקדם פרויקט בן לאומי בין המדינות הנהנות מהנהר ואלו אמורות להצליח לנהל את הנהר בשיתוף פעולה וברוח בת קיימא.
הכתבה בחסות: פגסוס טיולים מאורגנים
