בתחילת תקופת ימי הביניים ביפן, נאבקו מספר משפחות על שליטה, כסף, כוח וכבוד. כחלק ממאבקים אלו, שהיו כבירים ודרמטיים, נוצר מצב שבעל המשפחה החזקה ביותר היה גם השליט בפועל של המדינה. אמנם תפקיד הקיסר היה קיים ומשמעותי, אך לשוגון היה כוח פוליטי לא קטן ואולי אף גדול מזה של הקיסר. השוגון, או בעל משפחה עשירה שהיה רוצה לשלוט ולהחזיק בכוח ובצבא, נתן לחלק מאנשיו קרקעות ובתמורה הם התחייבו להיות לוחמים תחת חסותו, מי שלימים יהפכו להיות הסמוראים – אצולה לוחמת יפנית מסורתית. שמם של לוחמים אלו יצא למרחוק בזכות הערכים שחיו לפיהם וההקרבה העצומה שהיו מוכנים לעשות.
