לרוב, כשאנחנו הישראלים שומעים את המילה "יוון", הדימויים הראשונים שעולים לראש הם של חופים זהובים, ים תכול וחופשת "בטן-גב" באיים. אבל למרות הדימוי התיירותי המושך הזה, ליוון יש הרבה יותר להציע. הרים, גאיות, מישורי ירק, רכסים צחיחים ופסגות מושלגות הם רק חלק מתבניות הנוף שמצויות ברחבי המדינה בהם ניתן לטייל ולחזות. כשמתרחקים מעט מהחופים ונכנסים עמוק אל החלק היבשתי של המדינה אפשר לחזות בכמה מנופי הטבע עוצרי הנשימה שיש ליוון להציע, דוגמה קניון אביקוס בזגוריה, המנזרים התלויים במטאורה, או אזור צומרקה, חלק מרכס הפינדוס שחוצה את המדינה מצפון לדרום. היוונים למדו איך לחיות, לשגשג ולפתח את אחת מהתרבויות העתיקות בעולם - בתנאי השטח האלו.
טיול מאורגן ליוון - מידע באתר פגסוס
מה שנהוג בהר לא נהוג בגיא
משחר ההיסטוריה, בכל מקום אליו הגיעו אנשים, הם מצאו תא שטח נתון בו הם היו צריכים לחיות, להתפתח ולשגשג. המתיישבים ביוון מצאו מדינה הררית (80% משטחה הם הרים), מוקפת בים משלושה צדדים ומורכבת מאלפי איים. תוואי השטח הזה הכתיב אלמנטים רבים הקשורים באורח החיים ובתרבות המקומית של תושבי יוון. תאי השטח השונים היו קשים לתחבורה ולמעבר מה שהוביל לקושי לייצר אחדות בין תושבי האזורים השונים, לפירוד גדול וניתוק בין חבלי הארץ השונים. הפיצול הזה הוא אמנם פיסי, אבל הוא משפיע גם על התרבות והיחסים בין תושבי המדינה. כל מאפייני התרבות והחברה מתפתחים בתא השטח הייחודי שלהם ולכן הנהוג בחבל ארץ הררי אינו זהה למה שנהוג בחבל הארץ שמעבר לגיא.
דוגמה לכך אפשר לראות בצורת ההתיישבות שנוצרה לפני כ-3000 שנה, הפוליס – עיר מדינה (וברבים – פולייס). תוואי השטח לא איפשר פיזור של התיישבויות רבות באותו האזור, אלא הכריח אותן להתרכז במקום אחד, שמקיים שלטון אוטונומי. מכיוון שאין כפרים או התיישבויות קרובות באזור, הפוליס הייתה צריכה לספק לעצמה הכל – מקורות מזון ומים, והגנה. הפולייס בנויים בצורה דומה: עיר תחתית למגורים ומעל, על גבעה נישאה, קרוב יותר לשמיים ולאלים, שוכן האקרופוליס, העיר העליונה, העיר הדתית בה שוכנים מוסדות הדת והמקדשים. הפוליס מוקפת בחומה להגנה, כאשר מחוצה לה נמצאות האדמות החקלאיות. הפוליס לא מוקמות על חוף הים, כדי להגן על עצמה מכיבושים, אך נמצאות בסמוך לחוף, עם גישה לנמל משלה.
לתושבי הפוליס בכלל ולאזרחיה בפרט הייתה זהות תרבותית ודתית ייחודית. מעל הכל, התגבשה הפוליס תחת פולחן עם סממנים משותפים, לעיתים של אל משותף - האל "של" הפוליס. אולי המוכרים ביותר בפולייס של יוון הם אלו של אתונה וספרטה. כיום מפרידות ביניהן נסיעה בת שעתיים, אך בעבר היה מדובר בשני עולמות שונים, בעלי מאפייני תרבות שונים ובלתי ניתנים לגישור.
הים מחבר בין אנשים
כשלא ניתן לחצות את הרכס או כשתוואי השטח קשה מדי לעבור בו, האפשרות שנותרת היא מעבר דרך הים. היוונים לא רואים בים כאלמנט שמפריד בין אנשים ומקומות אלא ככזה שמחבר אותם. הם פיתחו תרבות ימית מפותחת, גם כנתיב תחבורה וסחר וגם כמקור מזון משמעותי. למעשה, אפילו סיפורי המיתולוגיה היוונית, לדוגמה מסע הארגונאוטים לגיזת הזהב או מסעו של אודיסאוס, הם מיפוי של המרחב הימי שהיוונים הכירו בימים ההם, לפני 2500 שנה. עד היום, תרבות הים והספנות ביוון היא מהמפותחות בעולם. צי הסוחר היווני הוא הגדול בעולם ומהווה כ-16% מכלל צי הסוחר העולמי.
הכתבה בחסות פגסוס טיולים מאורגנים - כחלק ממטרתה לקידום ההיכרות עם תרבויות העולם והעשרת הידע.
