יודעת - מרכז ידע דיגיטלי בתחום המגדר - הוקם מתוך מטרה שישמש לקידום שוויון מגדרי וחברתי בישראל, באמצעות הטמעת החשיבה המגדרית כנורמה באיסוף מידע, במחקר, בפיתוח מדיניות ובעשייה חברתית-אזרחית, וכמקור לחדשנות בתחומי פעילות אלה. זוהי הפעם הראשונה שקיים בישראל רָכָּז (Hub) בתחומי מגדר, נשים ולהט"ב. זהו מהלך פורץ דרך המסמן את הידע המגדרי כהכרחי לכל פעילות ממשלתית, מחקרית, ציבורית ואזרחית.
עד להקמת יודעת, לא היה בישראל גוף אשר ריכז ופעל להנגשת מידע בתחום המגדר. המחסור במרכז ידע בתחום הורגש היטב, הן בקרב החוקרות והחוקרים והן בקרב מי שפועלות ופועלים לקידום שוויון מגדרי – במשרדי הממשלה, ברשויות המקומיות, במוסדות המדינה, באקדמיה, במערכת החינוך ובחברה האזרחית. פיתוחו של מרכז הידע נתמך על ידי משרד המדע והטכנולוגיה ומכון ון ליר בירושלים, והובל בשותפות על ידי מכון ון ליר, מוסד שמואל נאמן בטכניון והסדנה לידע ציבורי.
מרכז הידע יודעת תוכנן על מנת לספק תשתית לשינוי חברתי בישראל. מטרת השינוי היא צמצום פערים חברתיים וכלכליים והעצמת קבוצות מוחלשות על בסיס ההבנה שידע הוא כוח, ושפעילות לשינוי חברתי מחייבת כיום בסיס נתונים ומידע שיטתי, עדכני ואמין על מנת להשפיע על תהליכי קבלת החלטות הנוגעים לתכנון, עיצוב מדיניות, גיבוש חקיקה והקצאת משאבים ברמה המקומית והמדינתית. מדד המגדר, שבסיס הנתונים שלו הוא התשתית למאגר הסטטיסטיקה המגדרית ביודעת, הוא כלי רב עוצמה לניטור הפערים המגדריים בישראל ומהווה מצפן לעיצוב מדיניות שמטרתה צמצום פערים אלה. המדד המתפרסם מדי שנה, מספק משוב על מאמצים הננקטים לאורך השנים לקדם שוויון מגדרי בישראל.
מה ניתן למצוא ביודעת? למעלה מ-6,200 פרסומים אקדמיים, דוחות מחקר, נתונים סטטיסטיים רגישי מגדר, חוקים, החלטות ממשלה, מידע על ארגונים, פעילות ותכניות לימוד בתחום המגדר, מערכי שיעור וחומרי הדרכה, סרטונים והרצאות מוקלטות, דיונים בכנסת, ספרים, סקירות השוואתיות, כלים יישומיים וניסיונות מוצלחים (best practices), ועוד. מקורם של פריטי המידע במשרדי ממשלה, הכנסת, מוסדות המדינה וגופי ממשל, רשויות מקומיות, מוסדות אקדמיים, מערכת החינוך, ארגוני החברה האזרחית, גופים בינלאומיים, וכלי תקשורת.
עם פרוץ מגיפת הקורונה, הפך מרכז הידע למקור עיקרי למידע ונתונים סטטיסטיים אודות ההיבטים המגדריים של המגיפה והשלכותיה הדיפרנציאליות על נשים וגברים בישראל ובעולם. נעשה מאמץ מרוכז לאתר פרסומים עדכניים ולהנגישם, כך שבין החודשים מרץ-מאי, הוספנו לאתר כ-500 פריטי מידע בהקשר של מגיפת הקורונה והשלכותיה החברתיות והכלכליות מנקודת מבט מגדרית.
פיתוח ייחודי של מרכז הידע הוא מילון מושגים (תזאורוס) פמיניסטי בעברית, ערבית ואנגלית. כל פריטי המידע המתווספים למאגר מקוטלגים באמצעות תזאורוס זה, שהוא אחת מהתרומות המשמעותיות של מרכז הידע. תזאורוס זה נסמך כנקודת מוצא על מערכת הנושאים של ספריית הקונגרס האמריקאי, אך מתווספים אליו כל העת מושגים פמיניסטיים עדכניים. התזאורוס זמין לכל מי המעוניינות והמעוניינים, וכבר הועבר לשימוש של גופים שונים בישראל המקטלגים מידע.
תרומה משמעותית נוספת של יודעת למחקר ולקידום שוויון מגדרי בישראל היא האפשרות להוריד לשימוש אישי את כלל הנתונים על מנת לאפשר שילובם במחקרים, מערכי שיעור והרצאות, ניירות עמדה ובתהליכי קבלת החלטות. הפריטים, ברובם, לא היו נגישים קודם לכן לכלל הגורמים הפועלים בתחום של שוויון מגדרי בישראל (או לציבור הרחב) ולא יכלו לשמש תשתית סדורה לתהליכי עיצוב מדיניות והקצאת משאבים בתחום. בכך מצטרף מרכז הידע לרשת של גופים בינלאומיים הפועלים לאיתור ולהנגשה של נתונים סטטיסטיים רגישי מגדר (כמו הבנק העולמי, האיחוד האירופי, ה-OECD, Data2X, האו"ם) מתוך הבנה שנתונים אלה הכרחיים על מנת לחשוף פערים מגדריים ולגבש מדיניות ודרכי פעולה לצמצומם.
המשבר הכלכלי והחברתי שיצרה מגיפת הקורונה ממחיש עד כמה נדרשים נתונים מפולחים מגדרית, הן ברמה של כלל האוכלוסיה והן במבט ממוקד על קבוצות חברתיות שונות על מנת לזהות השלכות ייחודיות ולתת להן מענה. כך למשל, היעדר בסיס נתונים שיטתי ועדכני ביחס לאלימות מגדרית, חלוקת עבודות הבית והטיפול במשפחה ("עבודות שקופות") בין נשים לגברים, או ההשתתפות של נשים וגברים בכלכלה הבלתי פורמלית – המחסור בנתונים מקשה לשים אותם על סדר היום של מקבלי ההחלטות כחלק מהסוגיות המצריכות מענה ייחודי במסגרת ההתמודדות עם המשבר.
אתר יודעת "מדבר" בשלוש שפות: עברית, ערבית ואנגלית, פריטי המידע מונגשים לשימוש חופשי של הציבור וכלל הגורמים בעלי העניין הפועלים ופועלות בתחום, ומעודדים שיתוף של ידע תחת רישיונות שימוש פתוחים (Creative Commons) במטרה להרחיב את הידע החופשי העומד לרשות הציבור.
במרוצת הפיתוח של יודעת התחדדה ההבנה לגבי האפשרויות המחקריות והיישומיות הטמונות במפעל זה: ראשית, נגלה הפוטנציאל החברתי הרב הטמון בפרויקט, החל משינוי תפיסות יסוד לגבי מגדר וחברה ובהמשך לגבי הקשר בין ידע לבין שינוי חברתי. שנית, עצם פתיחת מרכזי ידע לשימוש כלל הציבור (ובמיוחד לקבוצות מוחלשות) פותח אפשרויות לשינוי חברתי שלא היו קיימות עד כה עבור מי שהמידע והנתונים לא היו נגישים להן/ם עד כה. שלישית, גם חיבור בין סוגי מקורות שונים מאפשר שיתופי פעולה חדשניים שלא נוצלו עד כה.
לבסוף, העבודה על פיתוח המרכז ממשיכה להעלות סוגיות מחקריות מסקרנות במיוחד. בין היתר ניתן להצביע על חקירת הקשר בין פלטפורמות טכנולוגיות מתקדמות ואפשרויות לשינוי חברתי, בין ידע לבין עשייה לשינוי חברתי, ואף הקשרים המרתקים הנרקמים בין (אי) שוויון מגדרי לבין תהליכי דמוקרטיזציה ושחיקה דמוקרטית בישראל ובמקומות אחרים בעולם.
מוזמנות ומוזמנים לעשות שימוש באתר יודעת ולהציע פריטי מידע חדשים להעלאה לאתר.
הכותבת היא מנהלת "יודעת" - מרכז ידע נשים ומגדר במכון ון ליר בירושלים
