ביולי 2020, כשהיא בת 46, נכנסה ד"ר שרון אלרעי פרייס בסערה לתפקיד ראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות, בעיצומה של מגפת הקורונה העולמית. תוך שבועות ספורים הפכה לאחת הנשים המפורסמות בישראל.
מאז החלה לכהן בתפקידה הנוכחי, תחילה כממלאת מקום עם התפטרות קודמתה בתפקיד, פרופ' סיגל סדצקי, ומנובמבר 2020 במסגרת מינוי רשמי כראש שירותי בריאות הציבור, עומדת ד"ר אלרעי פרייס בראש המערכת שאחראית על ניהול ההתמודדות עם אתגרי בריאות הציבור במדינה, מניעת תחלואה וקידום בריאות, ריכוז הפעילות בכל לשכות הבריאות המחוזיות והאזוריות (נפתיות) במדינה ומעל לעשר יחידות נוספות במשרד. במסגרת פעילותה זו כעובדת ציבור, מרבה ד"ר אלרעי פרייס להופיע באולפני הטלוויזיה ולהתראיין בכלי התקשורת הצמאים למידע על הקורונה, והפכה ל"מסבירה לאומית" לענייני ההתמודדות עם המגפה – תפקיד במסגרתו זכתה בשנה החולפת לתמיכה יוצאת דופן מצד אנשי מקצוע, שהתבטאה בין השאר גם בשלטי חוצות בולטים שהופצו מטעם ההסתדרות הרפואית. מנגד, היא מתמודדת עם גידופים, קללות ואיומים רבים מצד פעילים וקבוצות ממתנגדי החיסונים לקורונה ומכחישי המגפה. כבר 4 חודשים היא מוגדרת במשטרה "מאוימת ברמה גבוהה", ומלווה באבטחה צמודה סביב ביתה ובכל פעילות מחוץ לבית.
לצד פעילותה הענפה בתקופה דרמטית זו, כרופאה וחוקרת, בת למשפחת רופאים חיפאית, ממשיכה ד"ר אלרעי פרייס במסע מקצועי מלהיב במערכת הבריאות הישראלית, ומוסיפה לשאוף קדימה.
ד"ר אלרעי פרייס, סיימה התמחות ברפואה פנימית במרכז הרפואי כרמל, נסעה לעשות תת התמחות במחלות זיהומיות בארצות הברית, עשתה התמחות משולבת ברפואה מונעת, ושימשה כאפידמיולוגית הראשית במדינת ניו המפשיר. ד"ר אלרעי פרייס בעלת תואר שני בבריאות הציבור ובמנהל עסקים. לתפקידה הנוכחי הגיעה לאחר ששימשה סגנית מנהל המרכז הרפואי כרמל בחיפה. היא נשואה לד"ר מאיר פרייס, רופא במקצועו ומנהל המכון ההמטולוגי בכרמל, אותו הכירה כשלמדו יחד רפואה בטכניון, והשניים מגדלים 4 בנים בחיפה.
לצד פעילותה המקצועית בתקופת הקורונה, שכבר הביאה להכתרתה בשנה החולפת כאחת הנשים המשפיעות בישראל, שואפת ד"ר אלרעי פרייס לעולם אידיאלי שבו היותה אישה כבר לא יהווה תואר מחייב כחלק מהגדרת אישיותה ופועלה.
"בימינו יום האישה הבינלאומי הוא כמובן יום חשוב לקידום ולהעצמת נשים, אבל הייתי רוצה שנגיע ליום שבו לא נזדקק ליום מיוחד שכזה. ביום האישה חשוב להצביע על הפערים הקיימים בין גברים לנשים, למשל הבדלים שעדיין קיימים במשכורות בין גבר לאישה שעוסקים באותה עבודה. מצד שני אני גם מרגישה גאווה על נשים רבות שמצליחות בימינו להתקדם, ומעוררות השראה לדור צעיר של נערות כשהן מראות להן שהדבר אפשרי. מבחינתי, אנחנו לא חיים בעולם גברי, אלא חיים בעולם, נקודה. ויש בעולם הזה גברים ונשים, ולכולם יכולות שוויוניות להגיע למקומות הרצויים ולהשיג את השאיפות והחלומות".
מצד אחד
מערכת הבריאות בישראל עברה שינויים מגדריים מרחיקי לכת בעשורים האחרונים, ובהבדל מעולם שנשלט בשנים הראשונות למדינה בידי רופאים גברים, בשנים האחרונות נשים כבר מהוות יותר ממחצית מהסטודנטים בבתי הספר לרפואה ומעל ל-40% מכלל הרופאים המתמחים.
"הייתי רוצה לראות את המקום של נשים כנושאות תפקידים משמעותיים בעולם הרפואה, לשמחתי כבר רואים זאת יותר ויותר. במערכת הבריאות הישראלית יש היום יותר נשים בתפקידי ניהול בכירים, גם כמנהלות בתי חולים, מצב שלא היה בזמנים שבהם אימי הייתה רופאה. לפחות במשרד הבריאות יש שוויון של ממש בין נשים לגברים בהנהלת המשרד, ויש נשים רבות בראש חטיבות המשרד", אומרת ד"ר אלרעי פרייס.
לדבריה, גם בשירותי בריאות הציבור, 7 לשכות הבריאות המחוזיות במדינה מנוהלות על ידי 5 נשים לצד 2 מנהלים גברים. "אני גאה שבעולמות של בריאות הציבור וקידום הבריאות יש הרבה מאוד נשים שעושות עבודה מאוד חשובה ותחום הרפואה המונעת הוא למעשה בהובלה נשית. השוויון המגדרי מתקדם עם השנים, יש יותר נשים מנהלות ויותר נשים חוקרות. הייתי רוצה לראות יותר נשים בתפקידי ניהול מחלקות בתוך בתי החולים, אבל גם הכיוון הזה הולך ומתפתח".
לצד קידום השוויון, מתחדדת ההבנה כי נדרשת התייחסות שונה לתחלואה של גברים ונשים –תחום הרפואה המגדרית, מה דעתך?
"היום אנחנו יודעים שמחלות יכולות להתבטא באופן שונה אצל נשים וגברים, ואי אפשר לאפיין את התסמינים של מחלה אצל גברים ולהשליך אותם בהכרח על נשים. ידוע, למשל, שהתקפי לב מתבטאים אחרת בשני המינים, ויש דגש במחקרים למצוא את האיזונים האלה ולבצע בדיקות בשני המינים. כיום כבר ברור שסוכרת אצל גבר ואצל אישה היא לא בהכרח אותה סוכרת, וכאבי מפרקים של גבר ואישה הם לא בהכרח אותם הכאבים. לשמחתי המדע מכיר בהבדלים האלה, ומתקדם למקום מדויק יותר. ככל שהקול הנשי נמצא יותר בשטח ומוביל נושאים רפואיים, זה גם משפיע על קידום הרפואה המגדרית".
הפן המשפחתי
את הקריירה המקצועית שלה מקדמת ד"ר אלרעי פרייס בתמיכה מלאה של משפחתה.
"נולדתי למשפחה עם שני הורים רופאים, אימא שלי שהייתה רופאה ברמב"ם, עברה לעבוד כרופאה במוסד לביטוח לאומי כדי לגדל את הילדים, והדבר השפיע רבות על ההבנה שלי לגבי המחירים שנשים נדרשות לשלם במסגרת של משפחה. בזוגיות שלי ושל בעלי יש תקופות שבהן קשה לי יותר ותקופות שבהן קשה לו, ויש תמיכה הדדית. השנתיים האחרונות הן דוגמה למצב שבו הוא לצד ילדיי מתגייסים כדי לתת לי את האפשרות לעבוד בתפקיד שכרוך בשעות עבודה רבות, ולעשות משהו בשביל המדינה. בעלי לוקח את כל התפקידים בבית בערך, לצד היותו מנהל מחלקה בבית חולים עם עיסוקים משלו. שני בניי הגדולים שנמצאים בתיכון עוזרים בבית כמו מבוגרים אחראים. מצב שכזה יכול להתאפשר רק במציאות של היום. בתקופתה של אימי זה לא היה קורה".
ד"ר אלרעי פרייס מבקשת לקדם את בריאותן של נשים, כמו גם של גברים, בתחומי קידום בריאות ורפואה מונעת.
"הדבר החשוב ביותר הוא שנשים, כמו גם גברים, ידאגו לבריאותן, יקפידו על פעילות גופנית, ישמרו על תזונה בריאה ומאוזנת וידאגו לעשות את הבחירות הנכונות בחיים כדי לשמור על עצמן".
לדבריה, השקעה בקידום הבריאות נדרשת בעיקר בעת הנוכחית. "אחרי השנתיים האחרונות הקשות של הקורונה, אחד הדברים שחשובים לנשים ולגברים, הוא להשיב את החוסן הנפשי ולעשות דברים שמחזקים גם את הנפש. אנחנו מתעסקים הרבה בגוף, אבל הנפש היא חלק לא מבוטל מהבריאות, מהחוזק, מהמסוגלות, מהחוסן", אומרת ד"ר אלרעי פרייס, "אני לא חושבת שמגפת הקורונה נגמרה, וכנראה שיהיו עוד גלים, ובתקופה מאתגרת זו אני מאחלת לכולם – לנשים ולגברים, למצוא את הכוחות שמחזקים, שרואים את הטוב, ושעוזרים להחזיר את החוסן, לדאוג להרגלים שישמרו עלינו עם שנות חיים טובות ובריאות. כך, גם אם יבואו גלי תחלואה נוספים – נדע להתמודד איתם".
בשיחה מבהירה ד"ר אלרעי פרייס כי אין מדובר בסיכומה של תקופת הקורונה. "נכון שכרגע אנחנו מצויים בדעיכה של גל האומיקרון, ונושמים לרווחה כשאנו רואים את המספרים של החולים הקשים בבתי החולים יורדים, אבל חשוב לומר את הדברים בענווה. אנחנו חוזרים למסלול פעילות רגיל, מתוך הבנה שעלינו להיות מוכנים לכל הפתעה שעלולה לבוא. בשנתיים האחרונות שיפרנו מאוד את היכולות שלנו, ואנחנו ממשיכים לשפר אותן כדי להיות מוכנים לא רק לגל הקורונה הבא, אלא גם לפנדמיה הבאה, כדי להעמיד את ישראל במצב טוב בעתיד".
מהם הערכים הניהוליים שמובילים אותך כאישה בעולם גברי?
"בחינוך שלי מבית, שני הערכים העיקריים שקיבלתי מאימא זה תמיד להיות הכי טובה שאני יכולה ולא לפחד מאף אחד. אימא הייתה רופאה פנימאית ואישה מאוד חכמה, חמה וחזקה, שלימדה אותי מגיל מאוד צעיר מצוינות ואומץ. היא נהגה לומר: 'אם את בטוחה באמת שלך ובמה שנכון – אל תפחדי מאף אחד', והאמירה הזו הובילה אותי בחיים. גם אבא שלי היה רופא, מנהל מחלקה מוכר ומרצה בפקולטה לרפואה שנחשב מקצועי ומוביל בתחומו. כשאני מגיעה לאולפני הטלוויזיה, אני לא רואה מולי גבר או אישה, אלא אדם, ממש כמוני, ואני מסבירה את ההמלצות שלנו על סמך הנתונים. עד היום אנחנו עדיין לא יודעים הכול על הקורונה, ואומרים זאת בצורה גלויה. אנחנו מוסרים מידע שמבוסס על הנתונים והניתוחים הכי עדכניים שיש לנו באותו הרגע, זוהי נקודת המוצא שלנו, ואני מנסה להסביר אותה בצורה הכי מקצועית ומדויקת, מבלי לפחד, גם אם מנסים לתקוף".
האם היו מתייחסים לדברים שלך אחרת אם היית גבר?
"זו שאלה טובה, ואינני יודעת לענות בוודאות. אני לא חושבת שבמהלך דיון זום בכנסת מישהו היה מקלל גבר מבכירי משרד הבריאות כמו שקיללו אותי. כנראה קל יותר לקלל אישה מאשר גבר. אמירות כמו 'היא מטורללת' לא אומרים לגברים, וכנראה קל יותר להפנות אותן לנשים. בשורה התחתונה, מסיבה זו או אחרת, אני עדיין זו שנמצאת עם אבטחה. יש מאבטח 24/7 ליד הבית, ובנוסף מאבטח שצמוד אליי בכל יציאה מהבית, אפילו כשאני מוציאה את הכלב או הולכת לפעילות עם הילדים בבית הספר. יכול להיות שזה לא קשור להיותי אישה, ויכול להיות שזה בהחלט קשור".
יחד עם זאת, מדגישה ד"ר אלרעי פרייס: "האיומים לא מונעים ממני לומר את מה שאני מאמינה וחושבת לנכון ולהתבטא בדרכי, כמו שאימא שלי לימדה אותי".
היכן נפגוש אותך בעוד עשור?
"אני רואה את עצמי במערכת הבריאות הציבורית בתפקיד משמעותי שיוכל לתרום למערכת הזו, שאני מאוד גאה להיות חלק ממנה. בשנים הקרובות ברור לי שהעשייה שלי תהיה במשרד הבריאות בתחום בריאות הציבור, ויש לנו הרבה מה לעשות חוץ מהעיסוק בקורונה. אנחנו מקדמים רפורמות וחשיבה מחודשת בנושאים רבים, למשל בתחום בריאות התלמיד ורפורמת המזון, וכרגע אני רואה את עצמי שם. מערכת הבריאות בישראל היא מערכת מופלאה שמורכבת מנשים ומגברים שפועלים במסגרת לא פשוטה. אני מכירה את המערכת בארה"ב שהיא יותר מתגמלת כספית, אבל מערכת הבריאות בישראל היא מערכת ציבורית חזקה שנותנת מענה אמיתי, גם בקהילה וגם בבתי החולים, לא רק בזמן שגרה אלא גם בחירום. אני חושבת שראינו בשנתיים האחרונות עד כמה המערכת הזו טובה אבל גם כמה חשוב להמשיך ולחזק אותה כי זה אחד הכוחות החזקים שלנו במדינה. יש עוד מקום לשיפורים רבים במערכת, ובעתיד אשמח להמשיך ולהיות במקום שיוכל לעזור, להשפיע ולהוביל את מערכת הבריאות הציבורית קדימה".
