ד"ר חגית סברגיל-ממן, סמנכ"לית בית החולים הציבורי אסותא אשדוד, על ניהול בית חולים ציבורי לאחר עבר צה"לי

ד"ר חגית סרבגיל – ממן סמנכ"ל בית החולים הציבורי אסותא אשדוד
השכלה: בוגרת לימודי רפואה, טכניון, מומחית ברפואה פנימית וראומטולוגיה ומסיימת
התמחות שלישית במנהל רפואי.
מצב משפחתי: נשואה ואם לשניים.

לפני כשנתיים הצטרפה ד"ר חגית סרבגיל-ממן לבית החולים הציבורי אסותא אשדוד כסמנכ"לית בית החולים. את דרכה כרופאה ובהמשך כמנהלת, תכננה בקפידה, מתוך תחושה שזו שליחותה.

הדרך
ד"ר סרבגיל-ממן פרשה בדרגת סא"ל לאחר שורת תפקידים בחיל הרפואה.
"מאז שאני זוכרת את עצמי רציתי להיות רופאה. מדובר במקצוע שהוא דרך חיים של מחויבות והשקעה גדולה, אבל אין כמו המקצוע הזה בעולם. מרוב שידעתי כי זהו הייעוד שלי, בחרתי בו כבר בגיל צעיר יחסית. בכל יום מאז, אני מבינה עד כמה העיסוק ברפואה מתאים לי - נותן סיפוק, מאתגר ומאפשר באמת לסייע לאנשים. במקביל לעיסוק הקליני, במהלך השנים נמשכתי לעיסוק בניהול רפואי שמאפשר לי להשפיע ולסייע בהיקף רחב יותר, לחולל ולהוביל שינויים ולטפל בפערים".

הניהולי והרפואי
"כל מי שעוסק בעולם הבריאות יודע להצביע על בעיות שדורשות טיפול, והדבר מתסכל בשל המורכבות במערכת הבריאות, עם זאת, העיסוק בניהול מאפשר לבנות פתרונות ולהיות חלק ממתן המענה. במקביל לתפקידי הניהולי אני עדיין שומרת על 'גחלת' קלינית ומקפידה להמשיך לטפל באנשים כראומטולוגית. מבחינתי לטפל באנשים ולסייע להם, זה ממש לגעת בנשמתם, לבטא את הערך של אהבת אדם שעומד בבסיס המקצוע. המפגשים הקליניים כרופאה ב'ליבת הייצור' מעבר להיותם מקור אנרגיה עבורי, מלמדים אותי מקרוב על נושאים שעלי לטפל כמנהלת ונוגעים למטופלים ולמטפלים".

שינוי
"אני עוסקת בניהול בבית חולים ציבורי. מערכת הבריאות מורכבת ומזמנת אתגרים למכביר, בהם אני נתקלת מדי יום: מחסור במשאבים, במיטות אשפוז, במטפלים, פערים בין מרכז ופריפריה, הזדקנות האוכלוסייה, יוקר הבריאות ועוד. במקביל אנחנו נמצאים בעידן בו הטכנולוגיות הרפואיות הולכות ומתקדמות בקצב מהיר, בינהן הנושא של בינה מלאכותית. בעיני לא ניתן למצוא תחליף טכנולוגי למהות של הקשר האנושי בין מטפל למטופל. חשוב לי כמנהלת לאמץ את אותן טכנולוגיות שלא יחליפו את הקשר הזה אלא רק ישפרו ויזינו אותו. בנוסף חשוב לי לקדם מענה מיטבי לאוכלוסייה שמגיעה לבית החולים בדרום הארץ וחווה את הפערים המאפיינים פריפריה גיאוגרפית וחברתית במדינה שלנו".

יום האישה
"הזדמנות לתת במה לנשים מוכשרות ומובילות שמטביעות חותם ומשמשות מודל חיקוי לדור הבא".

זווית מגדרית
"אני הבכורה במשפחה בת שלוש בנות, הורי לא היו בעלי השכלה אקדמאית. שניהם נטעו בנו מילדות כי אנחנו מוכשרות ויכולות לעשות הכול, במקביל קידשו את ערך המשפחתיות כעוגן. הם חינכו אותנו למצוינות, לשאיפה למימוש עצמי, להצבת מטרות גבוהות והשקעה ללא פחד להשיגן. רכשנו השכלה גבוהה, במקביל לבניית משפחה והורות פעילה לילדים שלנו. אני מאמינה שניתן לשלב בין משפחה לקריירה וחשוב לשמור על איזון נכון. בעלי הוא רופא נשים וסגן מנהל בית החולים רבין. הקריירות התובעניות דרשו שוויוניות בגידול הילדים ובבניית המשפחה. היו תקופות מאתגרות רבות שחייבו אותנו להתגמש, להתחשב ולסייע זה לזו לממש יעדים שהצבנו. אני חושבת שההישגים והמעמד שלי קשורים ביכולות ובכישורים שלי כאדם, ללא קשר למגדר. לא מאמינה בתכונות או במאפיינים ייחודיים לניהול נשי. ישנם סטריאוטיפים ותפיסות הנוגעות לאינטליגנציה רגשית, רכות ויכולות מולטי טסקינג שניתן לומר על מנהלים ללא קשר למינם. ישנן הרבה נשים מנהלות מוכשרות, שהתמודדו ועדיין מתמודדות כשוות מול גברים, וטוב שכך".

בשיתוף אסותא אשדוד