כעורך דין העוסק בתחום התעבורה, אני יודע היטב שאם יש דבר המעורר בנהגים תחושה לא נעימה, שלא לומר הרגשה מפחידה של ממש, זוהי ללא ספק דרישתו של שוטר כי נעבור בדיקה לגילוי רמת אלכוהול. העניין הוא שרובנו כלל לא מודעים כי דווקא סירוב לבדיקה זו, הוא שעלול ליצור בעבורנו בעיה גדולה מאד.
אם השוטר מעוניין להעביר אותנו בדיקת אלכוהול, עומדים לרשותו 3 כלים: נשיפון, בדיקת המאפיינים וינשוף (בעוד נשיפון ובדיקת הינשוף עובדים על פי עיקרון זהה – נשיפה לתוך פיה, אליה מחוברת צינורית).
נשיפון
הנשיפון הוא מכשיר לבדיקה ראשונית בלבד לאיתור אלכוהול בגוף (ללא כמות) ואם לא שתינו ונסרב לעבור את הבדיקה, נגרום לעיכוב המשך הנסיעה. אולם גם אם שתינו, סירוב רק יעורר חשד כי יש לנו מה להסתיר והשוטר יבקש להעביר אותנו בדיקה במכשיר השני והמאיים יותר – הינשוף.
בדיקת הינשוף
הינשוף הוא מכשיר אלקטרוני בו משתמש השוטר כדי לבדוק את ריכוז האלכוהול באוויר שאנחנו נושפים (הרף הנהוג כיום – 290 סמ"ק). מדובר במכשיר מסתורי שמעטים בארץ מכירים, וזאת מכיוון שהמכשירים היחידים בישראל נמצאים ברשות המשטרה (מלבד מכשיר אחד יחיד ובודד).
זכותו של שוטר לעצור ולבדוק
כששוטר עוצר אותנו לבדיקה, הוא מחפש רמזים לכך שאנו נוהגים תחת השפעה של אלכוהול או סמים. לנו, יש זכות חוקית לסרב לעבור בדיקת סמים ללא חשד סביר, אבל שוטרי תנועה לא באמת זקוקים לסיבה מיוחדת בשביל להעביר אותנו בדיקה לגילוי כמות האלכוהול שבגופנו.
זו לא חובה לעבור בדיקה אולם מומלץ שלא לסרב
נכון שאף אחד לא יכול להכריח אותנו לנשוף ולבצע בדיקה לגילוי רמת אלכוהול, אך מאד לא מומלץ לסרב לה מהסיבה הפשוטה שנהג המסרב לבצע את הבדיקה יחשב מבחינת החוק כאילו נמצא נוהג תחת השפעת אלכוהול והשוטרים יסמנו את התיק של הנהג הסרבן בחותמת מיוחדת המיועדת לתיקים חמורים במיוחד, הקרויה תיק תלת"ן. מדובר בעובדה שאנשים לא תמיד מודעים לה ומחובתו של השוטר להסביר ולחדד בפני נהג המסרב לעבור בדיקת שכרות כי זכותו המלאה לסרב אולם עליו להבין את ההשלכות שקובע החוק לסירובו. עוד חשוב לציין כי על השוטר לדרוש מהנהג באופן ישיר לבצע את הבדיקה ולא לבקש או להציע. אי דרישה מצד השוטר יכולה להוביל לזיכוי בבית המשפט
מה ההשלכות של סירוב לביצוע בדיקה לגילוי אלכוהול?
פקודת התעבורה קובעת כי נהג אשר מסרב לעבור בדיקת שכרות יחשב כמי שנהג בשכרות. עוד קובעת פקודת התעבורה כי משסירב הנהג להיבדק, בהתאם לדרישת השוטר, בית המשפט רשאי לפסול אותו מלהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של שנתיים. במילים פשוטות, עצם הסירוב יכול להספיק כדי להרשיע שהרי בית המשפט רשאי להרשיע נהג בנהיגה בשכרות גם מבלי שתוצג בפניו תוצאת בדיקת שכרות.
כאמור, העונש הקבוע בחוק לעבירת נהיגה בשכרות הוא פסילת רישיון נהיגה למשך שנתיים (בהנחה שמדובר בהרשעה ראשונה שאחרת הפסילה תהיה מחמירה יותר).
טיפ חשוב
אם השוטר שעצר אותנו מגיש לנו כתב אישום/הזמנה לדין, חשוב לנסוע מיד לבית חולים הקרוב על מנת לעבור בדיקת דם. אמנם אין מדובר בבדיקה זולה אך הנתון המדויק אותו היא מספקת והוא אשר יופיע בבדיקת הדם, עשוי לחסוך לנו הרשעה, אבדן רישיון ואפילו קנסות כבדים.
חשוב לזכור כי בכל מקרה לא מומלץ להתווכח עם שוטר כיוון שהוא מציין בדו"ח את ההתרשמות הראשונית שלו מכם: ההופעה החיצונית, ההתנהגות והתשובות לשאלותיו.
***עו"ד אוריאל גולדברג עוסק בדיני תעבורה.
