מדפיסים חוויית קיבוע אחרת
יוניקאסט – קיבוע מודפס במדפסת תלת ממד (במקום גבס), הוא הדבר הבא, במקרים של שבר בכף היד, בשורש כף היד ובמרפק. השדרוג הזה, קל, אוורירי, שקוף וצבעוני, עושה את ההבדל בטיפול בשברים, בלעדי במרכז הרפואי איכילוב
עד היום, הדרך של מי ששברו את היד או את המרפק, עברה בחדר הגבס האייקוני בבית החולים או במרפאה. שם פגשו טכנאי, שליפף את האזור השבור בגבס, אותו חומר לבן, אבקתי ורטוב, שמתקשה לאיטו והופך כבד, מעיק, מגרד ולא ידידותי, ומלווה את המטופל לפרקי זמן שונים, בהתאם לחומרת הפציעה.
הסרתו של הגבס, מתבצעת בניסורו המרעיש, כשענן אבק לבן מרחף מעל, חוויה לא מרנינה.
אלא שבמרכז לוין לחדשנות כירורגית ולתלת ממד, בבית החולים איכילוב, יודעים להגיש למטופל, חוויית קיבוע אחרת לגמרי. כאן עושים שימוש במדפסות תלת ממד משוכללות, כדי להדפיס את יוניקאסט - קיבוע בהתאמה אישית לכל מטופל ובהתאם לשבר שלו. יוניקאסט הקיבוע שמחליף את הגבס הארכאי, עשוי מפולימר, חומר קל, שקוף ואוורירי, ואם תרצו, הוא אפילו ייצבע בצבע שתבחרו.
ההדפסה מתבצעת לאחר שתוצאות צילום הרנטגן המעידות על טיבו וחומרתו של השבר, נסרקות לתוך המדפסת. בנוסף, מתבצעת סריקה תלת ממדית חיצונית של היד, ממנה מתקבל מודל תלת ממדי, המגדיר את שטח הפנים של היד. מכאן, תיגזר באופן מדויק ומותאם אישית צורת היד המודפסת.
"לנוכח העובדה שפיתחנו יכולות מדהימות בתכנון ובהדפסה לקראת ניתוחים אורטופדיים מורכבים, החלטנו לעשות שימוש באפליקציות שעומדות לרשותנו גם כדי לשנות באופן מהותי את שרשרת הטיפול והחוויה של חולה עם שבר בידו", מסביר ד"ר שלמה דדיה, מנהל המרכז לחדשנות כירורגית באיכילוב.
לדברי ד"ר דדיה, היתרונות בהדפסת קיבוע שמחליף גבס, רבים ומשמעותיים עבור המטופל: "בנוסף להיותו קל ואוורירי, העור בקיבוע חשוף ולא סובל מהזעה או מגירוד, ואפשר להרטיבו. הסרת הקיבוע מתבצעת באופן ידידותי שאינו מזכיר את הסרת הגבס המוכר".
טרם השקת הקיבוע החדש, התבצע מחקר קליני בבית החולים בו השתתפו עשרות מטופלים עם שברי שורש כף היד. המחקר בדק את יעילותו ובטיחותו של הקיבוע, והתוצאות הוכיחו את יתרונותיו על פני הגבס המסורתי.
ההדפסה מתבצעת בחדר ובו סורק משוכלל ומדפסת תלת ממד, באווירה שמדמה "חוויית חלל", עדכנית, מרשימה ולא מאיימת. הנחת הקיבוע על היד השבורה, כמו גם הסרתו, פשוטים וידידותיים, אינם כרוכים בכאב או בחוסר נוחות.
ידה השבורה של ג'ודי ניר מוזס, אשת התקשורת, גובסה לאחרונה בגבס לבן, ובהמשך גם בגבס קל. אלא שאי הנוחות והכאבים גרמו לה להגיע לאיכילוב ולהמיר את הגבס הקל בקיבוע יוניקאסט.
"אין ספק שמדובר בפריצת דרך משמעותית ובמהפכה בטיפול בשברים", מסבירה מוזס. "השבר ביד הפך לחוויה אחרת, מאז הקיבוע שהודפס לי אישית בתלת ממד. זו ממש רפואת המחר. כל התהליך נושא ניחוח הייטקי, עדכני, חדשני ועתידני", מסכמת מוזס.
התאמת יוניקאסט מתבצעת במרפאה האורתופדית באיכילוב, ניתן לקבל החזרים מביטוחי בריאות פרטיים.
שיקום לב מהבית
שעון חכם מנטר מדדים רפואיים של חולי לב, ושולח את הנתונים לצוות המטפל שמחזיר משוב למטופל
לנוכח ההתמודדות עם מגפת הקורונה והמגבלות בצידה, פותח שיקום הלב מרחוק כחלק משירות שיקום הלב הניתן בסורוקה. השירות מאפשר להעביר שיקום לב על מרכיביו השונים מבלי שהחולה יגיע פיזית לאימונים בבית החולים.
הטיפול במחלות לב אינו מסתיים בשחרור מבית החולים ויש חשיבות רבה לפעילות שיקום לב בהקדם, פעילות שהוכחה כמשפרת ומצילת חיים. שיקום לב מביא להפחתת אירוע לב עתידי ובאיזון גורמי סיכון. שיקום לב חשוב למטופלים לאחר התקף לב ומאורעות קרדיולוגיים משמעותיים ונמצא בסל השירותים בחלקם. לכל מטופל נבנית ומותאמת תוכנית אישית על ידי צוות רב מקצועי שכולל צוותים מהמכון לפיזיותרפיה וצוותי רפואה, סיעוד ותזונה של המערך הקרדיולוגי שמלווה את המטופל לאורך כל התהליך.
השירות ניתן למטופלים המתאימים לכך באמצעות אפליקציה על גבי הטלפון החכם של המשוקם, ובליווי שעון דופק חכם, במטרה לנטר את המדדים הגופניים הנדרשים ושנקבעו על ידי משרד הבריאות. המערכת יודעת לנטר את סך הפעילות הגופנית של המשוקם במהלך היום, כולל מדידה של סוגי פעילות גופנית שונים, המשכם והעצימות אליה הגיע המשוקם בכל פעם. המערכת יודעת לנתח את הנתונים אל מול מרשם האימון האישי שלו, כדי להגדיר עמידה ביעדים.
"לשיקום מרחוק יתרונות רבים בעבור המשוקם. המשוקם יכול להתאמן בכל זמן שירצה, הוא אינו מבזבז זמן על נסיעה או הגעה לבית החולים ומקדיש זמן נטו לאימון הגופני", מסביר ד"ר יצחק גביזון, מנהל שירות שיקום הלב, במערך הקרדיולוגי בסורוקה.
בינה מלאכותית בשירות המטופל
ניהול שינוע מטופלים ללא מגע יד אדם, ושירותי רפואה מתקדמים מרחוק. כך יראה הטיפול במאושפזים במרכז הרפואי שערי צדק בעתיד
"בעוד לא הרבה זמן, המרכז הרפואי שערי צדק ידע לתכנן את הפעילות שלו בהתאם לתחזית מזג האוויר היומית וגם לפי עדכוני החדשות און ליין", מסביר שימי בן ברוך, סמנכ"ל טכנולוגיות במרכז הרפואי שערי צדק.
בית החולים נמצא בתהליכי הטמעה של מערכת ייחודית שתסייע לו לנהל את תנועת המטופלים והאשפוז בבית החולים, בצורה המיטבית בהתאם למשתנים רבים, למשל משחק רב משתתפים באצטדיון טדי או בפיס ארנה, תחזית מזג אוויר שצופה חמסין כבד, או סערה חורפית. המערכת תדע לתכנן באמצעות בינה מלאכותית כיצד יהיה על בית החולים להיערך לקראת האירוע: תגבור צוותים בחדר המיון, פינוי מיטות אשפוז, הכנת מערך טיפולי מותאם ועוד.
לצד המערכת המתקדמת, פועלת גם מערכת דיגיטלית עצמאית לניהול מערך הובלת מטופלים בתוך בית החולים שהביאה למהפך בשירות. "אנחנו מנהלים היום את התנועה ושינוע המטופלים בין המחלקות, מרפאות, מכונים, חדרי הניתוח והלידה ללא מגע יד אדם", מסביר מנהל מערך השירות אלי גרגיר. "המערכת מנהלת את מערך הסניטרים שמובילים חולים בצורה עצמאית, בהתאם לצרכים הרפואיים והטיפוליים, ויודעת בעצמה לסנכרן בין כל המשתנים ולקבוע אילו מטופלים דחופים יותר, איזה סניטר יטפל בכל קריאה". המערכת הביאה לשיפור אדיר בזמנים וביעילות, והיא היחידה מסוגה בארץ ואולי אפילו בעולם.
המהפך הדיגיטלי של שערי צדק נותן מענה למטופל גם מהבית. שירותי טלרפואה באמצעות שיחות וידאו שהחלו לפעול בתחילת משבר הקורונה במרפאות, במכונים, במרפאת טרום ניתוח ובשירותים רפואיים נוספים, זוכים היום לביקוש רב. כבר בוצעו מאות ייעוציים ובדיקות למטופלות ומטופלים באמצעות שירות זה עם רבים ממומחי שערי צדק בתחומים רבים. לצד שירותי רפואה מרחוק, מפותחת כיום מערכת מתקדמת שתנגיש את המידע הרפואי למטופלים און ליין כולל, תוצאות בדיקות ועוד, ישר למכשיר הטלפון בכף היד.
ביקור אחות וירטואלי - Telenursing
מפגש עם אחות מבית החולים, לליווי, ייעוץ ומעקב, הישר מהכורסה בבית בלי להגיע לבית החולים
תקופת הקורונה והתפתחות המערכות הטכנולוגיות חיזקו את ההכרח בהקמת מיזם של תקשורת וירטואלית בין אחות בית חולים למטופל בביתו. המיזם החדש נקרא "ביקור אחות וירטואלי", והוא מאפשר קיום תקשורת מטופל-מטפל, מבלי להגיע פיזית לבית החולים; מתן מענה למטופלים הזקוקים להדרכה או להכנה לקראת הליך רפואי או אשפוז בבית החולים; מעקב אחר מטופל לאחר שחרורו מבית החולים, תוך זיהוי של צרכים נוספים שהתעוררו, מתן מענה או הפניה לגורמים נוספים להמשך טיפול; ומעקב אחרי חולים כרוניים שזקוקים למעקבים לעיתים קרובות. כמו כן, המיזם מאפשר לחולים בקבוצות סיכון להימנע מביקור בבית החולים בתקופה זו.
עם הפעלת המיזם הותקנה על מסכי המחשב בבילינסון תשתית טכנולוגית מתאימה, כולל מסכים, מצלמות ורמקולים, המאפשרת שיחת וידאו עם מטופלים בביתם בזמן אמת.
התחומים בהם מתבצע ביקור אחות וירטואלי הם מגוונים, כגון: מרפאת דיאליזה פריטוניאלית –תקשורת ווירטואלית שמאפשרת הדרכה והדגמה פיזית של ביצוע הדיאליזה (חיבור המכשור, הפעלתו וניתוק).
מרכז דוידוף לחולי סרטן – ביקור אחות וירטואלי עם מטופלים אונקולוגים יום לאחר קבלת טיפול אונקולוגי חדש, במטרה לדרוש בשלומו של המטופל, ולהתרשם ממצבו.
מחלקת עור – תקשורת וירטואלית מול מטופלים 5 ימים לאחר השחרור מהמחלקה. מטרת השיחה היא בדיקת יעילות הטיפול, צפייה במצב העור, יישום ההנחיות הטיפוליות ובמקרה הצורך, ביצוע הדרכה נוספת.
מרפאה קרדיולוגית – מתן מידע פרטני ומותאם לצרכי המטופל לקראת הליך רפואי, חזרה לשגרה לאחר אירוע לבבי הכולל: פעילות גופנית, טיפול תרופתי, מיניות וכו'.
תחומים נוספים בהם מתקיים ביקור אחות וירטואלי בבילינסון הם: רפואת נשים, אורולוגיה, אא"ג, השתלות, נוירוכירורגיה ועוד.
"המיזם מאפשר ליווי, מעקב ותמיכה במטופל, שמירה על רצף טיפולי ומתן מענה מקצועי בהתבסס על מידע רלוונטי עדכני, מרגע שחרורו של המטופל מבית החולים וחזרתו הביתה", מסבירה ורד טיטלבוים, שמובילה את פרויקט "ביקור אחות וירטואלי" בבילינסון, יחד עם מיכל שטיינמן ותמי חי סוויסה.
סרטון מונפש לפני ניתוח, כבר ראיתם?
הכנת ילדים לניתוח בכלים דיגיטליים מותאמים אישית
חרדה לקראת הרדמה וניתוח היא תופעה שכיחה בקרב ילדים. ללא התייחסות ממוקדת, תוצאותיה יורגשו זמן רב לאחר הניתוח. ילדים חרדים יצרכו יותר תרופות לשיכוך כאבים, יסבלו מיותר בעיות שינה והתנהגות, והחלמתם תימשך זמן רב יותר.
גורם מרכזי לחרדת ניתוח הוא פערי מידע לגבי תפקיד הרופא מרדים, והדרך בה עובדת ההרדמה. אי לכך, הדרכת טרום הרדמה יעילה לילדים, היא אתגר המעסיק רבות את הרופאים המרדימים. לפני כשנתיים החליטו ד"ר דניאל סטוקי, מרדים ילדים בכיר במרכז הרפואי תל אביב (איכילוב), ועמיתו ד"ר איציק בזזינסקי סיני, לבדוק כיצד ניתן לחולל שינוי של ממש בהתמודדות עם האתגר. היה להם ברור כי הפתרון טמון בהגברת מעורבות ילדים באמצעות התאמה אישית של תכני ההדרכה למאפיינים המיוחדים של כל ילד, ובמעורבות גדולה יותר של ההורים בתהליך.
באותם ימים החל פרופ' רוני גמזו, מנכ"ל איכילוב, בבניין שותפות ייחודית עם חברת בריאות דיגיטלית ישראלית, GistMD, לעיצוב פתרונות דיגיטליים להגברת מעורבות מטופלים. פרופ' עידית מטות, ראש מערך הרדמה, כאב וטיפול נמרץ והמערך הכירורגי, זיהתה הזדמנות להפוך את הרעיון של ד"ר סטוקי וד״" סיני למציאות. היא הובילה את הפיתוח יחד עם צוות רב-תחומי מהחברה, המורכב מאנשי מוצר, פסיכולוגים, אנתרופולוגים, אנימטורים, מומחי ממשק משתמש, מומחי בינה מלאכותית, ומפתחי תוכנה. יחד יצרו מערך חדשני, המייצר לכל ילד שעתיד לעבור הרדמה סרטון מונפש ומותאם אישית, בוא הוא רואה את בן דמותו, המדבר את שפתו, ומתייחס למאפייניו הבריאותיים האישיים.
לאחר קביעת מועד לניתוח, מקבלים ההורים הודעה עם קישור לסרטון, בו הם יכולים לצפות עם ילדם שוב ושוב. מעבר לשיפור הישיר באיכות ההדרכה של הילד, הסרטון מערב את ההורים ותורם להפחתת חרדתם. מחקרים הוכיחו כי ילדים להורים מעורבים ורגועים סובלים מפחות חרדה.
היום, לאחר שהמערכת נמצאת בשימוש מלא, התמורה בחוויית הילדים כבר מוחשית. "זכורה לי במיוחד פגישה שקיימתי עם אמא ובת המועמדת לניתוח", מספר ד"ר סטוקי. "באמצע ההסבר שלי קטעה אותי הילדה והשלימה את ההנחיות של הצום, ובכל פעם שהאם רצתה לברר פרט נוסף, אמרה הילדה: 'אמא, אל תדאגי, ראיתי את הסרטון ואני אסביר לך אחר כך'".
יחד עם הסרטון מקבלים ההורים שאלון. אם השיבו בשלילה לכל סעיפיו, והמערכת זיהתה שהסרטון נצפה, הם פטורים ממפגש מקדים עם הרופא המרדים בבית החולים. כך הצליח בית החולים לחסוך לכ-70% מהילדים ומשפחותיהם את הטרחה ואי-הנעימות בהגעה נוספת לבית החולים, ולמקד את זמנם של הרופאים בילדים שבאמת זקוקים להם.
"ילדים והוריהם הם החוליה החלשה ביותר בהכנה להרדמה וניתוח. באמצעות רתימה של חדשנות ויצירתיות הצלחנו לייצר מהפכה של ממש בטיפול בהם. כעת, אנחנו פועלים להרחיבה לאוכלוסיות אחרות הדורשות התייחסות מיוחדת, כמו נשים הרות ומטופלים הסובלים מכאב", מסבירה פרופ' מטות.
