תשכחו כל מה שאתם חושבים שידעתם על "חליל הקסם". האופרה האחרונה שהלחין מוצרט, הסוחפת יותר ממאתיים שנה חובבי אופרה וטירונים גמורים בתחום, ממציאה את עצמה מחדש בהפקה שכמותה טרם ראינו, אשר תפתח את העונה החדשה 2021-2022 בבית האופרה הישראלית.
הבמאי האוסטרלי, בארי קוסקי, שחולל מהפכה ב-Komisch Oper בברלין אותו הוא מנהל ביד רמה כמעט עשור, רתם לטובת פרויקט שאפתני במיוחד את יוצרי קולקטיב התיאטרון הניסיוני האנגלי, "1927" - סוזנה אנדראדה ופול באריט. התוצאה: מחווה מפוארת לקולנוע האילם ולסרטי אנימציה, שהופכת את האופרה הפופולארית ליצירה היברידית מטורפת וקסומה, מסעירת חושים וחדשנית, בה הקהל באולם והזמרים כאחד יוצאים להרפתקה בעולם פנטסטי של גילויים וטריטוריות חדשות.
העלילה המוכרת שבסיסה מאבק הכוחות בין טוב לרע, בין אור לחושך, בין בערות לנאורות, מתרחשת בעולם סוריאליסטי חלומי בו הזמרים הם למעשה שחקנים בסרט אנימציה. זירת ההתרחשות היא מסך ענק ממדים, החוצה את הבמה. הזמרים ממוקמים בפתחים בגבהים שונים בתוך המסך, כשהם ניצבים על פלטפורמות נסתרות מעין מאחוריו או בגובה הבמה בקדמתו. הם מקיימים אינטראקציה עם דימויי אנימציה המוקרנים על המסך סביבם ומגיבים להם. כך, למשל, ידו הפיזית של צייד הציפורים, פפגנו, מלטפת חתול וירטואלי שמנמן , ראשה של הסולנית המגלמת את מלכת הלילה מחובר לזרועותיה האימתניות של נקבת עכביש המשתלטות על המסך כולו, זרסטרו הכהן מפקד על צבא רובוטים מאוירים הנתונים למרותו והנסיך טמינו נמלט בריצת אמוק מנחש אימתני גם הוא, כמובן, מאויר.
כאלפיים דימויים יפהפיים צייר ביד אמן, האנימטור פול באריט. הם מוקרנים בהפעלה ידנית על המסך ומסונכרנים באופן מושלם עם הפרטיטורה, המוזיקה והזמרים. נשמע פשוט? ובכן, בהחלט לא. זהו הימור לא מבוטל שנסמך על וירטואוזיות טכנית, דיוק וסנכרון בין האלמנטים החזותיים לבין הביצוע המוזיקאלי והפרפורמנס המתרחש בלייב.
גם כאשר הזמרים ניצבים במקומם, יוצרת האנימציה אשליה של תנועה ולא מפסיקה להפתיע ולהפעים במוטיבים עיצוביים יפהפיים המושפעים מהאקספרסיוניזם הגרמני של רפובליקת ויימר ומחוזות הוודביל והמיוזיקל האמריקני, מאמני אשליה וקוסמות ועד וולט דיסני וחבורת מונטי פייתון, מאמנות הפופ-ארט ומשחקי המחשב. זהו למעשה דיאלוג פרפורמטיבי יוצא דופן ומעשיר בין קולנוע לאופרה שאינו דומה לשום דבר אחר שראיתם. הדיאלוגים המדוברים באופרה המקורית, שכיום עלולים להישמע מיזוגיניים, פוגעניים ואף גזעניים, נערכו מחדש והוחלפו בכתוביות טקסטים קצרים תואמי-תקופה, המלווים בנגינת הפנטזיות של מוצרט בפסנתר כמיטב מסורת הסרט האילם. באורח פלא מתקיימים כל היקומים הללו בקוהרנטיות ובהרמוניה ומעל לכל מבלי לפגום או להחסיר מהיצירה המקורית. ההיפך, מבחינה אסתטית, הרפרנסים התרבותיים הרחבים מחברים את הצופה ומובילים אותו בשערי עולם אגדי, מסוגנן לעילא, ייחודי ורב דמיון. שפע הדימויים עלול היה להאפיל על הזמרים ועל המוזיקה, אך למעשה אוטוסטראדת המידע הזו מעוררת השתהות ומעצימה את הקולות והחוויה.
ההפקה, שהוצגה בבכורה עולמית בשנת 2012 באופרה הקומית של ברלין, רשמה הצלחה פנומנאלית. קוסקי הוכתר על ידי הניו יורק טיימס: "הבמאי הכי מעניין בעשור האחרון". מבקר המוזיקה של "דר טאגשפיגל" הגרמני, וולפגנג פרוסינגר, כתב: "קוסקי הביא לברלין משהו מהגלאם של ברודווי, מה שסייע בידו לשנות את המרקם האנושי של הבאים בשערי האופרה". ואכן, בדומה להפקות הענק של מחזות הזמר הקלאסיים בברודווי ובווסט אנד הנודדים בעולם, הפכה ההפקה החדשה של "חליל הקסם" ללהיט בינלאומי מבוקש. זכויות העלאתה נמכרו במהרה לעשרות בתי אופרה ופסטיבלים בינלאומיים מובילים, שהציגו אותה בהשתתפות תזמורות ומבצעים לוקאליים. בארץ ינצח על תזמורת האופרה נמרוד דוד פפר והסולנים המשתתפים הם: אלה וסילביצקי ויעל לויטה (פמינה), אלאסדיר קנט וארון בלייק (טמינו), תאו הופמן ועודד רייך (פפגנו), אלאונורה בלוצ'י (מלכת הלילה), טראס ברז'אנסקי (זרסטרו), אנתוני ווב (מונוסטטוס), טל גנור ושקד סטרול (פפגנה).
"חליל הקסם" בלבושו החדש, מציע ספקטקל חזותי עכשווי שאי אפשר שלא להיסחף בתוכו, להישבות בקסמיו, להיבלע בשלל הדימויים, באנימציה המדהימה, באייקונים התרבותיים הרבים שמהדהדים בו מלואיז ברוקס ובאסטר קיטון ועד נוספרטו. הוירטואוזיות הטכנית הולמת בך ופותחת מרחבים חדשים בפני האופרה, כסוגה אמנותית, לצד קריאת תיגר על הרגלי הצפייה של היושבים באולם. בתוך התמהיל הרוחש של פנטזיה, רוח שטות והומור בריטי משובח, לצד צלילת ראש אל עומקי החוויה האנושית ומעברים בין אינספור סוגות אמנותיות, "חליל הקסם" שומר על קסמו.
הטכניקה והאסתטיקה אינן עומדות בפני עצמן, אלא משרתות מטרה: בחינה מחודשת של גבולות והרגלים מתוך רצון להתעלות על הקיים, לחדש בתוכו מבלי לפגוע ברוח הדבר, להביא לידי ביטוי את רוח הזמן מבלי לפגום במוכר והאהוב. חוויה ויזואלית, אסתטית, מוזיקאלית ותיאטרלית מסחררת, מאתגרת ובלתי נשכחת הן לאוהבי אופרה והן לאלה שיגיעו לבית האופרה לראשונה בחייהם.
