1.La Bauhinia: פריז פינת אסיה
מלון Shangri-La המפואר בפריז, ביתו של הנסיך רונלד בונפרטה (נכדו של נפוליאון), הוא תחנת עצירה נהדרת לבאי ה-Palais de Tokyo ולמוזיאון לאמנות מודרנית הסמוכים (המומלצים בפני עצמם). בלב המלון המפואר ממוקמת La Bauhinia, המסעדה הנגישה יותר של המלון (בו פועלת גם מסעדת SHANG PALACE, המסעדה הסינית הראשונה בפריז שקיבלה כוכב מישלן).
La Bauhinia, הקרויה על שם הסחלב ההונג קונגי המפאר את דגל הונג קונג, הוקמה בהשראת התשוקה של הנסיך רולנד בונפרטה לבוטניקה ומכבדת את המורשת הגסטרונומית של צרפת עם קריצה לשורשים מדרום מזרח אסיה של השנגרי לה. המסעדה ממוקמת תחת כיפת הזכוכית ההיסטורית המרשימה של המלון, שעוצבה בשנות ה-30 על ידי האדריכל הנודע מוריס גראס, ומאפשרת למסעדה להישטף באור פריזאי טבעי.
תפריט הצהריים כולל מנה ראשונה, עיקרית וקינוח ב-52 יורו (בשעות הערב תשלמו על דיל דומה 68 יורו). בין הראשונות תמצאו מנה אדירה של בשר סרטנים עם אבוקדו ומנגו ירוק וקרפצ׳יו פנטסטי של סרגוס על מצע של צ׳ילי, ליים ורימונים.
גם העיקריות כוללת בעיקר קלאסיקות עם טוויסט: סלט לובסטר, ארטישוקים, עגבניות מיובשות (ברוטש לובסטר ועגבניות מפתיע), בס ים מפואר, אבל גם גרסה עילית של פאד תאי מפונפן (ומומלץ במיוחד). זהו גם מקום פנטסטי לאכול בו סטייק עגל צרפתי קלאסי (נע, בטח נע). הקינוחים, חלקם מתחלפים על בסיס יומי, לא מאכזבים: אל תוותרו על מילפיי השוקולד (עם שוקולד קובני מיוחד), למרות ההמתנה הנוספת שהוא דורש (לא יותר מעשר דקות מהנות תחת כיפת הזכוכית).
לאתר המסעדה:
https://www.labauhiniarestaurant.com/?lang=en
:Bachaumont שיק שפורץ מהצלחת
סמי מרסיאנו עזב את ישראל במשבר הכלכלי של שנות ה-80, ומצא פרנסה בענף הטקסטיל בפריז של אותה תקופה. הוא נהפך לאחד מיבואני הסריגים הגדולים, ואחרי שלושה עשורים מוצלחים, החליט לעשות הסבה למלונאות. בהתחלה כמשקיע במלון בלונדון, עכשיו כבעלים של מלונות בפריז. בערבים יש סיכוי גבוה למצוא אותו במלון Bachaumont שבבעלותו, בין המסעדה לבר, הוא המארח האמיתי כאן. וקופץ על כל הזדמנות לדבר קצת עברית.
עם או בלי קשר לאיש הטקסטיל שמאחוריו, ה-Bachaumont נהפך אופנתי במהרה. לא רק המלון, הפונה במוצהר לקהל עם סטייל, אלא גם הבר והמסעדה שבקומת הקרקע. אבל מסעדת Bachaumont היא ממש לא רק מקום לאלה הרוצים לראות או להיראות, אלא גם מקום לפגוש בו קולינריה צרפתית נהדרת.
השף דיוויד בפטיסט מציג כאן תפריט שאינו רק עונה להגדרת העונתי והמעודכן (והוא בהחלט עונה), אלא גם מצליח למתוח מעט את כללי המטבח הצרפתיים, תוך שמירה על האלגנטיות המחייבת של המקום. התוצאה: ארוחה פנטסטית שמצליחה להתחרות בתפאורה.
בין הראשונות תמצאו כאן מנה נפלאה של תמנון ואננס צלויים וצלחת שרקוטרי אדירה (מההתמחויות של השף). בעיקריות מומלץ לא לדלג על מנה איקונית של ברווז צלוי המוגש עם ארטישוק ופטל שחור מוחמץ. וגם קלאסיקת כמו בר ים מקבלות כאן טיפול שמצד אחד שומר ומבליט את איכות הדגה וטריותה, אבל גם הופך אותה ליותר מעוד מנת דג (כאן זו בעיקר קציפת הלימון העדינה).
חובה לשמור מקום גם לקינוחים של הפטיסרי סופי קולומבל. ובעיקר לאינטרפרטציה המקורית שלה לטאקוס מקסיקניים: טורטיית שוקולד מקמח תירס ממולאת בגלידת תירס (כן, כן), פופקורן מקורמל וגנאש שוקולד. התוצאה לא רק מעלה חיוך מדושן עונג, אלא גם תהייה: איך לא חשבו על זה קודם?
לאתר המסעדה:
https://www.hotelbachaumont.com/en/page/bar-restaurant-paris-2.5859.html
:Le Train Bleu שיק מלכותי
3.תחנת הרכבת Gare de Lyon בפריז נבנתה ב-1900 בהשראת ארמונות התקופה, עם מבואה רחבה ופטיו בצורת רציפים. וכמו בכל ארמון שמכבד את עצמו, גם כאן נדרש מקום לקבלת אורחים חשובים במיוחד, משהו שישדר יוקרה, הוד והדר. זה היה תפקידה של Le Train Bleu, המסעדה שנפתחה שם, ונהפכה לחביבה על דמויות כמו קוקו שאנל, סלבדור דאלי, בריז'יט בארדו והקולנוען לוק בסון שצילם בה כמה סצנות מסרטיו.
מאה שנה אחר כך, עם עבודת שחזור ששמרה על המקור, המקום מרהיב אפילו יותר. ציורי הענק, הפסלים, הנברשות והשנדלירים, מייצרים חלל הסעדה מלכותי. זו הרבה יותר ממסעדת נוסעים של באי תחנת הרכבת, זו יותר מסעדת לחובבי מסעות בזמן. וזהו מסע מפתיע, שכולל מיני הופעה בכל ערב, ובעיקר מסע שהאוכל בו לא משחק תפקיד משני אלא משתלב בחוויה הכוללת.
השולחנות הנוסעים של המלצרים, עמם הם עוברים בין השולחנות, והכלים המוזהבים שעליהם משמשים חלק חשוב בחוויה. בין אם זו חלוקה של לחמים נפלאים, צלייה של נתח בשר או התקנה של קרפ סוזט. אבל, כאמור, לא מדובר כאן רק במסעדת אווירה והאוכל הוא לא רק חוויה משנית, אלא מרהיב כמעט כמו המסביב.
בין הראשונות תמצאו מנה נהדרת של בשר סרטנים וחלמונים, סקאלפוס, וכמובן כבד אווז עם תאנים. בעיקריות כדאי ללכת על הקלאסיקות המבוצעות היטב: שוק טלה צלוי, צלעות עגל ואפילו מנת ארנבת.
לקינוח תזמינו קרפ סוזט, לא רק בגלל מופע ההכנה המלווה, ואם אתם חושבים שיהיה לכם מקום לעוד - נסו גם את הסופלה הייחודי של המקום (אותו יש להזמין בתחילת הארוחה).
ארוחה מלאה ב-Le Train Bleu, עם כל הטקסים וההפתעות, היא לא עניין לממהרים לרכבת, ונראה שלמרבית באי המקום אין עניין למהר. ובכל זאת, אם יש לכם פחות משעה עד שהרכבת שלכם מגיעה, מציעים כאן תפריט מטיילים (Travelers Menu), שמוגש בתוך 45 דקות וכלל את מנת השוק טלה, גראטן, ואקלר לימוני לקינוח (50 יורו).
לאתר המסעדה:
https://www.le-train-bleu.com/en/
