חיפוש

הכנה למבחני אישיות ללימודי רפואה: מה חשוב לדעת בדרך ללימודים

תקשורת בין-אישית, מודעות עצמית, בגרות ויכולת התמודדות במצבים שונים: במסגרות שמעניקות הכנה למבחני אישיות ללימודי רפואה, מסבירים כיצד ניתן להתכונן למבחנים המרוכבים בדרך ללימודים היוקרתיים

שיתוף בוואטסאפ

הדפסת כתבה זמינה למנויים בלבד

ללא פרסומות ותמונות, ובהגשה נוחה להדפסה

לרכישת מינוי
תגובות:

קריאת זן זמינה למנויים בלבד

ללא פרסומות ובהגשה נוחה לקריאה

לרכישת מינוי
מד חום וספרים
מד חום וספרים
הכנה למבחני אישיות ללימודי רפואה צילום: shutterstock
הכנה למבחני אישיות ללימודי רפואה צילום: shutterstock
אבי יופה
תוכן שיווקי

מבחני האישיות שלהם נדרשים מועמדים ללימודי רפואה בוחנים כישורי תקשורת בין-אישית, מודעות עצמית, בגרות, יכולת התמודדות במצבים שונים ועוד. המבחנים כוללים שאלון ביוגרפי ושאלון שיפוט והערכה, ראיונות אישיים ודיונים בסוגיות רפואיות. מומחים שהוכשרו לכך מעריכים את התשובות ואת התנהלות המועמדים ודבריהם בחלק המעשי. ההכנה המקובלת למבחנים הללו כוללת שאלוני אישיות ושאלוני דילמות אתיות, המחקים את שאלוני המבחנים כמובן, סימולציות והדרכה פרטנית.

ואולם, מועמדים רבים ללימודי רפואה מתקשים להתכונן למבחני האישיות הבוחנים אלמנטים אישיותיים וערכיים. במסגרות המסייעות בהכנה למבחני אישיות ללימודי רפואה, מסבירים מה חשוב ללמוד ולזכור בדרך קבלה ללימודים היוקרתיים: עמותת בריאות מחקר ומדע בישראל, 911 – הכנה לרפואה בישראל ופייר - הכנה למקצועות הרפואה.

עמותת בריאות מחקר ומדע בישראל

המספר המוגבל של מקומות הלימוד בשש הפקולטות לרפואה בישראל הוביל להצבת תנאי הקבלה הגבוהים ביותר למקצוע הרפואה מבין כל מקצועות הלימוד.

עו"ד חי רצאבי, בעל משרד עורכי דין, מחנך בתיכון תמר אריאל בנתניה וחבר הוועד המנהל (בהתנדבות) בעמותת בריאות, מחקר ומדע בישראל מכיר את הנושא היטב. "בישראל חסרים רופאים ובפרט חסרים רופאים שלמדו בישראל. יותר ממחצית מהרופאים החדשים נאלצו ללמוד בחו"ל לאור מגבלת מקומות הלימוד. הקושי הרב להתקבל בארץ הוא לא פרופורציונלי לעולם", הוא מסביר.

אחת מהמטרות העיקריות של עמותת בריאות, מחקר ומדע בישראל, שהוקמה בשנת 2017 על ידי ד"ר יאיר חזקיהו שטיינברג ועו"ד חי רצאבי, היא הנגשת הקבלה ללימודי רפואה בישראל. העמותה מעודדת פנייה למקצועות המדע והרפואה תוך חשיפת מידע ומסירתו על תהליך הקבלה ושלבי המיון השונים. בעמותה מציעים סיוע, מלגות, הכוונה וליווי לכל אורך הדרך משלבי הקבלה ועד לסיום הלימודים. בנוסף, העמותה מנגישה מידע רפואי לציבור הרחב בנושאים שונים.

ד"ר יאיר חזקיהו שטיינברג
ד"ר יאיר חזקיהו שטיינברג
ד"ר יאיר חזקיהו שטיינברג צילום: באדיבות עמותת בריאות, מחקר ומדע בישראל
ד"ר יאיר חזקיהו שטיינברגצילום: באדיבות עמותת בריאות, מחקר ומדע בישראל

יו"ר העמותה (בהתנדבות) ד"ר יאיר חזקיהו שטיינברג, בוגר התוכנית הארבע שנתית ברפואה לבעלי תואר ראשון מאוניברסיטת בר-אילן ודוקטורנט במרכז שיבא לחקר הסרטן: "בעקבות החוויה האישית שלי להתקבל לרפואה בישראל, החלטתי לעזור למועמדים בתהליך המסובך והארוך בדרך אל הגשמת החלום- להיות רופאה או רופא בישראל. כמועמד בעבר, אני מכיר לעומק את הקשיים בתהליך ואת הצורך במנטור שילווה ויסייע - וזה בדיוק מה שאנו עושים בעמותה; אנו מלווים, מייעצים, ומעניקים מעטפת מלאה, תומכת, חמה ואישית למועמדים לכל אורך הדרך. קורסי ההכנה שלנו נותנים מענה יעיל ושוטף לכל צרכי המועמדים".

לחץ בתהליך הקבלה

לדברי ד"ר חזקיהו שטיינברג, קיים לחץ רב המופעל על מועמדים בתהליך הקבלה, רק כ-20% מהמועמדים מתקבלים, עקב ביקוש גבוה אל מול היצע נמוך. זאת, כאשר פחות ממחצית מהמועמדים עוברים לשלב מבחני האישיות. לדבריו, "במבחנים מנסים לאפיין את האישיות של כל מועמדת או מועמד, משימה כמעט בלתי אפשרית ומתפספסת, היות שנקודות ההערכה הקיימות הן מצומצמות ומוגבלות. מטרת מבחני האישיות היא חשובה: לזהות מי מתאים מבחינת מיומנויות חברתיות למקצוע, אך בפועל אלו מבחני סינון ולא מיון, באמצעותם האוניברסיטאות נדרשות לסנן את כמות המועמדים הרבה במקום להעיד האם המועמדים כשירים לעסוק במקצוע. הם מנסים לאתר בקרב המועמדים מי מתאים ל'מודל הרופא/ה' ולכמת זאת באופן יחסי למועמדים אחרים. כמובן שזה סובייקטיבי ותלוי במראיינים ובגורמים נוספים שאינם בהכרח תלויים במועמדים".

עו"ד חי רצאבי
עו"ד חי רצאבי
עו"ד חי רצאבי צילום: באדיבות עמותת בריאות, מחקר ומדע בישראל
עו"ד חי רצאביצילום: באדיבות עמותת בריאות, מחקר ומדע בישראל

לדברי עו"ד רצאבי, "מועמדים מוכשרים רבים מוצאים את עצמם מחוץ ללימודים בגלל המבחנים האישיותיים, בהם ניתן זמן מועט לבוחנים בכדי לתהות על קנקנו של המועמדים. מי שלא יהיה מוכן לבחינות כי לא התכונן בצורה מיטבית עלול להתפספס ותמנע ממנו ההכשרה. בנוסף, מועמדים שידם אינה משגת, מופלים לעומת מועמדים מבית אמיד שיכולים להרשות לעצמם הוצאה של עשרות אלפי שקלים על כל הכנה שיכולה לתת להם יתרון יחסי בבחינות המיון".

סימולציות וליווי לאורך התהליך

העמותה מציעה קורס מקיף מאוד שמתאים למיונים של כל הפקולטות לרפואה בישראל. במסגרת קורסי ההכנה של העמותה נלמדים כלים מעולם החינוך, התקשורת והאתיקה הרפואית במטרה להכין את המועמדים למבחנים ולתרחישים שיחוו בהמשך הקריירה; איך להתמודד מול דילמות רפואיות-אתיות ואיך להתמודד מול סיטואציות מורכבות וקשות כמו לבשר בשורה מרה למטופל.

בקורס האונליין ישנם מפגשי זום וכן יותר מ-40 שעות סרטוני וידאו עם כלים מעולם הרפואה והדגמות שמנותחות ונלמדות לעומק. בנוסף, מוצע קורס משולב, הכולל משוב לשאלות ביוגרפיות וכן השתתפות בסימולציות פרונטליות. מעבר לעלות הנמוכה של הקורס, העמותה מלווה את המועמדים לכל אורך תהליך הקבלה ועד לקבלת ההודעה המשמחת.

ד"ר חזקיהו שטיינברג ועו"ד רצאבי מסכמים: "לאורך השנים אנו רואים שהפעילות שלנו בעמותה מוכיחה את עצמה הן על בסיס ציוני התלמידים והפידבקים המעולים שאנו מקבלים והן ע"י מספר המתקבלים. אפשר בהחלט להצליח עם עבודה נכונה וללא הצורך להוציא עשרות אלפי שקלים כדי להתקבל".

עמותת בריאות מחקר ומדע בישראל
למשלוח SMS או וואטסאפ: 052-3616112

למעבר לרישום לקורס >>
למעבר לעמוד הפייסבוק >>
לפנייה בדוא"ל >>

בשיתוף עמותת בריאות מחקר ומדע בישראל

---------------

911 – הכנה לרפואה בישראל

מיזם "911 הכנה לרפואה בישראל" נולד מתוך תסכול. גל בינשטוק וגיל חסון, סטודנטים בשנתם השלישית ללימודי הרפואה, חשו שההכנה שקיבלו למבחני האישיות שאותם עוברים המועמדים ללימודי רפואה לקתה בחסר. היא כללה, מספרים השניים, בעיקר התנסות מעשית, וחסרו בה, לתחושתם, פיתוח דרכי חשיבה רפלקטיביות ועקרונות חשובים שהמועמדים ללימודים נתקלים בהם בתחנות הבחינה השונות.

כמו במקרים רבים אחרים, גם כאן מעז יצא מתוק. "לגיל היה רעיון ליצור בנק שאלות ותרחישים מהבחינה, במחשבה שנוכל להשתמש בניסיון שלנו ושל אנשי מקצוע שאנו מכירים, כדי להציע את ההכנה שאנחנו בעצמנו היינו רוצים לקבל", מספר בינשטוק. "ודווקא בנקודה הזאת, מתוך הסקרנות והתסכול מהדרך שאנחנו עברנו, החלטנו לפתוח את מיזם '911 הכנה לרפואה בישראל' שהוא ייחודי בנוף ההכנה למבחני האישיות בקבלה ללימודי רפואה".

מבחני האישיות הללו מיועדים לעומדים בתנאי הסף לבתי הספר לרפואה ומחליפים את הריאיון האישי שהיה נהוג בעבר. תכליתם – בחינת כישורי תקשורת בין-אישית, מודעות, בגרות, יכולת התמודדות במצבים שונים ועוד. המבחנים כוללים שאלון ביוגרפי ושאלון שיפוט והערכה וכן סימולציות, ראיונות אישיים ודיונים בסוגיות רפואיות.

"הרעיון היה ליצור בנק שאלות ותרחישים". צילום מסך מתוך הקורס של 911
"הרעיון היה ליצור בנק שאלות ותרחישים". צילום מסך מתוך הקורס של 911
"הרעיון היה ליצור בנק שאלות ותרחישים". צילום מסך מתוך הקורס של 911 צילום: באדיבות 911
"הרעיון היה ליצור בנק שאלות ותרחישים". צילום מסך מתוך הקורס של 911 צילום: באדיבות 911

מומחים שהוכשרו לכך מעריכים את התשובות ואת התנהלות המועמדים ודבריהם בחלק המעשי. בהיעדר תשובה נכונה או שגויה בהגדרה, למועמדים אין יכולת לדעת אם ענו או הגיבו נכון, וכמה נקודות יקבלו על דרך התמודדות מסוימת.

מטרת המועמדים המבקשים להתכונן למבחנים הללו, מסבירים חסון ובינשטוק, היא לבחון מצב נתון בצורה הטובה ביותר, לנתח את המידע ולהעביר את ההתמודדות, המשוב והרפלקציה המתאימים מול הבוחן. האדם שיושב מולם מתרשם מהדברים ומחליט על ניקוד. המשובים ניתנים אך ורק בעת ההכנה, ולא בזמן אמת מול הבוחן.

כדי לקבל ניקוד גבוה ככל האפשר (הציון המרבי הוא 250) ולשפר את יכולות החשיבה הרפלקטיבית, יצרו בינשטוק וחסון מערכת אינטראקטיבית של 17 סרטונים המחולקת למקטעים, וכוללת כ-250 דקות צפייה.

"מדובר בסצנות בחינה שבנינו עם פסיכולוגים תעסוקתיים ועם רופאים, שכוללות שחקנים המתמחים במבחני אישיות שנמצאים במצבים שאנחנו בנינו, אך יכולות להתרחש במבחן האמיתי", אומר בינשטוק. "המטרה היא ללמוד דרך העשייה של אדם אחר מה מתאים לי בתוך סיטואציה מסוימת, לעשות רפלקציה מתוך התנהגות המועמד בסרטון ולהגיע למסקנה שמתאימה לעולם הערכים וההבנה שלי כמשתמש".

אפשר בכלל להכין אנשים לחלק האישיותי?
"קווי המסגרת מובנים לכולם – יש מבחן שמנוקד מספרית בין 150 ל-250. בתוך המסגרת הזו המועמד צריך להפעיל כלי חשיבה רפלקטיביים ולהפגין תכונות מסוימות. באמצעות הסרטונים המועמד לומד איך להציג או לא להציג את עצמו בבחינה. כך המועמד מפתח יכולות חשיבה רפלקטיביות אותנטיות ומשפיע בעצמו על הסיכוי שלו להתקבל. שום דבר לא ודאי, אי-אפשר להבטיח למועמד להביא אותו לציון המקסימלי במאה אחוז".

איך מתחברים למיזם ״911 הכנה לרפואה בישראל״?
"מועמדים ללימודים קונים משתמש במערכת הלמידה האינטראקטיבית ומקבלים גישה לספרייה שכוללת 17 סרטונים, כשכל סרטון מדמה תחנה אמיתית בבחינה. הבחינה עצמה מחולקת לשש תחנות משלושה סוגים: ראיון אישי, סימולציה מול שחקן ודילמה. חברות אחרות מציעות רק יום שבו מועמדים מגיעים להתכונן ומדמים את הבחינה מההתחלה ועד לסיום. אנחנו מנסים להנגיש את התרגול המעשי עד הבית ולפתוח אותו בכל זמן, גם לשם למידה וגם לשם תרגול. המועמד יושב בכיסא הנהג וקובע מה נכון לו ומה לא תוך כדי הכוונה וליווי שלנו, בקבצים ובהסברים שנמצאים במערכת. חשוב לנו שהתרגול האינטראקטיבי יתבצע תוך כדי שמירה על עולם הערכים והאמונות של המועמד, כך יש לו אפשרות להפיק לקחים אותנטיים ויישומיים. המטרה היא לשדר חשיבה רפלקטיבית איכותית ואותנטית, אחד האתגרים הגדולים במבחן עצמו. ב-'911 הכנה ללימודי רפואה בישראל' כל סרטון מחולק לחמישה חלקים, כשבסיום כל חלק עולה שאלה פתוחה רפלקטיבית על הדרך שבה הצופה חווה את הסרטון. הצופה רואה איך השחקן בסרטון או משתמשים אחרים מגיבים ודרך מענה על שאלות הוא מסביר לעצמו מה הוא היה רוצה ליישם בסיטואציה כזאת, מה תהיה התגובה שלו בסיטואציה ומה הדרך שלו להתמודדות איתה", מסביר בינשטוק. "השאלות נכתבו בשיתוף פסיכולוגים ואנשי מקצוע בעלי ותק בבחינות האלה, ודרכן אנחנו מנסים ללמד את המשתמשים מה צריך לעלות להם בראש בסיטואציות מסוימות".

השוק הישראלי קטן. אתם מתכוונים לצאת עם המוצר מחוץ לגבולות המדינה?
"לא כרגע. המערכת עצמה ואופן הלימוד יכולים להצליח בקנה מידה גדול יותר, אך כרגע אנחנו מתרכזים בהליך הקבלה בארץ ובהפיכתו ליעיל ונגיש. אנחנו בעיקר נהנים מהמערכת כי לנו לא הייתה כזאת, והיינו אבודים לגמרי בזמן ההכנה לבחינה. כרגע אנחנו פה בעיקר כדי לסייע ועושים הרבה למען הקהילה, למשל במענה על שאלות באון ליין, וובינרים, מלגות והנגשת מידע. המטרה שלנו היא לשנות את הליך הקבלה כולו ללימודי רפואה, כך שיהיה שקוף וברור יותר במטרות שלו ויאפשר למועמדים רבים יותר לגשת ולעבור בכל שנה".

911 – הכנה לרפואה בישראל
טלפון: 052-523-7671
למעבר לאתר >>
למעבר לעמוד הפייסבוק >>

בשיתוף 911 – הכנה לרפואה בישראל

---------------

פייר - הכנה למקצועות הרפואה

הדרך של תמיר עגיב ללימודי הרפואה לא היתה קלה. כדי להגיע לשנה השלישית שבה הוא נמצא היום, תמיר נאלץ לעבור 12 בחינות פסיכומטרי ושיפור של ציוני הבגרות שלו. התהליך הזה ארך חמש שנים ועלה לו לא מעט כסף ואנרגיה, אבל אז הוא הגיע לשלב השני בדרך לקבלה ללימודים והבין שכדי לשפר את סיכויו הוא צריך להוציא מכיסו עוד אלפי שקלים עבור הכנות שונות למבחני הקבלה - סכומים שאינם פרופורציונליים למועמד צעיר ללימודים אקדמאים.

"בדרך ללימודי הרפואה עוברים את השלב הראשון, שלב הסכם, שהוא סיכום ציוני הבגרות והפסיכומטרי שלך, כשהשלב השני הוא בחינת האישיות", מסביר תמיר. "מי שרוצה להיות רופא צריך להקדיש הרבה זמן וכסף כדי להגיע לבחינות האישיות האלו. גם אני עברתי את השלב הזה וגיליתי חברות שגובות סכומים שיכולים להגיע אפילו ל-4,000 שקלים עבור הכנה כלשהי לאותן בחינות".

מתוך ההבנה שאפשר לספק הכנה מקצועית ומקיפה במחיר חברי ונוח, ולא במחירים גבוהים מדי, נולד מיזם פייר - הכנה למקצועות הרפואה שתמיר הוא ההוגה שלו. המטרה של פייר היא לספק הכנה מקצועית וממוקדת באיכות הטובה ביותר, שתאפשר גם תרגול עצמאי בסיוע חומרי הכנה ותמיכה של גורמי מקצוע מתאימים מהתחום.

תמיר עגיב
תמיר עגיב
"משמעות המבחן היא לאפשר לפקולטות להכיר את רופאי העתיד". תמיר עגיב צילום: דימה יוספיץ
"משמעות המבחן היא לאפשר לפקולטות להכיר את רופאי העתיד". תמיר עגיבצילום: דימה יוספיץ

"אספתי עשרות סטודנטים שקיבלו ציונים גבוהים בבחינות האישיות ועברו כל הכנה אפשרית בשוק, עשינו ישיבה ומשם זיקקנו את המהות", מתאר תמיר את תהליך הקמת המיזם, "משמעות המבחן הזה היא לאפשר לפקולטות להכיר את רופאי העתיד ולהבין את שק הערכים אותם הם מביאים מהבית ומה סיפור חייהם. אנחנו יודעים היום שהרבה סטודנטים מאוד מוכשרים לא מצליחים במבחן רק בגלל קושי להביא את עצמם נכון ולחשוף לבוחן מי הם. אנחנו בפייר לא מתיימרים לשנות את התלמידים, להכניס להם מילים לפה או להפוך אותם למה שהם לא. אנחנו כאן כדי לדון יחד איך יכירו אותם טוב יותר, ואיך הבוחן יבין את סיפור חייהם טוב יותר. בהכשרה שלנו מקבלים כלים מעשיים להצלחה, מנהלים דיון ומפתחים חוש אוריינטציה פנימי".

אז מה בעצם אתם מציעים?
"החלטנו לפרק את שני השלבים במיוני מבחני האישיות – שאלון ביוגרפי ויום התחנות כך שמועמדים יוכלו לבחור למה הם זקוקים: השאלון הביוגרפי הוא מבחן בכתב של שעתיים וחצי, שבו המועמדים לרפואה נדרשים לענות על 10-15 שאלות הנוגעות לאירועים משמעותיים בחייהם.

"אנחנו מקיימים סדנאות ממוקדות שבהם אנחנו דנים יחד במהות המבחן, בטעויות נפוצות ומלמדים איך לגשת לשאלון הזה. אחד מהכלים החשובים ביותר אותם אנחנו מנסים להקנות הוא פיתוח חשיבה ביקורתית לגבי הכתיבה שלי ושל חברי, על מנת שגם בבית יוכלו לתחקר וכך גם להתקדם. לאחר ההרצאות כל אחד מקבל גישה לחומרי תרגול נוספים. בנוסף, אחד הדברים החשובים ביותר הוא מציאת מועמדים נוספים ותרגול משותף לכן אנו עוזרים למועמדים להכיר אחד את השני ויוצרים קבוצות למידה איכותיות".

הוא מוסיף כי שבועיים לאחר המבחן הביוגרפי מגיע יום תחנות פרונטלי שבו המועמדים עוברים בין שש תחנות משלושה סוגים: דילמה, ראיון וסימולציה ובכל אחת רופא (לרוב) בוחן אותם. "גם לחלק זה יצרנו סדנה ממוקדת שבה המטרה היא להביא את המועמד לתהליך בו הוא מזהה נקודות חזקות אצלו עם תימוכין מהמציאות אותה הוא חווה בחייו. אנחנו דבקים בכנות, משום שזה המרכיב שאותו הבוחן לרוב לא מפספס ומשום שאלו הם הערכים שלנו, גם ביום יום וגם בעתיד המקצועי שלנו. אנחנו מאמינים שאין תשובה נכונה ולא נכונה, רופאים טובים יש בצורות אופי מגוונות ואנחנו מנסים לעזור למתמודדים להבין טוב יותר מי הם בתוך הסיטואציות המורכבות האלה, ולגרום להם לממש את הגרסה הטובה ביותר של עצמם. אנחנו פועלים לטובת המועמד וכרגע מציעים את המחיר הנוח ביותר בשוק, שיכול להתאים לכל אחד".

גם תרומה לחברה

אם אתם חווים מעט קשיים כלכליים, פייר ותמיר מציעים לכם את האפשרות לעבור את ההכנה ללא תשלום, כמעין תרומה לחברה. בעתיד הכוונה היא להתרחב גם לתחום רפואת השיניים ולמקצועות פרא רפואיים.

"מוצרים משלימים נוספים שאנחנו מציעים הם בדיקת שאלון ביוגרפי", אומר תמיר. "המועמד שולח אלינו את השאלון ומקבל משוב מעמיק. במקביל אנחנו מציעים גם יום סימולציה, שבו מדמים אחד לאחד את מה שיקרה למועמדים בבחינה האמיתית. הם עוברים בין שש תחנות שונות בהתאם לזמני הבחינה, עוברים על תרחישי אמת משנים קודמות אל מול שחקנים מקצועיים בתחנות, כולל פגישה עם פסיכולוגים בתחנת הריאיון. בסיום הם מקבלים משוב בכתב ובעל פה באותו היום כדי שיידעו איפה טעו ומה נדרש לתקן. ואם זה לא מספיק אז אנחנו יודעים להציע גם קבוצות מיקוד של עד שלושה אנשים לתחנה ספציפית, שם הם מקבלים תרגול ממוקד כולל משוב בכתב ובעל פה בסיום כדי לקבל בדיוק את מה שהם צריכים".

פייר - הכנה למקצועות הרפואה

למשלוח וואטסאפ: 050-6060061
למעבר לפייסבוק>>
למעבר לאתר>>

חזרה למדור

Labels

תוכן שיווקי

    כתבות שאולי פספסתם

    "לא יכולתי לצפות בשובם של החטופים החיים, קינאתי, זה היה מפיל אותי"

    תום לוינסון
    זיני בהר הרצל, בנובמבר. מקור ביטחוני: "לא לחתום על תעודת חיסיון זו הפקרה של אנשי שב"כ"

    זיני מצטרף לישראל כץ, ומונע את הגשת כתב האישום נגד טלי גוטליב

    גידי וייץ | חשיפת "הארץ"
    כתבת יום הזיכרון של משה גלעד במצדה 
מצדה

    "לא הייתה גבורה במצדה. היו שם אנשים קיצוניים, שעשו דברים שלא ייעשו"

    משה גלעד
    נתניהו ומלוני 2023

    אירופה מאבדת את סבלנותה כלפי ישראל, וסכנת הסנקציות גוברת

    ליזה רוזובסקי
    ענן

    תחזית מזג האוויר

    ערפל מעל שירי הזיכרוןאינני יודע אם שרו מאז את השיר הזה בתיכון שלי, אם יעזו לשיר אותו היום

    עומר ולדמן
    ראש הממשלה בנימין נתניהו במוסדות "בני דוד" ביישוב עלי, ינואר 2024. המגזר החרד"לי מבקש לעצב את שיח השכול ולצבוע אותו בדמותו, ובכך הופך אותו לפוליטי. ואמנם פוליטיזציה של השכול היא סגולה דמוקרטית, אך לא כשהיא משתיקה ויכוח על ידי נרמול המוות

    במלחמת עזה עבר שיח השכול הדתי מהתרסה מרומזת להתרסה ישירה