בעשור האחרון קפץ מספר המאובחנים כאוטיסטים פי 3 – כך עולה מנתוני משרד הרווחה לשנת 2020. הטיפול בילד או ילדה אוטיסטים הם מורכבים ומצריכים מערך מותאם וייחודי, החל מאיתור מסגרות חינוך ועד ההתנהלות המשפחתית.
על מערך ליווי ילדים עם אוטיזם והוריהם מספרות נשות המקצוע ממרכז חן, מיכל הדיה כהן ד"ר יפעת הנדל ומנהלת מרכז ריינבו -סיון ורונסקי.
מרכז חן - בית להורים ולילדים
הורים לילדים שאובחנו כאוטיסטים, לרוב מוצאים את עצמם במצב של סערת רגשות ובלבול. הם נתונים במצב רגשי לא פשוט. עליהם למצוא אנשי מקצוע ולהיטלטל עם ילדיהם בין הטיפולים השונים כמו ריפוי בעיסוק, קלינאות תקשורת, טיפולים רגשיים, ניתוח התנהגות ועוד, לצד ההתמודדות הבירוקרטית הכוללת את הזכויות ואת הקצבאות.
מתוך הבנה של המצוקה וריבוי החזיתות שאיתן מתמודדים ההורים ומתוך רצון להעניק לילדים שאובחנו על הרצף, טיפול הוליסטי ומותאם, הקימו נעמה חן וחניתה סגינר אסולין, מנתחות התנהגות ותיקות, את מרכז חן. "לאחר 14 שנים של עבודה בבניית תוכניות ביתיות לילדים על הרצף, בניית תוכניות לשילוב במערכת החינוך, הכשרת משלבות, הדרכת הורים וקשר מתמיד עם כל אנשי המקצוע המטפלים בילד – החלטנו להקים בית להורים שבו ניתן יהיה למצוא את כל הטיפולים הנחוצים לקידום הילד תחת קורת גג אחת ועם ליווי צמוד שלנו", מספרת חן.
מעבר לכך שהמרכז מקל על הילד ועל ההורים המתרוצצים בין אנשי הטיפול השונים, הוא מהווה בית אחד למגוון תחומי טיפול המאפשר בניית תוכנית ליווי כוללנית ומדויקת לכל ילד. "בעזרת המרכז אנו מסתכלות על כל ילד בראייה הוליסטית ומתוך חשיבה של הצוות, שמדייקת את הילד ואת הצרכים שלו. גם עבורנו היה קשה בעבר לרדוף אחרי כל אנשי המקצוע השונים, לקבל תמונת מצב מעודכנת בכל היבט וליצור תוכנית אחת כוללנית", מסבירה סגינר אסולין. "כאן, במרכז הממוקם במושב בני ציון, כל נשות הטיפול יושבות באותו המקום. כל אחת מביאה את הזווית שלה ויחד אנחנו מגבשות תוכנית פעולה להשגת המטרות הטיפוליות תוך סינרגיה בין כל הגורמים המטפלים".
ליווי מקיף במגוון תחומים
במרכז ניתן למצוא קלינאיות תקשורת, מרפאות בעיסוק, מטפלות רגשיות, מנתחות התנהגות, מנחות שילוב, קבוצות למיומנויות חברתיות, הכנה לכיתה א' והדרכה וליווי משפחתי. הן חן והן סגינר אסולין עברו מסלול מקצועי דומה: לשתיהן תואר ראשון במדעי ההתנהגות והכשרה בניתוח התנהגות. כמו כן, לשתיים ניסיון בניהול תוכניות שילוב הכוללות הדרכה של הצוות החינוכי והדרכה של המערך המשפחתי ומסירות ואהבה גדולה לתחום. כל אחת מהן מלווה ומקדמת ילדים על הרצף לאורך שנים, אחד מהם הוא ילד בכיתה ד', אותו סגינר אסולין מלווה מגיל שנתיים. "כשהתחלתי לעבוד עם איתי הוא אובחן על הרצף בתפקוד בינוני וסולק מהגן הפרטי בגלל ההתנהגות שלו", היא מספרת. "בהמלצתי איתי עבר לגן תקשורת והתחיל תוכנית ליווי בבית בשעות אחר הצהריים. כל יום הגיעה תרפיסטית אליו הביתה ועבדה על מילים ראשונות, חיקוי תנועות ומשחק הדדי ראשוני. רצינו שאיתי יפתח את היכולת ליהנות עם האחר כי לפני כן הוא היה מנותק וההתנהגויות שלו לא תאמו את גילו. בהתחלה הוא התנגד לתוכנית, אך אט אט החל לשתף פעולה עם התרפיסטית. במקביל גן התקשורת שיתף איתי פעולה בצורה מלאה וכך התאפשר לקדם את איתי בצורה משמעותית. לאחר שנה בגן התקשורת, הילד יצא פעמיים בשבוע לגן רגיל עם שילוב ולאחר שנתיים כבר עבר לגן חובה רגיל עם שילוב מלא והשתלב בצורה מדהימה מבחינה חברתית ושפתית. כיום הוא קוטף את פירות העבודה הקשה: הוא לומד בכיתה ד', מצליח בלימודים, יש לו חברים, הוא הולך לחוגים אחר הצהריים והוא עצמאי. אומנם עדיין יש לו קשיים מסוימים כמו בררנות באוכל או מקרים בהם הוא עדיין לא מבין לאשורם סיטואציות חברתיות, אבל הוא עשה התקדמות מדהימה וכיום הוא מאובחן על הרצף בתפקוד גבוה. זהו אחד מסיפורי הצלחה רבים של המרכז".
לסיום, מדגישה חן את הזמינות המיידית שלהן ברגעי משבר, את התמיכה והאוזן הקשבת שהן מקפידות לתת להורים המגיעים למרכז. "הורים רבים שילדם מקבל אבחנה של אוטיזם, לא יודעים מהיכן להתחיל. אנו פה כדי לכוון את המשפחה גם מבחינה רגשית וגם מבחינה פרקטית כמו קצבאות וזכויות אחרות המגיעות להם. אנו פה כדי להראות את האור ואת התקווה ולהוביל את הילד למקום הטוב ביותר האפשרי עבורו", מסכמות השתיים.
מרכז חן
נעמה: 052-3240532
חניתה: 052-4484043
לפנייה במייל >>
למעבר לאתר >>
בשיתוף מרכז חן
————————
מיכל הדיה כהן - מטפלת בפסיכודרמה M.A
"לרוב, ילדים עם אוטיזם מנותקים מהסביבה ורואים אותנו כאילו מבעד לזכוכית. המפתח הוא להיכנס אט אט לעולם שלהם, ולא לגרור אותם בכוח לעולם שלנו. רק לאחר שאני מצליחה לחבור לעולמם, בעצם מתחיל הטיפול", מספרת מיכל הדיה כהן, מטפלת בפסיכודרמה לילדים על הרצף האוטיסטי ביחידה להתפתחות הילד בבית חולים "דנה-דואק" בתל אביב, ובנוסף מנהלת את התחום הטיפולי בגני תקשורת של העמותה לילדים בסיכון, ומלווה ומטפלת בילדים אוטיסטים והוריהם בקליניקה פרטית באור עקיבא וברמת אביב.
אל הקליניקה של הדיה כהן מגיעים ילדים, בני נוער ומבוגרים על הספקטרום המתמודדים עם קשיים ומעוניינים לשפר את איכות חייהם. בין היתר הדיה כהן מטפלת במקרים של קשיים ביצירת קשרים חברתיים, נוקשות, קושי בהתארגנות, בעיות שינה, בעיות אכילה, מחסור בחברים, חוסר יכולת להבין מצבים חברתיים, עיכובים ברכישת השפה, אילמות סלקטיבית ועוד.
"הבעיה המרכזית של ילדים רבים על הספקטרום היא בעיית תקשורת. הם מתקשים לנהל שיח, לא יודעים איך ליזום פנייה ועוד. באמצעות פסיכודרמה המבוססת על בסיס דינמי רחב, ושימוש בכלים מתחום האמנות, כמו משחקי תפקידים, עבודה עם בובות, עם חול קינטי ועוד, אני מצליחה להגיע אל הילדים, בלי שיח גלוי. ואז, לאחר שאני מגיעה אליהם ונוצר קשר, אפשר להתחיל לעשות עמם עבודה עדינה שמעלה להם את הביטחון ואת היכולת להתנהל באזורים בהם הם חשים חרדה, הימנעות וניתוק", היא אומרת.
לדברי הדיה כהן, העבודה עם ההורים היא חלק משמעותי בטיפול בילד. "אי אפשר לקיים טיפול מבלי שההורים יהיו מעורבים ושותפים", היא מסבירה. "ההורים הם אורים ותומים. הם מכירים את הילד שלהם הכי טוב שיש, וחשוב לסייע ולעזור להם להוביל את הילד קדימה. לדוגמה, השפה של הילדים האוטיסטים במקרים רבים דומה לשפת סתרים. לא תמיד אפילו ההורים מבינים את ההקשרים של הדברים. ברגע שאני עובדת עם ההורים על השפה של הילדים, ממש כמו שלומדים שפה חדשה, הם מגלים היבטים חדשים בשפה ויכולים להבין בצורה טובה יותר את ילדם ולראות מה הם קשייו. ככלל, ההדרכות ההוריות חוברות לטיפול ומסייעות בפיתוח נקודת מבט חדשה במרחב הבייתי. כך כשמתרחשת תנועה במארג הנפשי של הילד, יש לה מקום לבסס עצמה באופן מיטבי שמסייע בסופו של דבר לכל התא המשפחתי".
המטרה: שיפור באיכות חייהם של ילדים על הספקטרום
הדיה כהן משתפת את הטיפול בנערה בת 14.5 שהגיעה אליה לקליניקה. "היא הייתה מכונסת וכועסת. עבדתי איתה באמצעות ציור והתברר שהיא ציירת מדהימה. בהדרגתיות היא החלה לשתף אותי בקשיים החברתיים מהם סבלה, כמה היא מרגישה לבד, כמה קשה להיות בכיתה כשאתה מתויג בה, וכמה היא מרגישה חסרת ערך", היא מספרת. "עשינו עבודה באמצעות הציורים ושאר כלים כמו כתיבת סיפור. לאורך מהלך הטיפול היא התחזקה והערך העצמי שלה עלה. היא עברה בית ספר, התאקלמה בצורה טובה בכיתה החדשה ורכשה שני חברים טובים איתם היא מבלה בשעות הפנאי. לאחרונה מלאו לה 16, היא החלה לעבוד בקניון, היא מרגישה הרבה יותר טוב ומחוברת יותר לעצמה. גם אמהּ דיווחה שהקשר ביניהן השתפר".
הדיה כהן, בעלת תואר שני בפסיכודרמה מטעם סמינר הקיבוצים, מנחת MBSR (Mindfulness Based Stress Reduction), בוגרת מסלול להנחיית קבוצות דינאמיות מאוניברסיטת בר אילן ולקראת סיום מסלול פסיכותרפיה מטעם הבינתחומי הרצלייה (אוניברסיטת רייכמן). היא גם מנחה קבוצות הורים לילדים על הספקטרום. "הורים רבים מקבלים את האבחנה ומרגישים שחסר להם מידע או מסגרת מקצועית בה יוכלו לשתף ולקבל כלים להתמודדות עם המצוקה בה הם מצויים. קבוצה אחת מיועדת להורים שרק לאחרונה קיבלו את האבחנה שילדיהם על הספקטרום. בנקודת הזמן הזו יש בלבול רב והקבוצה מסייעת להורים לעכל את הבשורה ולהתמודד. קבוצה שנייה מיועדת להורים שהאבחנה אינה חדשה להם. בקבוצה זו אנחנו עוברים תהליכים הוריים עמוקים. ההורים תומכים זה בזה ועוזרים בפתירת סוגיות שונות איתן הם מתמודדים. לדוגמה, אחד נושאים שעלו בקבוצה הוא נושא הסמכות ההורית. מתי סמכותיות תשרת את הילד ואת האיזון של המשפחה, ומתי מוטב לעקוף את המחלוקת בדרכים אחרות ולא להתנגש עם הילד. ההורים בהחלט יוצאים מחוזקים ונשכרים משיחה עם הורים אחרים הנמצאים במצבם".
מיכל הדיה כהן, מטפלת באמנות
טלפון: 052-5779915
לפנייה במייל >>
בשיתוף מיכל הדיה כהן
—————————
ד"ר יפעת הנדל - אבחון למי שחצו את גיל 18
הקריירה של ד"ר יפעת הנדל עוצבה דרך התפתחויות בחייה האישיים. לאחר שסיימה לימודי רפואה החלה להתמחות בכירורגיה אך בשלב מסוים הבינה ששאיפותיה המקצועיות מצויות בכיוון אחר. "מהר מאוד הבנתי שאני לא רוצה לנתח את הגוף, אלא את הנפש" היא מספרת על החלטתה לעזוב את ההתמחות בכירורגיה ולהתחיל התמחות בפסיכיאטריה כללית. בזמן שהייתה בהריון התמקדה בבריאות האישה: "למעשה, במהלך שני ההריונות שלי עבדתי במחלקה הפסיכיאטרית והתעסקתי במעגל הפריון". ואולם, לאחר הלידה השנייה שבה נולדו תאומים, חלה תפנית דרמטית בחייה האישיים, שהובילה את הקריירה שלה לכיוון חדש.
"מספר חודשים לאחר הלידה החל אחד התאומים לפתח תסמינים לא ברורים", היא מספרת. "התחלנו תהליך שהיה מלווה בחוסר ודאות לתקופה ארוכה. חשדתי שמדובר באוטיזם ובלית ברירה נאלצתי להזניח את כל מה שעשיתי באותה תקופה ולהתמקד בתחום. זה הצריך ממני לחקור, לאבחן, להכיר את העמותות הקיימות בארץ ואת הזכויות שהמדינה מקנה". לאחר שגילתה את הקושי הרב לקבל הכרה וזכויות במערכת הציבורית, בחרה לפנות למגזר הפרטי שם אובחן בנה: "בעקבות החוויה הזו החלטתי שאני מתחילה לאבחן ולטפל, ללמוד לעומק את האוטיזם", אומרת ד"ר הנדל שכיום עוסקת באבחון ובטיפול פסיכיאטרי באוטיסטים מעל גיל 18, במקביל לעבודתה במרפאה לבריאות האישה בתל השומר.
קשיים מערכתיים
כאמור, אף על פי שבנה אובחן עם אוטיזם בגיל צעיר, ד"ר הנדל עובדת דווקא עם בגירים כמאבחנת ומטפלת. היא מעידה מניסיונה שמבחינות רבות הצורך שם גדול יותר. "לא ברור למה זכאי מאובחן עם אוטיזם כשהוא מעל גיל 18" מסבירה הנדל. "כשהם קטינים, ברור למה הם זכאים מהמדינה אבל לאחר מכן, אין סל מובנה של זכויות".
"מגיעים אליי לאבחון מטופלים בתפקוד מאוד ירוד. ההורים שואלים אותי מדוע הם לא עובדים או מתפקדים. הם הרבה פעמים רואים בזה עצלנות, מה שמייצר דינמיקה לא טובה בבית. במגזר הציבורי ובמידה פחותה גם במגזר הפרטי, אותו בן 18 שמאשימים אותו כל הזמן שהוא עצלן עלול לחכות זמן רב לאבחון, למעלה משנה לעיתים – וגם לאחר מכן לא ברור למשפחה מה עושים עם האבחנה, איך ממצים את הזכויות בביטוח לאומי ואיך מטפלים. גם האבחנה עצמה היא דבר לא פשוט להתמודד איתו. צריך לספק כלים והכוונה כדי שהמאובחן והסביבה יוכלו להתקדם בחייהם".
ד"ר הנדל מוסיפה כי מטרתו של הטיפול הפסיכיאטרי הוא לנסות ולהחזיר את המאובחן לתפקוד בחברה ובעבודה: "הם זקוקים לחיי חברה ולעבודה כמו כל אדם, אך זה לא קורה אם הם אינם בטיפול. אני דוגלת בטיפול בגישה שבה ההחזקה צריכה להיות גם תרופתית, גם פסיכולוגית וגם סוציאלית. מטופלים מגיעים אליי פעמים רבות עם תחושות דיכאון, חרדה או הפרעת OCD – אלו כולן הפרעות המונעות תפקוד ויש לטפל בהן בכלים הראויים - שהם לאו דווקא תרופתיים. אני מפנה אותם במקרים כאלה גם לטיפול CBT (טיפול קוגניטיבי-התנהגותי) כדי להתמודד עם החרדות", עוד היא מסבירה שקיים קושי להבין בכלל את המטופלים, משום שלא תמיד הם יודעים להביע נכונה את תחושות הדיכאון או החרדה במילים.
"בנוסף, יש להתייחס גם לפן הסוציאלי – בין אם מדובר בהכוונה למיצוי זכויות או במסגרות קבוצתיות שיכולות לתרום לאותו מטופל. לצערי, תחום זה לוקה בחסר בארץ. אין הרבה מסגרות לבוגרים ויש סטיגמה מאוד חזקה בכל הקשור לקבלה לעבודה. זו אחת הסיבות שהטיפול צריך להיות כולל – המטופל צריך להיות מוחזק מכל הכיוונים האפשריים". היא מוסיפה כי גם להורים חלק גדול בטיפול: "אנחנו רואים מטופלים שההורים שלהם לא כל כך מבינים או מכילים את המצב ולכן כבר במפגש הראשון אני ממליצה על הדרכת הורים ייעודית".
לסיכום מציינת ד"ר הנדל כי בבחירת מטפל ומאבחן יש לקחת בחשבון את הניסיון. "אפילו לבחור על פי המלצות. לקרוא על אותו המטפל" היא מדגישה. "צריך להיות מוכנים לכך שמדובר בתהליך סיזיפי ויקר עם המון ביורוקרטיה. גם לפני האבחון וגם לאחריו. אני כהורה צריכה לדאוג לטיפולים ארוכים ויקרים והמדינה לא מסייעת בנדיבות". לפיכך, חשוב לבחור בטיפול הרגיש לא רק למורכבות האישית אלא גם לנדבך הכלכלי והמשפחתי".
ד"ר יפעת הנדל
טלפון: 054-6874413
למעבר לאתר >>
למעבר לעמוד הפייסבוק >>
למעבר לעמוד האינסטגרם >>
בשיתוף ד"ר יפעת הנדל
————————
סיון ורונסקי – מרכז RAINBOW להדרכת הורים
הורים לילדים המאובחנים על הרצף, מתמודדים לרוב עם אתגרים ושאלות רבות: כיצד לקדם את הילדים ולשלבם במערכת החינוך בצורה המדויקת ביותר, המעבר מהתבגרות לבגרות, הגעה לגיל 18 וקבלת החלטות לגבי שירות לאומי, צבא, דיור ותעסוקה.
סיון ורונסקי, מלווה ומנחה ילדים ובוגרים שאובחנו עם אוטיזם ואת משפחותיהם בצמתי דרכים שונות. היא בעלת תואר ראשון ושני בחינוך מיוחד, פסיכותרפיסטית התנהגותית קוגניטיבית, מורה להוראה מתקנת ואסטרטגיות למידה, בוגרת קורס עקרונות יסוד בהתערבות חינוכית התנהגותית לילדים על הרצף האוטיסטי, ובוגרת תוכנית הכשרת מנחים לבוגרים עם אוטיזם בתפקוד גבוה.
"לשלב ילד עם אוטיזם במערכת החינוך זה דבר מורכב מאוד", מסבירה ורונסקי. "מגיע ילד שלמראית עין נראה ככל הילדים, אבל הוא זקוק להתאמות או להנגשות שונות כדי לשלבו במסגרות החינוך השונות. ילדים רבים שנמצאים על הרצף נעזרים במשלבת, אך פעמים רבות למשלבות אין מספיק כלים כדי לקדם את הילד בצורה אפקטיבית".
ורונסקי מלווה את ההורים בבחירת המסגרת החינוכית המתאימה לילדים, מתנהלת עם ההורים מול הוועדות החינוכיות השונות, ומדריכה את המשלבות יחד עם ההורים כיצד לקדם את הילד ולשלבו כך שיהיה חלק אינטגרלי מהכיתה ומהחברה. "אני מנחה את המשלבת כיצד לעבוד עם הילד במצבים שונים למשל כשהוא נתקף בזעם או חרדה וכיצד לתווך אותו מול התלמידים והצוות החינוכי. ההדרכה הזו מקדמת מאוד את שילובם של הילדים במערכת החינוך", היא מספרת.
כמורה להוראה מתקנת ואסטרטגיות למידה, ורונסקי אף מלמדת ילדים אוטיסטים. "גם כשאני מלמדת הוראה מתקנת, אני תמיד משלבת כלים רגשיים", היא אומרת. "יש לי למשל תלמיד שנמצא על הרצף בתפקוד בינוני. כשהוא הגיע אליי, הוא לא ממש ידע לקרוא ולכתוב ועם הנחיה ועבודה מותאמת, הוא התקדם משמעותית ומגיע ברצון ומוטיבציה ללמידה. הדבר המדהים הוא שככל שהתקדמנו בלמידה, הוא החל להיפתח ולשתף במחשבות וברגשות שלו. גם כשאני מורה, אני מטפלת, כי הכול קשור בהכול וזה מרומם רוח לראות ילד שעובד ומתקדם למרות כל הקשיים".
מה קורה לאחר גיל 18?
פרט להדרכה ולליווי בשילוב ילדים על הרצף מגיל גן ועד י"ב במערכת החינוך, ורונסקי גם מלווה צעירים אוטיסטים בהגיעם לגיל 18 בבחירת המסלול המתאים להם ובמעבר לחיים העצמאיים. "גיל 18 הוא גיל מפחיד עבור הבוגר האוטיסטי שמתקשה מול שינויים", היא מסבירה. "צריך להחליט האם הבוגר מתאים לשירות צבאי מלא או התנדבותי, לשירות לאומי או למסגרות לימודיות. צריך להחליט האם הוא ימשיך לגור עם ההורים או שהוא מתאים לדיור בקהילה. אני נפגשת עם הבוגר, נותנת לו כלים להביע את עצמו וחוקרת איתו מהו המסלול הנכון ביותר עבורו. בשילוב עם ההורים ולאחר שנבחרה הדרך המתאימה, אני מלמדת את הבוגר את המיומנויות השונות הנדרשות להמשך הדרך ויוצאת איתו לתרגל אותן בשטח. אני משתמשת בין היתר גם בכלים מעולם ה-CBT, טיפול קוגניטיבי התנהגותי שמסייע להשתחרר ממחשבות אוטומטיות ולפתוח את החשיבה לאלטרנטיבות אחרות. הפתיחות והגמישות המחשבתית מסייעים לנו להתמודד בצורה אפקטיבית עם סיטואציות בחיי היום יום. כך, גם אם מתרחשים אירועים שלא ציפינו להם או אירועים שהם אינם חיוביים מבחינתנו, נדע כיצד להתמודד איתם בצורה טובה יותר".
מלבד הליווי, ורונסקי אף מעבירה הרצאות בבית איזי שפירא לכל גורמי החוץ שעובדים עם ילדים על הרצף כמו קופות חולים, שוטרים ועוד. "חשוב שגם נותני השירותים מחוץ למערכת החינוך יידעו איך להתנהל ולהתייחס לילדים ובוגרים עם אוטיזם", אומרת ורונסקי, בעצמה אימא לשני ילדים על הרצף. "חשוב לתת מידע ואפשרות לסביבה להכיר כדי להכיל את השונה. היו פעמים רבות בהן בני בכורי ואני ירדנו לגן השעשועים והוא נפנף בידיו, התנהגות אופיינית לאוטיסטים רבים. היו הורים שלקחו את הילדים שלהם והתרחקו. אני בעד חשיפה ושיח בנושא השונות, יש מקום לכולם תחת הקשת בענן".
סיון ורונסקי - הנחייה אישית להורים וילדים עם אוטיזם
טלפון: 054-6495902
לפנייה במייל >>
למעבר לאתר >>
בשיתוף סיון ורונסקי
