אריגה היא אחת מהאמנויות העתיקות ביותר, בשילוב חוטים ובדים ועולם שלם של יצירה. עד היום נשים וגברים מוצאים מפלט יצירתי באמצעות האריגה ומבקשים ללמוד את הסודות מאחורי האמנות הייחודית. מה תוכלו ללמוד בסדנאות אריגה וכיצד תוכלו ליצור אחרת?
אפרת ברקוביץ' – אמנות מלאכת הטקסטיל
אפרת ברקוביץ' התאהבה מחדש במלאכות הטקסטיל בזמן שטיילה בהודו. היא הכירה את עולם הטקסטיל בעיקר דרך אמה, שעסקה בסריגה, אריגה, מקרמה ומלאכות נוספות. אבל היא, כשלעצמה, הלכה שבי אחר מלאכות אחרות ובין היתר למדה צורפות.


היא מתארת את החשיפה המחודשת לעולם האריגה והטקסטיל כלא פחות מאשר "גילוי אוצר": "נחשפתי לכל המלאכות המסורתיות, לשפע, לצבעים ולאיכויות הבד – ובעיקר, לאסתטיקה חדשה וצבעים שלא הכרתי מהבית. מצאתי את עצמי מבקרת דרך קבע בחנויות בדים בערים הגדולות, רוכשת בדי כותנה איכותיים ותופרת שמלות אצל תופרים מקומיים. אחרי אותה הנסיעה לא היה לי ספק שעולמי הוא בפרטים הקטנים, במבנה הטקסטיל, במרקמים ובחומר. גיליתי את עצמי בחיבורי הבד. אני אי שם בין השכבות".
ובאמת, כשחזרה לארץ נרשמה ללימודים במגמת עיצוב טקסטיל בבית הספר 'שנקר' והתמחתה באריגה. בתום הלימודים עבדה משך תקופה בחברת שטיחים, תוך שהמשיכה לשכלל את מלאכתה גם בשעות הלילה, לאחר יום העבודה. את עבודותיה הייתה מוכרת במדרחוב נחלת בנימין בתל אביב. היא מספרת על אותה התקופה: "המון לקוחות שאלו אותי האם אני גם מלמדת. מעולם לא חשבתי לצעוד בכיוון הזה, לא ראיתי בעצמי אדם שמלמד. כשראיתי שהביקוש כה גדול החלטתי כן לנסות וללמד שיעורים פרטיים". לאט ובזהירות אותם שיעורים פרטיים התפתחו לסדנאות קצרות והיום, ברקוביץ' מלמדת בסטודיו שלה מגוון קורסים מעמיקים (חלקם באורך מספר חודשים) ללימודי אריגה ועיצוב טקסטיל.
המילון החומרי של כל מה שנלמד
ברקוביץ' מתארת בדרכה הציורית את עיקרי הלימודים: "בשלב הראשון אנחנו עוד לומדים תוך כדי אריגה – אפשר לקרוא לזה אריגה חופשית. כל טכניקה שנלמד, נארוג לתוך השטיח הראשון – שטיח זה יהווה מעין מילון חומרי של כל מה שלמדנו. אני מנסה להעביר לתלמידים את העובדה שצריך להתמסר בשלב הזה לחוסר הוודאות – הולכים בעקבות האינטואיציה שלנו מחוט לחוט כשכל פעולה מולידה הפתעה חדשה. בסוף התהליך הראשוני אנחנו יוצאים עם עבודות מאוד מרהיבות – עבודות של סקרנות, חיפוש והתנסות".
לא לכולם קל לעבוד וללמוד בצורה כזו. יש מי שמרגיש בנוח עם עבודה אקספרסיבית וחופשית אך יש גם מי שנוח לו לעבוד עם תכנית מסודרת תוך דקדקנות בפרטים. במהלך הקורס, ברקוביץ' משתדלת להתאים את הלימוד לכל אדם באופן פרטני. בנוסף, היא מציינת כי לאריגה יש אופי תרפויטי שעשוי להיטיב גם עם אלו המודאגים מהפרטים הקטנים, וגם עם הנוטים להתפזר במחשבה או לעבוד בצורה גסה יותר. "הכול נעשה תוך כדי הקשבה. כל תלמיד פועל בצורה אינדיבידואלית בסדנה ואני דואגת להיות קשובה", היא אומרת.


בחלקו האמנותי של הקורס, ברקוביץ' ממקדת את התלמידים בפן האישי של המלאכה. לאחר שלמדו והעמיקו בארגז הכלים ובטכניקות השונות, ברקוביץ' מעודדת את התלמידים להביא את היצירתיות שלהם לכדי ביטוי: "אני מבקשת מהתלמידים להביא לשיעור חפץ הנושא בתוכו זיכרון מחוויה אישית, משהו שגורם להם להתחבר לעצמם. זה יכול להיות תכשיט, צעיף או עלה של פרח – כל דבר שמפעיל אותם ועשוי לספק השראה. יחד אנחנו מבצעים סיעור מוחין ולומדים להתבונן, לנתח, להבין כיצד לצאת מתוך ההשראה לעבודה. בין היתר אני מלמדת כיצד לתרגם את ההשראה לפלטת צבעים, לפורמט אריגה ולבחירת הנול המתאים למלאכה. זהו פרויקט הגמר של הקורס ואני מלווה בתשומת לב את כל העבודות".
חשיבות החומר
ברקוביץ' מתגאה באוסף בדים וחוטים עשיר במיוחד. היא מעודדת את תלמידיה לעשות שימוש גם בחומרים לא קונבנציונליים בעבודותיהם כמו כבלי חשמל, שקיות ניילון, חולצות ממוחזרות או כל חומר אחר. גיוון זה מתחבר לתפיסתה אודות האריגה: "כעיצוב בחומר תלת מימדי. אנחנו מכינים פיסות של בדים שיש להן חיים משל עצמן. רק כשהן יורדות מהנול אנחנו מבינים שיצרנו חומר חדש".
נוסף על כך, ברקוביץ' מציעה לתלמידיה ולציבור הרחב ערכות אריגה מוכנות המכילות מגוון חומרים בנושאים שונים. "אני אדם מאוד קפדן ואיכות החומרים בערכה תעיד על כך", היא אומרת לסיכום. "הערכה כוללת נול בעבודת יד וכלים איכותיים שאני בוחרת בקפידה - את חלקם אני מייבאת בעצמי. הערכות מורכבות לפי נושאים ובהתאם להם אני בוחרת את הצבעים ואת סוג החומר. אפשר גם לפנות ולבקש שארכיב ערכה לפי נושא מסוים". הערכות מגיעות יחד עם סרטוני הדרכה שברקוביץ' הפיקה בעצמה - סרטונים המלווים את כל תהליך העבודה מתחילתו ועד סופו.
אפרת ברקוביץ' – אמנות מלאכת הטקסטיל
למעבר לאתר >>
למעבר לעמוד האינסטגרם >>
למעבר לעמוד הפייסבוק >>
טלפון: 052-5640200
למעבר לעבודות תלמידים >>
למעבר לעמוד הפייסבוק של סדנאות אריגה >>
בשיתוף אפרת ברקוביץ'





