טרשת עורקים היא תהליך שבו שומנים עתירי כולסטרול ותאי דלקת מצטברים בדפנות העורק ומקשים על זרימת הדם. לעתים הרובד עלול להיקרע באופן פתאומי, ואז נוצר קריש דם החוסם את העורק במהירות ועלול לגרום לאירוע לבבי. כך עלולה להתפתח מחלת לב כלילית - היצרות או חסימה של העורקים הכליליים, המובילים דם לשריר הלב. התהליך מתרחש בהדרגה לאורך שנים, לרוב ללא סימנים מוקדמים, ולכן המחלה נותרת "שקטה" עד לשלב מתקדם שבו מתרחשת חסימה קשה או מלאה של העורק.
טרשת עורקים אינה מוגבלת ללב בלבד. היא עלולה להתפתח גם בעורקי הצוואר ולפגוע באספקת הדם למוח, מה שעלול להוביל לשבץ מוחי. כאשר היא מתרחשת בעורקי הכליות, היא עלולה לגרום ליתר לחץ דם ולאי-ספיקת כליות. בעורקי הרגליים המחלה עלולה להתבטא בכיבים, פצעים, נמק ואף כאבים עזים.
הסיכון להתפתחות טרשת עורקים עולה כאשר קיימים גורמים כמו עודף משקל, רמות גבוהות של כולסטרול ושומנים בדם, סוכרת, יתר לחץ דם, חוסר פעילות גופנית, עישון, תזונה עתירת שומן רווי וסוכרים, וכן היסטוריה משפחתית של מחלות לב. גורמים אלו תורמים להצטברות שומנים בדפנות העורקים או פוגעים באנדותל ובכך מאפשרים חדירה של שומנים והיווצרות רובד טרשתי.
כיצד מאבחנים ומטפלים?
האבחון כולל שילוב של תלונות המטופל או המטופלת, בדיקות דם לרמות כולסטרול ושומנים בדם (כולל טריגליצרידים) וסוכר. במקרים מסוימים מבוצעות גם בדיקות נוספות להערכת מצב הלב והעורקים, כגון בדיקות מאמץ, אקו-לב, CT של עורקי הלב או אולטרסאונד של עורקי הצוואר והרגליים. הטיפול כולל בראש ובראשונה שינוי באורח חיים, לצד טיפול תרופתי, ובמקרים מסוימים גם התערבויות פולשניות כמו צנתור לב או ניתוח מעקפים שמטרתן לפתוח היצרויות וחסימות בעורקים. קו הטיפול התרופתי הראשון כולל תרופות ממשפחת הסטטינים, המפחיתות את רמות הכולסטרול בדם. כאשר טיפול זה אינו מספיק, ניתן להוסיף תרופה המעכבת את ספיגת הכולסטרול במעי, לרוב בשילוב עם סטטינים.
קו הטיפול השלישי הוא מעכבי PCSK9 – קבוצת תרופות ביולוגיות מתקדמות הניתנות בהזרקה אחת לשבועיים או חודש, לרוב בשילוב סטטינים. תרופות אלו מעכבות את החלבון PCSK9 – שגורם לפירוק הקולטנים בכבד שאחראים לסילוק ה-LDL ("הכולסטרול הרע") מהדם. כאשר פעילות PCSK9 מעוכבת, מספר הקולטנים עולה, פינוי ה-LDL משתפר ורמתו בדם יורדת. תרופות אלו מיועדות בעיקר למטופלים עם רמות LDL גבוהות במיוחד, כמו חולים עם היפרכולסטרולמיה משפחתית, שאינם מגיבים מספיק לטיפול בסטטינים, או כאשר הטיפול בסטטינים אינו נסבל או לא ניתן לשימוש.
"LDL הוא הגורם המוביל לטרשת עורקים", מסביר ד"ר רום קשת, מנהל מכון הליפידים במרכז הרפואי שיבא. "ישנו קשר הדוק בינו לבין המחלה ותחלואתה הנלווית – ככל שרמתו עולה, כך עולה הסיכון למחלה משמעותית. לכן המטרה הראשונה היא איזון רמות הכולסטרול, תוך התאמה אישית של הטיפול לרמת הסיכון של כל מטופל".
"בסופו של דבר, רמת ה-LDL תלויה במספר הקולטנים בכבד שאחראים לפנות אותו מהדם. לכן מטרת התרופות המתקדמות היא להעלות את מספר הקולטנים וכך להפחית את רמת הכולסטרול", מסביר ד"ר רום קשת. "מדובר בתרופות שנחשבות בטוחות יחסית, עם פרופיל תופעות לוואי נוח, משום שהן פועלות באופן ממוקד". לדבריו, בשנים האחרונות זוהה גורם נוסף שמשפיע על הסיכון הלבבי, הליפופרוטאין (A (Lpa, רכיב שומני-חלבוני בעל רקע גנטי, שמתנהג בדומה ל-LDL ומעלה את הסיכון למחלות לב. "לכן אנחנו בודקים גם את רמתו בבדיקת דם ייעודית, כדי לדייק טוב יותר את רמת הסיכון. התרופות המתקדמות אף מסוגלות להפחית גם את רמתו בדם, עד 25%".
לסיכום ד"ר קשת מדגיש כי האבחון המוקדם הוא קריטי: "מטופלים בסיכון צריכים לעבור בדיקות יזומות כדי לבלום את התקדמות המחלה. בהמשך חשוב להגדיר במדויק את רמת הסיכון, את יעד ה-LDL הרצוי ואת הטיפול המתאים להשגתו".
מוגש כשירות לציבור, בחסות סאנופי. בחירת טיפול היא בהתאם להחלטת רופא מוסמך והתייעצות עמו. האמור בתור אינו מהווה משום המלצה, חוות דעת מקצועית או תחליף להתייעצות עם גורם מקצועי מוסמך.
בשיתוף סאנופי
