היא הייתה קונצנזוס. האישה החזקה ביותר בתחום שנשלט בידי גברים. היא לא חששה מהתגובות והביקורות שהמבנים שלה ספגו. האישה הראשונה שזכתה בפרס פריצקר לאדריכלות (2004), והיחידה שהתמודדה בתחרות השיפוץ להגדלת מכה, מבין עשרות מתמודדים גברים. לפני ארבע שנים הכל נדם. זאהה חדיד הלכה לעולמה ואיתה, גם הסגנון הייחודי שהובילה בנחישות ללא התפשרות. חדיד חלתה במחלת הברונכיטיס והתאשפזה בבית חולים במיאמי, אך היה זה התקף לב שהכניע אותה. תוך שעות ספורות עשרות ידיעות בדבר מותה החלו להציף את הרשת מכל קצות העולם: היא נפטרה ב-31 במרץ 2016.
אישה בדרכה
ארבע שנים חלפו מאז ומשרדה, השוכן בלונדון ומונה כ-350 עובדים, אחראי על מאות פרויקטים הפזורים ברחבי העולם, ממשיך את דרכה ומורשתה. את הצוות שנבחר בקפידה מוביל יד ימינה, שותפה העסקי של חדיד, האדריכל פטריק שומכר, שליווה אותה כ-20 שנה. כמו בשליחות מגיע שומכר כל יום למשרד, שוקד על התוכניות וצולל אל מלאכת התכנון (עד לקורונה – שכמובן טרפה הכל והותירה את כולם, כולל כולם, בבית).
במותה, הותירה חדיד כ-36 פרויקטים בעבודה הפזורים ב-21 מדינות ברחבי העולם. בפועל, המשימה הגדולה ביותר של שומכר והצוות תהיה כאשר כל הפרויקטים שנחתמו עוד בחייה של חדיד יסתיימו, ייבנו וייחנכו, כמו למשל שני שדות התעופה הגרנדיוזיים בבייג'ינג ובמלבורן, שהספיקה רק לתכנן בחייה. רק לאחר מכן תהיה על הצוות משימה מאתגרת ביותר – שספק אם יצלחו אותה. זאהה כמובן הייתה אחת ויחידה במינה, והיא איננה עוד כדי להנהיג את הספינה שהיא עצמה בנתה.
חדיד, שנולדה בבגדד למשפחה אמידה, למדה אדריכלות ב-AA שבלונדון, בחרה בהחלטה מושכלת שלא להקים משפחה – צעד שאיננו מקובל בעולם הערבי, אך היא קיבלה את מלוא התמיכה ממשפחתה הגרעינית. אישה עם עמוד שדרה יציב במיוחד, קשוחה ודעתנית. מכאן, אין תמה שבין ההערצה לעבודותיה היא גם משכה סביבה הרבה מאוד אש. היא לא התקפלה כשנתקלה בסירובים או בקשיים, וגם לא התרככה ממניעים חברתיים. נושא המגדר שהוצמד לה כמעט באופן סיסטמטי בעולם התקשורת צרם לה, ובכל זאת ציינה לא פעם במסגרת ראיונות בינלאומיים שאינה אוהבת שמדגישים את היותה אדריכלית-אישה, אך היא מבינה את הצורך העצום של נשים אחרות שחשוב להן להדגיש את מגדרן.
סגנון בדיוני
חדיד הקדימה את זמנה ואת זמנם של כולם. סגנונה היה עתידני, דיגיטלי, דה-קונסטרוקטיביסטי. היא אתגרה את הבנייה העכשווית עם תכנון שמזכיר סצינות מסרטי מדע בדיוני, וזכתה לא מעט לביקורות קשות. ברשימה המתארכת של פרויקטים מבית היוצר של חדיד נמנים מוזיאון רוזנטל לאומנות מודרנית בסינסינטי, ארצות הברית; מרכז ספורט המים שנבנה לקראת המשחקים האולימפיים שנערכו בלונדון ב-2012; מוזיאון מקסי לאומנות עכשווית בצפון רומא; המבנה המרכזי של BMW בלייפציג, גרמניה, ועוד ועוד. היום, מבנים אלו נראים לנו אולי פחות סנסציוניים, אך לזמנם ולשעתם – היו פורצי דרך ונדרשו לאישורים של ועדות רבות. חדיד, שתכננה בעיקר מבני ציבור, תכננה בין היתר גם מגדלי מגורים במדינות רבות ברחבי העולם, אך נמנעה מלעצב למגזר הפרטי. ברשימת הפרויקטים המתארכת החתומים בשמה ניתן למצוא רק בית אחד בלבד, שנחנך באפריל 2018, אותו אפילו זכתה לראות. מדובר בנכס שתוכנן עבור המיליארדר הרוסי ולדיסלב דורונין, השוכן בלב יער עבות, בקפיטל היל רזידנס – כשלושה קילומטרים מערבה למוסקווה. נכס זה, החולש על כ-2,500 מ"ר, זכה להיות לאחד הפרויקטים המסקרנים ביותר בעולם האדריכלות והנדל"ן ושוויו מוערך בכ-140 מיליון דולר. הוא תוכנן הודות למפגש מרתק בין היזם לבין חדיד, ולא ברור עד היום כיצד הצליח המיליארדר לשכנע את חדיד בעלת העקרונות לתכנן לו מבנה פרטי. כסף, כידוע, לא היה חסר לה.
חדיד הייתה בין האדריכלים העשירים בעולם, ועדיין, זה לא גרם לה להוריד הילוך בקצב העבודה ולחיות חיי נהנתנות. היא הותירה אחריה עזבון בשווי 67 מיליון לירות שטרלינג – המשקף את כלל נכסיה ואת המשרד הנושא את שמה, בו היא הייתה בעלת המניות היחידה. 500 אלף לירות שטרלינג הורישה לשותפה פטריק שומכר, 1.7 מיליון לירות שטרלינג לארבעת האחיינים שלה, 500 אלף לירות שטרלינג לאח שלה וכל השאר נותר בנאמנות, כאשר 125 שנה מיום מותה יועבר הסכום כולו לעמותת צדקה שהקימה, הקרויה על שמה. את המשרד, הכולל כ-350 עובדים ועשרות פרויקטים בעבודה, מוחזק בנאמנות על ידי ארבעה גורמים שזאהה קבעה: שומכר, יזם הנדל"ן פיטר פלומבו, האמן בריאן קלארק ואחייניתה של זאהה, רנא חדיד. במהלך ארבע השנים האחרונות מאז מותה של חדיד התגלעו חילוקי דעות בין הארבעה.
חושבים חדיד
באפריל האחרון, בשיאה של מגפת הקורונה הכלל עולמית, פרצו האקרים למחשבים של משרדי זאהה חדיד אדריכלים ודרשו כופר להחזרת הנתונים הגנובים. חשיפת נתונים אלה לפשעי סייבר נבעה מהעובדה שכל עובדי המשרד עבדו מהבית בגישה מרחוק לרשתות, ומכאן נפתחה בלונדון חקירה פלילית. פריצה לתוכניות הרבות עליהן עובדים במשרדי חדיד עשויה לפגוע קשות במשרד, בסודיות, בתקציבים ובעסקאות הגדולות שנסגרו עם חברות ענק. דובר משרדה של חדיד ציין כי נעשו גיבויים רבים לכל העבודות וההסכמים, והנזק לא יהיה גדול כפי שחשבו. לא ברור אם הצהרה זו נועדה להרגיע את החברות שהזמינו פרויקטים במשרד, או שאכן מדובר בנזק שנבלם; כך או אחרת, בין הפרויקטים הגדולים שעליהם המשרד עובד בימים אלה נמנים: מתחם הטכנולוגיה באי "החד-קרן" של צ'נגדו בסין; מטה OPPO, מותג נייד סיני השוכן בשנזן; מגדל המגורים "מוזיאון אלף" במיאמי, סמוך למוזיאון פרז לאומנות (Pיrez Art Museum).
חדיד התייחסה לאדריכלות כדרך חיים. באחד מראיונותיה אף סיכמה זאת בצורה הפשוטה והברורה ביותר: "אני לא חושבת שאדריכלות צריכה להיות מקלט, מתחם או גג. היא צריכה להיות מסוגלת לרגש אותך, להרגיע אותך ולגרום לך לחשוב".
