כולנו זוכרים את המותג האייקוני "בית אריאלה", הספרייה התל -אביבית הוותיקה שהיכליה הרחבים העצימו את הכבוד לספרים, לארכיון ולהיסטוריה. לאחרונה, עברה הספרייה מהפך חזותי כשהכניסה בין כתליה שינויים אדריכליים המעניקים לה ייעודים נוספים אשר הופכים את הבית למוביל בסצנת התרבות התל-אביבית.
הספרייה המחודשת, שעיריית תל אביב יפו חנכה בחודש שעבר במבנה שהיה עד כה מוקדש כולו לספרים ושקידה, הופכת להיות מרכז תרבות עירוני מרכזי בשיטת "קוד פתוח" והוא יאפשר לתושבים להשתמש בחלליו לא רק לרכישת ידע ולהרחבת אופקים, אלא גם ליצירה ולהצגות בפני קהל.
בין החלון לסלון
הספרייה המחודשת כוללת שלל חללי יצירה ועבודה, "סלון עירוני" לקיום מופעי תרבות שונים, ותוכנית תרבות עשירה – כשרוב השירותים מוענקים ללא תשלום, 7 ימים בשבוע. כמו כן היא המוקד הקהילתי והתרבותי הגדול ביותר בעיר, ועם פתיחתה המחודשת היא תחזור להיות עוגן תרבותי מרכזי. לספריות העיון וההשאלה הוותיקות נוספו ספריית קומיקס, בית קפה ומרחבי ישיבה נוחים וחצר אנגלית פנימית להנאת הציבור והמבקרים. מיקומה המרכזי של הספרייה במתחם התרבות בתל אביב, כולל בין היתר את מוזיאון תל- אביב, תיאטרון הקאמרי, בית האופרה ובתי המשפט.
תהליך השיפוץ של המבנה, החולש על כ-10,000 מ"ר החל כבר בשנת 2014 ע"י משרד האדריכלים מייזליץ-כסיף רויטמן. "הפער בין השימוש הירוד והדליל של הציבור ברחבת מתחם התרבות, לפוטנציאל שלה להוות חוליה משמעותית בין המרחבים הציבוריים בעיר, הוא יוצא דופן. ספריית בית אריאלה בליבו של מתחם התרבות, הינה המפתח להפיכת המתחם כולו למרכז אורבני דינמי, לאבן שואבת המשפיעה על כלל השימוש במרחב העירוני", מסבירה האדריכלית גנית מייזליץ כסיף, ממשרד מייזליץ כסיף אדריכלים. "חיבור חזיתות הספרייה למרחב החיצוני, מאפשר את הפיכתה ממבנה מסוגר ומבוצר ברוח זרם הברוטליזם, למוקד משיכה שנוכחותו מהדהדת ברחבי המתחם. גם יצירת קשר בין פנים לחוץ תתרום ליצירת מרחב ציבורי מארח ושוקק חיים. חידוש הספרייה נועד לנער את ריח הנפטלין שאפף את החלל, ולהפכה למרחב מארח ונעים, תוך שמירה על השפה האדריכלית המקורית".
להסיר את הנפטלין
ספריות היו בעבר מקום מסוגר ושקט, שמיועד בעיקר להשאלת ספרים ולעיון במקום. בעקבות המהפכה הדיגיטלית והשינויים באופן צריכת המידע, רוב האוכלוסייה אינה זקוקה היום לספרים במטרה לרכוש מידע. במקביל, מתרחשת בעולם מהפכה עירונית: רוב האנשים היום חיים בערים ומחפשים חללי שהייה למפגשים, לעבודה וללימוד.
"פרויקט התחדשות בית אריאלה מתחבר לצורך של אנשים להיפגש בממד הפיזי, כשמטרתו מתבטאת בשלושה מישורים", מציינת מייזליץ כסיף. חידוש האינטראקציה במרחב העירוני - פרויקט השיפוץ העכשווי התחיל בשנת 2011 עם זיהוי הפוטנציאל הלא ממומש במתחם התרבות ומיקומה של ספריית בית אריאלה בליבו, לפיכך חידוש הספרייה היא "הפעימה הראשונה" להחייאת המתחם כולו. יצירת קשר בין פנים לחוץ תסייע בשבירת המראה האטום של המבנה ותתרום ליצירת מרחב ציבורי מארח ושוקק חיים.
חידוש האינטראקציה בין אנשים – "ממקום של ספרים למקום של אנשים". זהו החזון שטבעה מרים פוזנר, מנהלת הספרייה שהובילה וליוותה את תהליך השיפוץ בעשור האחרון. הצורך בשינוי הפיזי של המבנה הולך בד בבד עם שינוי הפרוגרמה בעקבות ההתפתחויות הטכנולוגיות של המאה ה-21, שהביאו ערים רבות ברחבי העולם להתמודד עם פרויקטים המחדשים את הספריות העירוניות והצורך להגדיר מחדש את תפקידן בקהילה. התפיסות החדשות מנסות להתאים את הספרייה למאה ה-21 באמצעות הפיכתה למוקד שאינו מתבסס על ידע בלבד, אלא גם מציע מקום למפגש ייחודי וחינמי לתושבים ולמבקרים. מגוון השימושים החדשים בספרייה, כגון - הסלון העירוני, מרחב לא פורמלי לעיון ומפגשי סלון, בית קפה משולב עם חנות ספרים, ספריית עיצוב ומידע חזותי, חללי מפגש ועבודה לצעירים (hub) וחדרי לימוד לקבוצות קטנות, יתרמו להפיכת הספרייה למוקד קהילתי ותרבותי בעיר.
חידוש הגישה למשאבים - במטרה להפוך את הספרייה למרכז קהילתי ואינטלקטואלי של מידע ומפגש, הוחלו בה שינויים פרוגרמתיים והוכנסו אליה שימושים חדשים לצד השדרוג הפיזי. הודגש הפן הטכנולוגי של הספרייה באמצעות מאגרי מידע שאינם נגישים מהמחשב הביתי, דיגיטציה של ארכיונים ואוספים מיוחדים, גישה מרחוק למידע, שימוש ביישומים מתוקשבים בתהליכי תפעול, בשיווק, בפעילויות תרבות וחינוך ובדיאלוג עם המשתמשים.
"חידוש ושימור הספרייה נעשו באופן המדגיש ומחבר כמה שיותר חללים בספרייה, תוך שמירה על רוח המקום של מבנה הציבור בעל עבר עשיר וחשיבות תרבותית-אורבנית. מבחינה השפה האדריכלית הדגש בפרויקט הוא על חשיפת יופיו והתכנון האדריכלי המוקפד המאפיין את המורשת של זרם 'הברוטליזם' על החומריות הייחודית לו, תוך ניקוי תוספות מיותרות, פתיחת קירות ומעברים פנימיים ליצירת התמצאות קלה ונוחה, מחזור של חלקים מקוריים של המבנה, פתיחת חזיתות ליצירת חיבור הפעילות במבנה למרחב הציבורי וחידוש החללים ליצירת אווירה מיוחדת ומארחת שמשלבת בין איכויות ישנות ורוחות עכשוויות.
הפתיחות החדשה של המבנה הן כלפי המרחב הציבורי הסובב אותו והן בתנועה שנפתחה בין החללים הפנימיים, לצד מגוון האפשרויות ללמידה ומפגש, מחדשת את המבנה הוותיק ומחזקת את תפקידו כמגדלור של חיי הרוח בתל-אביב", מסכמת מייזליץ כסיף.
