כרטיס ביקור // נועה ברנס (25), ציירת ואמנית קליגרפיה, נשואה ואם לתינוק מהיישוב יד בנימין. בעבודותיה בולט השימוש באומנות הקליגרפיה בה היא משלבת ביטויים ופסוקים מהמקורות, לצד ציורים על משטחים מסוגים שונים. "נולדתי וגדלתי בצרפת ומיד בסיום הלימודים בגיל 18, יצאתי לבד לטיול מסביב לעולם עם תיק גב, מחברת קטנה ועיפרון שתמיד נמצאים איתי. לישראל הגעתי לפני ארבע שנים ומיד כשהגעתי לארץ הרגשתי חיבור מיוחד לתרבות, לאנשים ולהיסטוריה והבנתי שזה המקום שאליו אני שייכת. מכאן התחלתי במסע מופלא עד שהתגיירתי".
על קו הגמר // "מעולם לא למדתי בבית ספר לאומנות ואף פעם לא הרגשתי צורך בזה. בשבילי אומנות וציור בפרט מגיעים ממקום מאוד גבוה בנשמה. זה בעצם ליצוק חלק רוחני ממך לתוך הדף והתהליך הזה מרגש בעיניי בכל פעם מחדש".
אמנות ומקצוע // "האמת היא שבחיים לא חשבתי שזה יהיה המקצוע שלי, אפשר לומר שהמקצוע פשוט בחר בי. מילדות הייתי תמיד מציירת בכיתה, גם שכולם יצאו להפסקה הייתי נשאבת לתוך הציור. תמיד היו אצלי בתיק מחברת קטנה ועיפרון ונהגתי לצייר. זה היה התחביב שלי – ישבתי שעות וציירתי, עד כדי כך שלפעמים שכחתי לאכול. כשהתחלתי את הגיור, משהו נדלק בי על השפה העברית. צורת הכתיבה העתיקה של ספר תורה, עם כל הסודות שבכל אות, נראית למישהו שלא גדל לזה כל כך מיוחדת. כל יום ניסיתי לכתוב כמו בספר תורה ולאט לאט אחרי הרבה תרגולים מצאתי את סגנון הכתיבה שלי. התחלתי לחבר את היהדות עם הדברים שאני הכי אוהבת, כמו הים ועולם הגלישה ופתאום הבנתי שדברים כאלה עוד לא קיימים. היום, ברוך השם, מזמינים ממני עבודות מקהילות יהודיות מכל העולם".
ציון דרך // "בירח הדבש שלנו טסתי עם בעלי לדרום אפריקה. מדירת הנופש בה שהינו נשקף נוף מרהיב של רצועת חוף שהחלטתי לצייר. בעל הדירה ראה את הציור שלי, התלהב וביקש ממני לצייר על הקיר בדירת הנופש. בעלי, עם החוצפה הישראלית, עשה מזה מיד עסק וככה נשארנו שם כמה לילות חינם. אני פשוט הייתי מאושרת עד מעל הראש שמישהו ביקש ממני לצייר על הקיר בביתו, ככה הבנתי שאנשים אוהבים את מה שאני עושה ושאני יכולה גם להפוך את התחביב לעיסוק. מאז בכל מקום שאנחנו הולכים אני משאירה ציור על הקיר, או אפילו על אבנים שאני מוצאת שקשורות לאותו מקום".
חומר // "החומר שאני הכי אוהבת לעבוד עליו זה עץ לא מעובד וצבע אקרילי. העץ עובר ליטוש ומילוי ושוב ליטוש ידני עד שהוא חלק מספיק כדי לצייר עליו. יש משהו מאוד מהנה בעבודה עם עץ, צבעו הטבעי, שאף פעם אינו אחיד, גורם לכך שלכל ציור יש סיפור שונה ואני אוהבת ומתחברת לקטע הטבעי הזה שגם מזכיר לי את עצמי".
הניצוץ // "כל יצירה שלי מתחילה תמיד עם הרבה סקיצות וניסיונות עם צבעים וחומרים שונים. אני בדרך כלל מציירת דברים לבית שלי, מעלה תמונה לאינסטגרם ובסוף מישהו ממש אוהב ורוצה לקנות את זה".
יצירה בימי קורונה // "במהלך הקורונה קיבלתי מבול של הזמנות לעבודות בהזמנה אישית, רובן של ציורי קליגרפיה עם פסוקים מהתנ"ך. בהתחלה לא הבנתי למה דווקא עכשיו, ואז מתגובות של אנשים, לאו דווקא דתיים, הבנתי שהסגרים חיזקו אותם באמונה ואנשים רצו להכניס את זה לחיים שלהם בצורת אומנות עם כל מיני פסוקים מהמקורות. זה מאוד חיזק אותי לדעת שיש משמעות נוספת לעבודות שלי והיא לא רק תמונה על קיר ושאדם יושב בקצה השני של העולם והיצירה שלי עושה לו טוב".
השראה // "כמובן שהאמונה שלי. יחד עם זאת אני אוהבת לחבר את הטבע, הים והמדבר בארץ. אני גם מאוד אוהבת לראות יצירות אומנות מתרבויות שונות בעולם, לכל מקום יש את הברכה המיוחדת שלו וזה משתקף דרך האומנים והיצירות שלהם".
סיבוב עולמי // "האמת שהרבה זמן לא הייתי במוזיאון. בצרפת מוזיאונים הם חלק מהתרבות, וכבר בבית ספר לוקחים אותך לסיורים במוזיאונים שונים. יש מוזיאון אחד שבתקופה מסוימת השפיע עליי וזהו המוזיאון לתרבות האינקה בפרו, שמוצגים בו בין השאר ציורים מיוחדים על בדים, על אבנים ועוד הרבה חומרי גלם שלא הכי קל לעבוד עליהם. בכלל, אני מתחברת יותר לעבודת יד ולאומנות עממית ומסורתית, שכמעט ולא רואים במוזיאונים, כמו הנשים בפרו שסורגות בגדים בצורה מסורתית, או אמני גרפיטי מקומיים".
הסטודיו // "אני מציירת בפינה צנועה ושקטה בבית שלי ביישוב מדהים ורגוע יד בנימין. את חומרי הגלם מספק לי בעלי שתמיד מביא לי חתיכות עץ יפות ומיוחדות, גלשנים, צדפים וקונכיות מהים".
יותר ופחות // "העולם צריך יותר אמונה ואהבת הבריות".
האני מאמין // "בהתחלה זה הפתיע אותי אבל גם באומנות ובציור יש כשר ולא כשר, אז יש דברים שהיום אני כבר לא מציירת. אני מאוד משתדלת לשמור על המיוחד שבשפה העברית ולא עושה קליגרפיה בשפות אחרות".
מחשבות // "החלום של כל אמן הוא לקבל חשיפה, כי זה סוג של אישור חברתי ליצירה שלך ולהשפעה שיש לה. בשנה האחרונה הזמינו אותי להשתתף בתערוכות בצרפת ובמיאמי, מאוד רציתי להשתתף אבל הייתי בהריון ראשון ולא רציתי להיכנס לסטרס. בעזרת השם יהיו הזדמנויות נוספות".
לעמוד האינסטגרם
