אם יש משהו שידעו זוג האדריכלים תמר יעקבס ואושרי יניב עוד כשלמדו יחד כסטודנטים בבית הספר לאדריכלות AA בלונדון, הוא שדברים לוקחים זמן. אי אפשר לצפות שהכול יקרה מיד, צריך לתת זמן לתהליך וההבשלה במקצוע שבחרו לעצמם היא אומנם מאוחרת, אך משתבחת עם הזמן. ואכן לפני חמש שנים, כשציינו 13 שנים למשרד שלהם, יעקבס-יניב אדריכלים, זכו בפרס הבינלאומי היוקרתי של פסטיבל האדריכלות העולמי WAF על פרויקט חברתי שתכננו ועיצבו בשיתוף האדריכל עמוס גולדרייך – מקלט לנשים מוכות במרכז הארץ. בימים אלה הם עסוקים בתכנון המקלט השני לאותה העמותה (עמותת ל.א. מייסודה של רות רזניק) שבנייתו תתחיל בקרוב במרכז הארץ. המשרד, שמונה צוות של 10 אדריכלים ומעצבי פנים, עסוק מאוד במהלך השנים מאז הוקם בשנת 2004 והוא זוכה במגוון רחב של פרסים בארץ ובעולם.
דגש על תכנון איכותי
הדגש בעבודת המשרד הוא על תכנון איכותי, ובכך הם טוטאליים. "לא נוציא תכנון שמבחינתנו הוא פחות ממעולה, גם אם מי שמשתמש בבניין לא בהכרח מודע לכך. אין קיצורי דרך בתכנון פרוייקט איכותי. צריך לבנות קונספט מדוייק, לבדוק אופציות, לנסות דברים וגם אם הם לא מצליחים, להמשיך לנסות".
בתקופת הקורונה קיבלו חיזוק משמעותי לדרך עבודתם, כששמעו מלקוחות ותיקים שלמרות שהיו מסוגרים בבתים בזמן הסגרים הארוכים, שמחו להיווכח שהבית משרת אותם היטב. "לשמוע שהם אוהבים לחזור הביתה, שהבית עובד להם נכון ושהלב שלהם מתמלא שמחה בכל פעם מחדש, זה סיפוק גדול עבורנו ואנחנו יודעים שעשינו משהו נכון", אומר אושרי.
"המעון לנשים מוכות תוכנן בתנאים מאוד מוגבלים של תקציב ולוח זמנים עם קשיים פוליטיים ותכנוניים", הם מדגישים. "ניסינו לייצר עבור משפחות שנמצאות במצב מצוקה ומגיעות לשם לראשונה כשלא טוב להן, תחושה נעימה של בית. ביום שבו המעון נפתח והגענו לשם לראשונה, ראינו את הילדים שמחים, משתוללים ומשוחררים והתרגשנו. הבנו שהבניין עושה את מה שהוא היה אמור לעשות. אנחנו אומנם לא יכולים לשנות לאנשים את החיים, אבל בהחלט יכולים להשפיע".
איך מודדים משהו נכון באדריכלות?
"למשל, על ידי העמדה נכונה של הבניין על המגרש, התייחסות לאור טבעי, לאוויר שנכנס פנימה, לפרופורציה של החלל כלפי הסביבה וכלפי פנים ולבחירה של חומרים נכונים. בסופו של דבר אנחנו מנסים לתכנן מבנים שיעניקו למשתמש בהם תחושה פיזית ורגשית טובה. אם נקביל זאת לתחום המוזיקה או האוכל, מוזיקה יכולה לשמח ולעשות לך טוב גם אם אתה לא יודע איך היא נכתבה, ואוכל יכול להיות פשוט טעים גם אם לא תדע את תהליך הכנתו".
גם בביתם חוו אושרי ותמר את קסמו של המבנה. "לא היינו בבית של עצמנו כל כך הרבה זמן ברצף ופתאום ראינו כמה הוא עובד. משפחה שלמה נמצאת בבית בלי לצאת, והפונקציות השונות עומדות למבחן. עובדים יחד, מבשלים יותר ארוחות, רואים איך הוא מאוורר, עד כמה הוא מואר, היכן המרחב האישי של כל אחד. הקורונה הייתה ה'מאני טיים' של מרחב החיים כי הוא עמד למבחן", מדגיש אושרי.
"דבר נוסף שהתחדד בשנה המורכבת הזאת הוא עד כמה הצוות שלנו מעולה. כולם הפגינו מקצועיות, היו ממוקדי מטרה לעמוד במשימות, על אף הקשיים, וזה הקנה בנו בטחון אדיר שאינו מובן מאליו. על כך אנחנו מודים להם כולם".
ניסיון בינלאומי
הם זוג בחיים עוד משלב היותם סטודנטים לאדריכלות. תמר, 48, פגשה את אושרי, 50, בשנה הראשונה ללימודים בלונדון. הם גרו עשור באנגליה, במהלכו התחתנו, למדו, והתנסו במגוון רחב של משרדי אדריכלות, כשהדובדבן שבקצפת הוא עבודה של יעקבס במשרדה של האדריכלית זאהה חדיד ועבודה של יניב במשרדו של האדריכל דייוויד צ'יפרפילד. "אנחנו שונים מאוד, אבל אוהבים דברים דומים במקצוע", היא מספרת. "מסלולי הלימוד שלנו היו שונים. אני אהבתי את המהות, ואושרי אהב את החומר. שמנו לעצמנו מטרה להתנסות במקומות הטובים בעולם ורק אז לחזור לארץ".
כשחזרו ארצה הקימו משרד משלהם, כשהם מרגישים הכי טבעי לעבוד יחד, וכל אחד מביא את העולם שלו ומשלים את השני עם הידע וההשראה הבלתי נגמרים שלהם. המשרד פועל כבר 18 שנה ועוסק באדריכלות ובעיצוב פנים בפרויקטים למגורים, פרויקטים ציבוריים ומבנים מסחריים. במסגרת הניסיון הבינלאומי שלהם, יצרו לעצמם נישה ייחודית – עבודה עם תושבי חוץ ממדינות שונות ביניהן אנגליה, שווייץ, גרמניה, ארה"ב, אוסטריה, רוסיה וצרפת המעוניינים לבנות בארץ. "כשמישהו מארץ זרה בונה בישראל, לא הכל ברור לו ולא את הכל הוא מכיר, אצלנו הוא מקבל שירות שמעניק לו שקט נפשי. אנחנו רגישים לפערי התרבות ומובילים אותו בנאמנות ובאמינות", מסביר אושרי.
הפרויקטים שלהם פזורים בכל הארץ מדן ועד אילת, ומתפרסים על פני תחומים רבים, כל עוד הם מעניינים ומאתגרים את שניהם. "רוב העבודה שלנו היא באזור המרכז, אבל מדי פעם אנחנו יוצאים בשמחה לפרויקטים מיוחדים במקומות אחרים. הפרויקט הכי צפוני שלנו כרגע נמצא בגליל", אומרת תמר. " פרוייקט מעניין הוא לא בהכרח יוקרתי או יקר, אלא האתגר המקצועי והאנשים עבורם אנחנו מתכננים".
חומרי גלם טבעיים
הפרויקט הכי דרומי שמתבשל בימים אלה הוא מתחם גלמפינג ייחודי באילת, שהוא שיתוף פעולה מאוד מיוחד של דונה וטל מ"חוות הגמלים" באילת ורשת מלונות דן. אלה ראו בחזונם מקום מפגש בין אנשים דרך אהבה לים ולמדבר. המתחם היפהפה, בחלקה הדרומי של העיר, נמצא לצד נקודת סיום/התחלה של "שביל ישראל" ויהיה פתוח לציבור. אפשר יהיה להגיע למועדון הצלילה והגלישה ולצאת לטיולים באופני הרים. בנוסף יהיו מרחבי עבודה משותפים, מסעדה ומתחם בריכות טיפוליות. הלינה במתחם תהיה במגוון רחב של סוגי אוהלים.
"ממלא אותנו שמחה לעבוד עם אנשים מעניינים, שאפתניים ובעלי חזון. כאדריכלים זו הזדמנות עבורנו לקחת חלק בהתפתחות של אילת שעוברת תהליך התחדשות משמעותי", אומרים השניים.
המשיכה של תמר ואושרי לחומרי גלם טבעיים, גולמיים ומחוספסים באה לידי ביטוי גם בפרויקטים אחרים. "אנחנו אוהבים להרגיש את מגע ידי האדם ולכן נוטים לבחור חומרי גמר כמו אריחים בעבודת יד או אריחי בטון, עבודה בעץ", מסבירה תמר. "חומרים שנחוש בהם את האדמתיות והארציות. זה גם מה שמייחד אותנו כמשרד אדריכלות – הרגישות לחומר, החיבור בין חומרים והחיבור הדק בין גולמיות ופשטות לבין דברים מתוחכמים ומדויקים".
אושרי: "אנחנו מחוברים לתהליך הבנייה ומתעמקים בפן הטכני שבו. לא נסתפק בהוראה 'אני רוצה קיר אבן', אלא נדבר עם איש האבן כדי להבין איך הוא עובד איתה. אנחנו לא מחפשים עיצוב סטרילי, להיפך, אנחנו נהנים מחוסר השלמות של החומר אבל מקפידים על עבודה מדויקת איתו. אנחנו מחפשים את ההרמוניה שנוצרת מהניגודיות הזו. לא תהיה פינה במבנה שלא חשבנו עליה עד הסוף".
הם משתמשים בחומרים כמו עץ, בטון, זכוכית, אבן, פסיפס, פלדה ומלווים כל פרויקט מהמקרו ועד המיקרו. "שום פרט לא חשוב יותר מהאחר. אנחנו שואפים למבנים מוארים טוב, לנועם ונינוחות, לאנרגיה טובה, מרחבים שקטים ואינטימיים ודואגים שזה יקרה בכל פרויקט".
עבודתם מושפעת גם מ"אדריכלות ורנקולרית", כזו שנבנית במסורות בנייה מקומיות לאורך שנים ללא אדריכלים. "שיטות בנייה כאלה הן תולדה של שכלול וחכמה של הרבה שנים. המבנים האלה מתייחסים באופן המדויק ביותר לסביבה, הם בנויים מהחומר הנכון ביותר ובצורה הנכונה ביותר. כשמתעמקים בבקתת בוץ הכי פשוטה באפריקה אפשר ללמוד כל כך הרבה".
הם מתבוננים בסוגי הבנייה השונים אליהם הם נחשפים במקומות שונים בעולם, לומדים מכך על חוכמת האדם, על שימוש נכון בחומר ועל עולם שלם של אסתטיקה שמפעים אותם.
"אנשים הם דבר מעניין"
אותה רגישות לחומר והחיבור בין הגולמי הפשוט לצד התחכום והדיוק הם כבר חלק מה-ד.נ.א של המשרד. רבים מזהים אותם באמצעות השימוש שהם עושים באור טבעי, בפרופורציה ועדינות שלא מפחדת מגולמיות, גם אם היא מהחומרים הכי גסים עלי אדמות. יחד עם זאת, הם מקפידים שהבניינים לא יהיו זהים. "אף בניין לא נבנה לאותו אדם ולא באותו מקום, וכל פרויקט הוא הרפתקה חדשה", מסביר אושרי. "אנחנו סקרנים ואוהבים להתפתח, ולכן בכל פרויקט מנסים לבדוק כיוונים חדשים".
גם הטבע, האומנות, האמנות, קולנוע ומוזיקה הם עבורם מקורות של השראה. "אנחנו מסתכלים על התהליך היצירתי שאמן עושה כשהוא מצייר, רוקד או מפסל – או בעל מלאכה שיוצר בעבודת יד - ומזה מסיקים מסקנות ומיישמים אצלנו. קצב של מוזיקה אפשר להשוות לקצב של אור יום שנכנס לחלל, וקנה מידה של חלונות יכול להקביל למקצב של תנועה", מסבירה תמר. אתגרים לא הרתיעו אותם אף פעם, ואם הייתה יכולה לומר משהו לזוג האדריכלים הצעירים שהיו אז, הייתה מוסיפה גם לסמוך על עצמם, לשמור על ראש פתוח ולא להפסיק ללמוד. "אדריכלות היא מקצוע שדורש אופקים רחבים, וכך אנו משתדלים גם לחיות. כל אחד מתפתח בתחומים אחרים, דוחף ומעלה את הרף.
אנחנו לא יושבים בבית וחושבים שאנחנו יודעים הכל". גם הילדים שלהם נהנים מאדריכלות המדוברת בבית. "הם שותים ואוכלים אדריכלות ועיצוב ובבית מתנהל שיח כיפי, כי מעניין אותם לשמוע ולהבין שיקולים. יחד עם זאת, לכל אחד העולם שלו ואנחנו משתדלים להפריד בין הדברים".
בטח יש לכל אחד מכם פרויקט חלומות משלו.
תמר: "פסגת השאיפות שלי היא לתכנן גן ילדים או בית ספר ולהשפיע על איכות חיים של אנשים צעירים. בארץ עוד יש המון לאן להתקדם בתכנון מרחבים עבור ילדים ונוער שיש בהם ערך אדריכלי מוסף אשר ישפיע בוודאות על איכות חייהם. קיים שיפור, אבל יש עוד הרבה מה לעשות בתחום עם כל כך הרבה פוטנציאל".
אושרי: "החלום שלי לתכנן מבנה לקונצרטים או מקום להופעות רוק".
לאתר יעקבס-יניב אדריכלים>>לעמוד הפייסבוק>>לעמוד האינסטגרם
