תחום עיצוב הפנים בישראל עבר בעשורים האחרונים מטמורפוזה של ממש. ממצב של קיבעון מחשבתי הפכנו לפתוחים יותר, גם בפני סגנונות שבעבר נחשבו כמעט למוקצים. חובבי עיצוב, אדריכלים ומעצבים צובאים על שערי נתב"ג בניסיון להתחקות אחר חידושים בתחום, ובד בבד חוקרים את המקורות והסיבות בגינן הפכו אתרים שונים ברחבי העולם לנכסי צאן ברזל בעיצוב ובאדריכלות.
מעצבת הפנים ברברה ברזין מקדימה את המאוחר ויוצאת עם תלמידי בית הספר לעיצוב שבבעלותה לסיורי עיצוב חובקי עולם, אותם מגדירים המשתתפים כמשני תודעה. "הרציונל הוא להראות להם את העולם בצורה קצת שונה, דרך העיניים שלנו", מסבירה ברזין. "אני מאמינה שלנו, המעצבים, חשוב להבין איך חיים ומתנהלים אנשים מתרבויות שונות. כיצד הם מתמודדים עם אתגרים ובאילו דרכים הם פותרים בעיות. הסיורים מתמקדים לא רק בעיצוב אלא גם בתכנון עירוני, ביופיליה, הצללת המרחב העירוני ואפילו בתרבות הניקיון במרחב הציבורי. כל לוקיישן נבחר בקפידה, כשמדובר במקומות מעוררי השראה שפותחים את הצ'אקרות ומאפשרים לנפש להיטען".
"אנחנו חיים בעולם נטול גבולות ואני מאמין שמעצב פנים כיום חייב להיות אדם רחב אופקים, בעל הבנה עמוקה ורחבה בבני אדם ובתרבויות", מסביר בוריס סולטנוב, מרצה בכיר בבית הספר של ברזין ומי שהגה ומוביל את הסיורים. "כיועץ ומרצה בתחום הפילוסופיה הסינית, מצאתי לנכון לספק לתלמידי הסטודיו פריזמה רחבה ועתיקה יותר מזו המערבית שעל פיה אנחנו חיים. תרבויות המזרח הן בנות למעלה מ-5,000 שנה, ובמיוחד במאות האחרונות הן חוו תהפוכות מטורפות. מרתק לראות כיצד השינויים הללו השפיעו וממשיכים להשפיע על הדרכים בהן תושבי המדינות הללו מארגנים את חייהם, מעצבים ומתכננים ערים שלמות. הסיורים הללו מספקים הזדמנות נדירה להעיף מבט לעבר הרחוק וללמוד ממסורות עתיקות שונות, ומאידך להתפעל מפרשנות יוצאת דופן לעתידנות בעיצוב ובאדריכלות".
בריטניה: שפע מעורר מחשבה
לונדון היא מבירות העיצוב החשובות, וככזאת היא מנקזת אליה אמנים, אנשי רוח ויצירה מרחבי הממלכה והעולם. לצד המבנים ההיסטוריים יש בה ריכוז יוצא דופן של מבנים ארכיטקטוניים מודרניים דוגמת ה-The Shard וה-The Gherkin, לצד רפרנסים לארכיטקטורה של המאה ה-20 ובפרט מבני אדריכלות ברוטליסטית שנבנו פוסט מלחמת העולם השנייה. מהבולטים שבהם הוא ה-Barbican Centre, קומפלקס מגורים ואמנויות סמוך למוזיאון לונדון וקתדרלת סנט פול. המתחם נחנך ב-1982 ונבנה בלב אתר שהופצץ ונהרס בבליץ הגדול. אפשר לאהוב או לשנוא את המבנה עצום הממדים, אך דבר אחד בטוח - קשה להישאר אדישים אליו. הוא טומן בחובו אלפי דירות בינות אגמים מלאכותיים ותכנון ביופילי מרהיב המשתלב בקונטרסט מצמרר עם הבטון הגס והחשוף. בקומפלקס משולב גם מרכז אומנויות בלט ותיאטרון, מוזיאונים ותערוכות מהגדולים באירופה. זהו מונומט אדריכלי מטלטל ולא בכדי אין אמן נחשב כיום שלא מתהדר בדירת סטודיו אופנתית במתחם. הביקור בו מותיר חותם והרבה חומר למחשבה: מה ארכיטקטורה מסוגלת לעשות לאנשים, כיצד היא מעודדת שיח, ביקורת חברתית ואף יצירתיות.
Alfies Antiques Market, הוא שוק עתיקות מקורה בן 4 קומות, השוכן במבנה ארט דקו סגור, על כן רבים כלל אינם מודעים לקיומו. מדובר במקדש לחובבי העיצוב, שאוצר בתוכו עשרות חנויות והוא מה- indoor markets הגדולים באירופה. בעיר קלאסית כלונדון, קשה שלא לחזור אחורה בזמן ולהתבונן בפיסים אקסקלוסיביים שיוצרו במאות קודמות, בז'אנרים מובילים כמו ארט נובו וארט דקו. השוק הוא מהמקומות הטובים בעולם לעשות זאת. זאת ועוד, במתחם אגף שלם המוקדש לאומנות האסלאם - יצירות ריהוט עתיקות, שטיחים, כדים ותאורה.
ה-Design Museum הוא לוקיישן נוסף שחובה לבקר בו ושרבים אינם מכירים בערכו המוסף למעצבים. המוזיאון, שמתמקד באספקטים שונים בעיצוב הגרפי והתעשייתי, באופנה וכמובן בעיצוב פנים, ממוקם בקנסינקטון, באזור סאות' בנק, בקרבת גשר הטאוור. המבנה, ששימש בשנות ה-40 כמחסן, שופץ ללא היכר ומאופיין כיום בסגנון מודרני בינלאומי. החללים והמייצגים מרתקים ומסקרנים, מייצרים שיח ומגרים את החושים. ברחבי המוזיאון מוצגים הישגים ופתרונות לדילמות בתחום העיצוב, כך למשל אזור שמוקדש לאבולוציה של המטבח הביתי, בהיבטים הפונקציונליים והתרבותיים.
איטליה: אומנות במצודה וזכוכית באי
מיותר להסביר מדוע הפכה מולדתו של ליאונרדו דה-וינצ'י לנכס תרבותי בינלאומי, שמושך אליו מידי שנה רבבות מעצבים ואדריכלים, בפרט לעיר מילאנו שממחישה היטב את החיבור בין העבר להווה. ברחביה משובצים מבנים היסטוריים ובמקביל היא מהווה בית חם למותגי עיצוב מודרניים, מהמובילים והנחשקים ביותר. אחד האתרים שממחישים את ההיסטוריה של העיר היא מצודת ספורצסקו (Sforzesco Castle) - מבנה עתיק ומרהיב מימי טרום הרנסנס מוקף גנים מפוארים שמהווה את אחד מסמליה החשובים של העיר.
המצודה משמשת כיום כמשכן לעשרות אולמות מוזיאון מהחשובים באיטליה המציגים אוסף מרשים של אמנות, מרביתו מימי הביניים ועד המאה ה-17. מהמייצגים המרשימים ביותר הן עבודות של מיכלאנג'לו שאף היה שותף בתכנון המבנה. בקומתו העליונה של המתחם המרכזי שוכן מוזיאון ריהוט (Furniture Museum) שמעטים מכירים ולרוב מפספסים בביקור במתחם- זוהי קומה שלמה המוקדשת להיסטוריה של עולם הריהוט מהמאה ה-13 ועד היום.
וממילאנו, לאזור ונציה, ראשית לאי מוראנו (Murano) הממוקם בלגונת ונציה המפורסם בסצנת העיצוב והאדריכלות הודות לתעשיית הזכוכית שמתקיימת בו מאז המאה ה-13. שם הומצאה זכוכית האוונטורין ונברשות הזכוכית, שמיוצרות בו עד היום, נחשבות למרשימות והאיכותיות ביותר. ברחבי האי לא מעט מפעלי זכוכית, כ-8 מהם עדיין בניהול משפחתי של שושלות אמני נפחות מזה מאות שנים. במסגרת אחד הסיורים פגשנו את ממשיכי דרכם של המייסדים- רב-אמנים בתחומם שבעולם של ייצור המוני אינם נכנעים לטכנולוגיות חדישות ותחליפים זולים, וממשיכים בעבודת הנפחות הידנית והמסורתית, שלא רק שלא איבדה מערכה, אלא הופכת עם השנים למוערכת ויוקרתית יותר. מיטב המותגים, בהם בתי אופנה דוגמת הרמס, שאנל ואלכסנדר מקווין, מוסיפים להשתמש במוצרי הזכוכית עוצרי הנשימה של אמני מוראנו לבסיסי מנורות, גופי תאורה מרשימים ואקססוריז נוספים.
ממערב למזרח, ותחילה לסין, שהפכה לחלק בלתי נפרד מחיינו. העולם כולו מייצר בסין לכן יש למעצמה האדירה הזאת השפעה כלכלית, חברתית ותרבותית על כולנו. היכרות עם התרבות הסינית דרך הארכיטקטורה, העיצוב והתרבות חשובה ואף הכרחית לאנשי מקצוע במאה ה-21.
סין היא אחת הארצות המגוונות בה רואים הכל מהכל, בפרט בשנגחאי. Yu Yuan Garden הוא אחד האתרים החשובים, הממוקם במרכז העיר העתיקה ומתוכנן על פי כללי הבנייה של הגן הסיני המסורתי. מדובר בתצוגת תכלית אותנטית של סגנון ארכיטקטוני מהעתיקים בעיר שמשלב בד בבד מאפיינים תרבותיים של שנגחאי העכשווית. לאורך עשרות דונמים ניתן לחוות גנים בני 400 שנה, שנראה כאילו נלקחו מסיפורי אגדה. זהו המקום להדגים אדריכלות נוף סינית קלאסית: כיצד ומדוע הסינים תופסים את סביבת המבנה כמוטיב אסתטי כה משמעותי כבר אלפי שנים. הגנים הללו משובצים בהמון מבנים קטנים-בקתות סיניות קלאסיות מוקפות גינות מרהיבות וגדרות המפרידות בין האיזורים בדמות דרקון עם מעברים בצורות מפתיעות כמו כד או מעגל מושלם. הצמחייה, פכפוך המים ודגי הקוי משכיחים את העובדה שאתה נמצא בלב העיר המאוכלסת בעולם.
גורדי השחקים הפכו לאחד הסמלים של סין המודרנית, סמל להצלחה הקפיטליסטית האדירה שחווה המדינה הקומוניסטית בעשורים האחרונים. מגדל שנגחאי, גורד שחקים ברובע פודונג, הוא השני בגובהו בעולם, מיד אחרי הבורג' ח'ליפה בדובאי. גובהו 632 מטרים, המתחלקים ל-128 קומות ומורכבותו, דרש פיתוח טכנולוגיות ומאות פטנטים שאפשרו לבסוף לבנות אותו. בסיסו רחב והופך צר יותר ככל שעולים בגובה. צורתו ספירלית והוא מחופה זכוכית שקופה. חלקים גדולים ממנו מבוססים על טכנולוגיות אקולוגיות וירוקות, כך למשל משולבים בו גנים פנימיים שנותנים תחושה של חוץ בתוך מבנה משרדים. מעטפת הזכוכית רחוקה מהמבנה בכמה מטרים, מייצרת ניתוק בין חוץ לפנים ובכך מסייעת לבידודו הטרמי ולהפחתת עלויות המיזוג.
שכונת שינטיאנדי (Xintiandi) הטרנדית ממחישה חוויית מגורים צעירה, דינמית ובועטת, לא מעט בזכות שפע המסעדות ומקומות הבילוי. היא החלה כפרויקט לשימור, אחד הבודדים במדינה שמעולם לא הצטיינה בשימור מבנים. למזלנו, הממשל המקומי קיבל החלטה לשמר מבנים מתחילת המאה ה-20 שמייצגים שורת סגנונות הייחודיים לסין של אותה עת, ביניהם סגנון השיקומן (Shikumen) הייחודי והנדיר. המדינה חוותה אימפריאליזם אירופאי בצורה עוצמתית ומיקומה בשפך היאנגצה הפך אותה במאה ה-19 לנמל סחר מרכזי שנכבש ע"י כוחות מערביים. אלה הביאו עמם מארצות המקור סגנונות עיצוב, כאשר הבולט שבהם הוא הארט דקו שהשפיע רבות על האדריכלות המקומית. עם השנים הממשל הבין את החשיבות האסטרטגית בשימור המבנים ולו למטרה תיירותית. מי שהופקד על תכנון המיזם השאפתני הוא האדריכל האמריקאי בנג'מין ווד שהשכיל להדגיש את יופיים של המבנים ואף להפיח בהם רוח עכשווית חדשה ע"י הפיכת חלקם לבתי קפה, חנויות וגלריות עיצוב. וזאת תוך שימור מוקפד של המבנים עצמם ורוח התקופה.
יפן: בין מסורת לקידמה
התרבות היפנית שונה בתכלית מכל מה שאנחנו מכירים, סיבה מצוינת לחקור את חלקיה השונים. טוקיו הבירה נראית במפגש הראשון כאילו נלקחה מפלנטה אחרת וככזאת, יש הרבה מה לראות בה. מומלץ שלא לפספס ביקור ב-Roppongi, שכונה יפיפייה ויוקרתית בעיר שם ממוקם ה-Art Triangle of Roppongi – שמו של מסלול סיור מהפנט בין 3 מבנים אייקונים תרבותיים חשובים הנמצאים במרחק הליכה האחד מהשני. הראשון שבהם הוא ה-MORI, מהמוזיאונים הטובים בעולם שמצליח לטלטל הודות לתערוכות מתחלפות ואוצרות מוזיאליים מדהימים. בכניסה אליו משובצים פסלים של דאלי והמון אמנות ואחת התערוכות המרשימות שהוצגו בו לאחרונה איגדה תחתיה בתשעה אולמות שונים את היסטוריית האדריכלות היפנית, שהיוותה מקור השראה לגדולי האדריכלים המערביים בהם פרנק לויד רייט, לה קורבוזייה ונוספים, מבקתות בנות 1500 שנים ועד לאדריכלות מודרנית של המאה ה-20.
בסמוך, ממוקם ה-National Art Center, המרכז הלאומי לאמנות, השוכן במבנה מרהיב ביופיו לו חזית זכוכית אמורפית המדמה גל. גם בו מתקיימות תערוכות מפעימות שמספרות בצורה אינטראקטיבית את התרבות היפנית בראי האמנות. כך למשל מוצגות תערוכות של קליגרפיה יפנית ומועברות סדנאות לאמנויות יפניות מסורתיות כמו אוריגמי ואיקבנה.
אחרון חביב הוא מוזיאון ה-Suntory, מתחם יפה בו מוצגות תערוכות מתחלפות בנושאי תרבות יפן הקלאסית, דרך נפלאה להכיר את יפן בראי הדורות. במקום מתקיימות תערוכות קדרות יפנית, תערוכות ציור המתמקדות בסגנון הציור והתחריט אוקיו-אי (Ukiyo-e), וסגנונות נוספים שהשפיעו על אמנים כמו מונה וואן גוך. זהו המקום לפתוח בשיחה על השפעת האמנות היפנית על כמעט כל נדבך שמוכר לנו כקלאסיקה מערבית. כך למשל, הידעתם שקלימט צייר את ה-The Kiss בהשראת קופסה יפנית מסורתית ומרהיבה לכלי כתיבה, הנקראת סוזוריבאקו?
שִינְג'וּקוּ הוא רובע במרכז טוקיו שמומלץ ללכת בו לאיבוד, שכן הוא מספק חוויה תרבותית עוצמתית. אחד הדברים המדהימים בבירה היפנית התזזיתית היא היכולת לצפות בהתנהלות היום-יומית של המקומיים הממחישה את תפיסת עולמם ואת המהות היפנית העכשווית. הרובע מצטיין בהקפדה אדירה על פרטים, הוא משובץ ברחובות צרים, עמוסים במסעדות קטנטנות ואותנטיות בהן שניים-שלושה שולחנות. המדובר במקומות הפועלים כבר מאות שנים, בהם אופן ההכנה וההגשה המאוד ספציפיים עוברים בקנאות מדור לדור. ההקפדה על כל פרט והטקסיות היפנית מצליחים לרגש ולהפעים. העובדה שברובע השינג'וקו ממוקמת תחנת הרכבת העמוסה והגדולה ביותר בעולם, בה עפ"י ספר השיאים של גינס עוברים כל יום כ-4 מיליון בני אדם, לא מפריעה למבקרי התחנה ולחיים מסביבה להתנהל בסוג של שקט אופייני וסדר בלתי נתפס. ובמידה ואתם מבקרים בעיר בתקופת הסתיו, הפארק הגדול בשכונת שינג'וקו גויין (Shinjuku Gyoen) - הוא חוויה בפני עצמה לחובבי האסתטיקה. עונת השלכת היא מתופעות הטבע המרשימות והמרגשות ביפן, אז עצי האדר (הידועים גם כמייפל יפני) נצבעים במאות גווני סגול, אדום, כתום וצהוב בוהק, והופכים את הפארקים והגנים ליצירות אמנות של ממש תחת כיפת השמיים.
