נדל"ן ובנייה בישראל הם נושאים שכולנו שומעים עליהם, כך או אחרת, כמעט בכל יום בחדשות. אבל עד כמה אנחנו באמת מכירים את האנשים ואת תנופת העשייה שעומדים מאחורי המילים האלה? בימים אלה ממש מושק ספר-אלבום "הנבחרת – 90 שנות בנייה ונדל"ן ישראלי". הספר שחושף לראשונה את הישגי הענף, תוך מיקוד בנבחרת מוגדרת של יזמים וקבלנים, שופך אור על מצעד מרשים של חברות נבחרות הבונות את הארץ ואת הכלכלה הישראלית ומובילות אותה לצמיחה ולחדשנות מתמדת.
המגוון המרשים של עשרות החברות שמופיעות בספר משקף את הסיפור המרתק והמרגש של אנשי הבנייה והנדל"ן הישראלי ומצדיע לארגון הקבלנים והבונים מחוז תל אביב, שהיה הראשון להתאגד בארץ ישראל של טרום הקמת המדינה ולייסד את הענף שאפשר את בניין הארץ, פשוטו כמשמעו. בספר מופיעות חברות דור המייסדים הוותיקות, שחתומות על שותפות מפוארת בבניין יסודות ארץ ישראל, כמו "הכשרת הישוב", "שיכון ובינוי", "אשטרום", "אפריקה ישראל" ו"קרסו נדל"ן" ועד דור חדש של חברות צעירות ובועטות, שממשיכות את המפעל הנפלא של כולנו ומכניסות אליו אלמנטים חדשים של עתידנות וטכנולוגיה. בין אלה נמנות "אקרו", "אנשי העיר", "צפריר וזוהר שרבט" ו"אילה אגם". בתווך נמצאות חברות גדולות ומפוארות כמו "אפרים רוגובין", "פרשקובסקי השקעות ובניין", "נ.ר.ש.א" ורבות נוספות.
הבנייה כמצע לחיים דינמיים
אחד מהנושאים המרכזיים שעולה בספר הוא, איך לא, ההתחדשות העירונית שתופסת נפח משמעותי, הולך וגדל בסיפור הגדול של הציונות החדשה. זו באה לידי ביטוי בהתחדשות מהירה של פני הערים והמדינה, איכות בנייה שלא הייתה כמותה ותשומת לב של היזמים לא רק לפרויקט עצמו אלא גם, ובאותה מידה, לשטח ולשירותים שסביבו. שיווק והצלחה של פרויקט, כך מסתבר, נמדדים ברווחת הלקוחות ובאיכות החיים שהוא מציע. וכך, אדריכלות ועיצוב פנים מתקדמים ושמות גדולים ומעוררי השראה כמו "אאורה פיבקו בת ים" (שיתוף פעולה בין אאורה ואדריכל אילן פיבקו) ו"מול ים יפו" (שיתוף פעולה בין בולטהאופ נדל"ן, קפיטל פלטינום ופיצו קדם) מושכים מאוד את הרוכשים האנינים שמחפשים היום בנוסף לקורת גג גם תכנון ועיצוב יוקרתיים, מרתקים ומלאים בשיק ובסטייל.
"התחדשות עירונית זה win - win-win סיטואיישן לכולם", אומר עו"ד יעקב אטרקצ'י, מייסד ומנכ"ל אאורה, במאמר "חדשות על התחדשות עירונית" המופיע בחלקו הראשון של הספר ומסביר שהמדינה רוצה עתודות קרקע ודירות זמינות כדי לספק את הביקושים ולמתן את המחירים. הרשויות המקומיות רוצות לחדש את שכונות הרכבות של שנות ה-60, שבעצמן החליפו את המעברות, ולשפר את איכות חייהם של הדיירים - שערך דירותיהם יזנק והרכוש המשפחתי ישתדרג.
בהקשר הזה, האדריכלית קיקה ברא"ז, שמתמחה בתכנון אורבני ובהתחדשות עירונית, בוחרת בפרק "בדרך לערי המחר עוצרים בעתיד", המופיע גם הוא בתחילת הספר, לשים דגש על מהות הבנייה של המחר, שצריכה להתמקד בגובה הקרקע.
"היא צריכה להיות ציבורית, פתוחה ונגישה לכולם", אומרת ברא"ז. "עם יותר חללים ציבוריים עם משמעות, כמצע לחיים דינאמיים שיכילו גם סביבת עבודה וגם סביבת חינוך במעין מודל
של קיבוץ אורבני".
אדריכל אבנר ישר מסביר באותו פרק שהקורונה לא השפיעה על צורכי האנשים, אלא הבהירה כמה דברים, לדוגמה את הצורך במרחבים נוספים במיוחד כשהדירות קטנות והקרקע מצומצמת. "כשסגורים הרבה זמן בבית, הבית לא מספיק. יש צורך במרחבים - כמו גגות משותפים. החשיבה והתכנון היום הם על הרחבת שטח הדירה מחוץ לדירה, אפשרות לעבוד מסביבת הבית, בבניין עצמו, ולא מהסלון", מסביר ישר.
הדבר הבא: עירוב שימושים
הפרק "מתחת לאף" מאיר את העובדה שבעשור האחרון חל שינוי משמעותי באופי האורבניות הישראלית. הפקקים האינסופיים, הגעגועים לשגרה ולחיי העיר התוססים מתחילים להחזיר את הישראלים אל העיר שזוכה לעדנה המתומצתת בצמד המילים "עירוב שימושים". למעשה, מדובר בגישה חדשנית בתכנון ערים ואזורים לפיה על אותו תא קרקע קיים גיוון שימושים כמו: מגורים, מסחר, תעסוקה, שירותים ציבוריים, בילוי, מלונאות ותעשייה קלה.
פרופ' אדריכל משה צור מתייחס בפרק מיוחד לפרויקט השוק הסיטונאי בתל אביב, שמשרדו היה שותף בתכנונו, הכולל למעלה מ-700 יחידות דיור, בית ספר, גני ילדים, קניון וקאנטרי במרחק הליכה. לדבריו זהו פרויקט שמדגים בצורה הטובה ביותר מהו עירוב שימושים שגם עובד. "מדובר בפרויקט עם איכות וזהות משלו. הוא שואב מוטיבים מערים באירופה ונותן תחושה נעימה להולכי רגל ש'נשפכים' לפארק או כיכר מרכזית", מסביר צור.
גם קבוצת ב.ס.ר שנמצאת בעיצומה של בניית פרויקט "ב.ס.ר שרונה" בתל אביב שכולל מגורים, מסחר, משרדים, מרפאות, מוסדות חינוך ושטחים פתוחים, מאמינה במודל החדש. "עירוב שימושים מנצל בצורה מיטבית את השטח", אומר מהנדס נחשון קיויתי, יו"ר ובעלים של קבוצת ב.ס.ר. "אנחנו בונים כיתות גן ומעונות יום בבניין של 40 קומות. הרשויות דורשות מבני ציבור לרווחת הדיירים ובצדק. בסוף צריך לתת מענה בנושאי חינוך. התקדמנו והיום אפשר לבנות בתי ספר וגנים לגובה".
מאיכות סביבה ועד מציאות רבודה
דפדוף בספר המיוחד מציף ומגלה לא רק את עוצמת הבנייה בישראל אלא גם ובעיקר את הערכים שלאורם מתנהלות החברות המופיעות בו. רבות מהן מציינות ערכים כמו יצירת סביבות מגורים מתקדמות ואיכותיות; שמירה על מקצועיות, מצוינות, בטיחות ותודעת שירות; היכרות מעמיקה של קהל היעד ושמירה על יחס אישי עם הלקוחות; שמירה על איכות הסביבה וקיימות; תרומה לקהילה ועוד. טכנולוגיה, חדשנות וקיימות הם ערכים שחוזרים על עצמם לאורך הספר. רבות מהחברות מדגישות שבראש סדר העדיפויות שלהן עומדת המחויבות להמשיך להוביל ולפתח את ענף הנדל"ן בישראל לאורם.
ובהקשר הזה, האם ידעתם, למשל, שיותר מ-300 חברות סטארט אפ בישראל מתרכזות בפיתוח טכנולוגיות לענף הבנייה במטרה להאיץ תהליכים, לשפר את איכות חומרי הגלם ואת הדיוק בעבודה, ולקדם את הענף לאמצע המאה ה-21? בפרק "המרוץ לבנייה בקצב הסיני" מוסבר כיצד חלק מבעיות קצב הבנייה בישראל, אליהן מתייחס גם האדריכל הישראלי-קנדי משה ספדיה בתחילת הספר, ניתנות לפתרון באמצעות תכנון קפדני ממוחשב, בינה מלאכותית ובנייה מודולרית ורובוטית. טכנולוגיית מציאות רבודה מאפשרת גם לבצע הדמיה בשטח באמצעות קסדות היוצרות סביבה וירטואלית, הקרובה ביותר למציאות, כדי לאתר ליקויים בעוד מועד ולהאיץ את התהליכים. כל השינויים הללו גם יוצרים סביבת עבודה בטיחותית יותר למניעת תאונות עבודה ומזעור נזקים. אמנם הדרך לשיפור הטכנולוגי והחדרת חדשנות בענף הבנייה בישראל עוד ארוכה, אבל בזכות הפיתוחים המקומיים וההשראה מפרויקטים מתקדמים בעולם, נראה שבקרוב נוכל לראות את האור בקצה המנהרה.
הכל מתחיל ברעיון
את הספר הגה חיליק שיאון, מייסד ובעלי החברה שיאון&ביונד שבבעלותה ההוצאה לאור "שיאון ספרים אסטרטגיים". הספר הוא אחד מתוך סדרת ספרים אסטרטגיים ושפה חדשה של מדיה שמייצרת פורמט היברידי חדשני ומרתק של סיפורים וספרים. על פי התפיסה שהגה שיאון, הרעיון הוא להציג את הסיפור הגדול של הגורם הרלוונטי (הלקוח או הלקוחות) במודל של ספר-אלבום פיזי שהופך לפרויקט על זמני ובלתי מוגבל המנגיש אותו למסות של קוראים באמצעות הפיכתו לבנק תוכן שרץ ברשת והופך למאות יחידות תוכן שמופצות ברחבי הדיגיטל באתרים שונים, ברשתות החברתיות, ביו-טיוב וכדומה.
"הרעיון הוא ברור וכך גם הבשורה", אומר חיליק שיאון, "הם נובעים מהמחשבה על הרגלי הקריאה החדשים המתאפיינים בצריכה של פיסות אינפורמציה קצרות מפלטפורמות שונות ברשת. במקרה הזה, של ספר אלבום '90 שנות בנייה ונדל"ן ישראלי', הספר מביא נקודות מבט שונות על פרסונות מרכזיות ומובילות בענפי הבנייה והנדל"ן הישראלי כמו גם דמויות מובילות בתחומן שבהן אנשי מקצוע, אנשי דעה ואדריכלים מובילים. חלקם מביאים מבט עמוק על אדריכלות העתיד וסגנון המגורים בעתיד – תוכן המהווה השראה ליזמים ולקבלנים אבל נכון ומרתק גם עבור הקהל הרחב".
בהקשר הזה של עתידנות וחדשנות, הספר נפתח בטורי דעה שבהם גם הטור של העתידן פרופ' דוד פסיג שמציין שהתכנון היום חייב כבר לקחת בחשבון את המאה הבאה. "כי הערים שאנחנו מתכננים היום הן אלה שהצאצאים שלנו יחיו בהן גם בעוד 400 שנה. אנחנו חייבים את זה לילדינו ולנכדינו; לתכנן עבורם ערים שהם ירצו לגור בהן. שישאירו אותם פה, בארץ הזאת".
את הספר חותם ברעננות הפרק '"בית ספר לעתיד" שמשקף מפגש בין פרופ' אדריכל משה צור, אדריכלית ארנה צור וצוותם עם קבוצת ילדים מחוננים שיחד, בפאנל יצירתי, תכננו באופן חופשי את בית הספר של העתיד. "המפגש הזה ריתק אותי ולמדתי ממנו הרבה", סיכם צור. "בפעם הבאה שאחפש רעיון לבית ספר או למבנה ציבור אחשוב על הרעיונות שלכם – על הטבע, על החיות החופשיות, על הסדר, על החלל, וגם על המפגש הזה שיהווה לי מקור השראה".
