"החלק החשוב ביותר בגוף הוא המוח", אמרה פרידה קאלו, הציירת המקסיקנית, אשר רוב שנות חייה הייתה נכה והתקשתה בתנועה חופשית. פעילותו התקינה של המוח, משפיעה על האדם בכל אחד מתפקודיו המחשבתיים, השכליים וכמובן התנועתיים. אלא שבאחת, תפקודים אלה עלולים להיפגע בעקבות פגישה מוחית, העלולה להופיע במהלך החיים, כחלק מתחלואת המוח. פגיעה כזו מפגישה עם המומחים בשיקום נוירולוגי, כדי להשיב את תפקודו של המוח למצב תקין ככל האפשר.
ליווי רוחני כחלק משיקום נוירו גריאטרי
ד"ר יוליה בוגייבסקי, המרכז הרפואי שיקומי בית רבקה
העלייה העולמית בתוחלת החיים טובה ומבורכת, אך מביאה גם בעיות ואתגרים שלא הכרנו בעבר. אנחנו נתקלים בפציעות או במחלות נוירולוגיות כמו אירוע מוחי או מחלת פרקינסון, הגורמות לחסרים נוירולוגים ארוכי טווח ופגיעה תפקודית.מטרתו של השיקום הנוירוגריאטרי הוא לאפשר לכל מטופל שמגיע אלינו לחזור לתפקוד מרבי מבחינה פיזית, חברתית ונפשית, כדי לקיים אורח חיים פעיל במשפחה ובחברה,וחשוב מאוד שייעשה על-ידי טובי המומחים בתחום.
בית רבקה הינו מרכז רפואי שיקומי גריאטרי, מקבוצת כללית, מדורג זו השנה הרביעית ברציפות כמרכז השיקומי הגריאטרי המוביל בקטגוריית בתי החולים הגריאטריים. לצד האיכות והמקצועיות הגבוהה, מאמינים בבית החוליםששיקום מוצלח הוא שילוב מנצח של טיפול מקצועי, יחס אנושי ושימת המטופל במרכז. על כן, משקיעים רבות בחוויית השרות, מתן יחס אישי ואכפתי למטופל ומשפחתו.
חשוב לדעת כי תהליך שיקום נוירולוגי בקרב האוכלוסייה בגיל השלישי מורכב, בשל רזרבות נמוכות וריבוי מחלות רקע, שמגבילות את יכולתו לבצע את הפעילות הנדרשת במהלך השיקום.
מהלך השיקום הנוירו גריאטרי בבית רבקה, מתאפיין בהערכה ובטיפול רב מקצועי שמאפיין את הצרכים האישיים של כל אחד מהמטופלים. אנחנו מתאימים טיפול הוליסטי המבוצע על ידי צוות רב מקצועי שבראשו עומד רופא.ה מומחה.ית בגריאטריה או בשיקום ויכלול צוות מהתחומים הבאים: סיעוד, שירות סוציאלי, פיזיותרפיה, ריפוי בעיסוק, קלינאות תקשורת ותזונאית. שיתופי פעולה בין הסקטורים השונים מאפשרים למטופל להפיק תועלת גדולה יותר במהלך הטיפול השיקומי, ולהצליח לבצע פעולות מורכבות הנדרשות בחיי היום יום.
לצורך עזרה למטופל בהתמודדות עם המצב הנפשי והרגיש שבו הוא נמצא, משולב כחלק מתהליך השיקום, שירות חדשני - ליווי רוחני. גישה זו מביאה לידי ביטוי טיפול הוליסטי שמטרתו לסייע לאנשים במצבי משבר באמצעות חיזוק והעצמה, מציאת משמעות, הכרת הטוב וחיבור לכוחות הפנימיים בהתאם לתרבות ולאמונה של המטופל.
שיקום נוירוגריאטרי מורכב ממספר שלבים. בשלב הראשוןמזהים ליקויים נוירולוגיים (כגוןחוסר יציבות בהליכה, חולשה בגפיים, הפרעות דיבור או קשיים קוגניטיביים), המאפשרים לבנות תוכנית התערבות פרטנית ולהתאים את אסטרטגיית השיקום באופן אישי למטופל. בשלב זה המטופל לומד להכיר ולהבין מהן יכולותיו הנוכחיות ומהן המיומנויות הזקוקות לשיקום. במקביל מתבצעת הערכת מצב בריאותו הקודם של המטופל, כדי לתת מענה מיטבי לבעיות הפוגעות ביכולתו לשתף פעולה בטיפול השיקומי.
בשלב הבא, מתבצעת הערכה עבור מקום מגוריו של המטופל, הבנת התמיכה המשפחתית ומצבו הכלכלי, כדי להתאים ולעזור לו לקבל את השירותים הקהילתיים הנצרכים עבורו.
אנו מאמינים כי משפחתו של המטופל מהווה חלק בלתי נפרד בתהליך השיקום, תמיכה ומעורבות שלהם יכולות להשפיע לחיוב על התהליך, לשפר את התוצאות ולהגביר את הרצון של המטופל "לחזור לעצמו". בני המשפחה יכולים לקייםפגישות וירטואליות עם הצוות המטפל.
בבית החולים קיימות טכנולוגיות רפואיות מתקדמות המסייעות למטופלים להגיע לתוצאות השיקומיות המיטביות, ביניהן: מערכות לתרגול מתקדם של שיווי משקל בעמידה והליכה, מערכות מציאות מדומה, טכנולוגיה המאפשרת להפחית את העומס של כוח הכבידה ובכך להפחית את משקל הגוף של המטופל ולאפשר תרגול הליכה למרחקים ארוכים וללא כאבים. בנוסף, למטופלים יש אפשרות לתרגול עצמי משלים, המותאם אישית על ידי הצוות, באמצעות המכשיר הנייד האישי באמצעות טכנולוגיית ה- wizecare.
בבית רבקה מובילים מחקרים רבים להערכת יעילות של מגוון טכנולוגיות ועזרים שונים, לקבלת תוצאות שיקום טובות, תוך התאמה לצרכיו השונים של המטופל. בנוסף, המחקרים מתמקדים גם בטכניקות שונות לייעול השיקום כגון מחקר המתקיים בימים אלה בנושא דמוי מנטלי אשר בו האדם מדמה תנועה, תחושה או תמונה, בלי לעשות את הפעולה, להרגיש או לראות בפועל. טכניקה טיפולית זו בעלת ערך מוסף לטיפול קונבנציונלי שאינה דורשת מכשור מתקדם ועם זאת משפרת את תוצאות השיקום.
מיזם נוסף מקודם בשיתוף עם מחווה - מרכז חווית האדם בבריאות, הינו פרויקט "רציתי שתדעו". מטרת המיזם לחזק את החיבור בין הצוותים למטופל, לשפר את חווית המטופל והמלווה, כך שיגרום להם לחוש שרואים אותם כבני אדם, להפחית שחיקת צוותים על ידי חיבור למטופל ולייצר סביבה חומלת.
ד"ר יוליה בוגייבסקי היא מומחית פנימית וגריאטריה, מנהלת מחלקת שיקום נוירולוגי, המרכז הרפואי שיקומי בית רבקה
שיקום לאחר שבץ מוחי עם Case manager
ד"ר קורין שריה צרפתי, המרכז הרפואי לשיקום לוינשטיין
שבץ מוחי הוא הגורם הראשון לנכות כתוצאה ממחלה. מדי שנה, מעל 18,000 איש/ה עוברים אירוע מוחי בארץ, מתוכם, 3,400 בני פחות מ - 60 וכ – 9,300 שגילם נע בין 60 ל - 80. על פי הערכות שונות כ- 6,000 איש/ה יזדקקו לשיקום במחלקות אשפוז. כעת, יש בכל הארץ כ - 500 מיטות אשפוז לשיקום חולים אלה.
המודעות של הציבור לסימנים המחשידים לאירוע מוחי והגעת המטופלים לבתי חולים בשעות הראשונות, תרמו להפחתת הנזק המוחי, אך היא נותרה מחלה קשה המאמללת את המטופל ובני משפחתו.
כל אדם שבעקבות אירוע מוחי איבד את היכולת לתפקד כפי שתפקד קודם לאירוע, בכל הרבדים של החיים האישיים, המשפחתיים, המקצועיים והחברתיים, צריך לעבור תהליך שיקומי. העדיפות לשיקום באשפוז צריכה להינתן לכל אדם שלפני כן היה צלול ועצמאי בכל המישורים האלה ללא קשר לגיל, מגדר או חומרת הפגיעה. שיקום רפואי הוא זכות המעוגנת בחוק ביטוח בריאות ממלכתי (התשנ"ד- 1994), וסל הבריאות כולל שיקום נוירולוגי מוסדי לנפגעי שבץ מוחי.
המטופלים שלקו באירוע קודם או בתחלואה אחרת, שהגבילה את תפקודם טרם האירוע הנוכחי, יכולים לקבל שיקום ביתי ואלה עם פגיעה קלה יוכלו לקבל מענה שיקומי במסגרות של אשפוז יום.
אירוע מוחי עלול לפגוע בתפקוד המוטורי, התחושתי הקוגניטיבי (זיכרון, חשיבה) התקשורתי (שפה ודיבור) וההתנהגותי של האדם. האירוע המוחי, (מאחר והוא פוגע בעצמאותו של האדם) משפיע על סביבתו הקרובה (בן או בת הזוג, הילדים) ומותיר לרוב נכות מסוימת שבעקבותיה יש צורך לארגן את סביבת האדם מחדש.
שיקום הינו מקצוע המחייב עבודה מולטי דיסציפלינארית. הצוות השיקומי מורכב מאנשים רבים ממקצועות שונים, המתמקצעים בטיב הליקויים הנובעים מאירוע מוחי: רופאים, אחיות וכוחות עזר, פיזיותרפיסטים, מרפאות בעיסוק, קלינאיות תקשורת, פסיכולוגיות, עובדים סוציאליים ודיאטניות.
כל מטופל הוא בעל צרכים ייחודים, אותם ניתן לאפיין רק לאחר הערכה מקיפה בכל תחום. החסר התפקודי לא נובע בהכרח מאותה סיבה, ורק הערכה מעמיקה של כל אנשי הצוות ודיון משותף, יאפשרו קביעת היעדים התפקודים לאותו מטופל ודרכים להשיגם. הרופא השיקומי הוא ה — Case manager המנצח על כל הצוות. הוא יפעל למניעת אירוע מוחי חוזר על ידי ניטור ואיזון גורמי הסיכון, מתן מניעה שניונית מיטבית לאחר השלמת בירור ותיאום עם הנוירולוג של יחידת השבץ, מתן תרופות בהתאם לסיבוכים אך גם מתוך התייחסות למחלות קודמות של המטופל, שכעת לאחר האירוע המוחי מהוות מכשול לשיפור התפקודי. כמו כן, הוא ינתח את הליקויים וישקול התערבויות תרופתיות, פיזיקליות וטיפוליות שיעודדו פלסטיות מוחית ויתרמו לתיקון הנזק המוחי.
מקצוע השיקום עוסק בטיפול בחסרים התפקודים שהם תוצאה ממחלה. מטרת השיקום היא בראש ובראשונה, ניסיון לשחזר תפקוד כקודם. בשלב מאוחר יותר ובהתאם להתקדמות, הטיפול השיקומי ישאף לאפשר תפקוד ברבדים השונים של החיים על ידי פיצוי. המטרה הסופית של השיקום היא השתלבות של האדם, על אף הליקויים במסגרות השונות של חייו ואיכות חיים מספקת.
לכן, יש חשיבות למתן שיקום אינטנסיבי לפחות ב-3 החודשים הראשונים שלאחר האירוע המוחי, על מנת לנצל את חלון ההזדמנויות של המוח "לשקם" את עצמו (פלסטיות מוחית) ולהשיג עבור המטופל תפקוד מיטבי על אף האירוע שעבר. כיום, מתנהלים מחקרים (בשיקום נוירולוגי במרכז הרפואי לשיקום לוינשטיין) בעזרת גרייה מוחית לא פולשנית (non invasive brain stimulation) בעזרת (tDCS (transcranial direct current stimulation או TMS (transmagnetic stimulation) כשהגרייה ניתנת באזורים שונים של המוח בהתאם לפגיעה. מטרת מחקרים אלה לאתר מסלולים שלא נפגעו ולגרות אותם, כדי להעצים את יעילות הטיפול השיקומי ולתרום בשחזור התפקוד.
ד"ר קורין שריה צרפתי היא מנהלת המחלקה לשיקום נוירולוגי ב', המרכז הרפואי לשיקום לוינשטיין מקבוצת כללית
שיקום נוירולוגי, מסע הרואי להחזרת התקווה והעצמאות
ד"ר דנה גפן דורון, בית החולים השיקומי רעות תל-אביב
המוח שלנו הוא האיבר שהופך אותנו למי שאנחנו. הזיכרונות, הכישרונות, החלומות, טמונים בו בתבניות שהמדע עוד לא פיצח. גם תבניות התנועה והתחושה שלנו – הצליל הייחודי של ההליכה של אדם אהוב שמזהים כבר מהמסדרון, הנקודה המיוחדת בגב שרק אם מגרדים בה הגוף נרגע, נבנות בו שנים על גבי שנים, והופכות חלק מהסיפור האישי של כל אחד מאתנו.
כ-20,000 נשים ואנשים חווים בישראל שבץ מוחי כל שנה. ברגע אחד, אספקת הדם לחלקים מרקמת המח הפגיעה פוסקת, ועולמות פנימיים נמחקים ונהרסים. אלפים אחרים נפגעים בתאונות דרכים, תאונות עבודה, תקריות אלימות ופציעות קרב. אחרים סובלים מזיהומים וגידולים במח, או ממחלות שפוגעות בתפקוד התקין של מערכת העצבים המרכזית – כמו טרשת נפוצה, פרקינסון, ודמנציה. פגיעות ברקמת המוח עלולות לגרום לשיתוק, להפרעות תחושה, לירידה ביכולות חשיבה או תקשורת, לקשיים באכילה, דיבור או שליטה בסוגרים. שיקום נוירולוגי כולל מגוון מקיף של התערבויות המותאמות לצרכים הייחודיים של כל מטופל ומטופלת. מטרתו העיקרית הינה להקל על החלמה תפקודית ולשפר את הרווחה הכללית והעצמאות של המטופלים.
נוירופלסטיות – גמישות מוחית, היכולת יוצאת הדופן של המוח להסתגל ולארגן את עצמו מחדש, היא אבן יסוד בתהליך השיקום. בטיפולים, אנו משתמשים בטכניקות מבוססות ראיות כדי לעורר את הפלסטיות של המח לעודד אותו ליצור קשרים חדשים ולפצות על האזורים הפגועים. פעילויות כמו טיפולי מראה, נוירופידבק, וגרייה מוחית חשמלית רותמות את הפוטנציאל של המח לחווט מחדש ולהחזיר לעצמו פונקציות שאבדו.
שילוב צוותים בינתחומיים הוא סימן ההיכר המשמעותי ביותר של התהליך השיקומי. נשות ואנשי צוות מתחומי הרפואה, הסיעוד, הפיזיותרפיה, קלינאות התקשורת, הריפוי בעיסוק, הפסיכולוגיה והעבודה הסוציאלית משתפים פעולה כדי לספק טיפול לכל המישורים בהם מתמודד המשוקם עם פגיעה וקושי, תוך התמקדות לא רק בהחלמה גופנית אלא גם בהיבטים קוגניטיביים, רגשיים וחברתיים.
לצד עבודת הצוות, מי שלמעשה עובד הכי קשה, הוא המשוקם עצמו. בתמיכת הצוות ובהדרכתו, צריך המשוקם לגייס כוחות על, לקום כל בוקר ולעבור ימי טיפולים מפרכים, כשהוא מוגבל בתפקודים שעד הפגיעה לקח כמובנים מאליהם. לפעמים הוא שוכח כל כמה דקות איפה הוא. לפעמים הוא משותק בארבע גפיים. לפעמים הוא כאוב באופן שלא ידע שאפשר לכאוב בו. לפעמים הוא לא יכול לגרד את הגירוד שמציק לו, או לומר לאדם יקר לו, אני אוהב אותך.
החלק הארי של הטיפולים מבוסס על תרגול ומאמץ. כיום, נכנסות לתהליך גם טכנולוגיות מתקדמות שמחוללות מהפך בתחום. טיפולים באמצעות רובוטים, סימולציות של מציאות מדומה וממשקי מוח מחשב, הופכים לכלים הכרחיים באימון מחדש של מערכת העצבים, ונותנים תקווה חדשה למטופלים.
לצד השאיפה להחזיר מיומנויות שאבדו, השיקום הינו גם תהליך מפוכח. פגיעה מוחית, גם בעולם של היום, היא פגיעה קשה שמשפיעה על כל מערך החיים של המטופל, ואנחנו עוד לא יודעים למחוק את הליקויים שנוצרים בעקבותיה. על כן, חלק ניכר מהשיקום עוסק בבניית פיצויים לתפקודים שנפגעו. כך למשל, התאמת כיסא גלגלים למי שנותר משותק, או התאמת ממשק תקשורת חלופית למי שאינו מצליח לחזור לדבר.
שיקום נוירולוגי אינו רק ריפוי הגוף, מדובר בבנייה מחדש של החיים. התהליך מתמקד בניסיון להחזיר עצמאות בפעילויות יומיומיות שרובינו לוקחים כמובנות מאליהן (הליכה, צחצוח שיניים, התפנות בשירותים, רחצה, בחירה של החולצה המתאימה לנו היום ולבישה שלה, דיבור, אכילה), לצד תמיכה רחבה גם במשפחת המטופל.
התהליך מעצים את המשוקמים להשתלב מחדש בשגרת יומם ובחברה ולגלות מחדש את החיבור שלהם לעולם הגדול.
ד"ר דנה גפן דורון היא מומחית ברפואת שיקום בבית החולים השיקומי רעות תל-אביב
