עולם הנוירוכירורגיה עוסק במחלות שבהן ניתן לעזור לחולים באמצעות כלים כירורגיים, ומאפשר גישה טיפולית בנוסף או במקום התערבות תרופתית. בעשור האחרון, בעולם בכלל ובישראל בפרט, חלה תנופה גדולה הודות לכלים חדשניים ומתקדמים.
"לנוירוכירורגים יש גישה טכנית שאין לרופאים אחרים, וזהו הדבר המלהיב בתחום", מציין פרופ' יונתן רוט, מנהל המערך הנוירוכירורגי, במרכז הרפואי איכילוב-ת"א. "בעולם הנוירוכירורגי עוסקים בשאלה כיצד ניתן לטפל באנשים עם מגבלות נוירולוגיות שונות, תוך שימוש בטכנולוגיות הדמיה מתקדמות, טכנולוגיות כירורגיות שונות, ואפילו שימוש בטכנולוגיות שנחשבות למדע בדיוני. אלה האחרונות, נמצאות אמנם רק בראשיתן, דוגמה אחת היא פרוטזות ראייה שמתחברות ישירות למוח".
כיצד באה לידי ביטוי החדשנות בתחום הנוירוכירורגיה בבית החולים?
"אנחנו משתמשים בזרוע רובוטית שמקצרת את זמן ההרדמה, משפרת את הדיוק, ומפשטת את התהליך. כמו כן, משלבים מערכות חדישות בניתוחי מוח בעירות, וכך מזהים בצורה פשוטה יותר אזורי שפה. אם בעבר השתמשנו בקוצבי מוח בעיקר לפרקינסון, היום מנעד הטיפולים התרחב לפתולוגיות נוספות כמו סוגי אפילפסיה שונים והפרעות פסיכיאטריות. המערכות האופטיות מתוחכמות יותר, ונעשה בהן שימוש במערכות מיקרוסקופיות תלת-ממדיות שמאפשרות לכל מי שבחדר הניתוח, להיות שותף אמיתי בניתוח. כל אלה משפרים גם את איכות החיים שלנו המנתחים, אבל יותר חשוב, את איכות החיים של המטופלים, לאחר הניתוח. אנחנו מסוגלים לבצע הליכים רבים בקלות יחסית. בעבר ילדים עם אפילפסיה עמידה עברו ניתוח מאוד אגרסיבי. כיום במהלך הניתוח ניתן לנתק חצי מהמוח בסיכון נמוך ולהביא לריפוי. לפני 20 שנה ניתוח פתיחת מעברים במוח היה נדיר מאוד, והיום אפשר להיכנס עם מצלמות זעירות, אנחנו עושים זאת באופן תכוף. גם אביזרי הניווט המתקדמים בניתוחי גב בגישה מינימליסטית, מאפשרים ניתוח עם חתכים קטנים, כך שההחלמה מתקצרת. אין ספק ששיח כזה לפני עשור, היה שונה לגמרי".
חלק מהחדשנות טמון במעבר לגישות זעיר פולשניות.
"בהחלט. הנוירוכירורגיה התקדמה בכל העולם והפכה נגישה יותר. למשל, קיימים אזורים עמוקים במוח שההגעה אליהם מורכבת. החדשנות הזעיר פולשנית, מאפשרת לנו להכניס סיב לייזר בחתך של 2 מ"מ בלבד עם קדח מינימלי, ובאמצעות זרוע רובוטית למקם אותו בדיוק מרבי. בחלק מההליכים האלה אנחנו היחידים בארץ, ונמצאים בחזית לצד מרכזים רפואיים המתקדמים ביותר בעולם".
לדברי פרופ' רוט, חלק מהחדשנות נמצא גם בשינוי קונספט החשיבה: "אנחנו פועלים בשיתוף עם תחומי רפואה נוספים באופן שמוביל לשיפור משמעותי עבור החולים, וזהו ערך בלתי נפרד משימוש בציוד ובטכנולוגיות מתוחכמות".
לאן תרצה להוביל את המערך הנוירוכירורגי בשנים הבאות?
"חשוב לזכור שרופא הוא אדם שמסתכל לחולה בעיניים, יוצר אמון ומראה אכפתיות אמיתית. למזלי, במערך שלנו אני מוקף באנשים שזה ה-DNA שלהם. יש לנו חבורת רופאים שפועלת לטובת החולים, עם חמלה ואמפטיה לצד הידע והיכולת לעשות שימוש בטכנולוגיה חדשנית ככלי. החלום שלי הוא שנמשיך להוביל בחדשנות ונישאר אנושיים כפי שאנחנו".
מאבחנים ומטפלים
בשנים האחרונות הפכה הנוירולוגיה מתחום אבחנתי לתחום שהוא גם טיפולי. לתחום נוספו היצע גדול של תרופות ואפשרויות טיפול מגוונות שמשפרות את איכות החיים, במקרים רבים עד כדי ריפוי המחלה.
"עד לפני כעשור אנשים שאובחנו עם טרשת נפוצה ראו את עתידם כשהם מרותקים לכיסא גלגלים, נטולי פעילות ואיכות חיים. התרופות הקיימות כיום, פועלות במנגנונים שונים עד שרוב חולי טרשת נפוצה למשל, נותרים עם מינימום התקפים ואיכות חיים מצוינת", מדגיש ד"ר אבי גדות, מנהל המערך הנוירולוגי במרכז הרפואי איכילוב- ת"א.
אנו רואים כיום התקדמות מטאורית בטיפולים במחלות שעד לא מזמן נחשבו לחשוכות מרפא כגון פריצת דרך דרמטית בטיפול באלצהיימר.
"בעבר זו הייתה מחלה שלא היינו יכולים לטפל בה באמת, לבד מאבחון וצפי להידרדרות. לאחרונה התחיל טיפול בנוגדנים נגד העמילואיד, החומר שמצטבר במוח במחלת האלצהיימר, ומחקר מהחודשים האחרונים מצביע על יעילות תרופה חדשה שבפעם הראשונה משנה את מהלך המחלה. בספטמבר הקרוב נעשה שימוש בתרופה במרכז לטיפולים מתקדמים לאלצהיימר, שייפתח בבית החולים תחת היחידה לנוירולוגיה קוגניטיבית. זהו אחד התחומים הקשים והמתסכלים ביותר עבורנו כנוירולוגים, וכמובן עבור החולים והמשפחות, ומדובר במהפכה דרמטית".
מהן פריצות הדרך הנוספות בנוירולוגיה?
"יש תרופות שמתערבות ביכולת השכפול של החלבונים בגוף. למשל, בניוון שרירים SMA בילדים, לא היה עד כה טיפול וילדים הפכו בהדרגה לנכים. התרופה מאטה את התקדמות המחלה באופן משמעותי, והיום ילדים ומבוגרים מקבלים זריקה לנוזל השדרה, והתרופה קיימת גם בכדורים. באיכילוב פועלת מרפאה לחולים במחלת יעקב קרויצפלד, שבה מצטבר חלבון במוח והופך את רקמת המוח לספוגית, המוות מגיע תוך זמן קצר. בקרוב נתחיל ניסוי קליני בתרופה שמוזרקת לגוף עם חלק מ-RNA שמתלבש על ה-RNA שבגוף ומונע את ייצור החלבון הלא תקין. זה נשמע כמו מדע בדיוני, אבל הטכנולוגיות הללו קיימות ועובדות".
מה מוביל לשינויים הדרמטיים בהווה ובעתיד?
"היום יש לנו הבנה טובה יותר של תהליכי ייצור חלבונים בגוף. בנוסף, אם לפני 10 שנים נתנו תרופות כלליות, היום אנחנו מטפלים בתרופות מדויקות שעובדות באופן ספציפי על האזור או החלבון הלא תקין. חלק גדול מהחדשנות הרפואית בנוירולוגיה מתבטא בבדיקות. אם נחזור לאלצהיימר, היום אנחנו יודעים לזהות סמנים למחלה בנוזל השדרה ואף בדם ברמת רגישות גבוהה מאוד. אנחנו בודקים חומרים מסוימים, ובוחנים האם היחס גבוה או נמוך. לפי המדדים אנחנו יכולים לזהות את המחלה. אלה בדיקות שנכנסו ממש בחודשים האחרונים לשימוש קליני ואת כולן ניישם במרכז לאלצהיימר. הרפואה החדשנית הולכת יד ביד עם התפתחות מעבדתית ומחקר, שמאפשרים לנו להבין מהם המנגנונים הגנטיים, התאיים, והנוגדניים שעומדים בבסיס מחלה מסוימת. כך אנחנו יכולים להתאים טיפול באופן אישי, למנוע סיבוכים מיותרים ולהגיע לתוצאות טובות יותר".
לאן תשאף להוביל?
"זו תקופה שכיף להיות בה נוירולוג. אפשר לטפל בחולים ואפילו לרפא, זהו שינוי עצום בתחום ואנחנו ממש חיים אותו. במערך הנוירולוגי באיכילוב יש מנהלי יחידות מובילים בארץ ובעולם, ואני רואה את תפקידי ביכולת לאפשר להם לממש את החזון והמחקר שלהם. בשנים הבאות נמשיך להביא טכנולוגיות חדשות, נשתתף במחקרים קליניים, ונהיה בחוד החנית של הנוירולוגיה. המטרה שלי היא לשלב בין טיפולים מוכחים לבין חשיבה מחוץ לקופסה, חדשנות ויצירתיות", מבטיח ד"ר גדות.
בשיתוף איכילוב
