המוח הוא אחד האיברים החשובים בגופינו, אבל מבחינתנו, "רב הנסתר על הגלוי", בכל הקשור אליו, וכל עוד הוא מאפשר לנו תפקוד ראוי, הכול טוב. אלא שאפילו כאב ראש חריג שנמשך יותר מהרגיל, מצליח לעורר חשש וחרדה, אולי משהו חלילה השתבש באיבר החשוב הזה. כעת דמיינו שאתם נוהגים ברכב ולפתע מבחינים שהראייה מטושטשת, או שאתם מנהלים שיחת טלפון ובמקום דיבור שוטף אתם ממלמלים באופן לא ברור. יותר מזה, דמיינו שאתם מוזגים לכוס שתייה קלה והיד שלכם רועדת באופן חריג. סרט אימה!
את החוויות האלה חוו בעוצמה שרלוט שלום, סימון פרבשטין ונופר איינבינדר-רהב, נשים באמצע חייהן שהתעוררו בוקר אחד וגילו שמשהו במוחן השתבש והוא פוגע בתפקודן הפיזי והקוגניטיבי. את האבחון המדויק והטיפול המורכב עברו במערך רפואת המוח בבית החולים בילינסון.
מוחות רבים, מערך אחד
מערך רפואת המוח בבילינסון, מורכב מתחום הנוירוכירורגיה בניהולו של פרופ' שגיא הרנוף ותחום הנוירולוגיה בניהולו של פרופ’ איתן אוריאל. תחומים אלה פועלים בהלימה עם מגוון תחומים נוספים בבילינסון ובכללם: אונקולוגיה, נוירורדיולוגיה פולשנית, נוירואופתלמולוגיה, קרינה, דימות ועוד.
לצד שיתופי פעולה אלה, המערך פועל ומוביל גם בזירה הרפואית הבינלאומית במחקר ובטיפול המתקדם במדעי המוח. שיתופי הפעולה המשולבים בין כתלי בית החולים ועם מרכזי מוח מובילים אחרים בעולם, מאפשרים פריצות דרך משמעותיות, והצגת הישגים מרשימים בטיפול, בהחלמה ובהשבת החולים לשגרה ולחיים איכותיים וטובים. לא בכדי נמצא מערך רפואת המוח של בילינסון, בקדמת הבמה, לצד מרכזי מוח מובילים בעולם כמו מרכזי המוח במרכז הרפואי ג'ון הופקינס ובקליבלנד קליניק.
השמיים קדרו על הקדרית
שרלוט שלום, קדרית בשנות ה-60 לחייה ומתגוררת ביפו, פיתחה עם השנים רעד בגוף שהלך והחמיר. עם הזמן היא אובחנה עם תסמונת רעד ראשוני, תסמונת שמתבטאת ברעידות לא רצוניות וקצביות. מדובר בתסמונת נוירולוגית שכיחה יחסית, שמופיעה בקרב כ-5% מהאוכלוסייה הבוגרת מעל גיל 40, שיש לה במקרים רבים גם בסיס גנטי. כשהרעד החמיר, נאלצה שרלוט להימנע ממפגשים חברתיים. ידיה רעדו וגם פניה נעו מצד לצד כאילו היא מביעה חוסר שביעות רצון.
"תופעות הרעד גרמו לשרלוט להפסיק את העיסוק בקדרות, מפעל חייה. הדבר העיב לא רק על תפקודה הפיזי אלא גם על מצבה הנפשי. אנשים עם רעד ראשוני עלולים להתקשות אפילו להביא כוס מים לפיהם", מספר ד"ר יהונתן ריינר, נוירולוג בכיר מומחה להפרעות תנועה ומנהל השירות לנוירומודולציה במחלקה הנוירולוגית בבילינסון.
תחילה נשקלה האפשרות לבצע לשרלוט טיפול רפואי באמצעות גלי קול (אולטרסאונד) למוקד הרעד במוח, טיפול אשר מבוצע בהכוונת MRI, אולם לאחר שהתגלה לה גידול קטן שפיר במוח, נקבע כי לא ניתן לבצע את הטיפול.
לאחר שהותאם לה טיפול תרופתי, בעקבותיו סבלה מתופעות לוואי קשות, הוחלט לבצע במוחה ניתוח להשתלת קוצב מוחי. מדובר בניתוח טכנולוגי חדשני שמבוצע בשנים האחרונות למספר הולך וגדל של מצבים רפואיים ומאפשר הקלה בהפרעות מוחיות. בשנת 2019 בוצע הניתוח המורכב על ידי ד"ר עידית תמיר, מנהלת היחידה לנוירוכירורגיה תפקודית, בשיתוף עם ד"ר ריינר.
הטיפול להשתלת קוצב מוח הקרוי "גירוי מוחי עמוק" (Deep Brain Stimulation ובקיצור DBS) הוא טיפול שניתן במסגרת מחקרית כבר כ-30 שנה להפרעות מוחיות שונות, אשר הפך בשנים האחרונות למקובל יותר. במהלך הטיפול מושתלת אלקטרודה באזור מסוים במוח, ומותקן קוצב תת עורי שמשגר אותות חשמליים לצורך הפעלתה. הניתוח מתבצע חלקו בהרדמה מלאה וחלקו בערות. בשלב הניתוח שבו הייתה שרלוט ערה, ד"ר ריינר נתן לה מטלות שונות תוך כדי הניתוח, כדי לוודא שהשתלת האלקטרודה אינה פוגעת בתפקודי מוח חיוניים. "בניתוחים אלה אני נוהג לבחון את ביצוע ההוראות הניתנות למטופלים, כדי לוודא שהאלקטרודה מושתלת באזור המוחי הנכון", מסביר ד"ר ריינר.
חשמל בכפות ידיה
הניתוח בשיטת DBS מבוצע כיום בעיקר לחולי פרקינסון ולחולי רעד ראשוני, שאינם מגיבים לטיפול תרופתי, וכן משמש כטיפול לחולים במחלה נוירולוגית מסוג דיסטוניה המתבטאת בתנועות לא רצוניות של הפנים, בהפרעה טורדנית-כפייתית OCD בתחום הפסיכיאטריה ובאפילפסיה. בעולם ישנם מחקרים שמזהים יעילות לטיפול גם בשורה ארוכה של מצבים נוספים, החל מטנטון באוזניים והשמנת יתר, סכיזופרניה ואפילו שיפור יכולות קוגניטיביות וטיפול בדמנציה. "בכל אינדיקציה של הטיפול, האלקטרודה מוחדרת לאזור שונה במוח", מדגיש ד"ר ריינר.
מאז הניתוח חלפו מספר שנים, שרלוט השתקמה, חזרה לסטודיו לקרמיקה בו אהבה ליצור, היא מציירת ויוצרת בחדווה.
"בערבים כשאני יושבת לצייר, אני מותחת קווים ישרים על הנייר, ישרים יותר מקווים המצוירים עם סרגל", מספרת שרלוט בגאווה.
היא ממשיכה במעקב נוירולוגי במרפאה בבילינסון. "אחת לחצי שנה אנחנו נפגשים ואני עוקב אחר מצבה. שרלוט הגיבה בצורה מוצלחת ביותר לטיפול, והרעד שלה נעלם ב-95% ופסק כמעט לחלוטין. באמצעות הסוללה המונחת מתחת לעור בבית החזה, אנחנו יכולים לשלוט בעוצמת הרעד".
הטיפול המשולב בתחום הנוירולוגי בהפרעות מוח התפתח משמעותית בבילינסון והוא אינו היחיד. בבית החולים מתקיימים פורומים רב תחומיים שמשלבים רופאים מומחים מתחומים שונים שמגבשים תוכנית טיפול מערכתית למאובחנים עם הפרעות מוח, ובהם פורום נוירולוגי-פסיכיאטרי ופורום נוירולוגי-נוירוכירורגי.
"אנחנו מקיימים שיתופי פעולה עם רופאי אף-אוזן-גרון, מומחי קרישה למי שעברו שבץ מוחי, והתייעצויות עם רופאים ראומטולוגים ורופאים מומחים למחלות זיהומיות. שיתופי פעולה אלה פותחים צוהר חדש של ידע וניסיון עבור הרופאים המשתתפים ובסיומם השלם גדול מסך חלקיו, לטובת המטפלים והמטופלים", מסכם ד"ר ריינר.
ושרלוט? היא אסירת תודה, לד"ר תמיר, לד"ר ריינר ולצוות, על מעטפת הליווי, התמיכה וההכלה, במהלך הניתוח להשתלת הקוצב ולאחריו.
"ניתוח מוח הוא דבר מפחיד, אין דרך אחרת לתאר זאת. אבל הרופאים והצוות, הקלו עלי מאד את החוויה ותמיד אהיה אסירת תודה על כך", היא מדגישה.
ניווט בנבכי המוח
סימון פרבשטין, היא מנכ"לית עמותת תקוות, עמותה שהקים אביה, לאחר שהמשפחה עשתה עלייה לישראל מדרום אפריקה. מטרת העמותה להעצים פצועי צה"ל ונפגעי טרור באמצעות פעילויות ספורט.
"כמי שפוגשת פצועי צה"ל, שמעתי על פעילותו של פרופ' שגיא הרנוף מבילינסון. גם אוהד בן ישי, לוחם ביחידת אגוז, שנפצע אנושות במבצע 'צוק איתן', כשרסיס פגע בראשו, סיפר לי על הרופא. התרגשתי לשמוע את סיפורו אבל לרגע לא חשבתי שאפגוש אותו ובוודאי לא שאהיה מנותחת על ידו", מספרת סימון.
אך לגורל תוכניות משלו, והשניים נפגשו בחודש נובמבר האחרון, כחודש לאחר שהובהלה לבית החולים עם כאב ראש חמור ואובדן הכרה.
"היו לי כאבי ראש נוראיים שלא חלפו, ולאחר בדיקת CT, אובחנתי עם גידול מוחי שפיר מסוג מנינגיומה באונה הימנית של המוח, באזור עצב הראייה. הגידול לחץ על עצב הראייה ואיים לפגוע בראייה שלי".
מסטטוס של אדם פעיל ובריא, הפכה סימון באחת לאדם שצריך לעבור ניתוח להסרת גידול ממוחו.
"כשהתאוששתי מהבשורה, החלטתי לפנות לחוות דעת נוספת. הרופאים אותם פגשתי המליצו על ניתוח, אך השאירו את ההחלטה בידי. כאשר ישבתי מול פרופ' הרנוף, הוא הסביר לי בסבלנות אך בנחרצות, שאני חייבת לעבור את הניתוח אחרת תוך פרק זמן לא ארוך, הראייה שלי תיפגע. ישב מולי רופא בטוח בעצמו, יודע היטב מה משמעות הניתוח ומהן המשמעויות אם לא אנותח. הניצוץ בעיניו והמילים הברורות, שכנעו אותי שאני נמצאת בידיים הטובות ביותר", מדגישה סימון.
לפני הניתוח נעשה שימוש במערכת ניווט טכנולוגית חדשנית, כדי לתכנן כיצד להגיע במדויק לאזור הניתוח ולכרות את הגידול.
הניתוח ארך כ-5-4 שעות, בהרדמה כללית, וכלל צוות של שני מנתחים נוירוכירורגים, רופא מרדים וצוותי סיעוד. כיומיים לאחר שנותחה, שבה סימון לביתה.
"לקראת הניתוח ובתהליך ההחלמה, קיבלתי השראה מחברי העמותה, המתמודדים עם פציעות קשות. היה לי ברור שהם דוגמה עבורי ואני דוגמה עבורם".
לאחר הוצאת הגידול במלואו, המשיכה סימון להגיע לבדיקות מעקב אצל פרופ' הרנוף: "היה צורך לבצע מעקבים ולוודא שהגידול לא חוזר. מיד לאחר הניתוח חוותה סימון פגיעה בראייה, אולם הפגיעה חלפה תוך כמה שעות, ועם הזמן הראייה אף השתפרה למצב טוב יותר מזה שהיה לפני הניתוח".
הטיפול בסימון לווה אף הוא על ידי צוות רב מקצועי, שכלל גם את פרופ' הדס קליש, מומחית לנוירו-אופתלמולוגיה במערך העיניים בבילינסון, לנוכח המיקום הרגיש של הגידול.
"במקרה כמו זה של סימון, יש חשיבות רבה לטיפול משולב של טובי הרופאים לבדיקת הראייה ואיזון תרופתי. השילוב הזה מהווה חוזקה מאוד משמעותית של בית החולים", מדגיש פרופ' הרנוף.
סימון שבה לפעילות בעמותה וארגון קבוצות של פצועים לחופשות סקי בחו"ל.
"בהלצה גמורה שאלתי את פרופ' הרנוף, האם אוכל לצאת לחופשת סקי ולתדהמתי, ברגע אחד הוא השיב: 'ברור'. בחודש מרץ השנה, חודשיים בלבד לאחר הניתוח, ליוויתי את אחת הקבוצות לחופשת סקי באירופה. לא יאומן. הבטחתי לפרופ' הרנוף שבחורף 2024, נצרף אותו אלינו לאחת הקבוצות שטסות לסקי, יחד עם אוהד בן ישי. זו תהיה סגירת מעגל מושלמת", אומרת סימון בחיוך.
חזרה למחלקה הנוירוכירורגית בבילינסון, בה הוחלט להטמיע את הגישה הרב תחומית בקרב רופאים צעירים כבר בשלבי ההתמחות.
"כשמתקיימים דיונים בין רופאים מתחומים שונים שיש בהם ממשקים כבר בשלב ההתמחות, מתאפשרת הכרות אישית ומקצועית על המורכבויות השונות. המתמחים הצעירים יוצרים חברויות ומדווחים על מפגשים מעניינים שיועילו בעתיד גם למטופלים שלהם", מציין פרופ' הרנוף.
כבר נערכו ישיבות משותפות למתמחים בנוירוכירורגיה עם מתמחים בנוירולוגיה וברפואת אף-אוזן-גרון, ובקרוב מתוכננת ישיבה משותפת עם מתמחים באורתופדיה.
הפעילות המשולבת והרב תחומית, עומדת בבסיסו של מרכז רפואת המוח שמוקם בימים אלה בבילינסון.
"הרעיון הוא להציע למטופלים שלנו את רפואת המוח, על סוגיה והתמחויותיה, בבניין אחד, תחת קורת גג אחת, בבחינת One stop shop. תחת קורת גג זו יתבצעו בדיקות, אבחונים, טיפולים, ניתוחים, יתכנסו ישיבות צוות משולבות, יפעלו מרפאות וחדרי ניתוח. הקונספט הזה ייחודי וחשוב בעידן שבו הולכות ומתרבות תתי ההתמחויות בנוירולוגיה ובנוירוכירוגיה, והקשר ביניהן בלתי מנותק", קובע פרופ' הרנוף.
כדור טניס במוח
בשנת 2012 הרגישה נופר איינבינדר-רהב, מורה לספרות ואם לשלושה ילדים, שמשהו בתגובות הגוף שלה אינו כשורה. תחילה חשבה שהיא עובדת קשה מידי והתופעות נובעות מעייפות. אבל כשחשה שזיכרונה מתחיל להיפגע, פנתה לרופאה נוירולוגית שהמליצה על ריטלין. בהמשך החלה להרגיש סחרחורות ויום אחד, בעודה מקשטת את הכיתה, חשה בכאב ראש עז שלווה בהפרעה חדה בדיבור.
"בדרכי הביתה מבית הספר, נהגתי ברכב, שוחחתי בטלפון עם אימא שלי, ופשוט מלמלתי במקום לדבר", נזכרת נופר.
אימה הזעיקה אמבולנס והיא פונתה מיד לחדר המיון של בית החולים בילינסון. לאחר צילום CT, התייצבו מול מיטתה במיון 2 רופאים עם ארשת רצינית. "מיד הבנתי שאני בבעיה", משחזרת נופר. בצילום ה-CT אובחן גידול בצד שמאל של המוח, שגודלו ככדור טניס. כבר למחרת הובהלה לניתוח, במהלכו התגלה כי מדובר בגידול מוחי סרטני נדיר מסוג "אסטרוציטומה". זהו גידול שמקורו בתאים דמויי כוכב הקרויים "אסטרוציטים", תאים המשמשים כרקמה המגנה על תאי עצב במוח.
לנוכח מיקומו הרגיש של הגידול, לא ניתן היה להסירו במלואו, ולכן בוצעה כריתה חלקית בלבד. לאחר הניתוח הייתה במעקבו של ד"ר דרור לימון, מומחה באונקולוגיה קרינתית ורפואית וכיום מנהל מכון הקרינה במרכז דוידוף לסרטן בבילינסון. בחלוף מספר חודשים החלה נופר להרגיש אי נוחות בלסת, שהלכה והחמירה, עד ששתיים משיניה החלו להתנדנד. בדיקה רפואית זיהתה כי היא סובלת במקביל גם מסרטן הלימפומה שפגע בתפקוד הלסת. מאחר והלימפומה התקדמה בקצב מהיר, היא נותחה על ידי פרופ' גדעון בכר, מנהל מערך אף-אוזן-גרון וניתוחי ראש צוואר בבילינסון. בהמשך הותאם לה על ידי פרופ' אסנת בארי, המטולוגית ממרכז דוידוף טיפול כימותרפי. בבדיקות מעקב התברר כי הגידול במוח הוסיף לגדול, והיא נאלצה לעבור ניתוח חוזר.
בהמשך עברה נופר למעקב רפואי אצל פרופ' שלומית יוסט-כ"ץ, נוירולוגית בכירה ומנהלת היחידה לנוירו-אונקולוגיה במרכז דוידוף בבילינסון.
"כעבור שנה עברה נופר ניתוח שלישי, בשל החמרה נוספת של הגידול, ואחריו טיפול בקרינה וכימותרפיה. לאחר מכן מצבה היה יציב ולא נזקקה לטיפול נוסף למשך 5 שנים והייתה במעקב מרפאתי", מספרת פרופ' יוסט-כ"ץ.
בספטמבר 2020 אובחנה החמרה נוספת במצב הגידול המוחי, ונופר נאלצה לעבור ניתוח רביעי לכריתת הגידול ואחריו טיפול בכימותרפיה. מאז מחלתה מוגדרת כיציבה.
תמונת המצב המורכבת של נופר, שכללה 2 סוגים של סרטן – האחד במוח והשני סרטן המטולוגי (לימפומה), הצריכה מעורבות של רופאים מומחים מתחומים שונים בטיפול שניתן לה.
"נופר היא אישה מדהימה שנדרשה לתעצומות נפש רבות להתמודדות עם מצבה הרפואי המורכב. בבית החולים היו מעורבים בטיפול בה רופאים וצוותי טיפול רבים, בהם נוירוכירורגים, רופאי קרינה, מומחים בהמטולוגיה, אף, אוזן גרון, פה ולסת, פתולוגים ורופאי דימות, אחות מתאמת ועובדת סוציאלית ואני כנוירו-אונקולוגית. ללא שילוב של כל הצוות הזה, אין סיכוי שהיינו מצליחים לטפל בה בצורה מיטבית", מדגישה פרופ' יוסט-כ"ץ.
בשנים האחרונות החלה נופר להתנדב בעמותת עיל"מ – העמותה הישראלית לגידולי מוח, שפרופ' יוסט-כ"ץ הייתה מהיוזמות להקמתה ומייעצת לה בהיבט הרפואי. בנוסף, ממשיכה נופר בהוראת ספרות לתלמידים בחטיבת ביניים, במשרה חלקית.
"המעטפת הטיפולית והנפשית שקיבלתי בבילינסון, הצליחה להחזיר אותי לחיי שגרה. אין לי ספק שללא המעטפת הזו, לא הייתי מצליחה להתמודד עם האתגר הבריאותי המורכב", מציינת נופר.
כל המרבה הרי זה משובח
הגישה הרב מקצועית, שבאה לידי ביטוי בטיפול בנופר, הוטמעה בשנים האחרונות במרכז דוידוף לסרטן, בין השאר בישיבות צוות שבועיות שבהן נידונים מקרי סרטן מורכבים. ישיבות אלה מכונות בשפת אנשי המקצוע המטפלים בסרטן Tumor Board.
"בישיבות בהן דנים במקרים של גידולים סרטניים במוח, משתתפים נוירו-אונקולוגים, נוירוכירורגים, פתולוגים ורדיולוגים ורופאים שעוסקים בקרינה. כל מקרה נדון לעומק ומתקבלות החלטות טיפוליות רב מקצועיות", מציינת פרופ' יוסט-כ"ץ.
מרכז חדש
לאור חשיבות שילוב הטיפול הרב מקצועי, בתחילת חודש מאי, הושק במרכז דוידוף לסרטן בבילינסון, מרכז בין תחומי חדש לטיפול בגידולי מוח ומערכת העצבים, היחיד מסוגו בישראל בהובלת פרופ' יוסט-כ"ץ. מטרתו להעניק למטופלים שמאובחנים עם גידולים מורכבים אלה, טיפול אישי, מקצועי, איכותי ומקיף, תוך מענה רב תחומי הממוקד במטופלים, מתוך הגישה הרפואית של "המטופל במרכז", תחת קורת גג אחת. המרכז משלב אנשי מקצוע מובילים: נוירו-אונקולוגים, נוירוכירורגים, רופאים מומחים לקרינה, אחות מתאמת, עובדת סוציאלית, נציגת יחידת יהלום לליווי אישי למטופל ומשפחתו וצוות אדמיניסטרטיבי שמתאם בין כלל אנשי המקצוע. המרכז הוקם במטרה ללוות את המטופלים לכל אורך ההתמודדות עם המחלה, משלב האבחון, דרך הטיפול, השיקום ובדיקות המעקב, על ידי תוכנית טיפולים בהתאמה אישית. במרכז החדש יושבים המומחים בחדרים סמוכים זה לזה. "הקרבה בינינו מאפשרת שיתוף פעולה בטיפול בגידולי מוח ולהערכתי גם משפרת את שביעות הרצון של המטופלים", מסכמת פרופ' יוסט-כ"ץ.
בשיתוף בילינסון
