לאחרונה, התעצם השיח על דמנציה ואלצהיימר, לנוכח הופעתו של ג'ו ביידן, נשיא ארה"ב. שיבושי שמות, שכחה וכו', מעלים את השאלה האם נשיא המעצמה החזקה בעולם, סובל מירידה קוגניטיבית? ככל שתוחלת החיים עולה, עולה הסיכוי לחלות בדמנציה. בשנת 2022 היו בישראל 106,665 חולי דמנציה. מדובר בקבוצת מחלות שפוגעת בתפקוד הקוגניטיבי של מי שחולה בה. לפי ה-OECD בשנת 2050 צפויים לחיות בישראל 17.3 חולי דמנציה לכל 1,000 נפש. אבחון דמנציה על סוגיה ובכללה גם אלצהיימר, מתבצעת במרבית המקרים אצל רופאים מומחים בקהילה.
AI בשרות הדמנציה
אחד האתגרים שמציבה הזדקנות האוכלוסייה הוא עלייה במספר הסובלים ממחלת אלצהיימר ושיטיון (דמנציה) מסיבות אחרות. כיום חיים בישראל כ-95,000 קשישים הסובלים משיטיון, שהם 7.4% מהגברים ו-9% מהנשים מעל גיל 65. שכיחות המחלה בקרב צעירים נמוכה מ-2%, והיא עולה עם ההזדקנות ומגיעה ל-32% בבני 85 ומעלה. (השנתון הסטטיסטי של מכון ברוקדייל, 2023).
אבחנה של מחלת אלצהיימר ומחלות שיטיון אחרות נעשית על ידי רופא מומחה (גריאטר או נוירולוג). התהליך האבחוני מתבצע במרפאות גריאטריות ובמרפאות זיכרון של קופות החולים בקהילה. הרופא יבצע הערכה שכוללת את ההיסטוריה הרפואית של המטופל, בדיקה גופנית והערכה קוגניטיבית, תוך שימוש במבחנים קוגניטיביים כגון mini-Mental State Examination ו-MoCA. ירידה קוגניטיבית שמשפיעה על התפקוד של החולה, תוביל לאבחנה של מחלת השיטיון. איתור, זיהוי ואבחון של מחלת השיטיון, חשובים, כי אבחון מוקדם מאפשר לחולה ולבני משפחתו להיערך להתמודדות עם התפתחות של מוגבלויות בעתיד, צמצום סיבוכים הקשורים למחלה או לתרופות, ושיפור איכות החיים תוך ניצול המשאבים העומדים לרשותו באופן מיטבי. אבחון מוקדם חשוב כדי שהטיפול התרופתי יינתן מוקדם ככל הניתן, לפני שנגרמים נזקים משמעותיים לתפקוד הקוגניטיבי.
מלחמה ושגרה
המרכז הרפואי שיקומי גריאטרי בית רבקה בשיתוף עם המכון הטכנולוגי (HIT) עובדים בימים אלה על פיתוח כלי חדש של אבחון דיגיטלי מבוסס AI, שיאפשר סיקור נרחב ונגיש של האוכלוסייה, ואבחון מוקדם של שיטיון בשלבים מוקדמים מאוד.
לאחר האבחון חשוב לבנות תוכנית טיפול המותאמת למטופל ולשלב הדמנציה. פעילות גופנית מותאמת ליכולתו של המטופל, ותזונה ים תיכונית, הן הבסיס למניעה של החמרת הדמנציה. חשוב להקפיד על איזון מחלות רקע בעיקר יתר לחץ דם וסכרת. כמומלץ בשלביו הראשונים של השיטיון, לשוחח עם בני המשפחה והקרובים על העדפות המטופל בנוגע לאופן הטיפול בו, ולערוך ייפוי כוח מתמשך. טרם נמצאה תרופת הקסם אשר מרפאה שיטיון. התרופות הקיימות היום הן בעיקר למחלת האלצהיימר, ויכולות להאט את התקדמות המחלה.
המצב הביטחוני והחברתי בישראל משפיע על המצב הבריאותי של הקשישים, בעיקר אלה שגרים באזורי העימות ואלה שפונו מביתם. לחץ, בדידות ודאגה לעתיד, יציאה משגרה ומרחק מהסביבה המוכרת והתומכת, מובילים להחמרת בתסמיני הדמנציה. לחץ ממושך ובדידות עלולים אף להעלות את הסיכון להתפתחות דמנציה בעתיד.
ד"ר ענבל גלאור, רופאה בכירה במחלקת שיקום נוירולוגי של המרכז הרפואי שיקומי גריאטרי בית רבקה מקבוצת הכללית
מה עושים עם הזיכרון?
אחת התלונות השכיחות של מטופלים במרפאות רופאי המשפחה, בעיקר בגיל מבוגר, היא: "ד"ר אני לא מצליח לזכור כמו פעם". כולנו חווים שינויים בזיכרון עם הגיל, אך שינויים אלה מהווים סימנים לתחילתה של דמנציה?
דמנציה היא מצב בו קיימת פגיעה בתפקוד הקוגניטיבי. הפגיעה יכולה לגרום לקושי בביצוע משימות יומיומיות כמו עבודות הבית, מטלות בעבודה וכו'. ייתכנו קשיי תקשורת כמו שכחה של מילים, חוסר הבנה, קושי בזיהוי חפצים ואנשים, חוסר התמצאות במרחב ושינויים במצב הרוח. אופי התסמינים וקצב ההתקדמות שונים מאדם לאדם. פעמים רבות בגיל המבוגר קיימת ירידה קוגניטיבית קלה. זהו מצב בו יש פגיעה בחשיבה ובזיכרון, אולם לא ברמה שמפריעה לתפקוד היומיומי ולכן היא אינה דמנציה.
קיימות סיבות רבות לדמנציה כאשר הסיבה השכיחה ביותר היא מחלת האלצהיימר האחראית לכ-60% מהמקרים של דמנציה. מדובר במחלה ניוונית של המוח שבה שוקע חלבון בשם עמילואיד בטא ברקמת המוח ופוגע בתפקוד המוח.
סיבות נוספות עלולות להיות פגיעה בכלי הדם של המוח, למשל לאחר שבץ מוחי שבו קריש דם חוסם את זרימת הדם לחלקים במוח. במקרים אלה, התסמינים יופיעו לאחר האירוע המוחי ולא בהדרגה. קיימות סיבות נוספות לדמנציה כגון פרקינסון, מחלת גופיפי לואי ועוד.
מאבחנים
בחלק מהמקרים החולה עצמו כלל לא מודע לבעיה ובני המשפחה שמים לב לשינוי ההתנהגותי והתפקודי. אין בדיקת דם שמסייעת באבחון אך יש מבחנים קוגניטיביים הנעשים על ידי רופא המשפחה, נוירולוג או גריאטר שיכולים לסייע באבחנה. בבדיקות הדמיה של המוח ניתן לראות שינויים ניווניים במוח המצביעים על המחלה.
ישנם מצבים הפיכים שיכולים לגרום לתסמינים של דמנציה וחשוב לטפל בהם. למשל דיכאון, חסר ויטמין 12B או הפרעות בבלוטת התריס.
נכון להיום, עדיין אין טיפול יעיל למחלה. קיימות תרופות שיכולות להקל מעט על התסמינים אך הן אינן משנות באופן משמעותי את מהלך המחלה. תרופות אלה מעכבות חלבונים במוח הקשורים לתהליכי זיכרון או חוסמות קולטני גלוטמט במוח. תרופות אלה יכולות להקל מעט על הסימפטומים.
מניעה
חשוב יותר לנסות ולמנוע דמנציה. קיימים גורמי סיכון שנמצאו קשורים להתפתחות דמנציה או מחלות כלי דם במוח. הפסקת עישון, הפחתת שתיית אלכוהול או שמירה על משקל תקין, יכולים להפחית את הסיכון למחלה. חשוב להתמיד בפעילות קוגניטיבית ובפעילות גופנית כדי לשמור על המוח.
קיימות עמותות המסייעות לבני משפחה של חולים באלצהיימר כגון עמותת עמדא וכמובן שבקופות החולים, ניתן לקבל מידע על המחלה וכן להסתייע בעובדות הסוציאליות כדי ללמוד על הזכויות המגיעות למטופלים אלה.
ד"ר אחמד סאלם, רופא משפחה וד"ר אילן גרין, מנהל המחלקה לרפואת המשפחה, לאומית שרותי בריאות
