פרופ' יואב צ'פמן, נוירולוג בכיר, מנהל המחלקה לנוירולוגיה במרכז הרפואי שיבא, החל לאחרונה את תפקידו כיו"ר האיגוד הנוירולוגי בישראל. תחום המומחיות הקלינית שלו הוא במחלות דלקתיות, הפוגעות במערכת העצבים. המחקר שביצע בנושא זה עסק בשאלה: כיצד מחלות דלקתיות פוגעות במוח וגורמות לפגיעות, כגון דמנציה, שבץ, אפילפסיה, טרשת נפוצה ושינויי התנהגות.
"המחקר הניב הישגים, שכוללים גישות חדשות לאבחון ולטיפול, וגם תרופות חדשות", מציין פרופ' צ'פמן.
מכלל תחומי הפעילות באיגוד, מהן המשימות העיקריות שאתה מחויב להן?
"מקצוע הנוירולוגיה עומד בפני אתגרים גדולים מאד. בעולם כולו עובר תחום מחלות המוח ומערכת העצבים מהפך דרמטי. ממצב, שבו יכולתנו לאבחן, ולהשפיע על המחלות, היה מוגבל, עברנו למציאות שבה אין כמעט מחלה נוירולוגית, שאין אפשרות לטפל בה, וברוב המקרים, מדובר בטיפול שמשנה את מהלך המחלה ואת חיי החולים. כדי לאפשר להתקדמות הטכנולוגית, המדעית והתרופתית להגיע לחולים הנזקקים לה, יש צורך, כאמור, בהרבה יותר רופאים נוירולוגים ממה שיש היום. זהו אחד ממקצועות הרפואה, אשר הדרישה אליו עולה בצורה החדה ביותר. חבריי ואני ערים למחסור חמור במיוחד ברופאים מומחים מקצועיים בארץ. תנאי ההעסקה של הרופאים הנוירולוגים מקשים מאד על הרחבת השירותים במקצוע, שניתנים במסגרת הציבורית. לקחנו על עצמנו בוועד האיגוד את קידום מקצוע הנוירולוגיה. ד"ר רני ברנע מבלינסון מרכז את הנושא, בסיוע מבורך של חברים נוספים באיגוד, שנרתמים למשימה החיונית הזאת. קודמיי בתפקיד, ובמיוחד פרופ' דוד טנה, ולפניו פרופ' נתן בורנשטיין, פעלו בצורה חסרת תקדים לקידום מקצוע הנוירולוגיה. אני רואה כמשימה עליונה להמשיך בפעילות החיונית הזו, הכוללת עבודה מול הגופים הציבוריים החשובים: משרד הבריאות, משרד האוצר, הכנסת, ההסתדרות הרפואית, קופות החולים והפקולטות לרפואה, בעזרת עמותות חולים וציבור הנוירולוגים והמדענים העוסקים בחקר המוח. אחד מההישגים הבולטים של קודמיי בתפקיד היה: עבודתה של וועדה ציבורית מטעם משרד הבריאות, שבחנה את מצב רפואת הנוירולוגיה בארץ, והמליצה על צעדים חיוניים לקידום המקצוע, שחלקם מבשילים מהמלצות בכתב - לביצוע בשטח כיום".
כיצד מתמודדים עם המחסור ברופאים נוירולוגים?
"מרכיב חיוני בטיפול בחולים עם בעיה נוירולוגית דחופה, מתבצע במחלקות לנוירולוגיה בבתי החולים. יש בארץ 17 מחלקות כאלה, חלקן גדולות, חלקן קטנות, במרכז ובפריפריה. עם כניסתי לתפקיד, ביקרתי במחלקות הנוירולוגיות שבצפון הארץ, אותן אני מכיר פחות מאשר במרכז ובדרום. בהתאם למהפכה ביכולת לטפל בחולים בתחום השבץ ומחלות נוירולוגיות אחרות, קיימת מגמה מבורכת של הגדלת מחלקות האשפוז והמרפאות הנוירולוגיות. אלא שמצאתי מחלקות שמתקשות לגדול, בשל חוסר בכוח אדם; חוסר ברופאים מומחים, חוסר במתמחים ובצוות סיעודי. המחסור ברופאים ובצוות סיעודי הוא אתגר לאומי. כבר היום ננקטים צעדים להגדלת מספר הרופאים בישראל, על ידי הרחבת מכסת הסטודנטים לרפואה באוניברסיטאות בארץ וקביעת קריטריונים משופרים לקליטת בוגרי בתי הספר לרפואה מחו"ל. בצד המשימה הלאומית, אנחנו חייבים למשוך מתמחים רבים ואיכותיים למקצוע הנוירולוגיה, ובהמשך דרכם המקצועית, לכוונם לנסוע לחו"ל להשתלמות בתתי-התמחות, או להתמחות במרכזי מצוינות בארץ. האיגוד שלנו שם את קידום המתמחים כמטרה מרכזית לשנים הבאות, לרבות בנייה מחדש של תוכנית ההתמחות, קיצור תקופת ההתמחות ומימון השתלמויות ומחקר".
רוב הפעילות במקצוע הנוירולוגיה מתבצע כיום במסגרת בתי החולים, האם יש לאיגוד כוונה לפעול להרחבת השירותים גם לרמת הקהילה?
"בהחלט כן. מעבר לקידום המקצוע ולקידום ההתמחויות בתתי המקצוע, שואף האיגוד הנוירולוגי לקדם את הטיפול הנוירולוגי במסגרת הקהילה. להבנתנו, יש צורך ללמוד את המודלים הקיימים במדינות אירופה ובארה"ב. השיטה במדינות המתפתחות היא פעילות של מרפאות עם אשכולות של מספר רופאים נוירולוגים, מומחים בתתי המקצוע. המרפאות בקהילה מהוות מרכזי מצוינות מקצועיים ומספקות שירות למטופלים בתחלואות המוח השונות. כדי להתקדם בארץ, צריכים להירתם לנושא כלל הגורמים הציבוריים המובילים: משרד הבריאות, קופות החולים וההסתדרות הרפואית. אין לי ספק, שהשקעה ציבורית נבונה בתחום, תביא להתייעלות ותשפר את איכות וזמינות הטיפול במחלות המוח ומערכת העצבים ההיקפית, ואף תביא לחיסכון עלויות והפחתת נכויות".
מהי השפעתה של המלחמה המתמשכת על תחום הנוירולוגיה?
"ברור שהמלחמה גובה קורבנות גם בתחום המוח. פציעות ראש, ובעיקר ריבוי אירועים של זעזועי מוח בקרב פצועי צה"ל ואזרחים שנחשפו להדי פיצוצים, הינם תופעה שאנחנו נחשפים אליה בממדים גדלים, והצפי הוא שהמחיר הבריאותי יתבהר בשנים הקרובות. אנו רואים חשיבות גדולה לערב נוירולוגים בטיפול בפצועים לאחר חבלות ראש וחוט שדרה, כמקובל בעולם ובארצות הברית בפרט. בצד הפגיעות הישירות מהמלחמה, ניכרת תופעה של החמרת תחלואות קיימות, על רקע סטרס ויציאה מהרגלי חיים (כמו: שינה, אכילה, ירידה בפעילות גופנית, הרגלים מזיקים, דוגמת עישון ועוד). אצל חולים רבים במחלות המוח, אנחנו נחשפים להחמרה בתסמינים, או להתלקחויות תכופות של תסמיני המחלות. עומס זה ניכר בחדרי המיון ברחבי הארץ. אין לנו עדיין מידע סטטיסטי מסודר בענין, ומדובר בהתרשמויות מהשטח. בכל מקרה, המשמעות היא צורך דחוף נוסף בהרחבת יכולתנו כרופאים נוירולוגים לתת מענה ראוי לאוכלוסיית ישראל. אנו מצפים שתהיה השקעה מוגדלת כיום ברפואה, ובנוירולוגיה בפרט".
