חיפוש

"האתגרים הגדולים ביותר שיש לנו ברפואת העתיד הינם ברפואת המוח"

בעידן שבו מומחיות רפואית הופכת להיות ממוקדת וספציפית למחלה אחת או לאיבר אחד, במרכז הרפואי הדסה, מייצרים גשרים לשיתוף פעולה בין דיסציפלינות שונות ברפואה ובמקצועות הפרא-רפואיים, כגון פסיכולוגיה ושיקום, לטיפול מלא ואיכותי ברפואת המוח

שיתוף בוואטסאפ

הדפסת כתבה זמינה למנויים בלבד

ללא פרסומות ותמונות, ובהגשה נוחה להדפסה

לרכישת מינוי
תגובות:

קריאת זן זמינה למנויים בלבד

ללא פרסומות ובהגשה נוחה לקריאה

לרכישת מינוי
Shutterstock
Shutterstock
Shutterstock
Shutterstock
פרופ' תמיר בן-חור בשיתוף מרכז רפואי הדסה
תוכן שיווקי

המושג רפואת המוח נטבע לראשונה בארץ כאשר הוקם האגף לרפואת המוח במרכז הרפואי הדסה לפני 10 שנים. הוא הוקם במטרה להעניק טיפול הוליסטי לאנשים הסובלים ממחלות מוח שונות, כולל שבץ, אלצהיימר, פרקינסון, אפילפסיה, טרשת נפוצה, מיגרנה, גידולי מוח, חבלות ראש, דיכאון וחרדה ועוד. הטיפול המוצלח מתחיל באבחון מדויק, שכן המוח האנושי יודע לייצר כל סימפטום גופני שהוא, והתהליך דורש נקודת מבט רחבה.

פרופ' תמיר בן חור | צילום: אבי חיון
פרופ' תמיר בן חור | צילום: אבי חיון
פרופ' תמיר בן חור | צילום: אבי חיון
פרופ' תמיר בן חור | צילום: אבי חיון

דווקא בעידן שבו מומחיות רפואית הופכת להיות יותר ספציפית למחלה אחת או לאיבר אחד, חשוב במיוחד לייצר גשרים לשיתוף פעולה בין דיסציפלינות שונות ברפואה ובמקצועות הפרא-רפואיים, כגון פסיכולוגיה ושיקום. לכן, הקמנו בהדסה צוותים רב- תחומיים, הכוללים מומחים מובילים בנוירולוגיה, נוירוכירורגיה ופסיכיאטריה, כולם עוסקים בהיבטים שונים של רפואת המוח. גישה זו שמה את האדם, ואת מוחו - האיבר החשוב ביותר בגופנו, במרכז, במקום שתתקיים הסתכלות צרה על מחלתו, או שימוש בטכנולוגיה מתקדמת כזו או אחרת, שאינה נותנת בהכרח מענה לצורך האינדיבידואלי של המטופל.

כך למשל הרפואה הרב-תחומית שלנו נותנת במקביל לטיפול במחלה גם פתרונות בתחום תכנון המשפחה ולאורך מסע החיים של המטופל, מענה לצרכים רגשיים שצפים בתוך המחלה, בנוסף, כמובן, לשימוש בטכנולוגיות המתקדמות ביותר.

האתגרים הגדולים ביותר שיש לנו ברפואת העתיד הינם בתחום רפואת המוח. עלינו למצוא פתרונות לעצירת התהליך במחלות ניווניות של המוח כגון אלצהיימר ופרקינסון ולמצוא פתרונות למחלות נוירו-פסיכיאטריות כרוניות כגון דיכאון, חרדה ופוסט-טראומה וסכיזופרניה.

אנחנו בדרך לשם, עם מחקרים פורצי דרך שנערכים בהדסה, ומתורגמים לטיפולים. יש לנו טכנולוגיה לאבחון מוקדם של מחלת אלצהיימר בעזרת בדיקות דם ובדיקות אחרות, אבחון שמאפשר התערבות מוקדמת בטיפול במחלה ובפיתוח תרופות וטיפולים, שתפקידם למנוע את התנוונות המוח והירידה הקוגניטיבית.

פרופ' תמיר בן-חור הוא מנהל האגף לרפואת המוח, מרכז רפואי הדסה

טיפול מתקדם באפילפסיה
פרופ' דנה אקשטיין, מנהלת המחלקה לנוירולוגיה והיחידה לאפילפסיה, מרכז רפואי הדסה

פרופ' דנה אקשטיין | צילום: דוברות בי"ח הדסה
פרופ' דנה אקשטיין | צילום: דוברות בי"ח הדסה
פרופ' דנה אקשטיין | צילום: דוברות בי"ח הדסה
פרופ' דנה אקשטיין | צילום: דוברות בי"ח הדסה

בישראל ישנם כיום יותר מ- 90,000 חולי אפילפסיה מכל הגילים. המטרה העליונה שלנו במרכז האפילפסיה היא לסייע למטופלים להשיג שליטה מקסימלית במחלה ואת מירב התפקוד האפשרי. אנחנו מטפחים מצוינות קלינית של מומחי האפילפסיה שלנו, עבודה רב מקצועית, שימוש בטכנולוגיות המתקדמות ביותר לאבחון ולטיפול, בצד ליווי צמוד באמצעות אחות המרכז, נגישות של הצוות לפניות המטופלים, ומתן מענה לאספקטים רגשיים ותפקודיים.

פרופ' צבי ישראל | צילום: אבי חיון
פרופ' צבי ישראל | צילום: אבי חיון
פרופ' צבי ישראל | צילום: אבי חיון
פרופ' צבי ישראל | צילום: אבי חיון

אנחנו ערוכים להתאמת חבילות שירותים אישיות, הן בזכות עבודת צוות רב-מקצועי באגף המוח והמחלקה לנוירולוגיה, והן על ידי הקמת מרפאות ייחודיות משולבות, כדוגמת המרפאה לנשים עם אפילפסיה בהריון, או מתן מענה לאספקטים רגשיים וקוגניטיביים במרפאה הנוירו-פסיכיאטרית (נופ"ר). בנופ"ר עובד צוות של פסיכולוגים ופסיכיאטריים שמוכשרים לאבחן ולטפל בפן הנפשי והקוגניטיבי של מחלות מוח שונות, כגון אפילפסיה, פרקינסון, טרשת נפוצה וחבלות ראש. כ-1/3 מחולי האפילפסיה עמידים לתרופות, ועוברים כאן טיפולים לא תרופתיים, ניתוחים או השתלת קוצבים, במחלקה לנוירוכירורגיה בהדסה. ההיערכות שמתבצעת בהדסה לטיפולים אלה כוללת בדיקות מתקדמות בהתאמה אישית: רישומים אלקטרואנצפלוגרפים תוך ניטור וידאו, הדמיות מוח (כולל MRI ו-MRI תפקודי), מיפויי מוח, ואף השתלת אלקטרודות תוך מוחיות בעזרת טכנולוגיה רובוטית. המידע המוקלט באמצעות אלקטרודות אלה מפוענח ע"י מומחי האפילפסיה ונשקל יחד עם כל שאר הנתונים בקבלת ההחלטה על סוג הניתוח הנדרש או סוג הקוצב שיושתל. תהליך מורכב זה מתבצע בעבודת צוות צמודה עם המומחים בנוירוכירורגיה תפקודית, כדי למפות באופן המדויק ביותר את המוקד האפילפטי במוח, ובכך להגדיל את סיכויי ההצלחה של הניתוח ולהפחית סיבוכים. הצוות הנוירוכירורגי בראשות פרופ' צבי ישראל הינו עתיר ניסיון בתחום, ובפרט בהשתלת קוצבי מוח באינדיקציות שונות, תוך ביצוע מחקרים פורצי דרך שקידמו את תחום השתלת הקוצבים בעולם, במיוחד במחלת פרקינסון ובמחלות פסיכיאטריות.

טיפול בהיבטים נפשיים של חבלת ראש ובפוסט-טראומה
פרופ' עמית לוטן, מנהל המחלקה לפסיכיאטריה של המבוגר, מרכז רפואי הדסה

פרופ' עמית לוטן | צילום: דוברות בי"ח הדסה
פרופ' עמית לוטן | צילום: דוברות בי"ח הדסה
פרופ' עמית לוטן | צילום: דוברות בי"ח הדסה
פרופ' עמית לוטן | צילום: דוברות בי"ח הדסה

במסגרת האגף לרפואת המח קיימת מרפאה נופ"ר, הנותנת מענה רב-צוותי עבור מטופלים הסובלים מתסמינים נפשיים (כגון מתח, חרדה, דיכאון) המשולבים עם מחלות מוחיות ובכללן מחלות כלי דם, מחלות דלקתיות, פרכוסים, מחלות גידוליות ועוד. עוד טרם ה-7.10, וביתר שאת אחרי, ניתן במסגרת נופ"ר מענה לתסמינים נפשיים הקשורים לחבלת ראש ולתסמונת פוסט-טראומטית. חבלת ראש טראומטית (TBI) מתייחסת לנזק שנגרם למוח בעקבות מכה, זעזוע או חדירה של עצם זר, בעקבות תאונות דרכים, נפילה, פגיעות ספורט או אירועים אלימים. חבלת ראש מלווה מובילה להפרעות פיזיות, קוגניטיביות והתנהגותיות שדורשות אבחון מהיר ומדויק ומענה טיפולי. תסמונת פוסט-טראומטית (PTSD) היא הפרעה נפשית שנגרמת בעקבות חשיפה לאירוע טראומטי, כגון הטבח ב- 7.10 והלחימה מאז, ומאופיינת בתסמינים כמו זיכרונות חודרניים, סיוטים, חרדה מוגברת, הימנעות ממקומות ואירועים המזכירים את הטראומה, ושינויים במצב הרוח ובקוגניציה. שתי תסמונות אלה רלוונטיות במיוחד עבור פצועי המלחמה ויכולות להופיע במקביל.

הבנה עמוקה של ההשפעות המשותפות והספציפיות של כל אחת מהתסמונות על המטופל היא קריטית לשיפור איכות החיים של הסובלים מהן. לדוגמה, לאחרונה הופנה למרפאה חייל מילואים צעיר שנפגע מפגיעת הדף במהלך הקרבות ופיתח תסמינים שכללו הפרעות בזיכרון ובקואורדינציה, חרדה, זיכרונות חודרניים, סיוטים, הימנעות מפעילויות יומיומיות, ואימפולסיביות. הטיפול המשולב במרפאת נופ"ר, שניתן על-ידי נוירולוג, פסיכיאטר, פסיכולוג שיקומי ומרפא בעיסוק, סייע באבחון מדויק של ההשלכות הפיזיות, הקוגניטיביות והנפשיות, ובגיבוש תכנית טיפול הוליסטי: טיפול תרופתי להפחתת תסמיני פוסט-טראומה, מתן תמיכה רגשית, שיקום תפקודי-קוגניטיבי לשיפור מיומנויות יומיומיות וסיוע בהשתלבות במסגרת לימודים ועבודה מותאמים, תוך ליווי והכוונה. דוגמה זו ממחישה כיצד הסינרגיזם שמושג על ידי חיבור הדיסציפלינות השונות באגף לרפואת המוח מאפשר אבחון מקיף וטיפול הוליסטי.

תרופות ביולוגיות חדשות בנוירולוגיה: טיפול מותאם אישית בגישה הוליסטית
פרופ' עדי וקנין, מנהלת היחידה למחלות דלקתיות במערכת העצבים ואשפוז יום נוירולוגי, מרכז רפואי הדסה

כמו הטיפולים הביולוגיים החדשנים אשר מפעילים את מערכת החיסון להילחם בסרטן, וששיפרו באופן דרמטי את תוחלת החיים של חולים אונקולוגיים, כך ההתקדמות במחקר בתחום מדעי המוח הביאה לפיתוח תרופות ביולוגיות מכוונות מטרה. התרופות הביולוגיות למחלות מוח ומערכת העצבים שאנו משתמשים בהן בהדסה מחוללות מהפכה של ממש בטיפול. טיפולים אלה הם כמו טיל מונחה, המכוון כנגד מסלולים ספציפיים המעורבים בתהליכי מחלה, ומציעים אפשרויות טיפול יעילות ומותאמות במצבים שונים, כמו טרשת נפוצה, מיאסטניה גרביס, דלקת אוטואימונית של העצבים (CIDP), מיגרנה, מחלת אלצהיימר ובעתיד גם מחלות נוירולוגיות אחרות. הגישה שלנו בהדסה היא להתאים הטיפול באופן אישי, על ידי שקלול גורמים סביבתיים, אורח חיים, תכנון משפחה וגורמים גנטיים. אנחנו לומדים את המאפיינים הביולוגיים והאישיים הייחודיים של המטופלות והמטופלים, על מנת להתאים טיפול יעיל, למזער תופעות לוואי ולשפר את תוצאות הטיפול. אנחנו דוגלים בגישה של התערבות מוקדמת ומתן מעטפת כוללנית מבעלי מקצוע שונים.

לדוגמה, טרשת נפוצה כבר אינה בשורה קשה מנשוא, אלא מחלה שאפשר בדרך כלל חיות איתה שנים טובות ופוריות רבות ולהקים משפחה. מטופלת שמגיעה אלינו להדסה, ועולה החשד לטרשת נפוצה, תעבור סידרת בדיקות מתקדמות וייחודיות בהתאם לסוג המחלה, חומרתה ולהעדפות של המטופל/ת והמשפחה. במידה ומתקבלת האבחנה של טרשת נפוצה, אנחנו עורכים סיעור מוחות של צוות המומחים על מנת לבחור את הטיפול הביולוגי המתאים ביותר. גישה מקיפה זו לטיפול הוליסטי מותאם אישי המלווה בחמלה, בשילוב השרות הנוירולוגי המונגש בהדסה מהווים קפיצת מדרגה משמעותית ברפואת המוח.

בשיתוף מרכז רפואי הדסה

חזרה למדור

Labels

תוכן שיווקי

    כתבות שאולי פספסתם

    החיילים שתקפו את צוות העיתונאים, בשבוע שעבר. לא עודכנו כי הממזרים שינו את הכללים

    איזה מאיר אחד אמר לאמריקאי את האמת, וצה"ל גילה פתאום "ערכים"

    יוענה גונן | דעה
    טיוי

    מיסטר סקסי חוזר פתאום. אבל הפעם עם פיתול אפל

    רוגל אלפר | ביקורת טלוויזיה
    אופוריה Euphoria

    "אופוריה" חוזרת וסדרה חדשה של יוצר "אייל קטן". המומלצות של אפריל

    חן חדד
    2. נעמה ריבה

    "אי אפשר לחדש את העיר כשמעליבים כל הזמן את הציבור הליברלי"

    נעמה ריבה
    אישור תקציב המדינה. נתניהו

    המסר של הממשלה לחיילים ולאזרחים: תראו לאן הולך הכסף ותתפוצצו

    יוסי ורטר | פרשנות
    טד קרוז

    "לא מבין למה טראמפ צריך להילחם את המלחמות של ישראל. זה לא תפקידנו"