קדחת מערב הנילוס (West Nile Fever) מועברת לבני אדם על ידי עקיצת יתושים מהסוג Culex (היתושים הרגילים אותם אנו מכירים). בישראל, המחלה מוכרת מאז שנות ה-50. היא מתרחשת בעיקר בסוף הקיץ ובתחילת הסתיו (אוגוסט – נובמבר). אלא שהשנה הופיעו מקרים של חולים כחודש מוקדם מהרגיל ובמספרים חריגים ביחס לשנים עברו.
תקופת הדגירה היא בד"כ 10-7 ימים אך יכולה להיות ממשוכת יותר. מרבית הנדבקים לא יפתחו תסמינים כלל. אם בכל זאת מתפתחים תסמינים, מדובר על פי רוב, במחלה קלה דמוית שפעת, המאופיינת בחום, כאב ראש, כאבים בשרירים ובפרקים, ולעתים פריחה, כאב עיניים, בחילה ושלשול. סיבוכים נדירים אפשריים הם דלקת קרום המוח (מנינגיטיס), דלקת המוח (אנצפליטיס) או שיתוק רפה. חולים בסיכון למחלה קשה המערבת את מערכת העצבים הם אנשים מעל גיל 70 שנה ומדוכאי חיסון (טיפולים כימותרפיים, טיפולים מדכאי חיסון, חולים לאחר השתלה).
"כ- 80% מהאנשים שנעקצים וחולים במחלה, לא יחוו תסמינים כלל, 19.5% יחושו בתסמינים של שפעת קלה, אבל אצל 0.5% מהאנשים הנעקצים, המחלה מגיעה למערכת העצבים. מדובר בדרך כלל במבוגרים מעל גיל 70 או באנשים מדוכאי חיסון. כשהמחלה חודרת למוח היא גורמת לערפול ההכרה, בלבול, קושי בתנועתיות בעיקר בהליכה (דומה למופע של פרקינסון) ואפילו שיתוק של הגפיים. בשנת 2000 הייתה בישראל התפרצות גדולה ובה היו 425 חולים. כעת, אנחנו רק חודש וחצי בתוך ההתפרצות הנוכחית ומספר החולים נאמד כבר במעל-500 חולים, רובם מאזור המרכז. חולים רבים אושפזו אצלנו באיכילוב, חלקם מונשמים ומורדמים", מסביר ד"ר אבי גדות, מומחה בנוירולוגיה, מנהל המערך הנוירולוגי, והמרכז לאנצפליטיס (דלקות מוח), במרכז הרפואי איכילוב.
מהשטח למחקר
במרכז הרפואי איכילוב, הבינו שמדובר באירוע בריאותי לאומי חריג, לצד העובדה שאין טיפול לקדחת מערב הנילוס.
"מבחינתנו הרופאים זהו מצב מאד מתסכל, לעמוד מול חולה שפתאום הפך למשותק או למבולבל או שוקע לקומה, ואין לנו דרך להועיל ולטפל, כי עד היום לא ידוע על טיפול למחלה", מספרת ד"ר יעל פארן, מנהלת היחידה למחלות זיהומיות באיכילוב.
"הקמנו צוות משימה להתמודדות עם ההתפרצות שכלל את צוות האנצפליטיס של בית החולים שכולל זיהומולוגים, נוירולוגים, אנשי מעבדה והדמיה וצרפנו את אנשי האימונולוגיה ואת רותי סספורטס, סמנכ"לית התפעול של בית החולים. מכאן, הדרך לחשיבה יצירתית ויזמות רפואית, הייתה קצרה: ד"ר דוד חגין, מומחה ברפואה פנימית, מנהל היחידה לאלרגיה ואימונולוגיה קלינית, העלה את ההצעה להתחיל מחקר של טיפול באינטרפרונים. מדובר בקבוצה של חלבונים העוזרים למערכת החיסון להתמודד עם מחלות ויראליות", מסביר ד"ר גדות.
בתמיכה ובעידוד הנהלת בית החולים הוקם צוות West Nile, צוות ייעודי שכולל רופאים מדיסציפלינות שונות, אנשי מעבדה, מומחים בנוירולוגיה ובמחלות זיהומיות ומתאמות כדי לקדם את הרעיון של מחקר כאן ועכשיו ולנוכח המתרחש בשטח, בתקווה למצוא תרופה למחלה בתצורתה החמורה.
"הרעיון למחקר מסתמך על פרסומים בספרות הרפואית, מהשנים האחרונות, בהם מתואר שבאחוז גבוה של חולים עם קדחת מערב נילוס, אשר מפתחים תסמינים נוירולוגים קשים של המחלה, ניתן למצוא כמות גבוהה של נוגדנים עצמיים כנגד החלבון אינטרפרון. נוגדנים אלה כנגד אינטרפרונים קיימים אצל אותם אנשים עוד לפני המחלה וללא קשר למחלה, והם מנטרלים את הפעילות של האינטרפרון, וכך מפחיתים את יכולת הגוף להילחם בווירוסים"', מספר ד"ר חגין.
לדבריו, אינטפרון הוא רכיב ידוע ומוכר של המערכת החיסונית שמשחק תפקיד מרכזי ביכולת של הגוף להילחם בנגיפים.
"יש מספר סוגי אינטרפרון, והנוגדנים העצמיים שנוצרים בחולים אלה מופנים כמעט רק נגד אינטרפרון מסוג אלפא ואומגה. מסיבה זו עלתה המחשבה שמתן של אינטרפרון מסוג אחר (אינטרפרון בטא) יוכל לעקוף את אותה הפרעה שנוצרה במערכת החיסון בגלל קיום הנוגדנים העצמיים האלה, ובכך לשפר את יכולת הגוף להילחם בנגיף קדחת מערב הנילוס. אינטרפרון בטא היא תרופה ידועה ומוכרת שניתנת שנים רבות למחלות אחרות כגון טרשת נפוצה, ידועה כתרופה בטוחה עם מעט תופעות לוואי. כמו כן נמצא שמתן אינטרפרון (בטא או למדא) עוזר גם בזיהומים אחרים כגון COVID19, שפעת ועוד. כך למשל, מתן מוקדם של אינטרפרון למדה בחולי קוביד, הפחית אשפוזים בטיפול נמרץ בכ-50%, וכן הפחית משמעותית תמותה מהמחלה".
ד"ר פארן מוסיפה: "מיד התחלנו להתארגן למחקר מבוקר שיבדוק את מתן התרופה הזו אל מול מתן פלצבו. פעלנו יחד עם הנהלת בית החולים ומרכזים רפואיים נוספים (בעיקר באזור גוש דן והשרון) והגשנו את הצעת המחקר לאישור משרד הבריאות. המחקר אושר ולשמחתנו הצלחנו לגייס אליו את המרכזים הרפואיים: וולפסון, שמיר –אסף הרופא, בילינסון, קפלן, מאיר, לניאדו, הלל יפה, אסותא אשדוד, הדסה ומעייני הישועה, אשר גם בהם מאושפזים חולים קשים בקדחת מערב הנילוס".
הקדחת והמוח
התגייסות הצוותים בבית החולים ובמרכזים האחרים, כוללת רופאי מחלות זיהומיות, נוירולוגים ואימונולוגים, כולם עובדים יחד בשיתוף פעולה צמוד.
"מחקר כזה דורש הרבה מאד לוגיסטיקה, הסבר למטופלים למשפחותיהם, קבלת הסכמה מהמטופל, הכנת תרופות בצורה 'סמויה' (כלומר לא ניתן להבדיל בין תכשיר התרופה לפלצבו), מעקב קליני אחרי המטופלים באופן צמוד, ביצוע בדיקות נוירולוגיות תכופות מאד על ידי שאלונים ידועים ומתוקפים להערכה נוירולוגית מדויקת, בדיקות דם למעקב אחר העומס של הנגיף בדם ועוד", מתארת ד"ר פארן.
משהחל המחקר באיכילוב, מתבצעות בדיקות דם למאושפזים שחשודים שחלו בקדחת הנילוס. המעבדה הסרולוגית פועלת כל יום לצד מעבדת PCR במרכז הרפואי שיבא.
"מאושפז בן 70 שנמצאו אצלו נוגדנים, או מאושפז מדוכא חיסון בכל גיל, שנמצאו בדמו נוגדנים, או מאושפז בכל גיל שיש לו סימנים נוירולוגים ונתגלו אצלו נוגדים, מצטרפים לניסוי. הסיבה לדגש על קריטריונים אלה, היא שאין טעם לטפל במטופלים אחרים שממילא יחלימו מהקדחת. באיכילוב כיום מאושפזים 10 מונשמים, כולם מעל גיל 70 או מדוכאי חיסון", מספר ד"ר גדות.
הווירוס, במקרים הקשים, תוקף את המוח ופוגע בתפקודו, בקוגניציה ואף במרכז ההכרה, וכאמור, בקרב האוכלוסייה הבוגרת עולה הסיכוי לנזק משמעותי.
"חשוב לציין שרוב החולים שלנו, למרות שהם בני 70 ומעלה, היו, עד שנעקצו אנשים תפקודיים, עצמאיים ופעילים. חלקם, בגלל הפגיעה הנוירולוגית הקשה, יישארו עם השלכותיה. זו הסיבה שאנחנו רואים חשיבות כל כך גדולה במחקר", מדגיש ד"ר גדות.
בניגוד למחקרים קליניים שגרתיים, מדובר במחקר שאינו יוזמה של חברת תרופות או מחקר שהגיע בהנחיה כלשהיא מההנהלה. מדובר במחקר שנהגה ונוצר על ידי רופאים מהשטח, שזיהו נתונים חריגים, בדקו, חשבו והקימו מחקר קליני רב מרכזי בתקופה קצרה מאד.
"העבודה על המחקר עצומה וההירתמות של כל הגורמים, הרופאים, המעבדות ובית החולים שלנו מרגשת ומחממת את הלב. גם שיתוף הפעולה עם בתי החולים האחרים וההירתמות שלהם למשימה מורכבת זו, אינה מובנת מאליה ומוכיחה את היכולת לרכז מאמץ ולשתף פעולה כאשר הנסיבות קוראות לכך. יחד עם זאת, ישנם פרמטרים רבים שצריכים להתרחש כדי שהמחקר יצליח: כמו העובדה שמביצוע בדיקת WNV אחת לשבועיים עברנו לביצוע יומיומי, תודות לצוות המעבדה הווירולוגית, צוות בית המרקחת שמגיע בשעות לא רגילות כולל בשישי ובשבת, כונניWest Nile שמאתרים את המטופלים, מעריכים ומגייסים אותם בערבים ובסופ"ש, מימון התרופה למחקר ומימון פתיחת מרפאת מעקב לחולי West Nile על ידי בית החולים ועוד. בסופו של דבר, אנחנו עדים לקבוצה גדולה של אנשים שאכפת להם ומוכנים להשקיע מזמנם כדי למצוא תרופה למחלה שיכולה להיות קטלנית באוכלוסייה המבוגרת. כולם מבינים שיש כאן הזדמנות להבין האם הטיפול באינטרפרון, עוזר או לא לטיפול במחלה. אם הוא עוזר, זו בהחלט בשורה גדולה", מסכם ד"ר גדות.
