פתאום באמצע החיים, כשהילדים מתרוצצים בין הגן לחברים, כשהיריון חדש מסעיר ומרגש את התא המשפחתי הקטן, או כשהקריירה בשיאה, נוחתת הבשורה – חלית בסרטן השד. סערת הרגשות הופכת באחת מחיובית ומשמחת לקודרת ומדאיגה, והאישה, משפחתה והסובבים אותה נקלעים למערבולת של אי ודאות.
"נשים צעירות שחלו חוו משבר נפשי גדול", אומרת ד"ר איילת שי, מנהלת יחידת סרטן השד במרכז האונקולוגי ע"ש יוסף פישמן ברמב"ם, "אבל אנחנו נוכחים לראות כיצד הן מוצאות כוחות להילחם במחלה, לצלוח את הטיפול, להחלים ולהתאושש בעזרת גישה מחבקת של המערך הרפואי, המאפשרת להן לא לוותר על חייהן, לחזק את החוסן הגופני והנפשי ולהתמודד עם המשבר ואפילו לצמוח ממנו".


טיפול בראייה הוליסטית
בשנים האחרונות חל שינוי מהותי בגישה לטיפול בחולות סרטן השד. לצד ההתמקדות בהיבטים הרפואיים והקליניים נוכחת גם גישה הוליסטית, המשלבת התייחסות לכל היבטי החיים. בזכות טיפולים מתקדמים, רפואה מותאמת אישית וטכנולוגיה פורצת דרך, תוחלת החיים של המטופלות מתארכת ורבות מהן אף מחלימות. ויתור על איכות החיים לא חייב להיות אחת ממשמעויות תהליך המאבק במחלה, גם כשהוא ארוך ומאתגר. לצד טיפולים מיטיבים, טכנולוגיות וחדשנות, רואה הממסד הרפואי כיום חשיבות רבה לדבר עם המטופלת על כל הנושאים להם היא זקוקה ולהעניק לה את כל צרכיה, החל מהטיפול בכאב ועד לדאגה לתמיכה אישית, נפשית, חברתית וקהילתית עבורה.
"איכות חיים היא עד כמה האדם מרגיש שחייו טובים", מסבירה ד"ר שי, וכשמדובר בבריאות, השמירה על איכות החיים מתבטאת במידת ההשפעה של מצב התחלואה והטיפול שהאדם מקבל. "לאיכות החיים של מטופלות סרטן שד יש מספר רבדים. מיד חושבים על הרובד הפיזי, שהוא אכן חשוב מאוד, ואכן מהמחלה או מהטיפול עלולים לנבוע תסמינים פיזיים. יחד עם זאת, ישנם רבדים נוספים החשובים לאיכות החיים, הקשורים להתמודדות הנפשית: רמות החרדה, התקווה, הביטחון והשקט הנפשי בנוגע לסיכויי ההחלמה ולהשפעת המחלה על היבטיהם השונים של החיים. גם היבט התפקוד חשוב. היכולת להמשיך ליהנות מדברים שגרמו להנאה לפני החולי וקשרים משמעותיים עם המשפחה, החברים והקהילה - משפיעים על איכות החיים".
ביחידת סרטן השד ממליצים לכל מטופלת שמרגישה שהיא נמצאת במשבר נפשי, לדווח על כך כדי שניתן יהיה להעניק לה את המעטפת המחבקת. "מטופלות רבות חוות ירידה משמעותית במצב הרוח, לפעמים עד דיכאון", מספרת ד"ר שי. "הירידה הזו במצב הרוח שכיחה, טבעית והגיונית. האישה מתמודדת עם שינוי מאוד משמעותי בחיים, מחלה שעלולה להיות מסכנת חיים שבדרך כלל נופלת עליה בצורה מפתיעה ומשבשת תוכניות. אנחנו, כצוות מטפל, שואפים לשים לב למקרים בהם הירידה במצב הרוח כה קשה עד כדי הגעה למצב דיכאון ואפילו לצורך בטיפול תרופתי. זו אינדיקציה שאנחנו יכולים לקבל מהאישה עצמה ומסובביה".


כיצד הן מצליחות להתמודד?
"חשוב להבין שהירידה במצב הרוח היא טבעית, ולרוב מצריכה תקופת הסתגלות. סוגיית החרדה משמעותית אף היא, ובדרך כלל ההתמודדות עמה משתפרת עם הזמן. ניתן להיעזר בשירותים רבים של הצוות המטפל, שהקשר עמו הוא אחד הכלים המשמעותיים להתמודדות. כשהמטופלת סומכת על הצוות המטפל שלה, היא פחות חרדה. ברמב"ם יש עובדות סוציאליות, פסיכולוגים ומלווים רוחניים. טיפולים מתחום הרפואה המשלימה יכולים לעזור להתמודדות במישור הנפשי והגופני, וניתן להיעזר גם בפעילות גופנית ובתרגולים רוחניים כיוגה, מיינדפולנס וטאי צ'י".
סביבה תומכת
ד"ר שי מאמינה שגם לסביבתה הקרובה של המטופלת יש תפקיד חשוב בשמירה על איכות חייה בזמן הטיפול. בשלב הראשון לקבל את עצם העובדה שמתחולל שינוי, ולקבל את השפעת השינוי במישורים הפיזי, הנפשי והתפקודי. "הקבלה חשובה מאוד. אישה שתרגיש שסביבתה מקבלת את מה שקורה לה ומאמינה שיהיה יותר טוב, תשאב מכך כוחות רבים. משפחה שתבין שהיכולת התפקודית של האישה בבית נפגעת ותירתם לתמוך בה, תסייע בשמירה על איכות חייה ואף תאפשר לה לחפש את מה שעושה לה טוב: אם זה בתוך הקהילה ואם זה במסגרות דוגמת המכון האונקולוגי".
עם זאת, לפעמים עצם הטיפול הרפואי מייצר תופעות לוואי פיזיות המקשות על המטופלת. במצב כזה תמיכה נפשית פחות רלבנטית?
"אנו חותרים לשימוש בתרופות הכרוכות בכמה שפחות תופעות לוואי. אם האישה סובלת מתופעות, אנחנו שוקלים יחד להתאים את מינון התרופות או להגביר את הטיפול התומך. ישנם כלים שונים להיעזר בהם, ביניהם תרופות נוספות שמקלות את תופעות הלוואי, פעילות גופנית ופיזיותרפיה. הפיזיותרפיה מחזקת את הגוף, משפרת את יכולתו התפקודית, מפחיתה את הכאב ומגדילה את טווחי התנועה. ברגע שהגוף חזק ופעיל יותר, איכות החיים משתפרת באופן משמעותי. גם עם תופעות לוואי בתחום המיני ניתן להתמודד בעזרת כלים שונים. לכן ברמב"ם יש לנו מספר שירותים הקשורים לכך: פיזיותרפיסטית מומחית בטיפול ובשיקום מטופלות סרטן שד, מרפאת מנופאוזה, קבוצות תמיכה ורפואה משלימה. אנחנו מתכננים לפתח ולהרחיב את השירותים האלה, עם שירותים חשובים נוספים".
מאתגר לנסות לשדר 'עסקים כרגיל' בזמן מאבק בסרטן.
"נכון, והשינויים הגופניים והרגשיים הם טבעיים - אם כי בדרך כלל גם הפיכים. חשוב שהאישה לא תכעס על עצמה, תקבל את מצבה ותבין שהוא טבעי ושסיכוייו להשתפר גבוהים. חשיבות השמירה על החוסן הנפשי היא רבה. הצוות המטפל הראשוני, הכולל רופא וצוות סיעודי, סוציאלי ופסיכולוגי, הוא חלק משמעותי של הטיפול. קשר טוב עם האונקולוג מוריד את רמת החרדה ומשפר את איכות החיים. היכולת לסמוך על הצוות המטפל מורידה קצת את העול מהכתפיים של המטופלת והמשפחה ומאפשר לה להתפנות לעשות דברים אחרים כמו לטפל בעצמה, בילדיה ולעשות דברים שהיא אוהבת - כשהיא יודעת שיש מאחוריה צוות דואג שיעשה הכי טוב בשבילה".
ד"ר שי מציינת כי מחקרים מראים שאיכות הקשר בין המטופלת לבין הרופא המטפל בה משפרת את איכות החיים באופן ישיר. "כשיש תקשורת טובה, אפשר לחלוק את הדאגות והחששות ולדבר על תופעות הלוואי - ואז הסיכוי לשפר את איכות החיים עולה מאוד. חשוב להקפיד על כך. יצירת תקשורת פתוחה, בוטחת ושקופה עם המטופלת היא חלק חשוב ממה שאנחנו עושים".
בנוסף ממליצה ד"ר שי לנשים המטופלות בסרטן השד להקפיד על פעילות גופנית - לבד או בצורה מאורגנת (דרך קבוצות ייעודיות למטופלות בסרטן השד, הקיימות ברמב"ם ובאגודה למלחמה בסרטן). "פעילות גופנית מדגישה ומעצימה את החשיבות להמשך קיום הפעילויות האהובות על המטופלת: להמשיך לפגוש את המשפחה, לטייל בחוץ, לצפות בהצגה או בסרט ולהמשיך לעשות את מה שגורם להנאה. אם לא מזניחים פעולות אלה, הן בהחלט מסייעות לשמירה על איכות החיים, גם בתקופות מאתגרות".
בשיתוף הקריה הרפואית רמב"ם





