המפגש
אישה טווה את רקמת חייה. חוטים עדינים של קשרי משפחה וזוגיות, חברויות, עבודה, תחביבים ופיתוח אישי. בעוד דקה היא תתיישב בחדרי. בעוד דקה אהיה זאת אני, שתפרום את רקמת חייה הנוכחית.
אינני יודעת מי היא. האם תהיה מפוחדת ומבוהלת? האם תהיה אדישה או שתכנס בחיוך האופטימי האופייני לה?
ייתכן ומחשבות ותרחישי אימה התרוצצו במוחה במהלך השבועיים האחרונים, מאז שביצעה ממוגרפיית סקר שגרתית, ואז נקראה לביצוע אולטרסאונד וביופסיה מהשד.
לאחר היכרות קצרה בינינו, אפרט את שעבר עליה במהלך השבועיים האחרונים, ואז אגיע לנקודה, אשר לשמה התכנסנו כעת: "מצאנו שיש גידול. מדובר בגידול סרטני".
שתיקה יזומה. הקרקע נשמטת מתחת לרגליה.
אני מאפשרת לאישה לפרוק את כל המטען, יודעת שכל מה שאומר עכשיו, יישמע לה כמו אמרתי זאת מתוך אקווריום. מעורפל. חצאי מילים.
השתיקה נשברת מתוך השאלה שלה או של המלווה: "אז מה עכשיו?" או "איך ממשיכים מכאן?"
מאותו הרגע המפגש האינטימי שלנו בחדר מתחלף ברשת של ביטחון, רקמה אנושית חליפית, המורכבת מצוות רב תחומי, אשר ילווה אותה לחוף המבטחים. לריפוי.
מסע בין שני עשורים
דרכי המקצועית כרופאה כירורגית החלה לפני 20 שנים. בתוך תוכי תמיד ידעתי שאהיה כירורגית, עוד בטרם ידעתי לומר שאהיה רופאה. כילדה האזנתי בשקיקה לסיפוריו של אבי מחדרי הניתוח בבית החולים שיבא. ידעתי כיצד היה נזעק בלילות לניתוחי לב-פתוח דחופים. ראיתי כיצד היה שב הביתה עייף ומרוצה, כי הצוות הציל חייו של אדם בעזרת פתרון מכני. השילוב של ידע פיזיולוגי, אנטומי וטיפול תרופתי וכירורגי היו מבחינתי פסגת הרפואה.
הדרך לא הייתה קלה, אבל המטרה גוברת על הקושי. פגשתי בדרכי המקצועית עמיתים אשר מלבד הקנייה של ידע נרחב וניסיון עתיר שנים, לימדו אותי מהי סקרנות, חמלה ומסירות למטופל מתחילתו של התהליך ועד סופו.
במהלך 20 השנים האלה, ראיתי את התמורות שחלו בגישה הטיפולית בעולם הרפואה, בעולמות הכירורגיה בכלל, ובעולמות של כירורגיית השד.
בבתי הספר לרפואה רואים את המגמה המגדרית שחלה ב-4 העשורים האחרונים. מ-20% סטודנטיות לרפואה, חלה עלייה משמעותית ל-60% כיום. כך גם השתנתה התפיסה המחשבתית, כי כירורגיה כללית הינה מקצוע לגברים. היום מכלל העוסקים בכירורגיה כללית בישראל, רק כ-15% הן כירורגיות בכירות. אך השינוי כבר נראה לעין, עם יותר נשים אשר פונות להתמחות בתחום זה ב-5 השנים האחרונות.
נתון זה חשוב לעניינינו, כיוון שבתחום כירורגיית השד, ישנה דרישה הולכת וגוברת בקרב ציבור המטופלות, להיבדק על ידי אישה. ולא רק מתוך חשש (שברובו המכריע אינו מוצדק) מפני הטרדה מינית, אלא מתוך הבנה, שקיים נדבך נוסף בנקודת ההתייחסות של הרופאה הכירורגית למטופלת מעצם היותן שתי נשים במפגש אחד, שתי נשים עם רקמת חיים.
תמורה עולמית נוספת שחלה ב-20 השנים האחרונות והשפיעה על הגישה הרפואית, היא הגלובליזציה והנגישות למידע רפואי באמצעות אתרי האינטרנט והרשתות החברתיות. מתוך כך, פחתה הגישה הפטרונית של כירורג השד המטפל באישה - המטופלת, ונוצר שיח המכבד מצד אחד את אפשרויות הטיפול השונות, ומצד שני את רצונה של האישה.
כיום הטיפול בסרטן השד בארץ ובעולם מתרחש בעיקר במרכזים רב תחומיים, וכירורג השד משמש גם כגורם מתווך, מכוון ומרכז את הטיפול. קבלת ההחלטות הטיפוליות מתבצעת בצוות, שכולל את כירורג שד, אונקולוג, רדיולוג, כירורג פלסטי, גינקולוג וגנטיקאי. בנוסף לכך, מוענקת למטופלת מעטפת חיצונית של טיפול על ידי צוות פארה-רפואי שכולל אחות-מתאמת-שד, עובדת סוציאלית, פסיכולוגית ופיזיותרפיסטית.
אבחון מוקדם מציל חיים
בזכות "התוכנית הלאומית לגילוי מוקדם של סרטן השד", ביוזמת האגודה למלחמה בסרטן בישראל משנות ה-90, עלה שיעור המאובחנות בארץ בסרטן שד בשלב מוקדם ובכך עלו אחוזי הריפוי, וכיום שיעור ההישרדות ל-5 שנים מהמחלה עומד על 90%!
עוד בזכות תוכנית זו, כ-70% מהנשים בישראל בטווח הגילאים 74-50 מבצעות את ממוגרפיית הסקר הדו-שנתית כשגרה.
עם זאת, המגמה כיום בקרב הקלינאים המטפלים בסרטן השד, היא להפנות את הנשים לבדיקת סקר-מותאמת אישית. לכל אישה נתונים אישיים ומשפחתיים, הניתנים לשקלול בנוסחה מתמטית.
הנתון המספרי המתקבל, מחשב את הסיכון היחסי של האישה ללקות בסרטן שד בכל טווח גיל, ובכך מאפשר לכירורג השד לתכנן שגרת מעקבים של בדיקת שד ידנית ודימות שד המותאמים אישית למטופלת ספציפית.
אבחנה חיובית - ומה הלאה?
כאשר אישה מאובחנת עם סרטן שד, התוויית הטיפול מתבצעת על-ידי הצוות הרב תחומי.
למכלול השיקולים נכנסים נתונים בנוגע למיקומו וגודלו של הגידול, התפשטות מקומית או נוכחות של גרורות, מאפייניו הביולוגיים של הגידול, נשאות של מוטציה גנטית, גילה של המטופלת ומחלות הרקע שלה.
הטיפול המוצע למטופלת יכלול ניתוח וטיפול משלים.
התפתחות נוספת שחלה בתחום ניתוחי השד, היא חתירה לניתוחים משמרי שד וכריתת הגידול עצמו, מבלי לכרות את השד כולו. מצב זה מתאפשר בזכות גילוי מוקדם של גידולים בשלבים הראשוניים, אך גם בזכות טיפולים סיסטמיים הניתנים לתקופה של טרם הניתוח, כדי לצמצם את גודל הגידול ובכך גם לקבל מידע "און-ליין" בנוגע לרגישותו של הגידול לטיפול הספציפי שניתן.
גם היקף הניתוח לכריתת בלוטות הלימפה בבית השחי, המנקזות את השד, הצטמצם עם השנים, ובכך פחתה הפגיעה בכלי דם ועצבים אזוריים והשכיחות של לימפאדמה ביד. כל זאת, מבלי לגרוע מסיכויי השרידות מהמחלה.
כאשר הגידול מערב חלק נכבד מהשד, הכירורגים והכירורגים הפלסטיים משלבים כוחות בחדר ניתוח כדי להסיר את הגידול במלואו, אך גם ולהעניק למטופלת מראה אסתטי.
כחלק מהטיפול המשלים לאחר הניתוח, נשים רבות נזקקות לטיפול קרינתי לאזור המנותח. בשנים האחרונות ישנו שימוש הולך וגובר בהליך של קרינה-תוך–ניתוחית, כאשר ההתוויה הרפואית מאפשרת זאת.
בעבר, הכלים שעמדו בידי האונקולוג להילחם באופן סיסטמי בסרטן השד היו כימותרפיה וטיפול אנטי-הורמונלי. בזכות ההתפתחות העצומה בתחום האונקולוגיה של השד עם פיתוחן של תרופות חדשות, הפועלות במנגנונים ביולוגיים שונים, אפשר לשמור על האופטימיות עבור המטופלת, מתוך ידיעה כי סיכויי ההחלמה שלה גבוהים מאשר בעבר.
יתרה מכך, נשים זוכות כיום לחיות לצד מחלה גרורתית שנים רבות בזכות פיתוחן של תרופות אלה.
השימוש בכימותרפיה מתבצע במסורה כעת, ובעזרת הבדיקות הגנומיות שפותחו בעשור האחרון ומתבצעות על הגידול עצמו, ניתן למקד את השימוש בתרופות אלה, רק אצל נשים בהן תמצא תועלת משמעותית בהפחתת סיכויי החזרה של הגידול.
סגירת מעגל
שנה לאחר פגישתנו הראשונה. תפקידי ככירורגית הסתיים.
לעיתים אפגוש באותה האישה אשר מבחינתה הכול היה "מהמורה קטנה בדרך". לעיתים אפגוש אישה אחרת, אשר טוותה לעצמה רשת חדשה, שונה וחזקה מפעם, או את אותה האישה, שהקרקע נשמטה תחת רגליה. כעת מתפקידי, מלבד הקפדה על שגרת המעקבים, גם לסייע לה לשמר ולחזק את הפן הגופני, הרגשי והסוציאלי מתוך המקום של "אחוות נשים".
ד"ר מיכל ברכה-צדקה היא כירורגית בכירה, מנהלת שירות השד במרכז הרפואי וולפסון
בשיתוף המרכז הרפואי וולפסון
