במקום טיפות להרחבת אישונים וביקור במרפאה – מבט קצר לעדשת הסמארטפון עשוי להספיק. כך נראית ההבטחה הגדולה של הבינה המלאכותית ברפואת עיניים לילדים: כלים חדשניים לאבחון מהיר, יעיל ונגיש יותר, שעשויים למנוע נזקים בלתי הפיכים לראייה בגיל הרך.
היישומים של בינה מלאכותית ולמידת מכונה ברפואה מתפתחים בקצב מואץ, והם כבר חודרים גם לתחום הרגיש והמורכב של רפואת עיניים בילדים – מגיל ינקות ועד גיל ההתבגרות. התחום החל את דרכו בזיהוי מחלות רשתית בקרב פגים, וכיום מתרחב לאבחון מוקדם ולטיפול ממוקד במגוון רחב של מצבים כמו עין עצלה, פזילה וקוצר ראייה.
בדיקות סקר מתקדמות: להפחית תת-אבחון של עין עצלה
עין עצלה (אמבליופיה) היא אחת הסיבות השכיחות לירידה בראייה בקרב ילדים. לרוב, היא נובעת מהפרעה בהתפתחות הקשר בין העין למוח בגיל הרך, מצב שעלול להיגרם מפזילה, צורך בלתי מאובחן במשקפיים או חסימה כלשהי בציר הראייה. אף שבדיקות סקר תקופתיות מומלצות בגילים הצעירים, בפועל הן אינן זמינות במידה מספקת, מה שמוביל לאבחון חסר ולשכיחות גבוהה של עין עצלה באוכלוסייה.
לשם כך פותחו פתרונות מבוססי בינה מלאכותית שמאפשרים אבחון מהיר באמצעות מצלמות ואלגוריתמים לניתוח תמונה. תחילה התמקדו הכלים בזיהוי רפלקסים של אור בעיניים, אך כיום עמלים על דור חדש של מערכות המנטרות תנועות עיניים ומאפשרות למדוד חדות ראייה בזמן אמת – דרך מערכות מציאות מדומה או מצלמת סמארטפון או טאבלט. המטרה: לבצע בדיקות סינון תוך שניות, להפנות רק את מי שצריך לרופא, ולייתר את הצורך בהרחבת אישונים – אחת המגבלות העיקריות בבדיקות ילדים.
קוצר ראייה: טיפול מותאם אישית באמצעות אלגוריתמים
קוצר ראייה (מיופיה) נחשב למגפה של העידן המודרני. מעבר להשפעתו על איכות הראייה היומיומית, הוא מעלה את הסיכון למחלות עיניים חמורות כמו גלאוקומה או היפרדות רשתית. כדי להתמודד עם העלייה המשמעותית בשכיחותו, פותחו בשנים האחרונות טיפולים שמטרתם להאט את קצב ההתקדמות בגיל הילדות – החל מטיפות יומיות ועד לעדשות מגע ועדשות משקפיים חדשניות.
עם זאת, בחירת הטיפול המתאים ביותר לכל ילד עדיין מעלה שאלות רבות: מהו הגיל האידיאלי להתחלת טיפול? מה צפויה להיות תגובת הילד? ולכמה זמן יש להמשיך בטיפול? מודלים חישוביים מתקדמים, שמתבססים על ניתוח דאטה רחב – כולל היסטוריה רפואית וצילומי קרקעית העין – נמצאים בפיתוח בימים אלו כדי לאפשר קבלת החלטות מדויקת יותר. ניתן לצפות שהשימוש במודלים אלו ישפר משמעותית את התאמת הטיפול למטופל.
ירוד בילדים: כשאבחון מוקדם הוא קריטי
קטרקט מולד, עכירות בעדשה הפנימית של העין, היא הפרעה מולדת לא שכיחה אולם עדיין זהו אחד הגורמים החשובים לירידה בראייה בגיל הרך. עכירות בעדשה מפריעה לחדירת קרני אור לעין ופוגעת בהתפתחות התקינה של הראייה, ומצריכה טיפול מוקדם, לרוב כבר בחודשים הראשונים לחיים.
קיימים מספר אתגרים בטיפול בקטרקט מולד: ראשית, קיים קושי באבחון של הקטרקט בגיל הינקות. בנוסף, יש להכריע האם הקטרקט פוגע בראייה בחומרה המצדיקה ניתוח. בזמן הניתוח מושתלת לרוב עדשה מלאכותית ובבחירת העדשה המתאימה יש לקחת בחשבון את צרכי הילד בטווח הארוך. לבסוף, הילדים שעברו ניתוח קטרקט בילדות נדרשים למעקב ארוך שמצריך לעיתים ביצוע בדיקות נוספות בהרדמה מלאה.
בינה מלאכותית מציעה פתרונות גם כאן: אלגוריתמים שנמצאים כעת בפיתוח יכולים לנתח צילומים ולהצביע על מידת חומרת העכירות, לסייע בקבלת ההחלטה לגבי ניתוח, להמליץ על סוג השתל ואף לחזות סיכון לסיבוכים עתידיים.
מחלות רשתית של פגים: רפואה מרחוק עם בינה מלאכותית
פגים רבים נבדקים מדי שנה מחשש להתפתחות מחלה ברשתית, תוצאה של הפרעה בגדילה התקינה של כלי הדם בעין. רק מיעוט קטן מתוכם נזקק לטיפול, אך עומס הבדיקות גבוה מאוד, במיוחד במדינות שבהן כוח האדם הרפואי מוגבל.
כלים מבוססי בינה מלאכותית יכולים לסייע בשתי דרכים עיקריות: סינון ראשוני שמזהה פגים בעלי סיכון ממשי למחלה, ותוכנות עיבוד תמונה שמאפשרות זיהוי עצמאי של סימני המחלה מתוך צילומי הרשתית. שילוב הכלים האלו צפוי לשפר את זמינות השירות ולצמצם את מקרי העיוורון הניתנים למניעה.
רואים עתיד
הבינה המלאכותית עדיין בחיתוליה בתחום רפואת העיניים בילדים, אך הפוטנציאל הטמון בה אדיר. מעבר לשיפור הדיוק האבחנתי והיעילות הטיפולית, היא יכולה להנגיש שירותים רפואיים לאוכלוסיות רחבות, גם באזורים בהם הגישה למומחים מוגבלת. שילוב מושכל של הכלים הדיגיטליים האלו בשירותי הבריאות עשוי להוות מהפכה של ממש – ולהבטיח עתיד בהיר יותר לעיניהם של הילדים.
הבינה המלאכותית במערך עיניים רבין-שניידר
בשנים האחרונות הוקם במערך עיניים של רבין-שניידר בניהולה של פרופ' אירית בכר מרכז של בינה מלאכותית ברפואת עיניים בהובלתם של ד"ר אורלי גל-אור וד"ר אלון טיאוסנו. זאת במטרה לחקור ולהטמיע שיטות חדשניות של בינה מלאכותית בטיפול במחלות עיניים, כולל שיטות להערכת חומרת צניחת עפעפיים לפי צילומי פנים, כלים להערכת נגעים ברשתית, מודלים לניבוי התפתחות מחלות רשתית בקוצר ראייה מתקדם וכלים להערכת חומרת קטרקט והשפעתו האפשרית על הראייה לפי צילום עיניים.
בנוסף, הוכנס לאחרונה בחדר המיון של שניידר שימוש במצלמות של קרקעית העין שיכולות להחליף בדיקת רופא עיניים.
ילדים, עיניים ומה שביניהם
במסגרת סדרת ההרצאות המקוונות "שניידר עד הבית", יתקיים ביום רביעי ה-2.7 בשעה 21:00 וובינר ייעודי בנושא בריאות העיניים בתינוקות וילדים על ידי ד"ר אמיר שטרנפלד, רופא בכיר במכון לרפואת עיניים בשניידר. להצטרפות לקבוצת הוואטסאפ השקטה וקבלת לינק לוובינר שיתקיים בזום, חפשו "שניידר עד הבית" בגוגל. ההשתתפות ללא תשלום, מספר המשתתפים מוגבל.
פרופ' גד דותן הוא מנהל מכון העיניים והפזילה, וד"ר אמיר שטרנפלד הוא רופא בכיר במכון העיניים, מנהל שרות רפואת עיניים פגים, במרכז שניידר לרפואת ילדים מקבוצת כללית
בשיתוף שניידר
