אט אט הראייה מתערפלת, קושי בקריאה עשוי להופיע, הוא לא יחלוף גם כאשר משנים את זווית הספר, האותיות עשויות להתעוות ולעיתים אף מופיע כתם במרכז הראייה. עבור אלפי חולים במחלות רשתית בישראל, זו התמודדות יומיומית עם מחלה שפוגעת בראייתם ובאיכות חייהם. הטיפולים הוותיקים מצריכים לרוב מהמטופל, המלווה לעיתים קרובות בבן משפחה או מטפל אחר, הגעה לבית החולים מדי חודש-חודשיים לזריקה תוך עינית. אולם, בשנים האחרונות נוספו אפשרויות טיפוליות המשנות את המציאות עבור אותם מטופלים.
בישראל חיים אלפי אנשים עם מחלות רשתית הפוגעות במרכז הראייה ומהוות גורם מוביל לעיוורון. המחלות העיקריות הן ניוון מקולרי ניאווסקולרי תלוי גיל (nAMD), בצקת מקולרית סוכרתית (DME) וחסימת ורידי הרשתית (RVO). המחלות פוגעות באזור המקולה האחראי על חדות הראייה, זיהוי פרטים, צבעים, זיהוי פנים, קריאה וכתיבה – פעולות בסיסיות שמשפיעות על התפקוד היומיומי.
"הטיפולים בהזרקות קיימים כבר כ-20 שנה", מסבירה ד"ר שירי שולמן, מנהלת מכון העיניים באסותא השלום וראש תחום עיניים ברשת אסותא מרכזים רפואיים. "התרופות הראשונות דרשו הזרקה חודשית ובהמשך הצלחנו להאריך מעט את המרווח בין הזריקות. לאחרונה, התקדמנו לתרופות מדור חדש אשר מאפשרות להגדיל באופן משמעותי את פרק הזמן בין הטיפולים ל-3-4 חודשים ואף יותר, תוך שמירה על יעילות הטיפול".
הזריקות מהדור החדש, שעליהן מדברת ד"ר שולמן שייכות גם הן, כמו התרופות הוותיקות, לקבוצת חומרים שנקראים נוגדי VEGF. זהו חלבון טבעי הקיים בגוף, המעודד צמיחה של כלי דם חדשים, גם תקינים וגם כאלו שאינם תקינים. התרופות מנטרלות את החלבון ובכך מדכאות את צמיחתם של כלי הדם שאינם תקינים הגורמים לפגיעה ברשתית. במחלת ה-DME ישנה גם אופצייה טיפולית בסטרואידים.
מה השתנה בטיפול התרופתי שמאפשר את פריצת הדרך הזו?
"הטיפולים היום כוללים הזרקות תוך עיניות של תרופות המעכבות את פעילות קולטני ה-VEGF על ידי היקשרות לחלבונים המפעילים אותם. קיימת תרופה נוספת, המשלבת עיכוב כפול של פעילות קולטני VEGF ו-ANG-2 על ידי היקשרות לחלבונים אלו, המעורבים בהתפתחות מחלות רשתית".
כיצד השינוי מתורגם לשיפור בחיי היומיום ובתחושת העצמאות של המטופלים?
"בעבר המטופלים, שהם בדרך כלל אנשים מבוגרים, היו צריכים להגיע למרפאה מדי חודש, בליווי בני משפחה שנאלצו להפסיד יום עבודה. נוסף על כך, ביום שאחרי ההזרקה, המטופלים חווים לעיתים אי-נוחות וקושי לתפקד כרגיל. המשמעות של הפחתת תדירות ההזרקות ל-3 —4 פעמים בשנה מורגשת היטב בשגרת חייהם של המטופלים. היא מאפשרת לצמצם משמעותית את השקעת הזמן והמאמץ הנדרשים מהמטופל ומלוויו, את החרדה שתיתכן לקראת הטיפול ואי-הנוחות לאחריו וכך לשמור על שגרת היומיום של המטופל ועצמאותו".
גם אחוזי ההיענות לטיפול עשויים להיות מושפעים מתדירות ההזרקות. ד"ר שולמן מדגישה כי ככל שהטיפול תובעני יותר ומחייב ביקורים תכופים במרפאה, כך גדל הסיכון שחלק מהמטופלים יפספסו טיפולים וכתוצאה מכך עלולים לחוות הידרדרות בראייה. לדבריה, הדבר התחדד במיוחד בתקופת הקורונה ובמהלך המלחמה, כאשר מטופלים רבים לא הצליחו להגיע למרפאות מסיבות שונות ובסופו של דבר שילמו מחיר ממשי בפגיעה בראייה שלהם.
בנוסף מציינת ד"ר שולמן כי "להפחתת מספר ההזרקות בטיפולים החדשים, ייתכן יתרון בהפחתת הסיכונים הנלווים להליך עצמו. בכל זריקה תוך-עינית קיים סיכון לזיהום בעין, אמנם מדובר במקרים נדירים יחסית, אולם כשהזיהום קורה, הוא עלול לגרום לנזק משמעותי ואף להוביל לצורך בניתוח. הפחתת מספר הזריקות עשוי להפחית בהתאמה גם את הסיכון להופעת סיבוכים כאלה".
מהם הנזקים שעלולים להיגרם כשמפספסים טיפול?
"כשלא מקבלים את הזריקה בזמן, אותם כלי דם לא תקינים מתחילים לצמוח שוב והם עלולים לדמם ואף לגרום לנזק בלתי הפיך בראייה".
ד"ר שולמן ממליצה לפנות לבדיקת עיניים אחת לשנה, מעל גיל 60 או קודם לכן במידה ויש גורמי סיכון כגון סכרת או מחלות עיניים במשפחה, בהתאם להמלצת הרופא המטפל. מעבר לבדיקות השגרתיות, יש לשים לב לכל שינוי בראייה: אם אתם מרגישים קושי בקריאה, רואים מטושטש, מבחינים בעיוותים או בכתם בשדה הראייה – חשוב לגשת לבדיקה ללא דיחוי.
הקשר בין אבחון וטיפול מוקדם לבין תוצאות הטיפול ברור. ד"ר שולמן מציינת תופעה מעניינת, שלפיה מטופלים רבים אינם שמים לב לפגיעה בעין אחת, עד שהעין השנייה נפגעת גם היא. בשלב זה הם פונים לטיפול והתוצאה היא שבדרך כלל בעין השנייה התגובה לטיפול טובה יותר באופן משמעותי והראייה נשמרת היטב בזכות התחלה מוקדמת של הטיפול.
אנשים לעיתים דוחים את תחילת הטיפול בגלל הפחד מזריקה לעין.
"הפרוצדורה של הזרקה תוך עינית עשויה להרתיע וטבעי לגמרי שיש חשש. עם זאת, חשוב לדעת שמדובר בפעולה פשוטה מאוד – מהרגע שנכנסים לחדר הרופא ועד שיוצאים חולפות 5-6 דקות בלבד".
ד"ר שולמן מתארת את מהלך הטיפול: תחילה מוזלפות לעין טיפות הרדמה מקומית, ההזרקה עצמה מתבצעת במחט דקיקה ובתוך שניות הכול מאחורי המטופל. "זו לא פעולה כואבת, היא רק לא נעימה לרגע קצר. למעשה, מרבית המטופלים אומרים לנו מיד לאחר הפעם הראשונה – 'זה ממש לא נורא כמו שחשבתי'. ברוב המקרים, הפחד מהזריקה גדול בהרבה מהחוויה עצמה. אנחנו מאוד מיומנים בזה. רק אצלנו במרפאה, אנחנו מבצעים יותר מ-100 זריקות ביום, אלפי זריקות בחודש ועשרות אלפים בשנה", מדגישה ד"ר שולמן.
כיצד את רואה את העתיד של תחום הטיפול במחלות רשתית?
"התרופות מהדור החדש מאפשרות לנו לתת מענה לעוד סוגי מטופלים. יש כאלה שהטיפולים הקודמים לא היו מספיק יעילים עבורם או שהם נזקקו לזריקות מאוד תכופות. הטיפולים החדשים יעילים, בעלי השפעה ממושכת ומגדילים את האפשרויות שבארגז הכלים שלנו".
לדברי ד"ר שולמן, ההתקדמות בתחום מאפשרת טיפול מדויק ומותאם אישית, תוך הפחתת תדירות ההזרקות ושמירה על אותה יעילות טיפולית – ולעיתים אף שיפור בהשגת היעדים הקליניים.
לסיכום, אבחון מוקדם והשגת תגובה טיפולית טובה ומהירה חשובים לשימור הראייה ויכולת התפקוד ועצמאות המטופלים. התרופות המתקדמות, המאפשרות ריווח של הטיפולים, יכולות אף להקל עליהם ועל בני משפחותיהם לצד הפחתת העומס על מערכת הבריאות.
יש להדגיש כי בחירת הטיפול האפשרי הינה להחלטת המטפל הרושם את המרשם בהתייעצות עם המטופל. המידע נכון למאי 2025. למידע נוסף יש לפנות לרופא המטפל. שירות לציבור. מוגש בחסות חברת רוש פרמצבטיקה (ישראל) בע"מ.
מוגש כשירות לציבור בשיתוף רוש פרמצבטיקה
