בשנים האחרונות, הטכנולוגיה חוללה מהפך אמתי בעולם הרפואה, בעולם המערבי וגם בישראל.
"הטכנולוגיה הפכה לחלק בלתי נפרד מהעשייה הרפואית. איכילוב נכנס לתהליך מוקדם בהשוואה למערכות דומות אחרות, והשקיע משאבים בהיקפים חסרי תקדים. כך, הפך בית החולים בשנים האחרונות למוקד עניין בתחומים רבים, ובכללם מדע הנתונים ובינה מלאכותית, גנומיקה, דימות, הנדסה ביוטכנולוגית ועוד", אומר פרופ' אלי שפרכר, סמנכ"ל מו"פ וחדשנות של בית החולים. "הפכנו למוקד משיכה למשלחות רבות מרחבי העולם שמגיעות אלינו, כי בלא מעט תחומים, החדשנות הרפואית באיכילוב מקדימה מדינות מפותחות. לצד הסיפוק, זהו מעמד שמחייב המשך השקעה ופיתוח התחום, איכילוב ובתי החולים המובילים בארץ מבינים זאת".
לדברי פרופ' שפרכר, עד לפני שנים ספורות, המחקר והפיתוח הביו-טכנולוגי והטמעת הטכנולוגיות התנהלו בעולמות מקבילים: המחקר התנהל במוסדות להשכלה גבוהה והשימוש בתוצרי המחקר התקיים בבתי החולים. כיום, שני העולמות התחברו ויצרו מרחב חדש אשר משפיע על כל רובד מקצועי בענף הבריאות, גם בפן המקצועי. "הרפואה, האקדמיה והתעשייה מצאו בבתי החולים את המסגרת היעילה והתומכת ביותר לפיתוח רפואת המחר. זה לא מפתיע, הרי ישנם כאן כל המרכיבים הדרושים לפעילות עוצמתית בתחום: רופאים שיודעים להצביע על הצרכים ולבחון פתרונות, חוקרים שיודעים לפתח, ושותפים מעולם התעשייה הביו-רפואית שיכולים להפוך המצאה למוצר".
כיצד התהליך משפיע על צוות בית החולים?
"מצד אחד, מספר הולך ועולה של אנשי צוות לוקח חלק פעיל בפעילות הפיתוח בבית החולים. ולא רק רופאים, אלא גם אנשי צוות מסקטורים אחרים. הם כבר לא רק מטפלים, הם הופכים לחוקרים, מומחים למסחור, לכך קוראים טרנספורמציה אמתית.
מאידך, הקדמה הטכנולוגית יכולה להיתפס גם כסוג של איום. למשל, קיימות כיום מכונות שיודעות לאבחן מלנומה, לא פחות טוב מרופאי העור, או לפענח צילום רנטגן לא פחות טוב מומחה דימות. תפקידנו כמנהלים, ללוות מקצועות החשופים לתהליכים אלה. אחד הפתרונות המוצלחים לסוגיה הוא לערב אקטיבית את הרופאים הרלבנטיים בתהליכי הפיתוח. במקום שירגישו מאוימים על ידי השינוי, הם הופכים לחלק ממה שמניע אותו", מדגיש פרופ' שפרכר.
כסמנכ"ל מו"פ לאן בכוונתך להצעיד את התחום באיכילוב?
"כאמור, קלטנו או פיתחנו לאורך השנים האחרונות טכנולוגיות אבחוניות וטיפוליות רבות ומגוונות, תרופות מתקדמות מבוססות הינדוס תאים, מערכות המאפשרות לנו לקבוע בהיקפים חסרי תקדים את ההרכב הגנטי של כל אדם, ולאחרונה גם של חיידקים ווירוסים רבים ועוד. כל המערכות האלה מייצרות שפע של נתונים שבשלב זה אינם נגישים מספיק. האתגר העיקרי הוא אתגר האינטגרציה, היכולת שלנו לגשת בו זמנית לכלל הנתונים האלה ולנתח אותם. המטרה היא לגזור מהם תובנות שיאפשרו לנו לנבא בצורה מדויקת את התהליכים הרבים שמרכיבים את חיי בית החולים: מהלך המחלות, תפעול חדרי הניתוח ומרפאות בית החולים, ניהול נכון וחכם של הטיפול במחסני בית החולים וכמובן שימוש מושכל במשאבים שלנו. באתגר הזה עוסקת יחידה מיוחדת, I-NextData, שמאגדת תחתיה חבורה יוצאת דופן של מומחי נתונים מכל המקצועות".
מה הוביל את איכילוב להעמיד את החדשנות הרפואית בקדמת סדרי העדיפות שלו?
"ללא ההתגייסות וההובלה של הנהלת בית החולים כולה, ובראשה פרופ' רוני גמזו, התהליך לא יכול היה להתממש, והיה נשאר בגדר תכנית מרשימה ותו לא. תהליך שהוא טרנספורמטיבי למטופלים ולמטפלים, הוא אסטרטגי בהגדרה לבית החולים".
הרפורמה המשפטית תשפיע על תחום המו"פ והחדשנות?
"חלק גדול מהמאמץ המחקרי בבתי החולים תלוי במידה רבה בממשקים שיש לנו בחו"ל. בתקופה זו אנו בהחלט נאלצים להתמודד עם פגיעה ברמת ההשקעות וקושי ביצירת שיתופי פעולה. אספקט נוסף שלא ניתן להתעלם ממנו, הוא עזיבתם או אי חזרתם של רופאים לארץ. ברור שמי שמקבל הצעות עבודה בחו"ל, בעל יכולות שניתן היה לגייס לטובת המחקר הרפואי בישראל. זה מדאיג, במיוחד כאשר ברור שהמפעל המדהים שנבנה כאן לאורך שנים רבות ייפול במהירות אם לא נשכיל לתת למצב מענה נכון".
אתה מומחה ברפואת העור, כיצד השתנה התחום הזה?
"גם רפואת העור עברה מהפכה של ממש בשנים האחרונות. לא רק שהטיפול במחלות שכיחות כמו פסוריאזיס הפך ליעיל ובטוח יותר, ניתן היום להציע מענה טיפולי אפילו לחולים במחלות שנחשבו לחשוכות מרפא עד לאחרונה, כמו מחלות עור תורשתיות. הדרמטולוגיה מובילה בהרבה מובנים בתחום הריפוי הגני במחלות אלה וגם בתחום המכונה drug repurposing, כלומר שימוש בטכנולוגיה קיימת להתוויה חדשה לגמרי. למשל ישנה מחלה גנטית קשה של העור שמונעת מהילדים הלוקים בה להתהלך על כפות רגליהם, עד כדי כך שהם נאלצים להיעזר לעיתים בכיסא גלגלים. לאחרונה התברר לנו כי הטיפול היעיל ביותר במחלה זו הוא באמצעות זריקות בוטוקס, אותו תכשיר שמוכר לכולנו כטיפול להעלמת קמטים".
פרופ' שפרכר עלה לישראל מבלגיה כשהיה בן 18. את לימודי הרפואה השלים בהדסה, שם פגש את פרופ' יחיאל בקר ז"ל. תחת הנחייתו, השלים דוקטורט בווירולוגיה. "אדם יוצא דופן שחולל שינוי אמתי בחיי. בזכותו הבנתי שלהיות רופא משמעו לא רק לתת את הטיפול ביומיום, אלא גם, בכל רגע נתון, לחשוב איך לעשות טוב יותר מחר. הוא 'הדביק' אותי בווירוס המחקר".
שפרכר מנהל את מערך העור באיכילוב משנת 2008 ובמקביל משמש סמנכ"ל מו"פ וחדשנות בבית החולים וסגן דיקאן לעניינים קליניים בפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל-אביב.
יש מכנה משותף לשלל תפקידיך?
"בהחלט. כרופא תפקידי להבין את מה שעומד בבסיס מחלה שחולה לוקה בה. כחוקר, סקרנות היא הדלק שמניע אותי. כסמנכ"ל מו"פ אני בחיפוש מתמיד אחרי הדבר הבא, טכנולוגיה פורצת דרך ובעיקר, האדם שיפרוץ את הדרך. המכנה המשותף? הסקרנות כמובן".
בשיתוף איכילוב
