פרופ' טריף בדר משמש כבר כשנתיים כמנהל המרכז הרפואי קפלן ברחובות ובית החולים הרצפלד בגדרה. אבל עוד לפני שמונה לתפקיד המורכב של ניהול שני בתי חולים, הספיק פרופ' בדר לעמוד בראש אחד ממערכי הבריאות המורכבים ביותר - מערך הבריאות הצה"לי, המעניק שירותי רפואה לכלל משרתי צה"ל בסדיר (חובה וקבע) ובמילואים. בעת כהונתו כקצין רפואה ראשי הוביל את ההתמודדות הראשונית של צה"ל עם מגפת הקורונה.
"היה צורך לתת מענה לכלל משרתי צה"ל בתקופה של אי וודאות בינלאומית. הדבר חייב אותנו למציאת פתרונות מותאמים למתאר הצבאי", מציין פרופ' בדר.
עם פרישתו מצה"ל, מונה לתפקיד פרויקטור מניעת תחלואת שפעת, מטעם משרד הבריאות בגל השני של הקורונה, ובהמשך מונה למנהל המרכז הרפואי קפלן ובית החולים הרצפלד מקבוצת כללית. במקביל לשירותו הצבאי, הועלה לדרגת פרופ' חבר באוניברסיטה העברית, וזכה לתואר ד"ר כבוד מטעם אוניברסיטת תומאס ג'פרסון בפילדלפיה.
לאור הקריירה הארוכה במערכת הבריאות, מהם לדעתך האתגרים המשמעותיים ביותר?
"מערכת הבריאות בישראל מורכבת ממשולש של אתגרים: כוח אדם איכותי, טכנולוגיות מתקדמות ותשתיות חדשות. התחרות במערכת הבריאות הולכת וגוברת בשלושת התחומים האלה, ואנחנו נדרשים לתת מענה משתנה באופן בלתי פוסק למטופלים שלנו".
מה לדעתך צריך לשפר או לתקן במערכת הבריאות בישראל?
"יש לנו מערכת בריאות מהטובות בעולם, על אף המחסור בתקנים, במיטות ובתקציב. הפער המרכזי במערת הבריאות הוא מספר המטפלים בכלל הסקטורים, ובעיקר בתחומי הרפואה והסיעוד. פער זה רק יעמיק בשנים הקרובות, ולכן זה מחייב תכנון רב שנתי".
מה ייחודה ומשמעותה של מנהיגות רפואית בישראל?
"התפקיד שלנו כמנהלים במערכת הבריאות, אשר דורשים מהאנשים שלנו לשים את המטופלים במרכז, הוא לשים את אנשינו במרכז. כלומר, אני סבור שעלינו לדאוג כל הזמן למטפלים, כדי שהם יוכלו לדאוג ולטפל במטופלים ולתת שירות איכותי ומקצועי. ב-3 השנים האחרונות, מאז פרוץ הקורונה, אנחנו רואים תהליכים משמעותיים של שחיקה בקרב עובדי מערכת הבריאות, והתפקיד שלנו כמנהלים הוא לדאוג לחוסן שלהם, לטפח אותם ולאפשר להם עבודה בסביבה מתגמלת ובטוחה כאחד".
מהם האתגרים העומדים לפתחך במרכז הרפואי קפלן?
"מנעד השירותים הרפואיים במרכז התרחב בשנים האחרונות בצורה חסרת תקדים, ואנו מצויים באזור רווי בתחרות על כל מטופל. בתוך כך, אני גאה לומר שאחד הדברים שמייחדים את קפלן הוא עצם היותו נושא בשורה ברמה הלאומית. בשנות ה-70 היה בית החולים הראשון שפתח יחידה לכירורגיית כף יד, מערכת המחשוב הרפואית (קמיליון) המשרתת כיום את כלל בתי החולים פותחה בו, וכלל אנו מציעים שירותים ייחודים בתחומים רבים שהולכים וצוברים תאוצה לאורך השנים. בשנים האחרונות אנחנו משקיעים משאבים גדולים ברכש טכנולוגיות מתקדמות, כמו ניתוחים רובוטיים במקצועות כירורגיים מגוונים, שימוש בבינה מלאכותית באבחון סרטן ערמונית, פעולות חדשניות כחלופה לניתוחי מעקפים ועוד. על מנת להגדיל את העשייה שלנו בתחום, פתחנו לפני כשנתיים מרכז חדשנות שמקדם תהליכים פורצי דרך בכלל התחומים בבית החולים ושיתופי פעולה עם מוסדות אקדמיים".
הסיפור של פרופ' בדר
פרופ' בדר (56) מחורפיש, החל את דרכו כעתודאי לרפואה באוניברסיטת בן גוריון. בשנים 2014-2011, עת שימש כקצין הרפואה של פיקוד הצפון, היה אחראי על מבצע הטיפול בפצועים הסורים, אשר כלל את פינוי הפצועים לבתי חולים בצפון והקמת בית חולים שדה על הגדר.
"אני זוכר את היום בו הגיעו הפצועים הראשונים לגדר. אחרי הערכה רפואית ראשונית, הבנו שאם לא נטפל בהם, אחד, לכל הפחות, ימות בגבול. התקשרתי לאלוף במיל' יאיר גולן, אז מפקד פיקוד הצפון, ביקשתי את אישורו לפנותם לבית חולים בארץ, ומיד נעניתי בחיוב. האירוע הזה מסמל יותר מכל בעיני את המחויבות הבלתי מתפשרת של מערכת הבריאות הישראלית לטפל בכל אחד ובכל מצב".
אם לא היית רופא?
"אני לא יכול לדמיין את עצמי עושה דבר אחר, אבל אם לא הייתי רופא, כנראה הייתי בוחר להיות מורה. הדבר מסביר את החיבה שלי לאקדמיה ולהכשרת הדור הצעיר, ואני מקפיד לעודד את אנשיי להמשיך ללמוד, להעמיק ולבצע מחקר".
בשיתוף קפלן
