תחום הנוירוכירורגיה (ניתוחי המוח) בעולם המערבי כמו גם בישראל, התפתח מאד בעשורים האחרונים, התפתחות אשר תורמת משמעותית לעלייה בתוחלת החיים ובאיכותם, אצל מי שנתגלו אצלם מחלות ומצבים שדרשו ניתוחי מוח. מטבע הדברים כשהעיסוק הוא באחד האיברים החשובים בגוף, מערך ניתוחי המוח צריך להיות מלווה לא רק במקצועיות בבחינת ה-STATE OF THE ART, אלא גם במעטפת של הכלה, סבלנות ותשוקה אינסופית להצליח במשימה ולהשיב למנותח את מירב התפקודים כך שישוב לשגרת חייו.
פרופ' שגיא הרנוף, מנהל המערך הנוירוכירורגי בבתי החולים בילינסון והשרון, קורץ מהחומר המשלב מובילות והנהגה רפואית, מקצוענות בלתי מתפשרת ואינטליגנציה רגשית הגורמת למטופליו ולצוות שלצדו, ללכת אחריו ולהאמין בחשיבותה ובעוצמתה של הנוירוכירורגיה.
פרופ' הרנוף, עומד בראש המערך כבר 7 שנים, ומנתח מוח כבר רבע מאה. הוא מומחה במיקרוכירורגיה של המוח, ניתוחי בסיס הגולגולת, ניתוחי כלי דם, קברנומות (מקבץ לא תקין של כלי דם) וניתוחים לטריגמינל נאורלגיה (העצב המשולש בפנים).
ולמרות 25 שנותיו בתחום, הוא עדיין מתרגש מחיוך ראשון של מטופל, כאשר הוא מתעורר מהרדמה שעות אחדות לאחר הניתוח.
"אני לא יכול להפסיק להתפעל ולהתרגש ממנותחים שעברו ניתוחי מוח מורכבים ומאתגרים, יותר או פחות, ובחלוף ימים אחדים של אשפוז, הם משתחררים לביתם, בחזרה לשגרת חייהם", מציין פרופ' הרנוף.
המערך בראשותו מטפל בכל תחומי הנוירוכירורגיה ומבצעת מעל 2,300 ניתוחי מוח בשנה במבוגרים, וכ-400 ניתוחי מוח בילדים, ב-4 בתי חולים שונים: בתי החולים בילינסון והשרון, מרכז שניידר לרפואת ילדים, והרצליה מדיקל סנטר בהרצליה, כל זאת במסגרת הרפואה הציבורית.
שוויון בניתוחי מוח לכולם
אחת האג'נדות אותן מובילים פרופ' הרנוף וצוות מחלקתו, היא הנגשת רפואה נוירוכירורגית, מצוינת ושוויונית לכל מי שזקוק לכך, גם ובמיוחד לתושבים בפריפריה.
"מדובר בפרויקט אותו אני מגדיר כ'פרויקט חיי', שהחל כששאלתי את עצמי: 'מה בעצם מעניין אותי לעשות'? הבנתי שאני רוצה להעניק מענה גם לאנשי הפריפריה. המטרה היא 'לשטח' את המדינה באופן כזה שלכל תושב בה תהיה הזדמנות זהה ושווה לקבל את הטיפול הנוירוכירורגי הטוב ביותר בפריפריה כמו גם בבילינסון. הבנתי שהפריפריה היא יותר מנטלית מפיזית וכך, לפני כ- 4 שנים הקמתי מערך קהילתי שמטרתו לטפל בכל אדם, החל בכפר בצפון ועד יישוב קטן בדרום", מספר בגאווה פרופ' הרנוף.
האג'נדה הזו, הפכה לפרויקט הגדול ביותר והייחודי של המערך, והביאה להקמתן של 11 מרפאות נוירוכירורגיות, ברחבי הארץ מצפון ועד דרום. לכל אדם בישראל יש נגישות מלאה לנוירוכירורג בכיר מבלינסון. אם הוא זקוק לניתוח מוח, הוא יתבצע בבילינסון, במסגרת הרפואה הציבורית.
את החזון המבורך הזה מממש המערך הנוירוכירורגי בבלינסון עם צוות שמורכב מ-14 הרופאים הנוירוכירורגים הבכירים ביותר, 11 מתמחים, צוות של כ-40 אחים ואחיות, כולם יחד מנצחים על כ-40 מיטות אשפוז הכוללות גם יחידת טיפול נמרץ פנים מחלקתית.
"בנוסף, דאגתי להביא אל המערך את הציוד החדיש והמתקדם ביותר בתחום, כשבשלב מסוים גייסנו גם את התורם שמואל חרל"פ שמכבד אותנו בלווי המערך. רק לאחרונה השלמנו בנייה של חדר ניתוח מתקדם הודות לתרומתו הנדיבה", מדגיש פרופ' הרנוף.
כיצד הפריפריה מגיעה למרכז?
"התחלנו לייצר ולפתח קשרים עם רופאים וחולים בכל הארץ, באמצעות הפלטפורמה הדיגיטלית של שירותי בריאות כללית אליה משויך בית החולים. עם הזמן, פתחנו 11 מרפאות של המערך בכל הארץ, בהן רופאים בכירים מהמערך ואני בתוכם, פוגשים מטופלים בפריפריה על בסיס שבועי ומעניקים טיפול בקהילה עצמה. אין סיפוק גדול יותר מאשר לפתוח את היום בנסיעה ברחבי הארץ ובשעה 8:00 לפגוש במרפאה בנצרת חולה שרואה את תג מנהל המערך שלי תלוי על החלוק הלבן, ומרגיש שסוף סוך הוא זוכה לרפואה זהה לזו שבמרכז", משיב פרופ' הרנוף.
מהי השפעתו של הפרויקט על המערך?
"היציאה אל הפריפריה, העצימה את פעילות המערך, כי מגיעים אלינו חולים מכל הארץ. חולה שפגשנו בצפון או בדרום וזקוק לניתוח, סביר להניח שיגיע לניתוח בבילינסון. כולנו מאוד גאים בפרויקט שהפך לאייקון ומודל, לא רק בשירותי בריאות כללית אלא גם במחלקות ובבתי חולים אחרים ברחבי הארץ".
ניתוחי מוח כיום דורשים זמני אשפוז ארוכים?
"בדרך כלל לא. ממוצע האשפוז הוא של 4 ימים וכ-92% הצלחה מידית ומלאה. כמובן שחלק מהתוצאות יש לזקוף לשינויים המבורכים, ההתקדמויות המקצועיות והטכנולוגיות פורצות הדרך, שהתפתחו ב-2 העשורים האחרונים. כך אנחנו מתפנים למטופלים נוספים הנזקקים לשירותנו, כשהתחלופה במערך גבוהה ומאפשרת כ- 6,000 אשפוזים בשנה".
הטובים למוח
ניכר על פניו של פרופ' הרנוף שהוא אוהב אדם, תומך נלהב בערכי השוויון, הדמוקרטיה, הסבלנות, הסובלנות וקבלת האחר, וכמובן אוהב את הארץ. הערכים האלה, מהווים חלק מה-DNA שלו בניהול ובהובלת המערך הנחשבת למרכז המוח הגדול והמבוקש ביותר בארץ. הדאגה שלו למטופלים במערך מהווה פן אחד ממגוון עיסוקיו, פן אחר בא לידי ביטוי בדאגה להון האנושי ולרקמה האנושית המיוחדת המרכיבה את המערך.
"חשוב לי שהרופאים במערך, יזכו גם לסביבת עבודה נוחה ונעימה. אנחנו מקיימים אירועים מחלקתיים מגבשים כדי לשמור על כבוד הדדי ועל עצמאותם של אנשי הצוות. בדיונים מקצועיים רבים לגבי אופן הטיפול ומתן הפתרון לחולה, בסופו של דבר הרופא הישיר הוא האוטוריטה, והוא זה שמחליט על אופן הטיפול. מכיוון שקיים חוסר באופק מקצועי עבור רופאים, אני מניע אותם לצאת ללימודים, לנסוע להשתלמויות בחו"ל ולייבא אל המערך טכנולוגיות חדשות. חשוב לי מאוד לשמור על ההנאה, ההנעה והאתגר שלהם במקום העבודה".
רבות מדובר היום על תנאי הרופאים המתמחים. כיצד אתה מתייחס לסוגיה?
"אני דואג להם בד' אמות. המתמחים במערך זוכים לתנאים הטובים ביותר בארץ. הם נבנים מקצועית ונחשפים לניתוחים רבים, ובסוף ההתמחות הם רופאים ברמה כירורגית מצטיינת. בנוסף, ובאמצעות תרומות לא גדולות יחסית, אני דואג עבורם לסדנאות ולהרצאות בחו"ל ולמחקר בבית החולים הופקינס שבארה"ב".
מרכז חדש
לכלל הרופאים ואנשי הצוות במערך הנוירוכירורגי, צפוי שדרוג משמעותי נוסף בקרוב. השדרוג הולך ונבנה בצומת הרחובות ז'בוטינסקי-קפלן-הרב מלכה בפתח תקוה, שם מוקם המרכז המתקדם לרפואת המוח ומרכז הלב.
"המרכז הרב תחומי לרפואת המוח, ייפתח בסטנדרט בינלאומי, יצטיין באבחון, בטיפול ובמחקר בעולם המתקדם של רפואת המוח, וישמש כבית אחד שישלבו בו מרפאות שיעניקו פתרונות לכל בעיות המוח תחת קורת גג אחת. הפרויקט, שיכלול מחלקת טיפול נמרץ, מחלקות ויחידות משותפות מבוסס על שיתוף פעולה מדהים עם המערך הנוירולוגי בבילינסון", מציין פרופ' הרנוף.
המרכז החדש יתבסס כמובן גם על חדשנות ופריצות הדרך שיש לתחום הנוירוכירורגיה להציע: "מדובר בדיסציפלינה מאד טכנולוגית התלויה בציוד ובמכשור המתקדם ביותר בעולם הרפואה. כל חדר ניתוח שלנו נראה כמו גאדג'ט אחד גדול ובנוי מציוד שהוא בגדר STATE OF THE ART. אנחנו עושים היום שימוש בטכניקות חדשניות ומתקדמות כמו הזרקות חומרים שהמיקרוסקופ רואה, מערכות ניווט שמכוונת אותנו לכל נקודה במוח, שתלים מתקדמים לחולים עם פגמים בגולגולת ועוד. לשמחתי, קיימים בישראל פיתוחים רבים של חברות הזנק, שבחלקם אני מעורב גם באופן אישי, וכך אני גם יכול להביאם למערך לביצוע ניסויים ובדיקות. בנוסף, אנחנו משתמשים בהדפסות תלת ממד שמתבססות על בדיקות הדמיה של המטופל ולפיהן מבצעים סימולציות לפני ניתוח, כדי לגשת לניתוח באופן הנכון, הבטוח והמדויק ביותר".
מה היית משפר ומשנה בתחום ניתוחי המוח?
"למרות ההתפתחויות הטכנולוגיות שהן לעיתים בבחינת 'מדע בדיוני', אנחנו תמיד שואפים לשפר, גם בתחום הטכנולוגי המתקדם וגם בתחומי המניעה וההדמיה. אם הייתה לי אפשרות לסרוק אנשים ולאתר אצלם גידולים כשהם ממש קטנים לא היה מאושר ממני. בסופו של יום, השפעתו של התחום על כלל הציבור לא גדולה והלמידה היא איטית מאוד. אחת לחודש אנחנו מבצעים ניתוח שהוא יוצא דופן במהותו ודורש עבודת הכנה וטכנולוגיה עתידנית".
מדור לדור
2 מתוך 4 הבנים של פרופ' הרנוף, הם סטודנטים לרפואה. כשהוא נשאל על המלצותיו לתחומי ההתמחות משיב פרופ' הרנוף: "כל ההתמחויות ברפואה מצוינות בתנאי שמי שעוסק בהן הוא טוב ומוצא בהם עניין. רפואה בסופו של דבר, מעניקה לעוסקים בה הרבה אגו טריפ כי מדובר במקצוע מציל חיים. מה יותר חשוב מזה? לכן, חשוב להישאר צנוע גם מול המעמד וגם מול החולה. החובה שלנו כרופאים היא לרפא בצניעות. אם הייתי צריך לבחור לעצמי התמחות אחרת, אולי הייתי פונה לרפואת אף אוזן גרון או לעיניים. אני מניח שאם לא הייתי רופא הייתי כנראה ארכיאולוג, כי אני אוהב ומזדהה עם סיפורה של הארץ הזו".
הסיפור של פרופ' הרנוף
פרופ' הרנוף, סיים 11 שנות לימוד בלבד: "העיפו אותי מבית הספר התיכון", הוא מספר ומוסיף: "בדיעבד זה היה מצוין. מצאתי ענין אז וגם היום, בטיולים בארץ ובפעילות בתנועת הצופים. ניגשתי לבחינות הבגרות אחרי השירות הצבאי, התקבלתי ללימודי רפואה באוניברסיטת תל-אביב וכמעט מיד 'נתפסתי' לנוירוכירורגיה. התמחיתי במרכז הרפואי שיבא ובחו"ל, אבל חזרתי עם משפחתי לישראל מתוך געגועים ואהבת הארץ".
לא מפסיק להתרגש ממך
פרופ' שגיא הרנוף אוסף רגעים קטנים וגדולים, רגעי שמחה, הצלחה ותקווה. אחד מהם שייך לצעירה בשנות ה-20 לחייה שהגיעה למערך עם גידול של כלי דם שהתמקם קרוב מאד לאזור הדיבור במוח. במהלך חודש וחצי, ביצע הצוות הרפואי בדיקות רבות והתקיימו דיונים עם רופאים ממגוון דיסציפלינות כדי שהוצאת הגידול לא תפגע בתפקודי המוח. הניתוח עבר בהצלחה והצעירה מדברת ומחייכת.
סיפור מרגש נוסף הוא סיפורה של סימון פרבשטיין, מנכ"לית עמותת תקוות, ששמעה על פועלו של פרופ' הרנוף מאחד מלוחמי צה"ל שנפגע בראשו ונותח על ידו. בחלוף הזמן ולנוכח כאבי הראש שתקפו אותה, עברה בדיקת סיטי ונתגלה גידול שפיר מסוג מנינגיומה באונה הימנית של המוח, באזור עצב הראייה. הגידול איים לפגוע בראייתה. כשהתאוששה מהבשורה, הגיעה לפרופ' הרנוף, הניצוץ בעיניו וההסבר שהעניק לה על מצבה, שכנע אותה לעבור ניתוח, בניצוחו של פרופ' הרנוף. הניתוח ארך כ-5 שעות. יומיים לאחריו שבה סימון לביתה ובהמשך גם לפעילותה במסגרת עמותת תקוות, לטובת טיולים בחו"ל לפצועי צה"ל. "הבטחתי לסימון ולחברים בעמותה שאצטרף אליהם בחורף 2024, לאחת מחופשות הסקי של חיילי צהל המחלימים. מבחינתי זה יהיה אושר גדול", מסכם פרופ' הרנוף.
בשיתוף בילינסון
