כירורגיה ובינה מלאכותית
פרופ' פתחיה רייסמן // מנהל המערך הכירורגי במרכז הרפואי שערי צדק
לאחר המהפכה של הכירורגיה הזעיר פולשנית (לפרוסקופיה) שהתרחשה לפני למעלה מ- 3 עשורים, אנו עדים עתה לשינוי משמעותי נוסף, הכולל שילוב של מערכות בינה מלאכותית - AI גם בכירורגיה. תחום ה-AI Surgery מתפתח ומבוסס על Computer Vision שניזון מדאטה של ניתוחים זעיר פולשניים ורשתות נוירונים מלאכותיים מבוססי אלגוריתמים Neural Network, במבנה הדומה למוח האנושי.
מערכות אלה נמצאות בשלבי פיתוח מתקדמים והמחלקה בשערי צדק, מובילה פרויקט AI ייחודי ופורץ דרך של פיתוח מערכות לשימוש בניתוחי כיס מרה כפיילוט ובהמשך לניתוחים מורכבים יותר.
תהליך מעניין נוסף שעובר על מקצוע הכירורגיה בעולם וגם בארץ, הוא עלייה במספר הנשים שבוחרות בהתמחות קשה ותובענית זו. מסתבר שהמונופול הגברי במקצוע הכירורגיה חלף מן העולם, והתדמית של הכירורג כ"קאובוי" קשוח כבר לא רלוונטית.
אני מברך על התהליך החשוב ויכול לציין בסיפוק שבמחלקתי יש 50% מתמחות, בנוסף למספר נשים מומחיות, כולן רופאות ומנתחות מצטיינות.
יחד עם הקדמה הטכנולוגית, לא ניתן להזניח את ההוראה המסורתית של מיומנויות קליניות וטכניות נדרשות ההולכות משתפרות לעומת העבר. על רקע הדיונים בנושא קיצור התורנויות למתמחים, ברור שיש צורך לנסות להקל על העומס, אבל בתחום הכירורגיה קיימת הבנה גם מצד המתמחים שבחרו בהתמחות תובענית וקשה פיזית ומנטלית, שהתורנויות הן חלק קריטי וחשוב בהכשרה. לכן יש למצוא פתרון שלאו דווקא יכלול קיצור משמעותי במשך התורנות, אלא יכלול בעיקר אמצעים להקלה של העומס במהלך התורנות כגון: הוספת תקנים ומספר גדול יותר של תורנים בכל משמרת, תורנויות "חצי" שנמשכות עד 23:00 בלילה, כוח עזר רפואי שיעזור בנושאים הלוגיסטיים והאדמיניסטרטיביים כמו הזמנת בדיקות, מענה לצרכים לא רפואיים של החולה ובני משפחתו המלווים, ועוד.
כמו כן חשוב למצוא את האיזון הנכון בין מספר המתמחים בכל מחלקה מול עומס התורנויות כדי לאפשר חשיפה אישית לניתוחים במהלך ההכשרה. במקביל אנו שמים דגש משמעותי על פיתוח מיומנויות "רכות" הנדרשות מרופא. תכונות כמו אמפטיה וחמלה מתנוססות על דגל המחלקה והדור הצעיר לומד להיות אדם בנוסף למנתח מציל חיים. אני סמוך ובטוח שבכלל המחלקות הכירורגיות בבתי החולים בישראל, נושאים אלה מיושמים יום יום, וצופה לדור המנתחים הבא שיידע לשלב מצוינות מקצועית וקידמה פורצת דרך בדיוק כמו חמלה ואנושיות.
כירורגיית לב זעיר פולשנית
פרופ' ינאי בן גל // מנהל מחלקת ניתוחי לב באיכילוב
מאז קום המדינה, הרפואה בישראל ובכללה הכירורגיה, הגיעו להישגים מרשימים. שורשיה במאה הקודמת שהתבססה על עליית רופאים ממרכזי מצוינות בעולם, ונסקה עם העלייה ממדינות בריה"מ לשעבר, יחד עם הזינוק הכלכלי שחווינו בעשורים האחרונים. שגשוג זה העצים את ההעשרה הרפואית בחו"ל (תכניות השתלמות, פלושיפ, והתמחויות במרכזי על בחו"ל) של רופאים בוגרי הארץ, את חילופי הידע והדעות, וגם את יכולות הרכש של הציוד המתקדם ביותר של מערכת הבריאות. אני מקווה שמגמה זו תימשך בעתיד, גם לנוכח המשבר הנוכחי בחברה הישראלית. האטה כלכלית, חשש לבריחת מוחות, הפוטנציאל לפגיעה בחופש האקדמי, והכנסת שיקולים זרים למערכת הציבורית, יובילו למערכת בריאות מוחלשת. אני מקווה להתעשתות המערכת הפוליטית, אחרת לא ניתן יהיה לשמר את שרותי הרפואה הציבורית כפי שהם היום. בתחום רפואת הלב ובמיוחד ניתוחי לב, בעשורים האחרונים אנו עדים לשתי מגמות מנוגדות, אך משלימות בניתוחי לב ובקרדיולוגיה. מחד, פולשנות גדולה יותר של הקרדיולוגים על רקע פיתוחים טכנולוגיים בצנתורים ובהשתלת מסתמים או קוצבים מתקדמים. פיתוחים אלה מאפשרים טיפול באוכלוסיות סיכון שלא ניתן לטפל בהן עד כה, למשל מטופלים בגיל מתקדם, או כאלה הסובלים ממחלות רקע קשות. אמנם חלק מהפיתוחים הטכנולוגים כגון מסתמים מושתלים או מתוקנים בצנתור ולא בניתוח, אינם מאפשרים מענה לטווח ארוך כפי שניתן בניתוח, אבל בהחלט נותנים מזור למטופלים שבהם מוצה הטיפול התרופתי ושאינם יכולים לעמוד בהתערבות כירורגית.
מנגד, אנו מנתחי הלב, מבצעים את הפעולות שמאפשרות מענה טוב עם תוחלת ארוכת ימים, אך בפולשנות זעירה יותר וללא פתיחת עצם החזה, ולעיתים ללא שימוש במכונת לב ריאה. פעולות אלה מאפשרות יתרון אסתטי, מקצרות את זמן ההחלמה וההתאוששות ומאפשרות התערבות ניתוחית בחולים קשישים עם גורמי סיכון בהם לא יכולנו לטפל בעבר.
שתי מגמות אלה, של המצנתרים והמנתחים, ימשיכו לצעוד זו לכוון זו. הדבר מוביל למצב בו הגבולות בין כירורגיית לב לקרדיולוגיה, הופכים פחות ברורים בחלק מהתחומים וכבר היום ישנן פעולות בהן אנו פועלים שכם אל שכם באותו המטופל.
בתחום המחלות הכליליות, הגורמות להתקפי לב, בעשור וחצי האחרונים בעקבות מספר רב של פרסומים מדעיים, התבהרה התמונה לגבי יתרונות ניתוח מעקפים או צנתור, על פי היקף ואופי המחלה הכלילית, מאפייני המטופל ומחלות הרקע שלו. נוכחנו לדעת שלמרות התפחות הטכנולוגיה והשיפור בתומכנים (סטנטים) המושתלים בצנתור, כשמדובר במחלה כלילית מורכבת, אין תחליף לניתוח מעקפים, ובמקביל למדנו שיש היצרויות כליליות שניתן לטפל בהן ביעילות ובטיחות בצינתור. להערכתי, תהליך דומה יקרה בעשור הקרוב גם ברפואת המסתמים. אנו חווים כיום סטייה חזקה מדי לכוון השתלות מסתמים בצנתור, ומאמין שנחווה תהליך דומה של התיישרות המטוטלת (כפי שקרה עם ניתוחי המעקפים), לאחר שיתפרסמו עבודות רציניות וענייניות שיבדקו את היתרונות והמגבלות של הפיתוחים הטכנולוגיים החדשים.
במחלקה לניתוח לב באיכילוב, ובטוחני שגם עמיתי הכירורגים בשאר המחלקות לניתוחי לב בישראל, נמשיך להיות מחוייבים לאיכות הרפואית והכירורגית הטובה ביותר האפשרית. מקווה שנמשיך ונישאר בחזית אחת עם המרכזים המובילים בעולם בכל הקשור לאיכות הטיפול, הקטנת הפולשנות הניתוחית, והיחס האנושי לכל המטופלים שלנו.
דיוק כירורגי ותחליפי עצם
ד"ר נסים אוחנה // מנהל המערך לאורתופדיה ועמוד שדרה, מרכז רפואי מאיר מקבוצת כללית
הכירורגיה האורתופדית נמצאת בחזית הפיתוחים הטכנולוגיים בעולם. הפתרונות שהיא מספקת למטופליה נועדו במרבית המקרים לשיפור איכות החיים. בין אם מדובר בניתוח לקיבוע שבר בצוואר הירך, המאפשר למטופל ניידות כמעט מידית, ובין אם בהחלפת מפרק שחוק ומנוון שלאחריו יכול המטופל להתנייד באופן עצמאי וללא תלות בעזרים כאלה ואחרים.
בשנים הבאות נראה התקדמות בחזיתות עיקריות:
דיוק כירורגי – כדי לקבל תוצאות מיטביות צריכים אמצעי הקיבוע השונים בהם אנו משתמשים, להיות במיקום אידיאלי בעצם או במפרק. יש לכך חשיבות לא רק למניעת נזק אלא בהעברה נכונה של הכוחות הפועלים על העצם וברתימתם להחלמה מהירה ונכונה של העצם הפגועה. עד לאחרונה הושג הדיוק המבוקש בדימות רנטגנית פשוטה במהלך הניתוח.
בשנים האחרונות נעשה שימוש הולך וגובר באמצעים טכנולוגיים חדשים כגון:
רובוטים הלומדים את מבנה העצם והגפה במהלך הניתוח ומסייעים למנתח בהכוונה ודיוק מרביים.
מציאות רבודה המאפשרת למנתח "לראות" את אמצעי הדימות על גופו של החולה.
אמצעי ניווט שונים המספקים למנתח כיוון ברור ובטוח להיכן להחדיר את אמצעי הקיבוע.
בינה מלאכותית המשווה את תוצאת הפעולה לבסיס נתונים ענק של מקרים דומים ויודעת לסייע למנתח בבחירת העמדה האידיאלית של המשתל.
הכירורגיה האורתופדית נעזרת גם בשתלים לקיבועים והחלפות מפרקים. השתלים עשויים מסגסגות מתכת שמטרתן הקניית חוזק וגמישות במידה שתהיה הקרובה ביותר לתכונותיה הפיזיולוגיות של העצם. בנוסף, נעשה שילוב בחומרים כדי לייצר תחליפים קרובים ככל האפשר לביולוגיה של מפרקים. הפיתוחים בתחום עצומים ובשנים הקרובות נראה שימוש הולך וגובר בהדפסה תלת ממדית של שתלים שיותאמו למטופל הספציפי.
בפן הביולוגי, יש פיתוח מתמיד של חומרים לשיכוך תהליך דלקתי במפרקים חולים שנועד להזרקה תוך מפרקית. מטרתם לאפשר תפקוד ולדחות, ככל האפשר, את הצורך בהחלפת המפרק. בנוסף, קיימים פיתוחים שנועדו לשמר ולטייב את סחוס המפרק לאחר פגיעה, במידה שתאפשר תפקוד תקין שלו, שנים רבות לאחר מכן. צד אחר של הפיתוחים הוא תחליפי עצם שונים המאפשרים השגת ריפוי מלא של עצם שלא התחברה ומונעים צורך בניתוחים חוזרים.
