טכנולוגיות עד הקצה ואנושיות כאילו אין טכנולוגיה
פרופ' רוני גמזו // מנכ"ל המרכז הרפואי איכילוב
רפואת העתיד נוגעת במספר תחומים מרתקים שיאפשרו לנו להגיש רפואה טובה וחכמה יותר למטופלים שלנו. אחד התחומים מתייחס לדאטה, ובכללה ל-AI. בזכות הטמעה של אלה, נקבל רפואה מדויקת, מהירה ומתאימה אישית לכל אדם. הרופאים יוכלו באמצעות אלגוריתמים לנתח את המידע ולייצר פענוח ורפואה טובים יותר. אנחנו כבר שם ובעשור הקרוב נהיה ביתר שאת. גם האבחון המולקולרי יהיה חכם יותר. במקום לבצע בדיקות דם פשוטות, נבצע מולטי אומיקס, שמביא לידי ביטוי את השילוב של הגנום עם הפרוטאום והמטבולום. כך נדע הרבה יותר על האדם ועל שלבים מוקדמים של מחלות. הרובוטיקה היא גם חלק מהנוף בהווה ובעתיד הרפואי. היא תמצא את מקומה בחדרי ניתוח רבים, ותציע ניתוחים חכמים, עדינים ומדויקים מאד. הרופאים והצוותים בחדרי הניתוח יעזרו בכלים ניתוחיים מתקדמים, והליכים מורכבים שאולי היו בלתי אפשריים ליד האנושית, יוכלו להתבצע בעזרת הרובוטים.
באיכילוב פתחנו חטיבת AI בהובלת מנהלת מכוחות המודיעין והון אנושי מצוין הכולל 30 אנשים שהגיעו מיחידת 8200. מטרתה של החטיבה לסדר את הדאטה בצורה טובה, לעשות שימוש בטכנולוגיית ענן ובכל כלי החישוב החדישים בעולם, ברמה גבוהה. אנחנו כבר מיישמים את הידע במספר פרויקטים, למשל כדי לחזות מתי ידרדר חולה, הרבה לפני שרואים זאת בהיבט הקליני.
בתחום האבחון המולקולרי החכם אנחנו מקימים מעבדה שתאפשר לבצע אבחונים מדויקים בהתאם לחומרים הנמצאים בגוף, גם אודות מחלות לפני שהן מתרחשות. הרובוטיקה נכנסת עם ציוד אנדוסקופי בשילוב מציאות רבודה ומדומה. בעתיד הפרוצדורות הכירורגיות יבוצעו בשילוב הדמיה מתוחכמת יחד עם ניווט מדויק בתוך הגוף.
לצד כל אלה, כמנהל מחלקה או בית חולים, אסור לזנוח את הפן האנושי, ועלינו להתנהל בשני מסלולים משלימים: טכנולוגיות עד הקצה ואנושיות כאילו אין טכנולוגיה.
הזדמנות לקבל את רפואת העתיד כבר היום
פרופ' רן בליצר // סמנכ"ל מערך חדשנות בכללית
יתרונה הגדול של מערכת הבריאות בישראל טמון בכוח אדם מקצועי ומסור באופן יוצא דופן. חולשתה החריפה ביותר היא שהיקף כוח האדם ביחס לצרכים מצטמצם במהירות, וכבר היום אינו יכול עוד לספק את צרכי הבריאות של ציבור מבוגר ומרובה תחלואה. העומס גורם לתורים מתארכים ושחיקה מתמשכת של העובדים, וצפויה החמרה דרמטית בתוך שנתיים.
הפתרון הוא כפול: ראשית, יש להעמיד את הנושא במרכז סדר העדיפויות ולהשקיע משאבים בסדר גודל שונה ממה שהוצע עד כה. ושנית, יש להשקיע בפתרונות דיגיטליים מתקדמים אשר יאפשרו אספקת שירותי בריאות במנגנונים נתמכי בינה מלאכותית, המקלים את העומס ומעצימים את כוח האדם הרפואי. כל שלבי המענה הרפואי בבתי החולים ובקהילה צריכים להפוך דיגיטליים, כך שיוכלו להינתן מרחוק ולהיתמך על ידי כלי בינה מלאכותית שיוכחו כיעילים ובטוחים. כלי בקרה דיגיטליים צריכים לעבור על כל בדיקה והחלטה טיפולית, להתריע על טעויות אפשריות, ולזהות ממצאים שהעין האנושית פספסה ובכך לסייע ולהשלים את המענה הרפואי המקצועי. המפתח למערכת בריאות ברת קיימא הוא להשקיע יותר משאבים ברפואה יוזמת מנבאת. מערכות כמו C-Pi, כחלק ממטריית כללית AI, מאפשרות לזהות מי המטופלים שעתידים לחלות בעתיד הקרוב, ולהקדים רפואה למכה. כיום בכללית לכל לקוח/ה שרוצה בכך, מתאפשר לקבל ריצוף גנומי מלא וייעוץ גנטי למניעת מחלות עתידיות, וזאת, באמצעות "מאגר המחר" של כללית, ופרויקטים לאומיים שכללית מובילה כמו פרויקט "פסיפס" לריצוף הגנום. זו הזדמנות לקבל את רפואת העתיד כבר היום – רפואה גנומית מותאמת אישית. למקרים המורכבים ביותר בתחום הזה, אנחנו מפעילים את הקליניקה לרפואה מותאמת אישית ומעבדת המחקר המשותפת ע"ש ברקוביץ', יחד עם אוניברסיטת הרווארד, שמביאים מזור למשפחות עם מקרים מורכבים וקשי פיענוח שאין להן פתרון אחר.
תשתיות ושימור ההון האנושי
פרופ' מיקי הלברטל // מנהל המרכז הרפואי רמב"ם
לפני 6 שנים הקדיש הביטאון הרפואי הנחשב ה"לאנסט" גיליון שלם למערכת הבריאות הישראלית, ובו רופאי וחוקרי רמב"ם נטלו חלק משמעותי. ה"לאנסט" שפע מחמאות לחוסנה של המערכת הישראלית. אין ספק שהיא מובילה ומעוררת עניין רב בקרב בכירי מערכות בריאות מקבילות בעולם, יעידו על כך ריבוי משלחות ורופאים בכירים מכל העולם, שמשתלמים בבתי חולים ישראלים בכל זמן נתון.
אך מערכת הבריאות הישראלית מתמודדת כיום עם אתגרים יוצאי דופן שמאיימים עליה. אין לי ספק שבתחום הרפואה המידית, מצילת החיים אנחנו מהטובים בעולם. אבל העתיד מורכב יותר ודורש התייחסות לשתי בעיות עיקריות: תשתיות ושימור ההון האנושי. מערכת הבריאות הישראלית נסמכת לחלוטין על ההון האנושי שלה והמחויבות של השחקנים השונים להעניק שירותי בריאות. בראייה שלנו, בריאות היא זכות אלמנטרית של אזרחי המדינה, ולכן כפועל יוצא של הצהרה זו, מדינת ישראל צריכה להשקיע במשאבי המערכת. מזה שנים מערכת הבריאות הישראלית מתפקדת במצוקה כלכלית קשה, ואנחנו נעים ממשבר למשבר. לכן יש הכרח מידי להשקיע, בטרם איכות הרפואה בישראל תפגע.
בשנת 2048 יחיו בישראל 15 מיליון בני אדם, וב- 2065 יחיו כאן 20 מיליון בני אדם. זמנים אלה הם "מעבר לפינה". מרכז רפואי כמו רמב"ם למשל, שבו כיום 1,100 מיטות, יזדקק ב-2048 ללא פחות מ- 2,000 מיטות, וב- 2065 נזדקק ל- 2,700 מיטות. רמב"ם עמל כיום על פיתוח תכנית אסטרטגית חדשה להגדלת הקמפוס הרפואי פי 5 בשטחי טיפול רפואי ועורף לוגיסטי, ואם הממשלה לא תשכיל להבין כי נדרשים מיליארדים רבים לממן גידול בתשתיות, לא נוכל לספק בעתיד הקרוב את רמת הרפואה הגבוהה שאנו שואפים להעניק.
התחום השני החיוני שיש לתת עליו את הדעת, הוא פיתוח ושימור ההון האנושי. לא מדובר רק על המובן מאליו, קרי הגדלת מצבת המטפלים הרפואיים בהתאם לגידול באוכלוסייה, אלא גם על השאיפה להמשיך ולפתח את היתרון הישראלי האמיתי - פיתוח "הרופאה/ה החוקרת/ת". בהעדר מחקר, אין עתיד לחדשנות ואופק למצוינות. ברמב"ם אנו בשלבי סיום של בניית מגדל "תגליות המחקר" (ע"ש הלמסלי) בן 20 קומות, שבו יוכלו רופאים לבצע מחקר תרגומי "צמוד" לבית החולים, בשיתוף הטכניון, אוניברסיטת חיפה וחברות סטרטאפ רפואיות. כדי לשמר ולפתח את הפעילות המחקרית, על כל בית חולים בישראל לאמץ מודל זה. על מנת לשמר את היתרון שלנו ברפואה מתקדמת, צריך להסתכל על המשאב האנושי לא רק באספקט חיצוני, אלא גם בהשקעה לטווח רחוק תוך בניית יכולות עתידיות.
פריצת גבולות גיאוגרפים
ד"ר גליה ברקאי // מנהלת בית החולים הווירטואלי שיבא BEYOND
עולם הבריאות והרפואה בארץ ובעולם עובר תהליכי טרנספורמציה ודיגיטציה מואצים, וכבר כיום ברור כי אופן צריכת שירותי בריאות בעתיד ייראה אחרת לגמרי. מגפת הקורונה חידדה אף יותר את הצורך בהתאמת הסביבה הטיפולית לאתגרי העתיד ולהתפתחויות הטכנולוגיות, והסירה חסמים רבים הקשורים בתחום הרפואה עד הבית.
מתוך ראייה זו, אנו שוקדים בשנים האחרונות במרכז הרפואי שיבא, על פיתוח וקידום תחום הרפואה-מרחוק, בין השאר באמצעות בית החולים הווירטואלי שלנו - שיבא BEYOND.
החזון של שיבא BEYOND הוא לפרוץ את הגבולות הגיאוגרפיים ולהפוך את שירותי הבריאות של שיבא לזמינים לכל אדם במרכז, בפריפריה וגם מחוץ לישראל, באמצעות הטכנולוגיות המתקדמות.
מאז הקמת שיבא BEYOND, הספקנו לנפץ כמה פרדיגמות וייסדנו שירותי אשפוז בבית, שיקום בבית, טיפול פסיכיאטרי מרחוק ושירותים רבים נוספים. הטכנולוגיה נותנת ערך רב להמשכיות הטיפול ולשמירת הרצף הטיפולי, גם כשהמטופלים בביתם.
השינויים החלים בתחום עולם הרפואה, באים לידי ביטוי גם בתחום החינוך הרפואי. השנה השקנו בשיבא BEYOND בית ספר בין-לאומי, Virtual Hospital Academy, ללימוד טלה-רפואה. רפואת האונליין היא תחום המתפתח במהירות ותוכנית הלימוד של שיבא BEYOND מיושמת בהצלחה כבר בימים אלה ברשות הפלסטינית ובגיאורגיה.
כל השינויים הללו מאתגרים את מערכת הבריאות השמרנית, אבל היא תצטרך להתאים את עצמה, בין השאר לאור ההסתגלות המהירה של המטופלים לצריכת שירותי רפואה מרחוק. זה העתיד, והוא כבר כאן.
איזון בין הקדמה ל"רופא הכפר"
עוזי ביתן // מנכ"ל קופת חולים מאוחדת
המושג "רפואת העתיד", מרמז לכך שמדובר במשהו עתידי, שטרם הגענו אליו, אבל למעשה, רפואת העתיד כבר כאן במובנים רבים. בשנה האחרונה אי אפשר היה להתעלם ממהפכת הבינה המלאכותית, שנדמה שפגשה אותנו כמעט בכל צומת בחיים, ולא פסחה גם על מערכת הבריאות. מאוחדת הייתה בין גופי הבריאות הראשונים לשלב AI בשני תחומי מפתח, סוכרת והריון ולידה. הדבר מאפשר לצוותים הרפואיים להעניק טיפול אישי ומדויק יותר. דרך ארוכה עוד לפנינו, והבינה המלאכותית עתידה להמשיך ולהשתלב בהדרגה גם בתחומים נוספים, אבל היא תמשיך להיות לכלי תומך החלטה, ותאפשר לאנשים שנותנים שירות במערכת הבריאות, להיות גרסה יותר טובה של עצמם.
הקדמה הטכנולוגית באה לידי ביטוי כמעט בכל תחום במערכת הבריאות, בשילוב רובוטיקה במגוון תחומים, לרבות בתי מרקחת ומעבדות. אלה מאפשרים לייעל את כוח האדם שנמצא במחסור, ולדייק את המשאב האנושי. מערכת הבריאות ממשיכה למצוא פתרונות מתקדמים לאחד האתגרים הגדולים ביותר איתם היא מתמודדת, להכשיר מקצועות תומכי רפואה כמו טכנאי בית מרקחת שיורידו עומסים מהרוקחים, להרחיב סמכויות של אחים ואחיות ולשלב עובדי אדמיניסטרציה שיכולים לסייע בפעולות שאינן רפואיות, ולהקל את העומס על הרופאים והרופאות, ומגמה זו תמשיך ותתפתח.
לצד הקדמה הטכנולוגית, אסור לוותר על החמלה, המגע האנושי והממשק האישי עם המטופלים שלנו. דווקא שילוב הטכנולוגיות והבינה המלאכותית יכולים לפנות את הרופא להביט למטופל בעיניים, להתעניין בשלומו. במקביל, מסעות הלקוח צריכים להיות מותאמים אישית לכל אדם, לבעיה הרפואית עמה הוא מתמודד. מסעות הלקוח שנמשיך לבנות בעתיד, ידעו לתת מענה בדיוק לכך.
הקדמה והטכנולוגיות לקחו אותנו למחוזות נפלאים, אבל הותירו מאחור את מודל "רופא הכפר" הוותיק, במסגרתו רופא המשפחה הכיר את המטופלים שלו, ניהל את התיק הרפואי שלהם ונתן מענה מקיף ומקצועי ברוב המקרים. אני צופה, ומקווה, שנדע לאזן בין הקדמה לבין המודל הוותיק, שיש לו יתרונות רבים עבור המטופל.
כיום, אחוז אשפוזי הבית לא מתקרב לפוטנציאל שלו, שעומד על כ- 25% מסך האשפוזים במחלקות הפנימיות. כדי לממש את הפוטנציאל נדרש לפתח את התשתיות בקהילה ולייצר אמון בין בתי החולים לבין הרפואה בקהילה. לסיכום, אי אפשר מבלי להידרש לסוגיית התקציב, שכן מערכת בריאות, טובה ככל שתהיה, לא תוכל להמשיך להתפתח ולהתאים עצמה מבלי שתתוקצב כראוי.
רפואת העתיד: קדמה לצד אנושיות
גידי לשץ // מנכ"ל אסותא מרכזים רפואיים
זכינו לחיות במדינת ישראל שבה מערכת בריאות מהטובות בעולם. טכנולוגיות מתקדמות מסייעות לנו כיום בשיפור תהליכי אבחון מחלות, חדרי ניתוח מצוידים ברובוטים ובמערכות שמשלבות בינה מלאכותית, וצוותים מטפלים כבר יודעים לבסס את החלטותיהם על נתוני עתק. אולם האתגר הגדול והמשמעותי עוד לפנינו: איך נוכל לתעל את הקידמה הטכנולוגית לטובת מתן טיפול אישי, אנושי ומותאם, שיציב את טובת המטופל במרכז תוך מתן דגש מירבי על איכות ובטיחות הטיפול?
שירותי בריאות שידעו להפיק באמצעות טכנולוגיה, אבחונים וטיפולים מותאמים אישית שמתחשבים בהעדפות המטופלים, רצונותיהם וצרכיהם, יסייעו לשפר ולדייק את איכות הטיפול ובמקביל להפחית את הנטל הבירוקרטי. כך לצוותים הרפואיים יישאר יותר זמן להתמקד בהענקת טיפול אישי ומכבד, ששם דגש על עקרונות של תקשורת כנה, חמלה ואמפתיה, לבניית האמון מול המטופלים.
מגמות חדשות בעשור החולף מדגישות את חשיבות מעורבותם של מטופלים בטיפול הרפואי שניתן להם. המטרה להפוך את המטופלים לשותפים משמעותיים יותר בניהול התהליך הטיפולי. כשהמטופלים מבינים יותר את מהות הטיפול, ומקבלים יותר מידע על חשיבותו, ביכולתם לתפקד כשותפים פעילים לקבלת החלטות מושכלות, מבוססות דאטה. הרחבת יכולת הבחירה של המטופלים לבית החולים בו יטופלו, הרופאים המטפלים בהם ומועד הטיפול המוצע, מציבה בפני המוסדות הרפואיים אתגרים שביכולתם לתרום לשיפור באיכות הטיפול, שירות מיטבי ושביעות רצון גוברת – אלה המהווים את המנוע החיוני לרפואה נכונה יותר.
אני מאמין בשקיפות ובשיתוף מירבי של המטופלים בתהליכים הטיפוליים. חובתנו כמוסד רפואי לאפשר לכל מטופל ומטופלת חיווי ושקיפות ולשתפם בתהליכים הטיפוליים בזמן אמת, לספק להם את המידע המקיף ביותר לקראת המסע הטיפולי שעומד בפתח, בשקיפות מלאה ובפלטפורמות שונות, הן באמצעות שירותי דיגיטל מתקדמים והן באמצעות מלווים שיסייעו להם יד ביד לעבור בין התחנות השונות לאורך הטיפול ולמקד אותן בתהליכי הריפוי. ארגון הבריאות העולמי (WHO) מנסה להוביל כבר שנים את מגמת השיתוף והמעורבות הגוברת של מטופלים בטיפול הרפואי.
אנחנו באסותא מרכזים רפואיים, מקדמים ערכים חשובים אלה. לצד הקמתם של שני בתי חולים חדשים, חכמים ומתקדמים ברשת אסותא בבאר-שבע ובראשון לציון, ולצד הכנסת הטכנולוגיות המתקדמות ביותר לבתי החולים הקיימים, הושק, לפני כשנתיים, מערך "יד ביד" אישי ואנושי לליווי מטופלים והעצמתם בתהליך הטיפולי, ופיתוחים דיגיטליים חדשנים מאפשרים לנו להנגיש למטופלים מידע רלוונטי בהתאמה אישית. כארגון בריאות מוביל, אנו מקדמים את "סטנדרט אסותא", שמשלב בין עקרונות של כבוד המטופלים, איכות הטיפול והשירות וקידום זכות הבחירה למטופלים ברופאים שיטפלו בהם.
במקביל אנו דואגים להתאים את סביבת העבודה של המטפלים על ידי הכנסת טכנולוגיות מהחדשות בעולם לחדרי הניתוח והדימות, למרפאות ולמכונים המשלבים אמצעי בינה מלאכותית לצורך קבלת החלטות מדויקות יותר, רובוטיקה מתקדמת שמהווה כלי עזר תומך למנתחים, ושימוש במאגרי ביג דאטה לצורך קבלת החלטות מושכלות ומבוססות נתונים, כל אלו מתוך מטרה להעניק את טיפול מותאם אישית האיכותי ביותר לכל מטופל ומטופלת.
