כאשר ריטה, אישה נשואה בת 29, ובן זוגה החליטו שהגיע הזמן להרחיב את המשפחה, הם לא ידעו שהדרך שלפניהם עומדת להיות שונה מהדרך המסורתית שעברו כל מכריהם.
לאחר ניסיונות חוזרים ונשנים להרות, והתנפצות תקוות רבות, אכזבות מידי חודש ודאגה שחלחלה עמוק אל תוך חיי היומיום, התבשר הזוג כי הסיכוי להרות בעזרת הביציות של ריטה שואף לאפס. בביציות שלה נמצא פגם המונע את הפרייתן.
"התסכול היה מאוד גבוה מצד אחד, היינו מיואשים לאחר שנה וחצי של ניסיונות להרות, כאשר גם הטיפול ע"י רופאי הפוריות והתהליכים המקובלים לא הובילו להיריון", מתארת ריטה. "ומצד שני, אחרי כל דרך החתחתים הזו, קרא לנו הרופא וסוף סוף העניק למצב שלנו שם ואבחנה. הרופא הגדיר את המצב והמציאות, ומכאן אפשר היה להחליט איך מתקדמים. האסימון נפל: אנחנו צועדים לעבר תרומת ביצית, כדי להתגבר על הכשל של הביציות שלי, וכדי להביא ילד לעולם.
כך הגענו אל המרכז הרפואי הדסה עין כרם בירושלים, שם נחשפנו לתוכנית תרומת ביצית הפועלת בתוך היחידה להפריה חוץ גופית, ובעצם מאפשרת לכל אישה ליווי של כל התהליך על ידי צוות מאוד מנוסה וחם. משם, הכול היסטוריה", מחייכת ריטה, "היום יש לנו ילד מתוק בן שנה וחצי והעולם שלנו השתנה מקצה אל קצה".
יש תוכנית לביצית
תוכנית תרומת הביציות בהדסה מעניקה פתרון לנשים שאינן יכולות להרות מביציותיהן.
"הדסה פועלת בשיתוף פעולה עם מרפאות בחו"ל, שקיבלו את אישור משרד הבריאות הישראלי לביצוע תרומת ביציות עבור נשים ישראליות", מסביר פרופ' חננאל הולצר, מנהל מחלקת הפוריות והפריה חוץ גופית, וסגן מנהל אגף נשים ויולדות במרכז הרפואי הדסה.
"הטיפול בארץ ניתן ע"י המרכז הרפואי הדסה והטיפול בחו"ל באחריות המרפאה המקומית. המטופלות שלנו מלוות לאורך כל הדרך, באופן מובנה ומאורגן היטב, על ידי צוות רפואי וסיעודי מנוסה בתחום. את התוכנית בהדסה מרכז פרופ' אלכס סימון הידוע בניסיונו ובקפדנותו".
"תרומת ביציות מוצעת למעשה למטופלות המועמדות לטיפול הפריה חוץ גופית ואשר הרזרבה השחלתית שלהן הדלדלה, או שקיים פגם בביציותיהן המונע את הפרייתן", מדגיש פרופ' הולצר. "במקרים אלה ניתן למצוא פתרון שמתגבר על הקשיים ולהשתמש בביציות של אישה תורמת.
הביציות שנשאבו מהתורמת מופרות במעבדה עם תאי זרע של בן הזוג והעוברים המתפתחים יוחזרו בהמשך לחלל הרחם של המטופלת. כמובן שגם אצל האישה בה יקלטו העוברים נעשית עבודת הכנה קפדנית. כדי להכין את רירית הרחם לקליטה מוצלחת של העוברים, מקבלת המטופלת טיפול הורמונאלי מתאים. בהמשך, המעקב וההנחיות לטיפול ההורמונאלי שיימשך גם לאחר החזרת העוברים לרחם, ובמהלך תחילת ההיריון, יתבצעו כמובן על פי הוראת הרופא האישי המטפל ובסיוע האחות האישית המלווה את דרכה של המטופלת שלנו".
גיוס נעים
בהדסה מדגישים כי גיוס תורמות פוטנציאליות נעשה באחריות צוות המרפאה בחו"ל: מרפאות בצ'כיה ובלבוב-אוקראינה אשר נבחרו בקפידה ועימן מקיימת הדסה קשר מקצועי בתחום זה בשנים האחרונות, תוך שביעות רצון מלאה. הודות לעבודה הצמודה עם המרפאה בצ'כיה, מצליחים בהדסה לסייע לנשים רבות שנמנעת מהן הפעילות מול מרפאות באוקראינה – שם ממוקדים בדרך כלל הטיפולים של בתי החולים האחרים והן בבעיה בשל המלחמה המשתוללת בימים אלה.
"תהליך גיוס התורמות כולל בדיקות רפואיות, בדיקות גנטיות והערכה פסיכו-סוציאלית של הרופא בחו"ל. התורמות בנות 33-18 וכל אחת עוברת תשאול קפדני, לשלול היסטוריית מחלות או פגמים גנטיים העוברים בתורשה במשפחתה", מוסיף פרופ' הולצר.
"התורמת עוברת בדיקות דם לאבחון מחלות זיהומיות, כגון HIV (איידס), צהבת B ו-C וסיפיליס. מבחינה גנטית התורמת נבדקת לתקינות הקריוטיפ (Karyotype) המבטא את המאפיינים של תבנית הכרומוזומים של תא, נשללות מוטציות נפוצות למחלת ציסטיק פיברוזיס (CF) באוכלוסייה המקומית ונשאות לתסמונת כרומוזום ה X - השביר. כמו כן נבדקת נשאות למחלת ניוון שרירים - Spinal Muscular Atrophy) SMA). הכללים לאישור התורמת הם בהתאם לדרישות משרד הבריאות הישראלי והמרפאה בחו"ל".
פרופ׳ הולצר מדגיש כי משרד הבריאות הישראלי אינו מחייב ביצוע בדיקות גנטיות בתורמת כלל, אך מתוך מחויבות הדסה לתהליך שקוף ובריא ככל הניתן, בחרו במערך הפוריות בבית החולים, להעמיק הרבה מעבר לנדרש ולדרוש ביצוען של הבדיקות הללו מהמרפאה המקומית המטפלת בתהליך בחו"ל.
"בדיקות התורמת הן באחריות מלאה של המרפאה בחו"ל, ואנו כמובן מכירים את ההתנהלות ואת הסטנדרטים המקובלים". יש לציין כי לרשות הבקרה הצ'כית SUKL, כללים קפדניים והמרכזים נמצאים תחת בקרה מחמירה.
בוחרים תורמת
"התהליך כולו דורש ליווי צמוד, הרבה אמפטיה וחיבור למטופלת מצד כולנו בהדסה, אבל אין ספק שבחירת התורמת הוא שלב מאוד רגיש ומשמעותי", מספרת לובה שנקמן, מזכירת התוכנית לתרומת ביצית, ולרשותה ניסיון רב בליווי מאות נשים שהשתתפו בתהליך.
"בשלב הזה אנו מבקשים מהאישה לדרג את המאפיינים החשובים לה /לה ולבן זוגה אצל התורמת. על פי המידע שנקבל ממנה ולפי התורמות הקיימות ננסה לאתר עבורה תורמת מתאימה.
לקראת הטיפול, כשהמטופלת בהחלט מצפה לשמוע כמה שיותר - נמסור למטופלת שלנו כמה פרטים כלליים על התורמת שנבחרה עבורה, כמו גיל התורמת, סוג הדם, צבע עיניים, צבע העור והשיער, גובה ומשקל.
אנחנו גם נפרט עבורה נתונים בנושא השכלה, ובאם התורמת הרתה וילדה בעבר. אני מתרגשת יחד עם המטופלות שלנו בשלב הזה ויודעת כמה כל פיסת מידע חשובה ומשמעותית עבורן".
בהתאם לחוק, זהות התורמת תישאר אנונימית לחלוטין וחל איסור על המטופלת / בני הזוג ומי ממשפחותיהם לפעול בהווה ובעתיד לגילוי כל פרט זיהוי של התורמת או לאיתורה ו/או ליצור קשר עימה.
"החוק מאוד ברור בעניין ואנו מכבדים את הנהלים" מדגישה שנקמן. "אנו שומרים בקנאות על הפרטים החסויים לפי הדרישה בישראל ובצ'כיה".שנקמן מתארת את התהליך מהשלב ההכנה והביקור הראשון במרפאה. "ככל שנשים תדענה יותר ותיחשפנה לפרטים, הבהלה או החשש יתגמדו", מדגישה שנקמן. "מדובר באמת בדרך לא קצרה אבל הליווי שלנו שם תמיד, בהכלה רבה והתוצאה בסופה של הדרך - שווה כל מאמץ".
כבר בפגישה הראשונה יפגשו האישה או בני הזוג עם הרופא המטפל הקבוע ועם האחות האישית שתלווה אותה/ אותם לאורך כל הטיפול. "כהכנה לפגישה מתבקשים בני הזוג לבצע בדיקות בקופת החולים הכוללות סקר גנטי לבן הזוג ואף בדיקות דם שאת תוצאותיהן יש להציג. לעיתים, בהתאם לגיל המטופלת, היא תופנה לבצע בדיקות כמו אק"ג, מבחן מאמץ, העמסת סוכר או בדיקות אחרות ככל שהרופא האישי שלה בהדסה ימצא לנכון לבצע.
מדובר בהצטרפות למסע משמעותי, ועל כן המחשבה המעמיקה חיונית", מדגישה שנקמן. "אנו מפנים את המטופלת לאתר, בו תקבל הסבר מפורט על התוכנית והטיפול ותוכל אף לחתום על הסכמתה/הסכמתם לטיפול.
בנוסף, מתוך ההבנה שהתהליך חדש ומעורר המון שאלות והתחבטויות, יוכלו בני הזוג לרשום לעצמם שאלות שירצו להפנות לרופא המטפל ולדון בהן בפגישתם הבאה עימו. גם אנחנו, צוות המרפאה כאן עבור כל שאלה ותהייה שעולה". שנקמן מבהירה נקודה חשובה בתהליך, שעוסקת באבחון גנטי.
"אנחנו ממליצים לפנות לייעוץ גנטי אצל גנטיקאי, כדי לשלול נשאות בן הזוג למחלות ואף נמליץ להימנע מעישון ומשתיית אלכוהול במהלך הטיפול. ככל שנקפיד וניתן את מלוא הסיכוים לטיפול, כך ייטב. אנחנו מסבירים באופן מאוד ברור את כל התהליך ומה מצפה לבני הזוג, ומציגים בפניהם את חברת אוריגו-קאר בע"מ המייצגת את המרפאות מחו"ל בישראל ואחראית לביצוע הסידורים וההתאמות בין המרפאות, הדסה והמטופלות ובין היתר, תיאום הטיסה אם נדרשת לכך, ההעברות בתחבורה למרפאה בחו"ל, הסדרת התשלומים והחתמתם על הסכם מול המרפאה בחו"ל. בני הזוג מופנים אליהם ליצירת קשר כדי לתאם את ההליך המנהלתי מול המרפאות בחו"ל והם מצויים בכל שרשרת הבירוקרטיה המקומית, מסייעים ומלווים בעצמם את בני הזוג בשטח".
כאשר התורמת תבצע את תרומת הביצית במרפאת רפרופיט בצ'כיה, אשר לה ולהדסה פעילות משותפת ענפה בתחום זה למעלה מ-15 שנה, תוכנית הטיפול תתואם בין הצוות בהדסה והמרפאה בחו"ל.
"עם השגת הביציות או העוברים, הם יועברו מוקפאים לישראל עם חברת שליחויות מקצועית. אז מגיע השלב המרגש של החזרת העוברים לחלל הרחם על ידי הרופא המטפל.
כחלק מהתהליך, העוברים המוקפאים העודפים ישמרו עבור בני הזוג בהדסה למשך חמש שנים ללא תשלום, ויש אפשרויות להמשך הקפאה ארוכה יותר כמובן", מתארת שנקמן.
"ניסיוננו מראה כי בשימוש כלל העוברים שהוקפאו למטופלת ממחזור תורמת אחת, עד כ-80% מהנשים תשגנה היריון", מוסיף פרופ' הולצר.
"חשוב לציין כי יש מגבלות וישנם גורמים שמשפיעים על הסיכויים להריונות", מבקש פרופ' הולצר להבהיר: "שיעור ההריונות עלול להיות נמוך מהמצופה כאשר קיימת בעיה במבנה הרחם, רירית רחם שאינה מתפתחת היטב ודגימות זרע לא תקינות של בן הזוג. בכל מקרה, בכל נושא ועל כל מצב בריאותי ניתן לדון עם הרופא המטפל ואנו עוסקים במציאת פתרונות למגוון מצבים, גם המורכבים שבהם, ועושים הכול על מנת להביא לתהליך חיובי שבסופו חובקים תינוק בריא".
לפרטים נוספים על תוכנית תרומת הביציות בהדסה ולמענה על שאלות ניתן לפנות אל לובה שנקמן, מתאמת התוכנית: 050-4048623 | lubash@hadassah.org.il
בשיתוף המרכז הרפואי הדסה
