"זה לא המין החזק ביותר ששורד, וגם לא האינטליגנטי ביותר זה האחד שמסתגל ביותר לשינוי", קבע צ'ארלס דרווין, אבי תורת האבולוציה.
האיש שהלך לעולמו בשנת 1882, הותיר אחריו מורשת גדולה, אבל כנראה שגם הוא לא צפה את חשיבותה של ההסתגלות לשינוי בחיינו, ויותר מכך, אימוץ והטמעה של חדשנות בכל תחומי החיים.
השאיפה והיכולת להביט אל החדשנות, לבחון אותה, למצוא אותה כמתאימה ונכונה ולהטמיעה לטובת הכלל, מהוות את ההבדל בין ההווה לעתיד טוב יותר. הדבר נכון שבעתיים, כשמדובר בחדשנות בתחום הבריאות והרפואה, העוסק בחיי אדם ולעיתים מבדיל בין איכות חיים טובה ותוחלת חיים ארוכה, לבין סבל, כאב, חולי ואף מוות.
"אין גוף רפואי בישראל שלא רואה עצמו מחויב לחדשנות כיום. זה 'הבון טון' – ואנו לא שונים בכך מהעולם וטוב שכך", מדגישה ד"ר מיכל גינדי, ראש RISE, זרוע החדשנות של אסותא מרכזים רפואיים. "מדובר בתהליך מבורך המאפשר לנו לעבור שינויים שהם אמנם מאתגרים ושוברי שיטות עבודה מסורתיות, אך הצורך בשינוי מצדיק את המאמץ".
כמי שמובילה את החדשנות באסותא, מהי משמעותה בעינייך?
"חדשנות מביאה עמה משב רוח רענן. פעמים רבות היא גורמת למערכת להתגמש לעבר ההזדמנות. עבורנו באסותא הדבר טבעי, כי ה-DNA של הארגון הוא חדשנות. מאז היווסדה, אסותא שואפת להיות בחזית, בקדמה ולכן שמחה לבחון ולאמץ טכנולוגיות חדשות, ולפתוח בפניהן את השער, עוד לפני שהן הפכו פופולריות ונחלת הכלל. אבל בחדשנות שאנו מנסים לקדם כיום יש יותר מהטמעת טכנולוגיות חדשות. יש בה מעורבות בתהליך פיתוח טכנולוגיות, תוך ראייה הוליסטית של הטוב העולמי. כחלק מהחשיבות שאסותא רואה בחדשנות ומתוך היכרות במעורבות הנדרשת מצידנו בתהליכי הפיתוח, הקמנו את RISE, זרוע החדשנות של אסותא", משיבה ד"ר גינדי.
מה כוונתך?
"חלק מהגישה שלנו ב-RISE היא לאמץ טיפולים, טכנולוגיות, גישות ושירותים מתוך ראייה של שליחות ושל הובלה. כשארגון מוביל תפיסה ומוביל דעה, הוא משפיע על המוצר שאימץ וגם על העולם שמסביבו. הגישה הזו משפיעה גם על התפיסה הפנים ארגונית באסותא שכוללת רופאים, צוותי סיעוד, אנשי צוות ומטופלים. כולם שותפים לפיתוח ולשימוש בחדשנות. בנוסף, אפשר לומר שכיום, מקומם של המטופלים גדל בכל מה שאנחנו עושים. לא שזה לא היה שם קודם, אך לא תמיד ניתן לכך מספיק קשב. כעת חשיבות הקשב ברורה לכולם, וגם ההבנה שניתן להיבנות ממה שהמטופלים מרגישים, רוצים ואומרים. הדבר משפר את העשייה של כל אחד באסותא. תהליך כזה מביא את הארגון ללמידה מתמדת, לשיפור מתמיד ובחינה עצמית שמאפשרת לזהות היכן יש לנו אתגרים, ולטפל בהם. זהו מהלך חוצה ארגון שמשפיע על כולו, למרות שחלק ממנו לא מתנהל בתוך הארגון, אלא מול האקו סיסטם של החדשנות, קרי חברות סטארט-אפ ואוניברסיטאות שאיתם אנו משתפים פעולה".
כיצד מתנהלת העבודה מול האקו סיסטם בתחום החדשנות?
"באסותא חשוב לנו לא רק לאמץ חדשנות, אלא לקחת חלק אמיתי ופעיל בייצורה. עשייה כזו דורשת שיתוף פעולה בין גופים שונים בעלי יכולות שונות. התפקיד של RISE הוא לעודד שיתופי פעולה של אסותא עם גופים לפיתוח ובחינה של טכנולוגיות רפואיות חדשניות. קיימים אצלנו משאבים רבים המתאימים לחקר חדשנות, דוגמת דאטה גדולה ומסודרת המאפשרת חקר גנרי. אנחנו עובדים עם חוקרים וחברות ומאפשרים להן לבחון את הרעיונות באופן תיאורטי באמצעות הדאטה, בסביבה מאובטחת ואנונימית. כשאנחנו נפגשים עם חברות שמעוניינות לשתף עם אסותא פעולה, אנו מקפידים לבחון את צרכיהן ובמקביל להבין האם יש לנו יכולת להועיל להן, לשפר את המוצר שלהן ולהעניק להן פלטפורמה לבחינתו. חיבור כזה מבחינתנו מאפשר לנו לקחת חלק במענה לאתגרים שאותה חברה מציבה לעצמה. אנו מנסים לערב כמה שיותר רופאים, צוותי סיעוד ושאר בעלי תפקידים מדיסציפלינות שונות באסותא. המשוב לו אנו זוכים על כך חיובי מאוד. אנשים באסותא כיום מאוד רוצים לקחת חלק בתהליכי חדשנות. הדבר מספק להם עניין ומשמר גישה אכפתית, מחוברות, דאגה ויצירה של יש מאין. באסותא נמצא מקבץ איכותי של מומחים מהשורה הראשונה בכל התחומים ומהלך כזה מעורר בחברות סקרנות ומאתגר אותן למצוא בעזרתו פתרונות לבעיות קליניות".
ההתמחות שלך ברפואה הוא תחום הרדיולוגיה –דימות, כיצד הוא מתחבר לחדשנות?
"מדובר בתחום שיש בו הרבה עשייה חדשנית וטכנולוגית כבר שנים רבות, כך שהחיבור הזה טבעי לי. תחום הדימות מאמץ ומבוסס על שיטות בינה מלאכותית כתוספת למכשור רפואי או כחלק אינטגרלי ממנו. המחשב יכול להקל על תהליכים, לזהות ממצאים ולדייק אבחנות. מערכות שונות ומגוונות יכולות להגיע להרבה מסקנות. בממוגרפיה למשל, אפשר לבצע קריאה כפולה: אחת של רופא ואחת של המחשב. כל אחת מהן מביטה על התמונה ומציגה את תובנותיה. היכולת לקבל אישור למסקנת הרופא או הערה שפותחת בפניו כיווני מחשבה נוספים, היא יכולת מעשירה ומדייקת. לכלים אלה יש תוצאות טובות מאוד גם בדימות וגם בבדיקות פתולוגיה. במכון הדימות באסותא הטמענו כבר אמצעי אבחנתי המשלב בינה מלאכותית לתהליכים הרפואיים השוטפים ואנחנו עתידים להכניס עוד שניים. המעבדה לפתולוגיה שלנו עוברת מהפכה דיגיטלית בשנים האחרונות שמסייעת להתמודד עם האתגרים הגדלים ואנחנו לקראת התקנה של כלי המספק חוות דעת בתחום לרופאים פתולוגים, על בסיס בינה מלאכותית. כלי זה צפוי לסייע בתעדוף המקרים ובאבחון מדויק יותר. במוסד רפואי אחר, בו כבר הותקן הכלי, היה מקרה בו רופא פענח בדיקה כתקינה אך מערכת הבינה המלאכותית זיהתה בעיה, מצב שגרם לרופא להסתכל שוב ולגלות ממצאים שהחמיץ. הבנו את חשיבות השימוש בכלי כזה והובלנו מהלך שמאפשר להשתמש בו: הפיכת הפתולוגיה באסותא לדיגיטלית. המשמעות היא סריקה של כל הסליידים עליהם נלקחות הדגימות והכנסתם למערכת מידע, שם נפתח עולם חדש של אפשרויות אבחנתיות, בשילוב היכולות של רופא ומכונה".
כלומר המחשב מספק חוות דעת רפואית נוספת ולעתים היא נכונה יותר מזו של הרופא?
"כן, המחשב לא מתעייף, לא מושפע מהמקרה הקודם שראה, ואין לו את שאר החולשות שלנו כרופאים בני אנוש. קומבינציה של רופא ומכונה מביאה לשיאים חדשים של יכולות. אפשר להכניס פנימה את הגנטיקה ואת הגנומיקה ואת כל הצורות שבהן אפשר לבחון היום מידע אפיגנטי על מטופלים, ולהגיע למסקנות רחבות הרבה יותר, בהשוואה לבדיקה אנושית. המחשב יכול לצפות סיכון, להגיד למי יש סיכון גבוה יותר לחלות, מה סיכויי החולי לשנים הקרובות ובאיזו תדירות יש לבצע בדיקה. יש כיום כלים שמצליחים לומר בצורה מדויקת, איזה טיפול נכון לתת לסרטן כזה או אחר, וכיצד להתאים את הטיפול בצורה שלמה ומיטבית למצבו הייחודי של המטופל. זהו תחום שאנחנו צופים שיביא לפירות משמעותיים בזמן הקרוב מאוד. כשמדובר בתחום הגנטיקה המותאמת אישית והרפואה המונעת המותאמת אישית, אני מאמינה שהעתיד הולך להיראות לגמרי אחר. התפיסה הכוללנית אותה ניתן לכנות בהשאלה מעולם הביגוד 'גודל אחד שמתאים לכולם' היא אמנם נוחה, אך היא תפנה את מקומה לשיטה מותאמת אישית, מרובדת יותר, הפועלת לפי סיכונים שונים של אנשים שונים ותסייע בהתאמת הטיפול באופן אישי למאפיינים של כל מטופל ולשפר את תוצאות הטיפול".
ניתן להניח ששימוש בכלים חדשניים יאפשר מתן תשובות מהיר יותר?
"למרות שמרבית המטופלים שמגיעים לאסותא הם אלקטיביים, כלומר מוזמנים מראש ולא בסטטוס חירום של הגעה לחדר מיון, מדי פעם בבדיקות שאנו מבצעים למטופלים מאותרים ממצאים מסכני חיים. לא נכון שממצאים כאלה ימתינו עד שמישהו יסתכל על הבדיקה. תוכנות כמו AIDOC בה אנו משתמשים באסותא מזהות ממצאים מסכני חיים, מתריעות על קיומם וכך מזרזות את תהליך האבחון והטיפול במטופל, לפעמים ברמה של הצלת חיים. לפעמים בדיקה לא נראית דחופה אבל מהרגע שהמטופל קיבל הפניה ועד שהגיע תורו, התרחש משהו בגוף שלו, והוא מגיע במצב ירוד יותר ממה שהרופא אבחן. תוכנות כאלה מספקות עזרה ממוכנת המסייעת לאתר מצבים כאלה".
חדשנות בתלת ממד
ד"ר גינדי מאמינה שעל העולם הרפואי לא רק לפתח ולאמץ טכנולוגיות חדשניות ואף להטמיע אותן, אלא לראות שליחות בכך שהטכנולוגיה הרפואית החדשנית תמצא את דרכה לאדם הנכון במקום הנכון.
"לאחר שנים רבות של עבודה בקהילה, בהן התעסקתי בבטיחות טיפול וניהול סיכונים במכבי שירותי בריאות, מרגיש לי טבעי לעסוק בתחום החדשנות הרפואית, שכל העת שואל את עצמו כיצד לשפר את המצב, לבצע אבחונים וטיפולים בצורה יעילה ומהם הכלים שיסייעו להגיע לכך, לדייק את הטיפול ולמנוע טעויות ותקלות. אני מאמינה שרבים מעמיתי באסותא מתחברים לגישה זו, לנוכח העובדה שחלק מה-DNA שלנו הוא יזמות. עובדים באסותא רופאים שעזבו את המערכות הרגילות של בתי החולים, ולקחו על עצמם להיות עצמאים ולבנות כאן ממלכה משלהם. כך שהם יזמים בטבעם ובעלי חשיבה רחבה, המשלבת יוזמות, חדשנות ופתיחות להשתמש בכלים פורצי דרך. לשמחתנו, קיימים כיום אמצעים טכנולוגיים מהפכניים שרופאים ומוסדות בריאות צריכים לשאול את עצמם כיצד הם הולכים להשתמש בהם".
כדוגמה לחדשנות פורצת דרך, מתארת ד"ר גינדי את היכולת להדפיס מודלים ומשתלים במדפסת תלת ממד, באופן שיתאים לצרכי המטופל המסוים, ב התאמה אישית.
"במקום לבוא לניתוח עם ציוד לשלושה סוגי פרקי ירך, ניתן לתכנן מראש את המפרק הנדרש ולהדפיס על בסיס הדמיה. בקרוב נפתח באסותא מרכז בו רופאים יוכלו לתכנן ניתוחים ולהכין עבורם מוצרים מותאמים אישית בהדפסה. אנו מצפים בסקרנות גדולה לראות להיכן תוביל אותנו הטכנולוגיה הזו ומאמינים שישנם תחומים שלמים שיזכו לפתרונות מהכיוון הזה. תחום נוסף בו אנחנו מבחינים בשינוי העמוק שהחדשנות מביאה, הוא תחום הרפואה בבית המטופל והטלה-רפואה ולכן פתחנו את שירות "אסותא עד הבית" שנותן למטופלים שירותי אבחון, טיפול ואשפוז בבית. אם בעבר הסתכלנו על רפואה בבית המטופל כאילוץ, כיום אנחנו יודעים שיש לה יתרונות גדולים, מבחינת איכות החיים של המטופל. זו תורה שלמה עם פתרונות יעילים וטובים, אך גם עם צורך בתשתיות ובכלים מתקדמים שיגשרו על הפער בין בית החולים לבית".
כיצד החדשנות מגשרת עליו?
"המטופל יכול לתקשר אתנו מביתו, לפגוש אותנו בשיחת זום ולהשתמש באמצעים הטכנולוגיים, כך שינטרלו את העובדה שהוא אינו נמצא מול הרופא. הטכנולוגיה מאפשרת למטופל להעביר לרופא המטפל מדדים: משקל, סטורציה, לחץ דם ועוד. על סמך המדדים הנאספים מהבית, ניתן לנהל טיפול. בדומה, אם יש למטופל פצע, הוא יכול לצלם ולשלוח את הממצא וכך הרופא ידע מה המצב. בימים אלה אנו בוחנים תוכנית שנותנת למטופל משימות פעילות גופנית מבוקרת בבית, ומדווחות על המדדים. המטופל נמצא במקומו והמטפל נמצא במקום אחר, ובכל זאת מתקיים טיפול מבוקר. בעתיד יהיו שכבות אוכלוסייה שלמות שבעבר אולי היו מוצאות את מקומן בבית החולים, אך הן יקבלו את הטיפול בבית. הן יהיו בריאות יותר ואיכות החיים שלהן תהיה טובה יותר. לאסותא כבר יש מספר מסלולי טיפול בבית המטופל, ויכולת לספק מענה אינטנסיבי בו. התוצאות משמחות ומעודדות ואנחנו הולכים על זה יותר ויותר, מתוך הבנה ששם נמצא חלק מהעתיד".
לסיכום, קובעת ד"ר גינדי שתחום הרפואה אינו חף מבעיות, ועומדים בפניו אתגרים גדולים, שלא את כולם החדשנות תוכל לפתור. "אבל עלינו לנסות לפתור בעזרתה את הבעיות להן החדשנות יכולה להציע חלופות טובות. מוטלת עלינו החובה לייצר מצב שאנחנו יעילים ומדויקים יותר, מעניקים רפואה מותאמת אישית, מצמצמים טיפול שלא לצורך, ומגבירים את הטיפול הנחוץ. אני צופה עתיד מהפכני, ואנחנו רק בתחילתו", קובעת ד"ר גינדי באופטימיות.
בשיתוף אסותא מרכזים רפואיים
