מקצוע המיילדות, שמשלב מיומנות טכנית ואינטואיטיבית, מתבסס על מסורת עתיקת יומין. המיילדות היו נשים מבוגרות, מנוסות ומכובדות, שנחשבו לאמינות, חכמות ואחראיות. הן היו בעלות סטטוס מיוחד ומילאו תפקיד מרכזי בחיי הנשים, המשפחה והחברה. מקור כוחן היה ביכולתן לשמור על היולדת ועל היילוד, תוך שהן נעזרות בטקסים ובאמונות.
המיילדות העבריות מוזכרות כמי שהצילו את בני ישראל מהשמדה במצרים. המיילדות שפרה ופועה מילאו תפקיד חשוב כשפרעה ציווה להשליך ליאור כל תינוק זכר עברי. סירובן לשתף פעולה עם הגזירה הוביל להצלת תינוקות רבים, ובהם גם התינוק המפורסם משה. שני סוגי מיילדות מוזכרים בתנ"ך: האחת סייעה ליולדת, השנייה טיפלה ביילוד. מכאן הכינויים למיילדות העבריות: שפרה – שמשפרת את הוולד, ופועה – שלוחשת באזני היולדת.
בארץ ישראל של ימי השלטון הטורקי, פעלו מיילדות מסורתיות רבות, לא מוסמכות ונטולות פיקוח, אשר למדו את המקצוע בצורה בלתי פורמאלית ונקראו לעזור ליולדות מכל הדתות והמגזרים. חרף ניסיונות הממשל הטורקי לקבוע תקנות שיסדירו את התחום, נשים המשיכו ללדת בביתן בתנאי תברואה ירודים, עם שיעור תמותת ילודים גבוהה. אולגה בלקינד חנקין, מהמיילדות המדופלמות הראשונות בארץ, השתקעה ביפו בשנת 1889 ועבדה כמיילדת וכאחות. עד מהרה מלאו ידיה עבודה ושמה הלך לפניה כמיילדת מקצועית ומומחית, ודבק בה הכינוי "המיילדת המוסקוביה".
פקודת המיילדות חוקקה על ידי שלטונות המנדט הבריטי בשנת 1929, על מנת להסדיר את העיסוק של מיילדות בליווי נשים הרות ויולדותולשם שיפור רמת הבריאות של תושבי הארץ.
כיום, תהליך הכשרת מיילדות נמשך כ-5.5 שנים במהלכן המיילדות לומדות 4 שנים כדי להיות אחיות מוסמכת, ועוד 1.5 שנה לימודי מיילדות. בתום תהליך ההכשרה, ניתן למיילדת רישיון לעסוק בליווי היריון ולידה בבתי החולים, במרכזי לידה שיפתחו בימינו אנו ובלידות בית.
בשנת 1978 הוקם ארגון המיילדות. הארגון מייצג כ- 1,400 מיילדות בבתי החולים הציבוריים בארץ, מיילדות הבית והקהילה. הארגון פועל בהתאם לרוח הזמן לקידום המיילדות, העמקת הכשרתן והרחבת סמכויותיהן כדי לתת את הטיפול הטוב ביותר לנשים ההרות בישראל. אנו מאמינות שבתהליך ההיריון והלידה יש לשים את האישה במרכז ולאפשר לה את תמיד את זכות הבחירה.
בעשור האחרון, ארגון המיילדות הישראלי מתמודד עם שני אתגרים משמעותיים להם הוא ינסה לתת מענה גם בשנת 2023.
אתגר התקינה
שיעורי הפריון בישראל הם מהגבוהים ביותר בין מדינות הOECD ועומד כיום על 3.05 לידות לכל משפחה עם כ - 180,000 תינוקות בשנה. קיים צורך חיוני-בהול בהגדלת התקינה של המיילדות, כמקובל במדינות מפותחות. ואלה המספרים שמייצגים את המציאות העגומה: בישראל כל מיילדת מטפלת במקביל ב-4-3 יולדות בו זמנית. במדינות מערביות מתקדמות היחס הוא מיילדת אחת לכל יולדת. גם על פי דוח מנהל התכנון האסטרטגי והכלכלי במשרד הבריאות, שיעור המיילדות בישראל נמוך משמעותית מהממוצע של מדינות ה –OECD, מקום שלישי לפני הסוף בשיעור מיילדות פעילות ל – 1,000 נפש מתוך 19 מדינות, ומקום ראשון בשיעור הפריון מתוך 38 מדינות. אם נקלעתם בשנים האחרונות לחדרי לידה במדינת ישראל והרגשתם שחדרי הלידה בעומס, ויולדת יכולה להמתין להיכנס לחדר לידה גם יומיים, התחושה שלכם נכונה. מצב זה נמשך גבר זמן ומעבר לאיכות השירות הירודה שמקבלות היולדות, מדובר כאן על סיכון חיי יולדות ותינוקות.
אתגר "ליווי הריון רציף על ידי מיילדת"
לא, לא המצאנו כאן את הגלגל בעצמנו. מודל זה כבר מיושם בהצלחה רבה בניו זילנד, בריטניה, פינלנד והולנד לכלל הנשים בהריון, לרבות אלה הנמצאות בדרגות סיכון שונות: נמוך וגבוה.
בימים אלה ארגון המיילדות הישראלי, מוביל את שילוב המודל לליווי נשים ברצף ההיריון והלידה, יחד עם שותפינו משרד הבריאות, קופות החולים והאיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה. זאת תוך שימת דגש על הנגשה ומימוש זכויות רפואיות וכן יצירת פרוטוקול אישי, עבור כל אישה במהלך כל ההיריון ולא רק ברגעי השיא של הלידה.
מחקרים מדעיים מוכיחים כי ליווי רציף של כל יולדת על ידי מיילדת מתחילת ההיריון, מפחיתים באופן משמעותי את הסיכונים הפיזיים והנפשיים ומשפרים דרמטית את חווית הלידה ותוצאותיה.
קיסרי צרפתי
לאחרונה עולם ההיריון והלידה סוער בעקבות הנחיית משרד הבריאות להפסיק את הניתוח הקיסרי הצרפתי לאלתר עד לבדיקת הנושא. ליבת מקצוע הסיעוד בכלל והמיילדות בפרט, היא הקדשת תשומת לב מיוחדת לחוויית היולדת תוך שימת לב להדרכה מלאה, ליווי אישי, מתן מענה לכאב, הוצאת קטטר בהקדם האפשרי, ולא רק בעת ניתוח "קיסרי צרפתי".
לאחר שנבודד את המשתנים האלה, אותם חובה עלינו לתת בכל ניתוח, יש לערוך מחקר מקיף בו ייקחו חלק יולדות, מיילדות, אחיות/ים חדר ניתוח והמנתחים בשתי השיטות, רק אז תוכל להתקבל ההחלטה הנכונה בנוגע לפרקטיקה הניתוחית.
המיילדות בישראל רואות עצמן אחראיות לצד הרופאים וצוות חדר הניתוח, ביצירה ובעידוד של חוויה חיובית לכל מטופלת ובכלל זה לכל מנותחת ויולדת. זאת למרות מגבלות כוח האדם והתקינה הבלתי אפשריות, הקיימות בחדרי הלידה בארץ.
לטובת הנשים ההרות הוקמה קהילת הפייסבוק הסגורה הנקראתמילה של מיילדת, המונה כ – 5,500 נשים. הקבוצה מנוהלת על ידי מיילדות מקצועיות ואנו מזמינות כל אישה להעלות שאלה בשמה או באופן אנונימי ולקבל מענה מקצועי אישי ומבוסס ראיות, 24/7.
יפעת הדר רובננקו היא מיילדת ויו"ר ארגון המיילדות ישראל
בשיתוף ארגון המיילדות בישראל
