כל מי שביקר לאחרונה בבתי המרקחת בישראל ראה לנגד עיניו תמונה עגומה למדי,
ובה עשרות מטופלים צובאים על דלפקים של רוקחים עייפים, מותשים, עמוסים בעבודה טכנית ובעיקר מתוסכלים.
מתוסכלים לרוב משחיקה איומה, מביטויי אלימות מילולית, גזענות וחוסר סבלנות כללי של המטופלים הישראליים כלפי כל מי ששואף לעשות עבודתו נאמנה.
נוסיף לכך את החסרים האחרונים ברוקחים, בתרופות בשוק ואת בהלת הציבור שדרש לאגור מלאים ליום שחור – ונקבל תמונה עצובה של מלחמת הישרדות יומיומית בדלפקי בית המרקחת.
על אף הקשיים והאתגרים עימם מתמודדים הרוקחים והרוקחות אשר הפכו כבר למנת יומם, הם מוכיחים שוב ושוב חוסן, מקצועיות ואנושיות ללא גבולות בכל מקום בו הם פועלים: בקהילה, במוסדות האשפוז, בתעשייה, בבתי האבות, גופי הביטחון ובהסדרה.
כדי לפתור את מחסור כוח האדם והשחיקה הגואה בענף, הקים משרד הבריאות את "המועצה הלאומית לרוקחות", גוף מייעץ למנכ"ל אשר מטרתו לגבש המלצות אשר יתרמו לקהילת המטופלים וכן לקהילת הרוקחים בישראל. כחבר במועצה וכראש ארגון המוביל את קידום הידע הרוקחי, ארגון הרוקחות בישראל, המונה יותר מ-4,500 חברים, ראינו לנכון לגבש,בשיתוף עם המועצה, המלצות אשר צפויות לשנות את פני הרוקחות בישראל כפי שאנחנו מכירים אותה כיום.
כיוון שאוכלוסיית המדינה מזדקנת בקצב הולך וגובר, עלינו להסתכל על עולם הרוקחות כפי שאנחנו רוצים לראות אותו ב-2033 ולעשות כל שניתן על מנת לאפשר טיפול רוקחי ראוי לכל דורש.
אתגר נוסף שמביאה תופעת הזדקנות האוכלוסייה, הוא המעבר המתבקש לאשפוזי בית המחייב היערכות למתן שירותים מותאמים לאוכלוסייה זו, כגון ביקורי בית, הכנות רוקחיות שיינתנו למטופל בביתו חלף אשפוז, ייעוץ רוקחי בשירות היברידי וטלה-רוקחות.
לוגיסטית וקלינית
אחת ההמלצות המשמעותיות ביותר שהמקצוע יידרש ליישם היא הפרדה בין הפעילות הלוגיסטית לפעילות הקלינית, קידום פתרונות טכנולוגיים והכשרת אנשי צוות מימונים שאינם רוקחים לביצוע הפעילות הלוגיסטית בבתי המרקחת. יתירה מכך בית המרקחת העתידי, חייב לשים דגש על פעולות לקידום הבריאות של האזרחים ובין היתר ביצוע בדיקות שונות בבית המרקחת, מתן חיסונים שונים, הפסקת עישון ובראש ובראשונה ייעוץ תרופתי.
אין מנוס מלפעול לכך שהרוקחים והרוקחות המנוסים והמוכשרים יפנו את זמנם ממשימות טכניות ויעסקו בפעילות קלינית נטו – הייעוץ הרוקחי המלווה את הטיפול התרופתי, ואשר יתרום באופן משמעותי לעידוד ההיענות של המטופלים לטיפול שנרשם להם וימנע תחלואה הקשורה בטיפול התרופתי.
כבר היום קיימים ניצנים ראשונים של פתרונות טכנולוגיים והלוגיסטיים וזאת ע"י הטמעה של רובוטים לליקוט ואף לרקיחה, ולשלב מערכות מידע מתקדמות התומכות בקבלת החלטות (כגון זיהוי "התנגשויות" בין תרופות בזמן אמת). על אף האמור, הרי שפתרונות אלו, עדיין אינן מתאימות לכל סביבת עבודה, ותידרש עוד כברת דרך כדי להתאימם לטייבם באופן אופטימאלי.
חשוב לזכור כי המטופלים עצמם חשופים למידע רב, אולי אף רב מדי ומבלבל לעיתים, אשר משפיע על היענותם לטיפול התרופתי. לעיתים הרוקחים אף נדרשים להשקיע משאבים וזמן בנטרול התנגדויות ומיקוד המטופלים במידע מבוסס ראיות מדעיות לגבי הטיפול התרופתי שניתן להם.
קצרה היריעה מלהזכיר כאן את מגפת הקורונה אשר הביאה למגפת "פייק-ניוז" משל עצמה. הרוקחים שהינם נגישים למטופלים הם בעל הידע הנדרש כדי לפתור בעיות אלו בעידוד האוריינות לבריאות.
סביר להניח כי הטמעה הדרגתית של מערכות לוגיסטיות מלקטות תביא לצמצום כוח האדם הנדרש כיום בבתי המרקחת הקהילתיים. מצד שני, מיני-מהפכה תעשייתית זו תאפשר לרוקחים ולרוקחות לעסוק במשימת הייעוץ וההדרכה התרופתית, כמו גם לפתרון בעיות בטיפול התרופתי, כגון יחסי גומלין בלתי רצויים בין התרופות, זיהוי תופעות לוואי, התאמת טיפולים כפי שהוכשרו לכך בלימודיהם האקדמאיים.
מתי בפעם האחרונה התייעצתם עם רוקח?
ארגון הרוקחות בישראל לקח על עצמו לקדם מטרה זו, הלכה למעשה ומפעיל מוקד ייעוץ רוקחי ללא עלות למטופלים, המופעל על ידי רוקחים שעברו הכשרה ייעודית למטרה זאת, בנושא התרופות שלהם. המופעל ע"י ארגון הרוקחות בישראל: במסגרת המוקד, ניתן לפנות עם כל שאלה או התייעצות רוקחית לצוות רוקחים מיומן בטלפון (3711*) או במייל. כיוון שהמוקד מאפשר התייעצות בפרטיות ובדיסקרטיות מסביבת הבית הנוחה, זמן ייעוץ ממוצע עומד על כ-25 דקות לעומת כ-7 דקות במקרה הטוב בדלפק עמוס בבית המרקחת הקרוב לביתכם.
הווה אומר, כדי שהסבתא הממוצעת תוכל לבדוק האם אין התנגשות בין התרופות שלה, או לוודא שהיא נוטלת נכון את כל המשלב הטיפולי, נדרש פי 3.5 זמן לייעוץ, להקשבה ולהנחיה. הקשבה זו אינה רק הכרחית לאמפטיה ואנושיות, היא קריטית להצלחת הטיפול הרפואי.
מנתונים שמפרסם ארגון הבריאות העולמי נמצא כי בארה"ב כדוגמה, בעיות הקשורות בתרופות DRPs—Drug related problems, מהוות אחד מגורמי המוות העיקרים אשר מביאים ל—3%—6% מכלל האשפוזים (כ —700,000 אשפוזים בשנה) ובעלות של 130 מיליארד דולר מידי שנה.
עם זאת, DRPs אינן גזרת גורל וניתן למנוע אותן על ידי ליווי וייעוץ תרופתי הולם שיינתן למטופלים בשיעור של עד 88%. מחקרים רבים מראים כי התערבות רוקחית, ובמיוחד ייעוץ תרופתי, מפחיתים ואף מונעים את בעיית ה-DRPs ומדינות רבות וביניהן ארה"ב, בריטניה ואחרות מעמידות שירותי ייעוץ רוקחי במטרה למנוע בעיה זו.
הרוקחים והרוקחות נמצאים במקום אידיאלי לתת סוג שירות זה, הם מוכשרים היטב במהלך תוכנית לימודיהם לזהות בעיות הקשורות בטיפול התרופתי, הם מכירים את מכלול התרופות אותן מקבל המטופל מכלל רושמי המרשמים ומאפשרים לראות תמונה רפואית מלאה יותר, והם גם בעלי ידע אדמיניסטרטיבי בפתרון בעיות של זמינות וחלופות.
שינוי כזה בפני הרוקחות הקהילתית, יוביל לשיפור בהיענות מטופלים לטיפול תרופתי, יצמצם עלויות של מערכת הבריאות עקב אשפוזים ותחלואה הנגרמים או מוחמרים מהיענות נמוכה של המטופלים לטיפול, או אף מטיפול תרופתי לא מאוזן. זאת ועוד, הנגשת שירותים נוספים, כנהוג בארה"ב ובבריטניה, באופן פשוט ללא צורך להמתנה, המשפרים את בריאות האזרחים, כגון חיסונים ובדיקות פשוטות בבית המרקחת יתרמו אף הם להורדת ההוצאה על בריאות.
אך שינוי זה חייב להגיע מלמעלה, וכמאמר הפתגם הידוע באין לחם אין תורה. משרד הבריאות ומשרד האוצר חייבים לתקצב את השינוי, לפעול בשילוב ובשיתוף עם המועצה הלאומית לרוקחות, ואגף הרוקחות במשרד הבריאות יחדיו עם שחקני המפתח בשוק ולקדם עדכון נהלים ושינויי חקיקה במטרה להפחית את הנטל הבירוקרטי ולהתאים את החקיקה לתקופה.
רובוטים, מצוינים ככל שיהיו, לא ידגישו שוב ושוב את תנאי האחסון המיוחדים לאב עם התינוק הבוכה. הם גם לא ישאלו את המטופלת המבוגרת מדוע היא קיבלה תרופה חמישית לטיפול בלחץ הדם שלה.
יטיבו אנשי משרד הבריאות והאוצר לחזק את הרוקחים והרוקחות על ידי הקצאת המשאבים הנדרשים להכשרת רוקחים יועצים, הרחבת סמכויותיהם ומתן מענה לשחיקתם, במקום לבנות את אימפריית המכונות הבאה.
פרופ' איל שורצברג הוא יו"ר ארגון הרוקחות בישראל, סגן מנהל בית הספר לרוקחות, אוניברסיטת בן גוריון, לשעבר ראש מערך הרוקחות והאכיפה במשרד הבריאות
בשיתוף ארגון הרוקחות בישראל
