אל מכון שרת לאונקולוגיה במרכז הרפואי הדסה מגיעים בכל שנה כ-3,500 חולים חדשים. המכון, המוגדר כמרכז הכוללני הראשון לסרטן בארץ, מטפל בכל סוגי הסרטן, נותן מענה לכל צרכיהם של חולי האונקולוגיה ומאגד בתוכו יחידת קרינה, יחידה לטיפולים כימותרפיים, ביולוגיים ואימונותרפיים, מחלקת אשפוז ומרפאות חוץ. ייחודו של המכון באוכלוסייה המגוונת שמגיעה אליו - בנוסף לאוכלוסייה האופיינית לשאר בתי החולים בארץ, מגיעים מטופלים מהמגזר החרדי והערבי, כך שהצוות הרפואי הינו מן המנוסים ביותר בטיפול במחלות שונות שמקורן במאפיינים גנטיים מיוחדים.
במקביל להתמקצעות ייעודית של הצוותים האונקולוגים במכון, מתקיימים שיתופי פעולה קליניים ומחקריים עם מגוון הדיסציפלינות השונות בבית החולים ועם בית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית. בנוסף, המכון לאונקולוגיה מציע מחקרים חדשניים ופעילות מחקרית בינלאומית נרחבת במשותף עם מוסדות רפואיים בארץ ובעולם. פעילות זו כוללת מחקרים קליניים, המאפשרים למטופלים חשיפה לטיפולים חדשניים עוד בשלבי הפיתוח שלהם.
הכל בזכות פרוטון
בשנים האחרונות נוספו למכון, בניהולו של פרופ' אהרון פופובצר, תחומים ייחודים, חלקם בתחום הקרינה ואחרים בתחום הטיפולים האימונותרפיים. "הצלחנו להקטין את רעילות הקרינה לאזורים אותם אנחנו לא מעוניינים להקרין, ומצד שני להגביר את הקרינה באזורים ייעודיים, בעזרת פרוטוקול של קרינה אדפטיבית – מותאמת לגופו של החולה", מדגיש פרופ' פופובצר. "עד עתה גובשה בכל העולם תוכנית ראשונית עבור חולה הסרטן, שמבוססת על המבנה האנטומי של גופו ושל מבנה הגידול. תוך כדי הטיפול וההקרנות, חלים שינויים כמו גידול שקטן, כך אנו מקווים, או איברים שזזים, וכפיצוי על כך, התבצעה הקרנה על פני אזור גדול, לעיתים פחות ממוקד. כעת, בעזרת הטיפולים המותאמים המונחים על ידי תוכנה מבוססת בינה מלאכותית (AI), אנו בהדסה מצלמים את החולה מדי יום ויוצרים עבורו תוכנית חדשה המבוססת על השינויים שחלו. כך משיגים יעילות גבוהה עם רעילות פחותה. בעצם הוכחנו שבזכות הצילומים שעורכים מדי יום, מקטינים מצד אחד את הרעילות לאזורים שאין רצון להקרין עליהם, ומצד שני מעלים את הקרינה לאזורים שיש צורך להקרינם".
בקרוב יחל שיתוף פעולה חדשני במכון עם חברת P-CURE, במסגרתו תתבצע קרינה אל הגידול בעזרת מכשיר פרוטונים. במקום טיפול בשכיבה, החולה יישב על כיסא, והכיסא יזוז בזוויות שונות כדי להגביר את הדיוק בטיפול בפרוטונים ולהפחית את הנזק הקליני שנגרם מהטיפול הקיים. "מדובר במכון הפרוטונים הראשון בארץ ובמזרח התיכון, שבשלב הראשון יטפל בגידולי מוח, עמוד שדרה וראש צוואר, ובהמשך בלבלב ובריאה", מוסיף פרופ' פופובצר.
שיתוף פעולה נוסף של המרכז הרפואי הדסה מתבצע עם חברת אלפא תאו, המפתחת טיפול נגד גידולים סרטניים באמצעות קרינת אלפא. "צינוריות קטנות מוכנסות לרקמה ומפרישות קרני אלפא. לקרני אלפא יש יתרון על קרינה רגילה, שכן הן יעילות על פני שטח קטן ולא פוגעות ברקמה סביב הגידול. עד כה ביצענו מחקר בנוגע לסרטן עור וסרטן חלל הפה, ובימים אלה מתחילים מחקרים בתחומי אחרים, כמו סרטן לבלב, ריאה ומוח".
לבד מתחום הקרינה, פותח במכון מחקר לטיפול מותאם באימונותרפיה, המבוסס על חולים בעלי ממצא מסוים על התא שנקרא "איזו1".
"טיפול אימונותרפי ייחודי אישי נמצא יעיל יותר מכל טיפול אחר. בעזרת דגימה שנלקחת מהחולה, מפתחים את הטיפול האישי המותאם לממצאים שלו. זו רפואה מותאמת אישית לחולים בעלי ממצא זה בלבד", מסביר פרופ' פופובצר. בנוסף, מתבצעות במכון שרת לאונקולוגיה בדיקות גנומיות לכלל החולים, כך שניתן לאבחן את מהות השינויים הגנומיים בגידול, כלומר ב-DNA, וגם ב-RNA וכך לתת מדד אבחוני טוב לאגרסיביות המחלה ולהציע טיפולים מותאמים אישית".
המחלקה הגינקואונקולוגית
התפתחות משמעותית בטיפול במחלות הסרטן בהדסה, חלה גם במחלקה הגינקואונקולוגית שבבית החולים, המתמקדת בחולות עם סרטן במערכת המין הנשית. המחלקה מטפלת בנשים בכל שלבי המחלה: אבחונים, ניתוחים, טיפולים כימותרפיים וביולוגיים, אימונותרפיה וליווי לטווח ארוך, ומתמקדת בעיקר בסרטן רחם, שחלות, צוואר הרחם והעריה.
"בתחום המניעה,מדינת ישראל מציעה חיסון לווירוס הפפילומה, שגורם ל-97% מסרטני צוואר הרחם", אומרת פרופ' תמר פרי, מנהלת המחלקה הגינקואונקולוגית במרכז הרפואי הדסה. "ככל שתהיה היענות נרחבת באוכלוסייה לחיסון, בעשור הקרוב אנו משערים כי אפשר יהיה להעלים את המחלה כמעט כליל".
לדבריה, כיום ההיענות לחיסון בישראל נמוכה יחסית, ורק כ-60% מילדי בתי הספר מקבלים אותו. לכן עוסקים במחלקה הגינקואונקולוגית גם בהגברת המודעות ובהעלאת ההיענות באמצעות פעילויות מול הורים בבתי ספר יסודיים ומול צוותים רפואיים שהם השגרירים לחיסון.
חיסון זה הגיע בעקבות גילוי הגורם של ווירוס הפפילומה. "עד היום בדקנו שינויים בצוואר הרחם על ידי משטח תאי, אבל היום באמצעות בדיקת PCR אנחנו כבר יודעים לבדוק אם הווירוס נוכח. הבדיקה הפכה לבדיקת סקר בכל קופות החולים לכל אישה מגיל 65-25, ומי שבסיכון תהיה במעקב צמוד כדי לזהות מצבים טרום סרטניים ולמנוע מהם להפוך לסרטניים".
בתחום הטיפול בסרטן צוואר הרחם ורירית הרחם נכנסו טיפולי אימונותרפיה, שבבסיסם תרופות שגורמות למערכת החיסון להכיר את התא הסרטני כזר ולפעול נגדו. "במקום להשמיד בכימותרפיה את התאים הנחלקים, ביניהם תאים תקינים, ולגרום לתופעות לוואי, למדנו להפעיל את מערכת החיסון הטבעית של הגוף", מסבירה פרופ' פרי ומוסיפה כי הטיפולים שהוכחו כיעילים נגד סרטן צוואר הרחם הוכנסו בחודש ינואר 2023 לסל הבריאות בשילוב כימותרפיה וטיפולים ביולוגיים.
גם הניתוחים היום פחות רדיקלים, יותר ממוקדים ומאפשרים שימור פריון. נשים צעירות שבעבר היה להן גידול בצוואר הרחם או ברחם, היו עוברות כריתת רחם שלא אפשרה להן כמובן להרות. "היום", מדגישה פרופ' פרי, "בחלק מהמקרים אנו יודעים לשמר את הפריון גם בסרטן הרחם וצוואר הרחם, בניתוח מוגבל ובטיפולים תרופתיים, שמרפאים את המחלה בלי לפגוע ביכולת להרות וללדת".
בתחום סרטן השחלות, המהפכה הגדולה התרחשה בעשור הקודם, עם איתור מוטציות בגן BRCA המעלות סיכון לסרטן שד ושחלה. בדיקת נוכחות המוטציות הוכנסה גם היא לסל הבריאות לכל אישה ממוצא אשכנזי, ללא קשר לסיפור אישי או משפחתי של סרטן. "בדיקת דם פשוטה מגלה אם היא נשאית המוטציה בגן, ואם היא אכן נשאית וסיימה תוכנית פריון, או בערך בגיל 40, נמליץ לה על כריתה מניעתית של השחלות והחצוצרות", אומרת פרופ' פרי.
נשאיות מוטציה שחלו בסרטן השחלה מקבלות היום טיפול אחזקתי בסיום הניתוח והכימותרפיה. "בשנים עברו, אצל כ—80% מהחולות שאובחנו בשלבים מתקדמים, המחלה הייתה חוזרת. היום אנו יודעים לעכב את הישנות המחלה על ידי 'מעכבי פארפ', תרופה שניתנת בכדורים לאחר סיום הכימותרפיה למשך שנתיים. כך משיגים אריכות ימים גם בשלבים מתקדמים של סרטן השחלה".
באשר לניתוחי גידולים סרטניים בתחום המערכת הנשית, רבים מהם מבוצעים בגישה זעיר פולשנית, במקום בגישה הפתוחה המותירה צלקות. "התוצאות הן לא פחות טובות ולעיתים אפילו טובות יותר, ויום לאחר הניתוח ניתן לחזור הביתה, גם אם מדובר בגידול סרטני", מדגישה פרופ' פרי. "הגישה הזעיר פולשנית מקצרת את משך האשפוז וההחלמה, ולכן אימצנו אותה גם בחלק גדול מהניתוחים להסרת גידולים סרטניים במערכת הנשית".
מערך השד
מערך השד בהדסה פועל בשני בתי החולים של המרכז הרפואי, עין כרם והר הצופים, ומורכב ממגוון דיסציפלינות המעורבות באבחון וטיפול בסרטן השד, ובכללן דימות השד, כירורגיה כללית, אונקולוגיה ורדיותרפיה, פתולוגיה, כירורגיה פלסטית, גנטיקה, פיזיותרפיה, סיעוד, גינקולוגיה, עבודה סוציאלית ועוד.
שלוש הדיסציפלינות העיקריות שמרכיבות את מערך השד הן תחום הכירורגיה - המנוהל על ידי פרופ' תניר אלוייס, מנהלת מערך השד ומנהלת המחלקה לכירורגית שד בהדסה וד"ר טל הדר, מנהלת היחידה לכירורגית שד, תחום דימות השד - בניהולה של ד"ר תמר סלע, ותחום הטיפול האונקולוגי בניהולה של ד"ר שני פאלוך.
"מערך השד נותן מענה הוליסטי בכל שלבי המסע של המטופלת, וכך בנוסף לטיפול הרפואי האונקולוגי, מתקיים תיאום, למשל, עם מומחים בכירורגיה הפלסטית לצרכי שחזור שד במהלך הניתוח - מלא או חלקי (אונקופלסטיקה). עבור נשים הזקוקות להליכי שימור פריון סביב האבחנה והטיפולים מתקיים שיתוף פעולה הדוק עם יחידת הפוריות בהדסה. תשומת לב רבה מוקדשת לדרך הארוכה אותה עוברת כל אישה, כאשר לטובת הצלחת התהליך והתרת סבכים בירוקרטיים, פועלת אחות מתאמת המלווה את המטופלות סביב האבחנה והניתוח, ואחות מתאמת אונקולוגית שמלווה אותן בתקופת הטיפולים הכימותרפיים. אנו יורדים לרמת רזולוציה מאוד מדוקדקת, מקפידים לראות את הפרטים הקטנים שהם משמעותיים עבור המטופלות, כמו מתן מנשאים מיוחדים לנקזים אחרי ניתוח. כמובן, בראייה ההוליסטית - לנשים הזקוקות לכך ניתן מענה פסיכוסוציאלי על ידי צוות ייעודי, ואנחנו מקיימים תוכנית מיוחדת למחלימות מסרטן שד", אומרת פרופ' אלוייס.
"כיום, סיכויי ההחלמה מסרטן השד הם טובים מאוד, וכשמתכננים ניתוח לסרטן שד, המחשבה היא שהאישה תחיה עם תוצאות הניתוח במשך שנים רבות, וחשוב שהשד ייראה וירגיש טוב. לכן, את הליך הכריתה חשוב להפוך לאסתטי ככל הניתן, עם אפשרות של התאמה של השד השני במידת הצורך, כבר בניתוח הראשון".
פרוצדורה חדשנית במערך השד בהדסה, היא קרינה תוך ניתוחית באלקטרונים לנשים המתאימות. בעוד הטיפול הסטנדרטי כולל סדרת הקרנות מידי יום על פני תקופה של מספר שבועות, הרי שבקרינה תוך ניתוחית, ניתנת כל מנת הקרינה ישירות לאזור הניתוח בעזרת טכנולוגיה ייחודית וציוד חדשני, תוך כדי הניתוח ובפעם אחת.
גם במסגרת מערך השד מתקיימים מחקרים פורצי דרך לטובת המטופלות, חלקם זכו למימון מקרנות תחרותיות ויוקרתיות. לאחרונה החל, בתמיכת האגודה למלחמה בסרטן, מחקר בתחום בדיקות הסקר לאבחון מוקדם של סרטן שד, במטרה להפוך גם את בדיקות הסקר למותאמות אישית, על ידי ביצוע הערכת סיכון פרטנית, ומתן המלצות מעקב מותאמות אישית לכל אישה. מחקר אחר שמתבצע במערך השד, בהובלתה של ד"ר שני פאלוך, בודק פערים בין אוכלוסיות שונות בארץ בכלל ובירושלים בפרט. "קיימים פערים בנגישות, בתפיסות ובטיפול הרפואי שנשים מאוכלוסיות שונות מקבלות, ואת זה אנחנו לומדים במחקר זה. כך ניתן יהיה לשפר את רמת המודעות לפי אוכלוסיות, ובוודאי שאת היכולות והנגישות לקבלת טיפול".
מערך השד בהדסה שותף במחקרים נוספים, בין היתר השתתפות במחקר בינלאומי שבודק טיפול תרופתי להפחתת סיכון לסרטן שד בנשים שנמצאות בסיכון גבוה על רקע גנטי, מחקר קליני שבודק החדרה של מקורות לקרינת אלפא לתוך הגידול, מחקר במימון הקרן הלאומית למדע שבודק את תפקידו של חיידק הפוזובקטריום (חיידק שנמצא בחלק מהגידולים) בהתפתחות סרטן השד (בהובלת חוקרים מהפקולטה לרפואה), ועוד מגוון מחקרים קליניים תרופתיים לכל שלבי המחלה וסוגיה", מסכמת פרופ' אלוייס.
בשיתוף המרכז הרפואי הדסה
