כששיר נוי לוין, פסיכותרפיסטית, מייסדת ומנהלת מכון חיבורים נשאלת כיצד היא מתרשמת מהשפעת שיגרת החירום על אנשים, היא מאשרת שהיא משפיעה על כולם אבל בוחרת להתמקד במקומות עבודה דווקא. "במכון אנחנו חווים יותר פניות מארגונים וגובר הצורך במתן פתרונות המשלבים טיפול רגשי וחוסן ארגוני. אנחנו מזהים שיש השפעות ניכרות של מצב הרוח על האווירה והיחסים הארגוניים וכנגזרת מכך התפוקה וההתפתחות של העובד נפגעים. לכן, עולה הצורך בחיזוק החוסן ובהתמודדות של מנהלי ועובדי החברה עם התופעה".
מה התשובה שלכם לפניות אלה?
"הכלים הטובים ביותר להתמודד עם מצוקות מסוג זה נמצאים בתוך קבוצת העובדים. תהליכים טיפוליים שעושים בארגונים, חשובים על אחת כמה וכמה בזמנים כאלה ותורמים לתחושת שייכות, יציבות ונרמול מצבו הרגשי והמנטלי של העובד/ת. העבודה הטיפולית - קבוצתית מאפשרת להרחיב את זווית הראייה של העובדים גם לגבי עצמם וגם החוצה כלפי הארגון והעובדים האחרים. ניהול נכון של שיח משאבים והמיומנות שנדרשת לכך מצויה אצל מטפלים בעלי ניסיון הן בהחזקת קבוצה והן בהתמודדות עם מצבי קיצון כפי שאנו חווים בעת הזו".
המטרה: חוסן ארגוני
רוני גולדפרב, עובד סוציאלי קליני ופסיכולוג ספורט ושיפור ביצועים, מטפל ומנהל תחום ארגונים במכון חיבורים מכנה את התהליך "התערבות פסיכולוגית קבוצתית כשמשתתפי הסדנה הם המרכז". התערבות כזו חשובה מאוד לתקופה הנוכחית מכיוון שהיא תורמת לעיבוד האירוע, מאפשרת אוורור נפשי, מחדדת את המטרות המשותפות לאנשים כפרטים, כקבוצת עובדים וכארגון וכן מייצרת חוסן להמשך תפקוד.
מהם הקונפליקטים בהם אתה נתקל וכיצד הם באים לידי ביטוי?
"התמודדות עם חוסר ודאות וחרדה שקשורים במצב או הורים שנדרשים להיות יותר בבית, הם מצבים שעשויים לייצר קונפליקטים בין צרכים אישיים ומשפחתיים לבין מטרות הקבוצה והם עשויים להוביל גם לאתגרי ניהול מסוימים. זה מכיוון שלפתע נראים יותר ויותר סממני שחיקה, ירידה במוטיבציה, אווירה טעונה, כשל בתקשורת וכדומה".
מהי התועלת של שיחת משאבים בארגון?
"מטרת השיחה היא ליצור רציפות תפקודית ולשמור על מצב מנטלי ותפקודי יציב שיאפשר חווית שליטה, מסוגלות, יכולת השפעה ומשמעות להמשך השגת מטרות של היחיד ושל הקבוצה. הגורם הזה משמעותי מאוד לעיצוב תפיסת האירוע והפחתת חרדה, חוסר וודאות וחוסר אונים. ההתערבות מחברת את המשתתפים למשאבים ולכוחות שקיימים בהם כפרט וכקבוצה, ומאפשרת להם לדייק באופן מודע ובשליטה את התהליך. משאבים כאלה יכולים להיות גופניים, שכליים, חברתיים או קשורים בדמיון או באמונות מיוחדות. בזמן הפעילות, אני מצמצם את חוסר האונים ומדגיש את המסוגלות והשליטה. אני כמו מפנה זרקור לפתרונות שמצאו בתוכם, מעודד אותם להבין שתפקדו באופן היעיל שיכלו ומכוון אותם לדייק את כל זה לטובת המטרות שלהם".
בשיתוף מכון חיבורים
