לבני האדם 5 חושים אשר מאפשרים לתקשר עם הסביבה ולחיות את חיינו כפי שרובנו מכירים. בין החושים, חוש הראייה הינו החוש המשמעותי ביותר המהווה מעל 70% מכלל המידע החושי הנקלט מן החוץ ומועבר לעיבוד במוח. חוש הראייה לא רק מאפשר לנו להתמצא בסביבה, אלא גם תומך ביתר החושים ומחדד את הקלט שאנו מקבלים מהם.
עיוורון נחשב לאחד המוגבלויות המורכבות, אשר פוגע ביכולת של האדם לתפקד בכוחות עצמו. אחת הסיבות המרכזיות לעיוורון הינה פגיעה בקרנית, ואובדן השקיפות של רקמה זו.
תפקיד הקרנית
הקרנית היא איבר מעוגל ושקוף הנמצא בקדמת העין, תפקידה לרכז את קרנית האור שחודרים לעין ולמקד אותם על מרכז הראייה. מצבים מסוימים עלולים לגרום לפגיעה בקרנית, בין אם הדבר מתרחש בשל תסמונת תורשתית שעלולה להתבטא בשלבים שונים במהלך החיים, ובין אם כתוצאה מטראומה, או לאחר ניתוחי עיניים. פגיעה בקרנית תגרום לעכירותה ולמניעת חדירת קרני האור לתוך העין, או לעיוות של הקרנית הפוגע, ביכולת שלה למקד את קרני האור. בכל אחד ממצבים אלה, הראייה הופכת מטושטשת במדרג שנע בין קל לבין חמור, ועד לעיוורון מלא.
השתלת קרנית
במצבים בהם הקרנית איננה מתפקדת כראוי, ניתוח השתלת קרנית מאפשר לנו להחליף את הקרנית הפגועה בקרנית תקינה. השתלת קרנית היא ניתוח ההשתלה הנפוץ ביותר בגוף האדם, עם אחוזי הצלחה גבוהים שעומדים על כ- 80%-90%. בארצות הברית בלבד הושתלו בשנת 2020 כ- 67,000 קרניות ובמדינת ישראל מבוצעות כ- 700 השתלות קרנית מידי שנה. מספר ההשתלות השנתי בארץ ובעולם נמצא במגמת עלייה בעשורים האחרונים, וזאת לאור התקדמות טכנולוגית ושיטות השתלה חדשניות אשר העלו את שיעור הצלחת הניתוחים. כיום רוב השתלות הקרנית המבוצעות הינן השתלות בעובי חלקי, כלומר השתלה של חלקים מסוימים של הקרנית, בניגוד להשתלה של כל עובי הקרנית אשר הייתה מקובלת יותר בשנים עברו, וכעת מבוצעת רק במצבים בהם כל עובי הקרנית אינו תקין ולא ניתן לבצע השתלה חלקית.
הקרנית היא איבר אשר לא מכיל כלי דם ועל כן אין צורך בהתאמה מיוחדת בין התורם לנתרם. לאחר סדרה של בדיקות שהקרנית עוברת בבנק הקרניות ולאחר וידוא כי הקרנית מתאימה להשתלה, הקרנית נשמרת בקירור עד לביצוע הניתוח שמטרתו להשיב את מאור עיניו של המטופל.
המתנה להשתלת קרנית
מטופל הזקוק להשתלת קרנית יכנס לרשימת הממתינים להשתלה, ובשל הפער הקיים בין הדרישה לקרניות לבין ההיצע הנמוך הקיים בארץ, רשימת ההמתנה ארוכה, והמטופל נדרש להמתין חודשים ארוכים ואף למעלה משנה לקבלת הקרנית המיוחלת.
משך ההמתנה להשתלת קרנית משתנה בין מוסד רפואי אחד למשנהו ובניגוד לאיברים אחרים, בהם קיימת רשימת המתנה ארצית, בקרניות - כל מוסד רפואי מנהל את רשימת הממתינים שלו. הסיבה לכך נעוצה בעובדה שהקרנית, על אף היותה איבר בגוף האדם, מוגדרת כרקמה וזאת בגלל שניתן להנציל אותה ממטופל שכבר נפטר, והיא לא זקוקה לאספקת דם מתמשכת בכדי לשמור על חיות התאים בה.
כיום, ברוב בתי החולים, מחלקות העיניים מפעילות בנק קרניות ייעודי אשר מטרתו לנהל את כל תהליך הנצלת הקרניות, ניהול רשימת הממתינים להשתלה וקביעת סדרי עדיפויות להשתלה.
במרכז הרפואי איכילוב ת"א, החלטנו לעשות מעשה ולפעול לקיצור התורים להשתלת קרנית: ראשית, כל משפחה שמסכימה לתרום את הקרנית של יקירה מקבלת עדיפות וקדימות בתור במידה ובני המשפחה יהיו זקוקים להשתלת קרנית בעתיד. כמו כן בית החולים קיבל החלטה לרכוש קרניות מחוץ לארץ, וזאת לנוכח העובדה שקרנית מוגדרת כרקמה ואין בעיה לסחור ברקמה זו.
צעדים אלה הביאו לצמצום משמעותי ברשימת ההמתנה להשתלות קרנית בבית החולים איכילוב שכעת עומדת על שבועות בודדים.
תרומת קרנית
הקרניות להשתלה נתרמות לאחר המוות מנפטר אשר משפחתו הסכימה לתרומת רקמות או ממטופל אשר חתם על כרטיס אדי, כרטיס אשר מאפשר לאדם בעודו בחיים להצהיר כי הוא מעוניין לתרום את איבריו לאחר מותו. במדינת ישראל רק כ-10% מהאוכלוסייה חתומה על כרטיס אדי, בניגוד לארצות מפותחות בעולם שם כ-30% מהאוכלוסייה מאשרת תרומת איברים. מגמה דומה קיימת גם באחוז ההסכמה לתרומת קרניות, בעוד בישראל רק כ-30% מהמתאימים מסכימים לתרום, בעולם המספר עומד על 80%-90%, מצב שיוצר עודף קרניות בעולם ומאפשר לנו לרכוש אותן.
כאן המקום להדגיש ולציין כי הכוח הוא בידנו, באמת לשנות ולעזור, להשפיע ולהושיע, תרומת קרנית מוגדרת כיום כמצווה על ידי רוב רבני ישראל ובעזרת תרומות אלה נוכל להביא לשינוי משמעותי בחייו של אדם הזקוק לכך, וזו כוחה של תרומה.
ד"ר אייל כהן הוא מומחה ברפואת עיניים, מקטע קדמי, קרנית וקטרקט, מנהל בנק הקרניות והמרכז ל"עין יבשה", איכילוב
