איקראם, שיר, דה -לוקס וקנון, נמצאים אצלכם בצלחת ומתחככים זה בזה. זו לא תחילתה של בדיחה או חידה למתקדמים. מדובר בשמות זני הירקות מהם כולנו מכינים את הסלט שלנו.
מוזמנים להכיר: איקראם (עגבניה), שיר (פלפל צהוב), דה-לוקס (מלפפון), קנון (פלפל אדום), ספייס סטאר (כרובית), קתרינה (קישוא) ופאסיניישן (אבטיח).
כל אלה ועוד, נמנים על קולקציית הירקות אותם מגדלים חקלאים ישראלים, מזרעים שגודלו ופותחו על ידי חברת זרעים גדרה-סינג'נטה.
החברה הוקמה בשנות ה- 50 של המאה הקודמת, על ידי משפחות חקלאיות בגדרה והתעסקה בעיקר בגידולי שדה. בשנות ה-90 הצטרפה החברה לתחום גידולי מכלוא, וייצרה זרעי ירקות בהכלאה.
בשנת 2007 נקנתה על ידי חברת סינג'נטה הבינלאומית, והפכה משחקן מקומי ישראלי, לשחקן בינלאומי בתחום ייצור ופיתוח זרעי ירקות.
"החברה היא מותג בישראל ובעולם. אנחנו פעילים ברוב ענף הירקות ומובילים בעיקר בירקות הפרי הקיימים בארץ", מסביר ליאור קושניר, מנכ"ל החברה ואגרונום.
מה ייחודה של החברה?
"החברה שלנו מביאה את פלטפורמת הזרעים לחקלאי הישראלי, מפתחת אותם ומוכרת אותם למשתלות, מהן רוכשים החקלאים והמגדלים הישראלים את השתילים. אבל התפקיד שלנו לא מסתכם בכך, אנחנו רואים את החקלאות כחלק מציונות ומלווים את החקלאים הישראלים לאורך כל הדרך", מציין קושניר.
מה מאפיין את החקלאים והחקלאות בישראל?
מצבה של החקלאות והחקלאים לא מעודד, בשל סיבות רבות. הגיל הממוצע של החקלאים בכל הענפים, מבוגר יחסית (64) וקיים קושי למגדלים צעירים להיכנס לענף. גם חוסר התמיכה של המדינה במגדלים הישראלים, אינו מיטיב את המצב, במיוחד לנוכח ייבוא ירקות מטורקיה. החקלאות בארץ היא סוג של אי, בניגוד למצב באירופה שבה תוצרי החקלאות יכולים לנוע ממדינה למדינה. אצלינו יש אתגרים בשינוע התוצרת מחוץ למדינה ואין לנו אפשרות לייצא בקלות כמו באירופה. מצד שני הייבוא בהחלט פוגע במגדל הישראלי".
לנוכח הקשיים שתיארת, כיצד הליווי שלכם מסייע להתגבר על האתגרים המונחים לפתחו של הענף?
"אנחנו רואים את הקושי של המגדלים בהתמודדות עם העלויות הגבוהות של כח אדם ומים. כדי להקטין עלויות ונזקים בגידולים בשל מחלות ווירוסים שונים, אנחנו מסתייעים בגנטיקה, בפיתוח זנים חזקים עם יותר יבול, עם השתמרות פרי ארוכה על הצמח, ופחות פחת. הדבר מקל מאד על עלויות המגדלים. כמו כן, פיתוח של זנים עמידים למחלות ווירוסים, מתבצע גם בארץ וגם בחו"ל ומותאם לתנאי האקלים השונים, באזורי גידול שונים כמו חבל הבשור, הבקעה והערבה. כל אלו מהווים ערכים אמיתיים למגדלים שלנו במטרה להגביר את תחושת הביטחון בגידול ובשיווק התוצרת הטריה".
איזו תדמית יש לישראל בתחום החקלאות בעולם?
"ישראל נחשבת למדינה מובילה בידע ובמיכון בענף הירקות. למרות זאת, לצערי בישראל נותרו מעט מאד סוגי ירקות ליצוא כמו פלפל, גזר ותפו"א, כך שרוב גידולי הירקות הם לשוק המקומי".
ירקות והחך הישראלי, מה הקשר?
"בשנים האחרונות אנחנו רואים התעניינות הולכת וגוברת של גיוון בעולם הירקות, מצד הישראלי. מלפפון בייבי, פלפל ביס, סוגים של עגבניות שרי, אבטיח אישי וחסות מיוחדות, כל אלה מעניינים את הצרכן הישראלי, בעיקר בשל התפתחות תחום הקולינריה בארץ. יחד עם זאת אנחנו קצת באיחור בהשוואה לשווקי ירקות במדינות אחרות בעולם בהם רואים מגוון גדול יותר. אפשר לראות זאת בשווקים וברשתות שהשיווק שהצריכה העיקרית היא עדיין בירקות הבסיס: עגבניה, מלפפון, פלפל, תפוח אדמה ובצל".
מה עושה תקופת הקורונה לחקלאות בארץ?
"אני חושב שהקורונה תאיץ את הרכישה הישירה מהמגדלים. הרכישות און ליין חותכות את פערי התיווך ומייצרות קשר ישיר בין החקלאי לצרכן. בעיקר, זו הזדמנות מצוינת של החקלאות הישראלית להוכיח שיש לה תפקיד חשוב ואנחנו לא זקוקים למגדלים זרים. מצד שני, יש בעייתיות בסגירת השווקים הפתוחים ותחום המסעדנות והמלונאות. התקופה הזו מאתגרת את כולנו וכחברה מובילה בענף הירקות אנחנו נמצאים בשטח וממשיכים לתמוך בלקוחותינו החקלאים ולתת מענה לכל שאלה ובקשה".
איזה פיתוחים מעניינים בתחום הירקות נוכל לראות בעתיד?
"יש לנו מוצר חדשני שאף זכה בפרס חדשנות בתערוכת התוצרת הטרייה הנחשבת בעולם- Fruit Logistica. מדובר בעגבניית טעם בשם YOOM, בגודל עגבניית שרי אך בצבע סגול כהה, עם טעם אומאמי וריכוז גבוה של אנטי-אוקסידנטים".
מה תאחל לחקלאים הישראלים?
"שימשיכו להאמין בחקלאות בארץ, ויזכרו את דבריו של הסופר והחקלאי משה סמילנסקי: 'אם חקלאות כאן, מולדת כאן'. שימשיכו להיות מודל לחקלאות מאד יעילה בעולם".
ולסיום, מילה לצרכן הישראלי.
"תמשיכו לקנות חקלאות ישראלית, יש לנו בארץ תוצרת נהדרת ושפע של פירות וירקות כחול לבן".
