96% מהנשים שנמצאות בגיל המעבר, המכונה מנופאוזה ((menopause, חוות תסמין אחד לפחות. בממוצע חווה האישה כשישה סימפטומים, עם דגש על עייפות, עלייה במשקל, השמנה בטנית, הזעות לילה וקשיי ריכוז, כפי שעולה מסקר מיפוי צורכי נשים בגיל המעבר בישראל שבוצע ביוזמה והובלה של מלי קושא, יו"ר צוות מחקר וחברת ועד מנהל בעמותת Medonna, ובשיתוף פעולה עם ארבע קופות חולים: כללית, מכבי, מאוחדת ולאומית. הנתונים גם מראים כי לתסמינים אלו יש השפעה מכרעת על התפקוד היומיומי, כפי שהודו כמחצית מהמשתתפות.
מדובר בתקופה שעבור נשים רבות עלולה להיתפס כמאיימת ומפחידה, עוד עולה במחקר כי אחוז הנשים שנושא גיל המעבר מעסיק אותן במידה רבה ורבה מאוד עולה ככל שמספר התסמינים שמהם הן סובלות מתרבה. באופן לא מפתיע, מקורות המידע המובילים שאליהן פונות הנשים בתחום בריאות האישה הם חיפוש כללי באינטרנט, רופאים וצוותי בריאות וטיפול ובנות משפחה וחברות. עם זאת, מעל ל–50% מהנשים שהשתתפו בסקר סבורות שהמידע שמצוי בידיהן הוא חלקי ולא מספק.
סוף הוא התחלה חדשה
גיל המעבר הוא אחד מרצף שלבי החיים של נשים והוא מסמן את סיום תקופת הפוריות ואת סופה של הווסת. לרוב נהוג להגדיר את התקופה בגילאי 45–55, אולם יש נשים שחוות אותו מוקדם יותר או מאוחר יותר.
מדובר בתופעה טבעית, אבל התסמינים שמלווים את גיל המעבר יכולים להשפיע על התפקוד ועל איכות החיים של הסובלות מהם, ומכאן שיש משמעות להכנה ולאפשרויות הטיפול, שיכולות בהחלט להקל על האישה. זאת במיוחד מכיוון שלפי פרסום של ארגון הבריאות העולמי (WHO) אוכלוסיית הנשים העולמית שעברו את גיל 50 גדלה מ–22% מקרב כלל אוכלוסיית הנשים העולמית בשנת 2011 ל–26% בשנת 2021.
גורם נוסף שנדרש להביא בחשבון הוא שחוויית גיל המעבר יכולה להיות מושפעת, מעבר להיסטוריה הבריאותית, גם מגורמים דוגמת אורח החיים וגורמים סביבתיים, כמו גם מנורמות מגדריות, תרבותיות וחברתיות.
בפועל, המענים והטיפול מתחילים בבית ונמשכים עם קבלת עזרה של גורמים רפואיים, מקצועיים, אלטרנטיביים ואחרים. בכל הקשור לאורח החיים, ההמלצות המקובלות כוללות שמירה על שגרת שינה קבועה, הקפדה על תזונה בריאה ועשירה, הקפדה על ביצוע פעילות גופנית באופן סדיר, הנאה מאנשים אהובים ומתחביבים והימנעות מעישון או מצריכת כמות גדולה של אלכוהול. לכל אלו ניתן לצרף יצירת קשרים חברתיים עם נשים אחרות בגיל המעבר, שמבינות.
