את הולדתו ונביעותיו של נהר הריין רואים בשוויץ ואת הזדקנותו והיעלמותו אל הים ניתן לראות בהולנד, אך את רוב "חייו" הוא מעביר בגרמניה. כנהר גרמני, לריין מקום חשוב בהתפתחות העם הגרמני ומקור בלתי נדלה לסיפורים ואגדות. אורכו של הריין הוא 1,233 ק"מ והוא עובר בשוויץ, באיטליה, בליכטנשטיין, באוסטריה, בצרפת, בהולנד וכמובן בגרמניה. הוא מתחיל את זרימתו בגובה של 2,000 מטר מעל פני הים, זרימתו חזקה וגודלו של אגן הניקוז שלו פי 10 ממדינת ישראל.
כבר בעת העתיקה היווה הריין גבול בין קבוצות העמים הקלטיים ושבטים גרמאנים. הראשון לנסות להתגבר על מכשול זה היה יוליוס קיסר, שבמאה הראשונה לפני הספירה בנה גשרים מעל הנהר, במטרה לחצות אותו ולהרחיב את תחומי האימפריה החזקה בעולם. בדמו ובדם חייליו למד הקיסר שזה אינו רק מכשול קשה אלא שמעברו השני אנשים קשוחים. בסופו של דבר, קרבות הקיסר רק ייצבו את הריין כגבול מדיני בין האימפריה הרומית לבין הגרמאנים. עם התמוטטות האימפריה היו אלו דווקא הגרמאנים שהרחיבו את גבולותיהם ושעטו קדימה. גם בשנים הבאות אימפריות קמו ונפלו אך הריין המשיך להיות גבול היסטורי ואמיד, בלתי עביר וקשה לשליטה.
כשהולנד התפתחה כיחידה פוליטית נחצה הריין ונוצרה הפרדה בין הריין העילי בשליטת ההולנדים לריין התיכון והתחתי, הגרמני והצרפתי. לואי ה-14 קבע את הגבול המזרחי של צרפת על נהר הריין ובזמן המהפכה הצרפתית נעשו ניסיונות לספח לצרפת חלקים מבלגיה וגרמניה, אלו לא התקבלו ומעולם לא נראו טבעיים.
למידע נוסף על טיולים מאורגנים למערב אירופה עם פגסוס טיולים מאורגנים
גם בעת החדשה היה הריין לא פעם סיבה למשברים, למלחמות ולהתקפות, באמצע המאה ה-19, למשל, התפתח משבר חריף בעקבות רצונה של צרפת להגיע לגדות הריין ולקבע שם את גבולה. בעקבות משבר הריין חיזקו צרפת וגרמניה את אחיזתם התרבותית בנהר, נכתבו לו שירים והוא הופיע על גלויות כשכל צד מנסה לשכנע כי הנהר פרנקופוני או גרמני טהור.
מאז תחילת המלחמה הפרוסית–צרפתית בשנת 1870 ועד סוף מלחמת העולם השנייה ובעקבות האפיזודה סביב מחוז אלזס ולורן עבר הריין מיד ליד כאזור גבול לא יציב המועד לשינויים ולפורענויות. בעקבות ההפסד של גרמניה במלחמה וההסכמים שלאחריה נותרה הגדה המערבית של הריין כאזור מפורז. הדבר יצר כעס רב ופגיעה בכבוד הגרמני וממילא לנושא ליצירת רטוריקה תוקפנית בידי היטלר, שכולנו יודעים איך התפתחה.
על גדות הריין תמצאו שרידים להיסטוריה הסוערת, שווקים סואנים ומפלים חזקים. הריין שהיה גבול חזק ושריר הוא גם סמל להתחדשות ולקדמה.
גם ההיסטוריה היהודית-אשכנזית התפתחה על גדות הריין. העיר מיינץ שבגרמניה היא דוגמא קלאסית לחיי הקהילה היהודית שהתפתחו על הנהר הגדול. לפי המסורת, מיינץ היא מגנצא מסיפורי חז"ל. זו היתה בתקופה מסוימת העיר החשובה ביותר באשכנז - עיר שמשכה אוכלוסיה גדולה בגלל הריין שהיווה עורק כלכלי.
רבנו גרשום המהפכן חי כאן ועוד רבים וטובים. אחד מהם הוא "אמנון ממגנצא" שהתבקש על ידי המלך להתנצר תוך ניסיונות שכנוע רבים, כשרצה הפוגה ביקש הרב לחשוב על כך שלשה ימים ללא כוונה אמתית לחשוב על התנצרות. משהתמהמה בחזרתו שליחי המלך לקחו אותו בכוח. אז הוא סיפר למלך שהוא לא חשב על כך ברצינות ומגיע לו שיכרתו לו את הלשון. המלך חשב שהבעיה היא דווקא בהתחמקות וכרת את אצבעות רגליו.
באותו ערב עמד הרב המדמם כשליח הציבור בערב כיפור והתפלל פיוט שכתב - "ונתנה תוקף" - ובסיום התפילה נפטר. וזהו רק אחד מהסיפורים הקשורים לנהר המופלא והם על הגבול שבין המציאות למיתוס בדיוק כמוהו.
