לכל סיפור טוב יש שני צדדים, והנה הצד השני של גילוי ברזיל. במאמר הקודם סיפרנו על פדרו קברל הפורטוגזי, שגילה את ברזיל ב-1500. היום נחשוף את הצד השני של המטבע, עליו מוטבע הפרופיל של ויסנטה יאניס פינסון, המזוהה על ידי חוקרים רבים כאירופאי הראשון שהגיע לברזיל בעת החדשה. פינסון היה חלק ממשלחתו המפורסמת של כריסטופר קולומבוס שעגנה באתרים שונים בדרום אמריקה, ובהמשך כנראה שהגיעה עד האמזונס. אך העניין שהוא הצליח לייצר סביב גילויו היה כה מועט עד שזה נשכח וחיכה לתורו של קברל.
גם קברל, כמו קולומבוס, ניסה בכלל להגיע להודו. כך או כך, קברל היה מי שפתח את שעריה של ברזיל לאירופאים והצליח לרתק אליה דור של ספנים ומגלי ארצות ששטו לעבר היבשת החדשה. עם זאת, המשלחות הראשונות שהגיעו לברזיל התאכזבו לגלות כי לא מדובר בבוננזה כלכלית כפי שקיוו. בהמשך הם גילו את עץ הברזיל, ממנו הפיקו צבע אדום, את קנה הסוכר ואפילו מרבצי זהב.
מגלי הארצות הקדומים מצטיירים לנו כהרפתקנים רומנטיים שיוצאים למסעות נועזים, ואולם מסעות אלה היו גם אכזריים מאוד. רבים מתושביהן המקוריים של היבשות ה"חדשות" נספו במחלות העולם הישן, במלחמות ובשיעבוד. מסעותיהם חובקי העולם של הספנים האירופים פתחו את הפתח לא רק למסחר ולתגליות חדשות אלא גם לסחר העבדים מאפריקה לאמריקה. העבדים עשו את המסעות בתנאים בלתי אפשריים: בצפיפות גדולה, קשורים זה לזה ועם תזונה דלה. רק 85 אחוזים שרדו את המסע.
פגסוס טיולים מאורגנים לדרום אמריקה >>
מיד עם השתלטות פורטוגל על ברזיל, בשנת 1530, מינה מלך פורטוגל, ז'ואן השלישי, את מארטים אפונסו דה סוסה להיות שליט המדינה. על מנת למנוע השתלטות של מדינות אחרות על הארץ חילק אותה דה סוסה ל-15 מחוזות ומינה שליט לכל אחד מהם. בכל מחוז כזה קיבל השליט זכויות רבות שאחת מהן היתה לשעבד את תושבי המקום המקוריים ולסחור בהם. ההערכות הן שכמיליון איש, בני שבטים ילידים שחיו בברזיל עם השתלטות פורטוגל עליה הפכו לעבדים. הפורטוגזים ראו בברזיל מקור להתעשרות ובתושביה חלק בלתי נפרד מה"אוצרות הטבעיים" שלה. רבים מתושבים אלה נדבקו במחלות אירופאיות שגופם לא היה מחוסן נגדן, אחרים שהתנגדו לפלישת האדם הלבן, נספו במלחמה נגדו. במקרה של ברזיל הפורטוגזים ויתרו לבסוף על התקווה להשתמש בכוח אדם מקומי כעובדים והביאו אליה עבדים מאפריקה.
לכתבה הראשונה בסדרה - פורטוגל >>
לכתבה השלישית בסדרה - פיליפינים >>
כדי להבין את המשמעות עבור ברזיל המודרנית, כדאי להתעכב על הנתונים: בין המאה ה-16 למאה ה-19 יצאו מאפריקה לכיוון אמריקה קרוב ל-11 מיליון עבדים. מחציתם, 5.5 מיליון, הגיעו לחופי ברזיל. עבדים אלה היו חלק חשוב בהתפתחות הכלכלה בברזיל בעת החדשה. ברזיל היא המדינה האחרונה בעולם שביטלה את העבדות בשנת 1888.
