אתיופיה ממוקמת במזרח אפריקה, בחלק המזרחי ביותר שנקרא "קרן אפריקה", וגובלת בסודן, דרום סודן, קניה, סומליה, ג'בוטי ואריתריאה. המדינה מחולקת לתשעה מחוזות, חלקם על בסיס אתני הומוגני, חלקם מולטי אתניים, ושתי ערים עצמאיות - אדיס אבבה ודירה דאווה. לאתיופיה היסטוריה עשירה וארוכת שנים, והאתיופים יודעים להציג אותה ברצף שכולל 250 קיסרים, שהובילו אותה עוד מתקופת קיסרות אקסום מהעת העתיקה, דרך משברי ימי הביניים ועד לעת החדשה, עם נפילתו של הקיסר האחרון בשנת 1974, היישר למהפכה קומוניסטית ובהמשך לרפובליקה דמוקרטית פדרלית.
על אף היותה של אתיופיה רפובליקה פדרלית, חברה באו"ם ואחת המנהיגות הדומיננטיות של איחוד מדינות אפריקה, את המעבר לעת החדשה היא עשתה תוך כדי שהיא משאירה רגל אחת בימי הביניים, עם מסורות וארוכות שנים חלקן מחממות לב וחלקן פחות, בעיקר בתחום התשתיות והשלטון.
מעוניינים לקבל מידע אודות טיול מאורגן לאתיופיה? לחצו
אתיופיה נתפסת כשונה ומיוחדת בנוף האפריקאי. מבחינה גיאוגרפית, רוב המדינה נמצא בחבל הררי שנקרא "הרמה האתיופית". מוצא העמים הגדולים שבה (אמהרים, טיגרים, אורומו) שונה במוצאו משאר עמי אפריקה (בנטו בעיקר). לאתיופים גם שפה וכתב משלהם, והיסטוריה ודת שונים. הנצרות חדרה לאפריקה רק לפני פחות מ-200 שנים בתקופה האימפריאלית והקולוניאלית, אך אתיופיה הייתה המדינה השנייה לקבל על עצמה את הנצרות, והאימפריה הראשונה שעשתה כן בתחילת המאה הרביעית לספירה.
מאמצע המאה ה-19 ולקראת סופה מתחילה באפריקה התקופה הקולוניאליסטית. המעצמות הגדולות והמדינות החזקות באירופה חילקו ביניהן את אפריקה לשטחי השפעה לפי אזורים שונים. בריטניה וצרפת קיבלו את החלקים הגדולים יותר, וספרד, פורטוגל, גרמניה, איטליה ומדינות קטנות נוספות קיבלו חלקים קטנים יותר. אך אתיופיה לא נפלה כשטח השפעה של אף מדינה. זאת ועוד, מכיוון שהיא ראתה את עצמה כמדינה עצמאית, אתיופיה השתלטה בעצמה על שטחים בגבולותיה הדרומיים.
לצפייה בפרטים נוספים באתר פגסוס טיולים מאורגנים לחצו
השטחים הללו, שנכבשו על ידי אתיופיה בסוף במהלך המאה ה – 19 על ידי הקיסר מנליק הראשון, הם השטחים שעד היום, במובן מסוים, שונים מאתיופיה הקלאסית, העתיקה והנוצרית. "שבטי דרום נהר האומו" כפי שמכונים, מאופיינים בהיותם רחוקים יותר, מבחינה גיאוגרפית וגם תרבותית, מאורח החיים היותר מערבי אותו ניתן לפגוש ביתר אזורי המדינה. מהסיבות הללו, המפגש הראשוני עם שוכני האזור ספוג בסקרנות משני הצדדים, שמתרכזת באלמנטים שטחיים וחיצוניים בעיקר. לאחר שהות או סיור של כמה ימים בשטח ניתן לבחון את הקסם של המפגש המסקרן: התרבות, מבנה המשפחה, ומערכת סחר החליפין והכלכלה. למעשה, מומלץ מאוד לא לוותר על ביקור בשווקים המקומיים בדרום נהר האומו.
בעולם המערבי, השוק הוא, בדרך כלל, מקום קבוע שניתן להגיע אליו כל יום. אך מה קורה כשכוח הקנייה מוגבל ומרחק הסוחרים רחוק? כך נוצר השוק השבוע. במקומות מסוימים תמצאו את השוק פעיל למשך רק יום אחד או יומיים בשבוע. ביום שכזה, מורגשת תכונה מהשעות הקטנות של הלילה, אז מתעוררים אלו שצריכים לצעוד שעות רבות על מנת להגיע בזמן לשוק. המבקרים בשוק מתלבשים בבגדים הכי יפים ומתקשטים בכל תכשיטיהם ולעיתים גם באביזרים שניצודו מבעלי חיים ומקשטים את גופם כסמל לחוזק וליכולת לצוד.
לאחר הביקור בשוק, אפשר לבקר כל שבט במקומו הוא ולהכיר את הייחוד שלו. שבט ההאמר הוא הגדול והדומיננטי באזור, והוא נושא למחקר פרטי. סיור בבתיהם, בין כלי הבית ובחצרות, בשטחי המרעה וסביב אזורי המגורים תגלה לכם אנשים שאולי נראים דומה אך חושבים אחרת לגמרי.
דווקא באזורים אלו יש לבחון אותם על רקע השינויים הגלובליים המתרחשים גם באזור. כמות התיירים ההולכת וגוברת, שיפור הכבישים והתשתיות, אמצעי התקשורת שכבר מגיעים לכל מקום והיחשפותם של בני המקום לאנשים מהעולם המערבי, מעמידה את דרום אתיופיה ואת המערכת הסוציאלית המורכבת של השבטים בפני אתגרים דרמטיים ומעניינים במיוחד.
