בשנת 2008 פקד את העולם משבר כלכלי חריף שהחל בארצות הברית וגלש בהמשך לכל העולם. אחת מהנפגעות העיקריות בעולם המתקדם עקב המשמר העולמי הייתה יוון. כמו שמיכה שהוסרה באבחה אחת, נחשפה חוסר יציבותה של כלכלת המדינה שהביאה למשבר עצום ששינה את המדינה מקצה לקצה.
המשבר גרם ליוון להיכנס למתון ארוך ודרמטי, התוצר הלאומי והפרטי התכווץ פלאות, החוב הלאומי עלה ויחד איתו שיעורי האבטלה שברו שיאים. בעקבות כל אלו, יוון נכנסה לסחרור, וכחלק מגוש האירו היא ביקשה לקבל תכנית סיוע. לרוע מזלה, תכנית הסיוע הועמדה בתנאים שהשפיעו על המדינה פוליטית, שבתורה זעזעה גם היא את יוון. מכאן שכמעט ולא נותרה קטגוריה שלא הושפעה מהמשבר.
מעוניינים לצאת לטיול מאורגן לחו"ל? בקרו באתר פגסוס טיולים מאורגנים
עם הקמת גוש האירו, הצליחה יוון להשתחל אליו עם נתונים גבוליים, ויש שיטענו שעשתה זאת בזכות נתונים שקריים והסתרה של חלק מהחוב הלאומי. יוון מצידה תלתה תקוות רבות בהצטרפות לגוש. בין היתר, לאור התקווה שהצטרפות כמדינה חלשה יותר תאפשר לה לשקם את כלכלתה, בזכות שימוש במטבע חזק, תנאי הלוואה נוחים וריביות נמוכות.
בתחילת הדרך המשותפת של יוון עם הגוש, התממשו הציפיות שלהם ונראה שהמדינה הצליחה להתגבר על מצבה הבעייתי, לפחות למראית עין. עם זאת, לאט לאט הסתבר שאמנם כלכלת יוון צומחת, אך מאידך היא אינה שומרת על חוב לאומי סביר, יש לה כשל מבני בפנסיות, ההוצאות הממשלתיות עולות באופן קבוע, מערכת מיסוי מסורבלת ועוד שלל כשלים מבניים.
עד 2010, הלכו ונחשפו הכשלים הרבים, ואמינותה של יוון נפגעה בעיני רשויות הגוש שהכריחו אותה לחשוף את המצב האמיתי, שהיה מדאיג יותר ממה שכבר היה ידוע. כאמור, הדבר הכניס את יוון למשבר פוליטי ולתקופת בחירות שבדרך כלל נחשבות ביוון לזמן פחות יעיל כלכלית.
עד ינואר 2010 עוד יוון עוד הצליחה להרשים את העולם במחשבה שאולי תצליח להציל את כלכלתה, לקראת אפריל באותה שנה נאלצה יוון לפנות לאיחוד האירופי בבקשה לסיוע. בקשת הסיוע הראשונה שאושרה הייתה בעלות 110 מיליארד אירו אך לוותה בתנאים של החזר, ריביות, הבטחה לצנע, קיצוץ משכורות, הגבלת פנסיות ועוד. תנאים אלו נתפסו אצל האזרחים היווניים כהתעמרות האירופים בהם.
המשברים הפוליטיים והחברתיים, במדינה שהייתה ממילא במצב של חוסר יציבות, לא עזרו לפתרון הבעיה. כך נכנסה יוון למעגל של תכניות סיוע, הגבלות ותנאים, משבר פוליטי, בחירות, תכנית סיוע וחוזר חלילה.
בשלוש השנים האחרונות יוון נמצאת באופן קבוע בייצוב כלכלתה. תכניות הסיוע עוזרות, יוון שומרת על חוב גבוהה אך יציב ולא עולה, שיעור האבטלה יורד לאיטו ונראה שהמדינה מצליחה לעמוד על הרגליים בכוחות עצמה ולהתאושש.
לאור העובדה שלמשבר כלכלי השפעות מרחיקות לכת בכל רבדי החיים של התושבים ניתן להסתכל עליו לא רק מהצד של יודעי הדבר בעלי החליפות, אלא גם מהצד של פשוטי העם, שרק רוצים לסיים את היום בטברנה עם אוזו וסופלקי. מי שמכיר את היוונים יודע שבסתר ליבם הם היו ונשארו אנשים פשוטים ונראה שהמשבר יצר דברים חדשים נושנים.
לפיכך, יותר ויותר עסקים קטנים, שנמצאים מתחת לרדאר המיסים, קמים ביוון, גלי ההגירה לערים הגדולות הולכים וקטנים, ואלו עוזרים לתושבים היצירתיים לפתח את עסקיהם ואת מקום מושבם. לצד כל אלה, הטברנות בעלות שמחת החיים, המוזיקה המקומית והאוכל משגשגות בהרבה מקומות ומחזירות את יוון לימיה הטובים יותר.
