בשנת 1519 הבין חוקר ומגלה הארצות פרדיננד מגלן ששמו אולי כבר מובטח בהיסטוריה, אבל אולי כשווה בין גדולים אחרים. כדי לקפוץ לראש הרשימה, הוא יוצא למסע ארוך שמטרתו להקיף את העולם כולו, למפות מקומות שעוד לא גילו ולחשוף שבטים נוספים לבשורת הנצרות.
את ההתחלה הוא עושה בנחת, מגיע לחופי ברזיל שכבר היו ידועים ומהם מחפש את הדרך להקיף את היבשת ולהמשיך הלאה. הסיפור ארוך ומפותל אך בסופו של דבר, בתחילת נובמבר 1520, חוצים מגלן ומשלחתו את מיצרי כל הקדושים, שבהמשך ייקראו על שמו – מיצרי מגלן, ויהוו את הדרך הראשית להקיף את דרום אמריקה במשך 400 שנה, עד שתעלת פנמה נכנסה לתמונה.
מעוניינים לקבל מידע על טיול מאורגן לפיליפינים? לפרטים לחצו
כבר במרץ 1521, תשוש במיוחד עם משלחת מדוללת ועייפה, חונה מגלן עם 150 אנשי צוות בלבד בקבוצת איים מסתורית עמוק באוקיינוס השקט. מגלה הארצות האגדי, החריף והמדוייק כנראה היה תשוש במיוחד, מאחר ושרשרת החלטות טרגיות הביאו לכך שייהרג באותם איים, לאחר שהסתבך במלחמה בין שני שבטים מקומיים. קבוצת האיים ידועה היום בתור הפיליפינים.
הפיליפינים הם קבוצת איים באוקיינוס השקט קרוב לים סין הדרומי. הם סמוכים לאינדונזיה, לטייוואן, לסין ולוייטנאם. הם חלק מיבשת אסיה, למרות שהמרחק בינם ובין היבשת הוא 1,000 קילומטרים.
המרחק בין שני האיים המרוחקים ביותר אחד מהשני הוא כמעט 2,000 קילומטר ואם מבקרים לאורך יום אחד בכל אי בנפרד, הביקור ייארך 20 שנה. הפיליפינים מורכבים מ-7,641 איים, אולם רק כ-1,000 מהם מיושבים. בנוסף, לפיליפינים קו חוף ארוך במיוחד, מעל 20,000 ק"מ, גדול מחצי היקף כדור הארץ כולו. המסקנה המתבקשת היא שמדובר ביעד מושלם לכל מי שמחפש אי בודד להסתתר בו.
במדע ישנו ויכוח ער במיוחד לגבי דרך היווצרותם של הפיליפינים. הדעה המקובלת היא שאיים אלו הם תוצאה של התפרצות הרי געש מקומיים, כלומר, במעמקי הים נמצא כיס מגמתי שהתפרץ בעבר ויצר מידי פעם אי ואחריו עוד אי, קרובים אחד לשני.
לעומת זאת, ישנם כיום דעות שונות, שהעיקרית מבניהן טוענת שאיים אלו היו חלק מיבשה רחבה הרבה יותר שחיברה בעבר את אוסטרליה עם סין. לפי תיאוריה זו ניתן להסביר את מגוון המינים הביולוגיים בקבוצת איים זו המשותפים הן לאסיה והן לאוסטרליה.
קבוצת איי הפיליפינים היא אחד המקומות המאוכלסים ביותר בעולם. אוכלוסייתם מונה למעלה מ-100 מליון איש. מרכז השלטון הוא האי לוזון, ממנו מנוהלים ענייני המדינה והוא אחד האיים הגדולים בקבוצה כולה המכיל גם את שתי הערים המרכזיות במדינה - קזון סיטי שהיא חלק ממטרופולין מנילה ומנילה עצמה.
שני ערים אלה, שהן חלק ממטרופולין אחד, מכילות קרוב ל-15 מיליון תושבים, כאשר 85 מיליון נוספים מפוזרים במחוזות הכפריים ועוסקים בגידולים חקלאיים המהווים חלק גדול מכלכלת המדינה. הכלכלה הפיליפינית הינה כלכלה חופשית, אולם עדיין תלויה בשווקים הגדולים בעולם כדי לשרוד, בדומה לכלכלות באזורים נוספים אשר היוו לאורך שנים ארוכות מושבות קולוניאליסטיות.
יחד עם זאת, כסף זר שזורם למדינה ומחזק את המעמד הגבוה, ממשיך לחלחל כלפי מטה ויוצר מעמד ביניים אשר מחייה את העתיד הכלכלי של המדינה כולה. בשנים האחרונות, עם הפרטת השירותים במדינות הגדולות והחזקות, הפיליפינים מצליחים לעלות על הבמה העולמית עם כלכלה מתפתחת, שוק יצרני וכוח עבודה עצום, שהוא יתרון גדול היום בעולם הגלובאלי.
חצי מכוח העבודה במשק עובד בחקלאות ואחראי על רבע מהתל"ג. שירותי מיקור החוץ נמצאים כעת בנסיקה והפיליפינים כבר מהווים איום על הודו הגדולה. האיים הפיליפינים הם ההוכחה שבעת המודרנית, ההתפתחות הגלובאלית גורמת לכך שיורדת חשיבות המיקום הגיאוגרפי של מדינות – או העובדה שהן מפוזרות על פני 7,000 איים באוקיינוס.
